Siman 7 ז׳
1 א

דין אשה שנשבית ואיזו היא נקראת חללה ובו כג"ס:
שבויה שנשבית והיא בת ג"ש ויום אחד או יותר אסורה לכהן מפני שהיא ספק זונה שמא נבעלה לכותי ואם יש לה עד שלא נתייחד כותי עמה ה"ז כשרה לכהונה ואפילו עבד או שפחה או קרוב נאמן לעדות זו: הגה ואפילו נשים שאינן נאמנות בעדות אשה כגון חמותה וכו' נאמנת בשבויה. (הגהות אלפסי פ"ב דכתובות) וב' שבויות שהעידה כל אחת לחבירתה הרי אלו נאמנות וכן קטן שהיה מסיח לפי תומו נאמן מעשה בא' שנשבה הוא ואמו ובנה מסיח לפי תומו ואמר נשבינו לבין הכותים אני ואמי יצאתי לשאוב מים דעתי על אמי ללקוט עצים ודעתי על אמי והשיאו אותה חכמים לכהן על פיו ויש שכתב שהקטן נאמן אפי' במתכוין להעיד:

A girl who was taken captive and was three years and a day or older is prohibited to a Cohen, because she is suspected to have had illicit relations, that she was copulated with by a non-Jew. And if she has a witness that no non-Jew was secluded with her, she is allowed to a Cohen. Even a slave or maidservant or relative is trusted in this testimony. Rema: and even women who are not trusted in women's testimony, like her mother-in-law, etc. are trusted with a captive (Rif on Ketubot 2). Two captives that testify about each other are trusted. Also a minor who speaks in innocence [without knowing the implications of his testimony] is trusted. An event: a child was captured with his mother, the child spoke in his innocence and said: We were captured among the non-Jews, me and my mother, I went to draw water, and my mind was on my mother, to gather wood, and my mind was on my mother. The wise-ones married her to a Cohen according to his testimony. There is one who writes that a child is believed even if he means to testify.

2 ב

אין הבעל נאמן להעיד באשתו השבויה שלא נטמאה שאין אדם מעיד לעצמו. וכן שפחתה לא תעיד לה אבל שפחת בעלה מעידה לה ושפחתה שהיתה מסיחה לפי תומה נאמנת: הגה כותי פסול לעדות שבויה ואפי' מסיח לפי תומו אינו נאמן (הרא"ש כלל ל"ב) ויש מקילין במסיח לפי תומו (ריא"ז) וה"ה לעד מפי עד ומסיח לפי תומו לא מהני רק להקל אבל לא להחמיר (ר"ד כהן בית ח'):

The husband is not trusted to testify for his captive wife, because a man does not testify for himself. And her handmaid does not testify for her. But the maid of her husband testifies for her. And a handmaid who speaks without knowing the implications of her statement, is believed. Rema: Kuti (non-Jews) are invalid to testify about captives, and even without knowing the implications of their statements, he is not trusted. (Rosh 32). There are those that are lenient in the case of "knowing the implications of their statements" (Ravid). And it is the same law in a case of a witness testifying he heard from another witness. And "knowing the implications of their statements" is only effective in case of being lenient, not when being strict (Rid Cohen 8).

3 ג

כהן שהעיד לשבויה שהיא טהורה ה"ז לא ישאנה שמא עיניו נתן בה ואם פדאה והעיד בה ה"ז ישאנה שאילו לא ידע שהיא טהורה לא נתן בה מעותיו:

A priest who testified about a woman that she is pure [was not violated] he may not marry her, lest he set his eyes on her. And if he redeemed her and testified about her, he may marry her, for had he not known that she was pure, he wouldn't have placed his money on her.

4 ד

האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אפי' היה שם עד א' שמעיד שהי' שבויה אבל אם יש שם שני עדים שנשבית אינה נאמנת עד שיעיד לה אחד שהי' טהורה:

A woman that says "I was captive, and I remained clean" she is trusted, for the mouth that forbade is the mouth that permitted - even if there is a witnesses that testifies she was taken captive. But if there are two witnesses that say say she was taken captive, she is not trusted until one testifies that she is clean.

