שלא לנהוג בזיון באוכלים ובו ה סעיפים:
עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה אבל מידי דממאיס ביה לא הילכך אין מניחין עליו בשר חי ואין מעבירין עליו כוס מלא ואין סומכין בו הקערה אם היא מלאה דבר שאם יפול על הפת ימאס ואין נוטלין הידי' ביין בין חי ובין מזוג אפילו נטילה שאינ' צורך אכילה ואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים וכשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקי' אוכלי' הנמאסים ע"י זריקה אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי:

לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטניות:

מותר לאכול דייסא [פי' החטה הנקלפת מבושלת] בפת במקום כף והוא שיאכל הפת אחר כך והמדקדקים אוכלים בכל פעם שמכניסים לתוך פיהם מעט מן הפת עם הדייסא: הגה והנשאר מן הפת אחר כך אוכלים אותו [ב"י]:

ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה והוא שיקבלנו בפי הצינור וזורקין לפניה' קליות ואגוזים בימות החמ' שאינ' נמאסין אבל לא בימות הגשמים מפני שנמאסין אבל לא גלוסקאות לעולם:

הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי וגם יכבדו אותם משם כדי שלא ידרסו עליהם: