Siman 473תע״ג
1 א

דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס השני ובו ז סעיפים:
מוזגין לו כוס ראשון ומקדש עליו ומברך שהחיינו ואם חל בשבת אומר ויכולו ואם חל במוצאי שבת אומר יקנה"ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואחר כך יבדיל: הגה ואין ליטול ידיו כלל קודם קידוש (רבי' ירוחם והרא"ש בתשובה ומרדכי פרק ע"פ) ואם אין ידיו נקיות יטול מעט אבל אין לברך על הנטילה ובעל הבית לא ימזוג בעצמו רק אחר ימזוג לו דרך חירות (מהרי"ב):

We pour for him the first cup and make a berakha over it, and make the berakha of Sheheheyanu. And if it falls out on Shabbat, one should say "Vaykhulu," and if it falls on Motzae Shabbat one should say ---. And if he forgot to say Havdala and didn't remember until he started the Hagada, he should finish the Hagada until the berakha of "Gaal Yisrael" and afterwards he should say Havdala. (And one should not wash his hands at all before Kidush. If one's hands aren't clean, he should wash a little, but not make a berakha. And the master of the household should not pour for himself, rather another should pour for him like the way of freedom.)

2 ב

שותה בהסיבה ואינו מברך אחריו:

One should drink while reclining and not make a berakha afterwards.

3 ג

אם ירצה לשתות כמה כוסות הרשו' בידו ומ"מ ראוי ליזהר שלא לשתות בין ראשון לשני אם לא לצורך גדול כדי שלא ישתכר וימנע מלעשו' הסדר וקריאת ההגדה:

If one wants to drink many cups, he has permission to do so. Nevertheless, it's proper not to drink between the first and second cups, if there's no great need, so that he won't get drunk and be prevented from performing the Seder and the reading of the Hagada.

4 ד

מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלש מצו' ומרור וחרוסת וכרפס או ירק אחר (וחומץ או מי מלח) ושני תבשילין אחד זכר לפסח וא' זכר לחגיג' ונהגו בבשר וביצה: הגה ויסדר הקערה לפניו בענין שאינו צריך לעבור על המצות דהיינו הכרפס יהא למעלה מן הכל והחומץ סמוך לו יותר מן המצה והמצות מן המרור והחרוסת והם יהיו יותר קרובים אליו מן הבשר והביצה. (מהרי"ל) והבשר נהגו שיהיה זרוע ונהגו שהבשר יהיה צלי על הגחלים והביצה תהיה מבושלת (וה"ה צלויה וכן נוהגין בעירנו):

5 ה

אלו ירקות שיוצא בהם ידי חובתו חזרת עולשין תמכ' חרחבינ' (פי' מיני עשבים מרים) מרור ויוצאי' בעלין שלהן ובקלחן אבל לא בשורש אלא שבעלין אין יוצאין אא"כ הם לחים ובקלחים יוצאין בין לחים בין יבשים אבל לא כבושים ולא שלוקים ולא מבושלים וכולם מצטרפין לכזית שהוא השיעור שלהם ועיקר המצוה בחזרת ואם אין לו חזרת יחזיר אחר ראשון ראשון כפי הסדר שהם שנויים: הגה ואם אין לו אחד מאלו הירקות יקח לענה או שאר ירק מר (אגור) וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואח"כ נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור) ועושין חרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל (תוס' פ' ע"פ) כגון תפוחים תאנים אגוזים רימונים שקדים ונותנין עליו תבלין כגון קנמון וזנגביל הדומין לתבן שהיו מגבלין בו הטיט: (טור)

6 ו

נוטל ידיו לצורך טבול ראשון ולא יברך על הנטילה ויקח מהכרפס פחות מכזית ומטבילו בחומץ ומברך בורא פרי האדמה ואוכל ואינו מברך אחריו ויקח מצה האמצעית ויבצענה לשתים ויתן חציה לאחד מהמסובין לשומרה לאפיקומן ונותנים אותה תחת המפה וחציה השני ישים בין שתי השלימות ויגבי' הקערה שיש בה המצות ויאמר הא לחמא עניא עד מה נשתנה: הגה ויאמרו בלשון שמבינים הנשים והקטנים או יפרש להם הענין וכן עשה ר"י מלונדר"י כל ההגדה בלשון לע"ז כדי שיבינו הנשים והקטנים: (כל בו ומהרי"ב) ואז יצוה להסירם מעל השלחן ולהניחם בסוף השלחן כאלו כבר אכלו כדי שיראו התינוקות וישאלו:

7 ז

מוזגין לו מיד כוס שני כדי שישאלו התינוקות למה שותים כוס שני קודם סעודה ואם אין חכמה בבן אביו מלמדו אם אין לו בן אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל את עצמו ואפילו תלמידי חכמים שואלים זה לזה מה נשתנה וכו' (וכשהבן או האשה שואלת א"צ לומר מה נשתנה אלא מתחיל עבדים) (מהרי"ל) וכשמתחיל עבדים היינו לפרעה מחזיר הקערה שבה המצו' לפניו וקורא כל ההגדה וכשיגיע למצה זו צריך להגביה להראותה למסובין שתחבב המצוה עליהם (ויש להגביה מצה הפרוסה שהוא כלחם עוני) (מהרי"ו) וכן כשיגיע למרור זה וכשיגיע ללפיכך מגביה כל אחד כוסו בידו עד שחותם גאל ישראל: הגה ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבעו (ד"ע) כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל ובפרט הכל י"ו פעמי' (מהרי"ל) ויהי הפת מגולה בשעה שאומר ההגדה עד לפיכך שאוחז הכוס בידו ואז יכסה הפת: (אגור ובית יוסף):

We pour for him the second cup, so that the children will ask why we drink the second cup before the meal. If the son has no wisdom, the father teaches him. If he has no son, his wife should ask him. If he does not even have a wife, he should ask himself. Even scholars should ask each other "what is different," etc. (And when the son or the wife asks, there is no need to say "what is different," but they may begin from "we were slaves.") And when one begins "We were slaves to Pharaoh," he should return the Seder plate, that on it are the matzot, before him, and read the entire Hagada. And when he reaches the matza or has to raise it, he should show it to those reclining so that they will be attached to the mitzva. (And some lift the matza which is like bread of affliction). And similarly when he reached "this maror." And when he reaches "therefore," everyone should lift his cup in his hand until the end of "Gaal Yisrael." (And some have the custom to throw a little bit from the cup with one's finger when one reaches "blood, fire, and pillars of smoke," and similarly when one mentions the plagues; in all 16 times. And the matza should be uncovered when one says the Hagada until "therefore," when he holds the cup in his hand. Then he should cover the matza.)