5 ה

היה שם ב' עדים שנשבית ועד א' מעיד שנטמא' וא' מכחיש אותו ומעיד לה שהיא טהורה ולא נתייחד עמה כותי עד שנפדית אפי' זה שמעיד שהיא טהורה עבד או שפחה הרי זו מותרת: הגה וי"א שאם היא אומרת נטמאתי נאמנת נגד עד א' שאומר טהורה אבל לא נגד ב' עדים (הגהות אלפסי פ' האשה שנתארמלה):

If there were two witnesses that she was taken captive, and one witness testifies that she was defiled, and one contradicts the others and testifies about her that she is pure and that no non-Jew was secluded with her before she was redeemed, even if the one who testifies that she is pure is a slave or handmaiden, she is permitted. Hagah: And there are those who say that if she says: I was defiled, she is believed to oppose the one witness who says she is pure, but not the two witnesses (Hagahot Alfasi, Haishah Shenitarmalah).

6 ו

מי שאמרה נשביתי וטהורה אני והתירוה בית דין לינשא או שנשאת לפני בית דין ולא מיחו בה) ואחר כך באו שני עדים שנשבית הרי זו תנשא לכתחלה ולא תצא מהתירה ואפי' נכנס אחריה שבאי והרי היא שבויה לפנינו ביד אדוניה הרי זו לא תצא מהתירה שהתירוה ומשמרין אותה מעתה עד שתפדה ואם באו לה ב' עדים אח"כ שנטמאת אפי' נשאת ואפי' היו לה בנים הרי זו תצא ואם בא עד אחד אינו כלום:

One who says: I was taken captive and I am pure, and the court allowed her to remarry or she was married in the presence of the court and they didn't protest against her, and afterwards two witnesses came and testified that she was taken captive, behold this one can be married ab initio and she does not lose the permission she has to remarry. And even if the captor comes in after her and she is now seen to be a captive in front of us in the hands of her masters, she doesn't lose the permission she has to remarry. And they guard her from this point onwards until she is redeemed. And if two witnesses later come saying she was defiled, even if she married and had children, she need be divorced. And if one witness comes, it is nothing.

7 ז

אמרה נשביתי וטהורה אני ויש לי עדים שאני טהורה אין אומרים נמתין עד שיבואו העדים אלא מתירין אותה מיד ולא עוד אלא אפי' יצא עליה קול שיש עליה עידי טומאה מתירין אותה עד שיבואו שבשבויה הקילו:

If she said: I was taken captive and I am pure and I have witnesses that I am pure. We don't say: Let's wait until witnesses come, rather we permit her immediately. Furthermore, even if a voice goes out that there are witnesses to her being defiled, they permit her immediately until the witnesses come, for with a captive the rabbis were lenient.

8 ח

האב שאמר נשבית בתי ופדיתיה בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה אינו נאמן לאוסרה (ה"ה אם אומר שנבעלה בעילת איסור) (הג"מ פי"ח מא"ב בשם הרשב"א):

A father who said: My daughter was taken captive and I redeemed her, whether she is of majority age or a minor, he is not trusted to make her prohibited. The same is true if he says that she had relations with someone forbidden (Hagahot Maymoniyot, 18, in the name of the Rashba).

9 ט

אשת כהן שנאסרה עליו משום שבויה הואיל והדבר ספק הרי זו מותרת לדור עמו בחצר אחד ובלבד שיהיו עמו תמיד בניו ובני ביתו לשומרו:

A priest's wife who was prohibited to him because she was taken captive, since the issue [of whether she was defiled] is doubtful, behold she is permitted to live with him in the same courtyard, as long as his sons and the members of his household are always there to watch over him.

10 י

עיר שבא במצור ונכבשה אם היו כותים מקיפים את העיר מכל רוחותיה כדי שלא תמלט אשה אחת עד שיראו אותה ותיעשה ברשותם הרי כל הנשים שבתוכה פסולות כשבויות שמא נבעלו לכותים אלא מי שהיתה מג' שנים ולמטה ואם היה אפשר שתמלט אשה ולא ידעו בה או שהיה בעיר מחבואה אחת אפילו אינה מחזקת אלא אשה אחת הרי זו מצלת הכל כיצד מצלת שכל אשה שאמרה טהורה אני נאמנת ואע"פ שאין לה עד מתוך שיכולה לומר נמלטתי כשנכבשה העיר או במחבואה הייתי ונצלתי נאמנת לומר לא נמלטתי ולא נחבאתי ולא נטמאתי בד"א בגדוד של אותה מלכות שהם מתיישבין בעיר ואין יראים לפיכך חוששין להם שמא בעלו אבל גדוד של מלכות אחרת שפשט ושטף ועבר לא נאסרו הנשים מפני שאין להם פנאי לבעול שהם עוסקים בשלל ובורחים להם ואם שבו נשים ונעשו ברשותן אע"פ שרדפו אחריהם ישראל והצילו אותם מידם הרי הן אסורות ויש חולקין ואומרים שאף בגדוד של מלכות אחרת אסורות:

A city that was under siege and was taken captive, if non-Jews surrounded the city from all directions in order that not even one woman could escape before they see her and take her back, behold all of the women in the city are invalid as captives, lest they had intercourse with non-Jews, unless they were three years old or younger. But if it was possible for a woman to escape without them knowing, or if there was one hiding place in the city, even if it doesn't hold more than one woman, behold this saves all of them. How does it save? That any woman who says, I am pure, she is believed even without a witness, for she could say, "I escaped when the city was taken captive" or "I was in the hiding place and I was protected" therefore she is believed to say I didn't escape, I didn't hide and I wasn't defiled. To what does this refer? With a band from that kingship, that dwells in that city and has no fear, therefore we are concerned lest they had intercourse. But a band from another kingship that broke through, the women are not prohibited, for there was no time for them to fornicate, for they are busy taking booty and escaping. And if women were taken captive into their domain, even if Israel chased after them and saved them, behold they are forbidden. And there are those who disagree and say that even with a band from another kingship, they are forbidden.

11 יא

האשה שנחבשה בידי עכו"ם ע"י ממון מותרת אפי' לכהונה: הגה ודוקא שחייבים להם שיראו ליגע בה פן יפסידו מכיסם אבל אם תפסו אותה כדי שיפדוה בממון שלא יפסידו מכיסם אסורה לבעלה כהן (תא"ו נתיב כ"ג וכן משמע בתוס' פ' א"מ) ע"י נפשות אסורה לכהונה לפיכך אם היה בעלה כהן נאסר' עליו: הגה וי"א דע"י נפשות אסורה אפילו לבעלה ישראל דחיישי' שמא נתרצית להם כדי שלא יהרגוה (תוס' והרא"ש והטור והר"ן ובפסקי מהרא"י סימן צ"ב) ודוקא בנחבשה מחמת עצמה ויש להם חשש מיתה (הג"מ פ' י"ח בשם י"א) אבל ביושבות חבושות מחמת בעליהן אינן אסורות אלא א"כ נגמר דין בעליהן למיתה (בפסקי מהרא"י סי' צ"ב) וי"א דכל מקום שהיא סבורה להחיות ע"י פדיון ולחזור אינה אסורה לבעלה ישראל דאינה מתרצית אע"פ שחבושה מחמת עצמה (שם במהרא"י) ובשעת הזעם והרג רב התירו רבותינו לבעלה ישראל וכסברא הראשונה ואם נחבשה בידי כותים ויהודים נכנסים ויוצאים אצלה שריא לבעלה (הגהות מיי' פ' י"ח) ישראל שהמיר הוא ואשתו וחזרו בהן אשתו מותרת לו ולא חיישינן שמא זנתה תחתיו ואפי' בעלה כהן ואם אשתו המירה לחוד אסורה לבעלה אפי' ישראל (תשו' רשב"א והגהות מרדכי דכתובות) אם לא שיש לה עד א' שלא זנתה כשבויה ויש מקילין ואומרים דלא חיישינן שמא זנתה (שם) ובשעת הגזירה שהמירו דתן מחמת אונס וחזרו בהן לאחר שעבר האונס יש להקל ולהתירן אפי' לבעלן כהנים (הרא"ש כלל ל"ב) ואם אשה נדרה להמיר עצמה ולא המירה עדיין וחזרה בה מותרת לבעלה (מהרי"ק שורש ק"ס): בד"א בזמן שיד ישראל תקיפה על הכותים והם יראים מהם אבל בזמן שיד הכותים תקיפה אפי' ע"י ממון כיון שנעשית ברשות הכותים נאסרה אא"כ העיד לה אחד כשבויה: הגה וכ"ז בנחבשה בידי כותים ומסורה בידם אבל אם נתייחדה עם כותים אפי' שחייבת להם אין אוסרין על היחוד אע"פ שעשאה שלא כדת ואפי' יצא עליה קול זנות כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן לאוסרה על בעלה (שם בתשו' הרא"ש) מיהו אם נתייחדה לשם זנות יש להחמיר (מהרי"ק שורש ק"ס):

A woman who was kidnapped by idol-worshippers for monetary reasons, is permitted even to a priest. Note: Only if they owe money to the kidnappers, in which case they fear to touch the woman so that they do not lose [their money] from their pocket. But if they grabbed her in order to ransom her for money, in which case there would be no out-of-pocket loss, she is forbidden to her priestly husband (Toldot Adam V'Chava / Rabbenu Yerucham chapter 23, and as suggested in Tosafot in chapter Ain Maamidin Avoda Zara 23a). If she was kidnapped for capital reasons, she is forbidden to the priesthood, and therefore if her husband was a priest, she is forbidden to him. Note: Some say that if she was kidnapped for capital reasons, she is forbidden even to her Israelite husband, because we fear that she acceded to the kidnappers to save her life (Tosafot, Rosh, Tur, Ran, and Piskei Maharai chapter 92). This is only when she is accused of capital crimes and she fears dying (Hagahot Maimoni chap. 18 in the name of "some say"). But those captured on their husbands' account are not forbidden unless the husband was sentenced to death ( Piskei Maharai chapter 92). Some say that any place that she can presume to live by being redeemed and returned, she is not forbidden to her Israelite husband, for she does not accede [to the kidnappers] even when she is captured on her own account (ibid.). And in times of anger and widespread murder, our Rabbis permitted her to her Israelite husband, following the first approach. If she is captured by Kuthites, and Jews are coming in and out by her, she is permitted to her husband (Hagahot Maimoni chap. 18). An Israelite who became apostate along with his wife, and then both returned [to Judaism], she is permitted to him and we do not worry that she committed adultery, even if the husband was a priest. If the wife became apostate herself, she is forbidden to her husband, even an Israelite (Responsa Rashba, Hagahot Mordechai Ketuboth), unless she has [at least] one witness that she did not commit adultery, similar to a captive. And some are lenient and say that we do not worry about adultery in this case (ibid.). In times of inquisition, when people converted under threat, and then returned after the threat had passed, it is appropriate to be lenient and permit women to return even to their priestly husbands (Rosh, rule 32). If a woman vowed to convert but did not yet convert, and then retracted, she is permitted to her husband (Maharik, root 160). Under what circumstances? When Israel rules over the Kuthites and they fear Israel, but when the Kuthites are stronger, even if [she was kidnapped] for financial matters, since it was done under the rule of the Kuthites she is forbidden [to her husband] unless someone testified on her behalf, similar to the case of a [war] captive. Note: All this applies to one who was incarcerated at the hands of the Kuthites and under their control. But if she was alone with Kuthites, even if she owes them money, we do not forbid her for sequestering alone [with the Kuthite] even though she violated religious law. Even if a rumor of adultery circulated, all rumors after marriage are insufficient to forbid her to her husband (Responsa Rosh). However, if she sequestered with the intent of adultery, it is appropriate to be stringent (Maharik, root 160).

12 יב

איזו היא חללה זו שנולדה מאיסורי כהונה כגון כהן הדיוט שבא על הזונה או על הגרושה וכהן גדול שבא עליהן או על האלמנה או שנשא בעולה ובא עליה הרי אלו נתחללו לעולם ואם הוליד ממנה בין זה שחיללה בין אחר הולד בין שהוא זכר בין שהוא נקבה חלל והיא עצמה נתחלל' בביאתו משהער' בה בין שבא עליה בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון והוא שהיה כהן מבן ט' שנים ויום אחד ולמעלה והנבעלת מבת ג' שנים ויום א' ומעלה אבל כהן שקידש אחת מאיסורי כהונה ונתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין או נתחללה אבל מן הנשואין אף ע"פ שלא נבעלה נתחללה שכל נשואה בחזקת בעולה היא אע"פ שנמצאת בתולה:

