Siman 81 פ״א
1 א

המקדיש מעשה ידי אשתו ובו ב סעיפים:
המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו (עושה) ואוכלת והמותר חולין אמר לה יקדשו ידיך לעושיהן הרי כל מעשה ידיה קדש וי"א דאינו קדש דהרי היא יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה (הר"ן פרק אע"פ וכן משמע לשון הטור):

If one sanctifies the product of his wife's hands, she (produces and) consumes, and the excess is non-holy. If he said to her, "Your hands shall be sanctified to their Maker," all of the product of her hands is sanctified. And there are those who say that it is not sanctified, for she is able to say, "I won't be fed, and I won't produce" (the Ra"n in chapter "Even Though," and so is implied in the language of the Tur).

2 ב

האשה שאמרה יקדשו ידי לעושיהן או שנדרה שלא יהנה ממעשה ידיה אינו נאסר במעשה ידיה מפני שידיה משועבדים לו אבל צריך הוא להפר לה שמא יגרשנה ותהיה אסורה לחזור לו:

If a woman said, "My hands shall be sanctified to their Maker," or if she vowed that she would not benefit from the product of her hands, [her husband] is not forbidden from the product of her hands, because her hands are beholden to him. But he needs to annul [the vow] for her, just in case he divorces her, and she becomes forbidden to return to him.