Siman 194קצ״ד
1 א

שלש' שאכלו כאחד ונפרדו לענין הזימון מה דינם. ובו ג סעיפים:
שלשה שאכלו כאחד ושכחו ובירך כל אחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע וכן אם ברכו שני' מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן עם השלישי אע"פ שכבר בירך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו והם יוצאי' ידי חובת זימון והוא אינו יוצא ידי זימון שאין זימון למפרע: הגה ואם האחד זימן עם אחרים אף שנים הנשארים אינן יכולים לזמן (ב"י בשם רשב"א):

Three people that ate together, but forgot and benched by themselves, missed the mitzvah and they are not allowed to return and say the Zimun out of order. And also if two of them benched together but one forgot, the other two can have a Zimun with the third, even though he already benched, he is able to say "Baruch She'achalnu Mishelo," and they [the other two] fulfill their mitzvah of Zimun through this, but he [the third one] doesn't fulfill his Mitzvah, because he did it out of order. Gloss: and if the third one did the Zimun with others, the first two cannot do the Zimun with him (Beit Yosef in the name of Rashba).

2 ב

שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראי' אותו ומודיעים לו שרוצים לזמן כדי שיכוין ויצטרף עמהם ויענה עמהם ברכת זמון ויוצאי' ידי חובתן אף על פי שאינו בא ויושב עמהם והני מילי בשלשה אבל בעשרה כיון שצריכין להזכיר את השם אינם מצטרפים עד שיבא וישב עמהם [ועיין לקמן סי' ר' עד היכן ברכת הזימון]:

3 ג

שלשה שאכלו כאחד ואין א' מהם יודע כל ברכת המזון אלא אחד יודע ברכה ראשונה ואחד השנייה ואחד השלישית חייבים בזימון וכל אחד יברך הברכה שיודע ואף על פי שאין בהם מי שיודע ברכה רביעית אין בכך כלום אבל לחצאין אין לברך אם האחד אינו יודע כי אם חצי הברכ' שאין ברכ' אחת מתחלק' לשתי':