Which [women] are chalalah [not holy]? One who is born of those forbidden to the priesthood, such as a priest other than the high priest who comes to a prostitute or divorcee, and the high priest comes to those [prostitute and divorcee] or to a widow, or who marries a woman who is not a virgin and comes to her, these are made not holy forever. And if he begets a child from her, whether he is the one who rendered her chalalah or whether it was another, the offspring, whether male or female is chalal, and she herself is rendered chalalah by his coming to her to awaken her, whether he come onto her by accident or on purpose, whether unwillingly or willingly, and the man who will be a priest from the age of nine years and one day and older, and the woman with whom intercourse has been had from the age of three years and one day and older. But a priest who betrothes a woman from those forbidden to the priesthood, but she is widowed or divorced from the forbidden one, she is not chalalah. But if he has married her, even if they haven't had sex, she is chalalah, because all who are married are assume to no longer be virgins, even if she is found to be a virgin.

13 יג

הכהן עצמו שעבר ובא על אחת מאיסורי כהונה לא נתחלל:

A priest who transgressed and had sexual relations with a woman forbidden to priests [e.g. a divorcee] does not become deconsecrated from the priesthood.

14 יד

כהן שבא על אחת מהעריות או על יבמה לשוק ונתעברה מביאה ראשונה אין הולד חלל אבל עשאה זונה ואם חזר ובא עליה הוא או כהן אחר הולד חלל אבל הבא על הגיורת ומשוחררת אפי' נתעברה מביאה ראשונה הולד חלל:

A priest who had sexual relations with one of the forbidden partners or with a woman awaiting levirate marriage, and she became pregnant from the first intercourse, the child is not deconsecrated [i.e. invalidated] from priesthood, but he has caused her to be treated as a prostitute. If he or another priest subsequently had relations with her, the child is deconsecrated. But a priest who has relations with a convert or a freed [Canaanite] slave even if she conceived with the first intercourse, the child is deconsecrated.

15 טו

כהן שבא על הנידה הולד כשר ואינו חלל:

A priest who had sexual relations with a menstruant woman, the child is kosher and not deconsecrated [i.e. invalidated from the priesthood].

16 טז

חלל שנשא כשרה הולד ממנה חלל וכן בן בנו כלם חללים עד סוף כל הדורות ואם ילדה בת אסורה לכהונה אבל אם נשאת אותה הבת לישראל וילדה ממנו בת אותה הבת כשרה לכהונה שישראל שנשא חללה הולד כשר:

...A Chalal that marries a

17 יז

כותי ועבד הבא על בת ישראל וילדה ממנו בת אותה הבת פגומה לכהונה:

A non-Jew and a slave that have relations with an Israelite girl and a girl is born from them, the daughter is not allowed to marry a priest.

18 יח

כהן שנשא גרושה מעוברת בין ממנו בין מאחר וילדה כשהיא חללה הולד כשר שהרי לא בא מטיפת עבירה:

A priest who married a pregnant divorcee, whether [she was pregnant] by him or by another, and she gave birth after she had been desanctified to the priesthood, the child is valid [to the priesthood] for he didn't come from a sinful drop.

19 יט

כהן שבא על חלוצה היא וולדה חללים מדרבנן אבל כהן שבא על אחת מהשניות היא כשירה וזרעו ממנה כשירים:

A priest who had relations with a woman who had previously been released from levirate marriage, she and her offspring are halalim from rabbinic decree. But a priest who had relations with a woman prohibited due to second degree incense, she is valid and his offspring with her are valid.

20 כ

כהן שבא על ספק זונה או על ספק גרושה (שם) (או ספק חלוצה) (טור) הרי זו ספק חללה וולדה ספק חלל ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראל אינו אוכל בתרומה ואינו מטמא למתים ונושא אשה הראויה לכהן ואם אכל או נטמא או נשא גרושה מכין אותו מכת מרדות וה"ה בחלל של דבריהם אבל חלל של תורה הודאי הרי זו כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן אע"פ שהם בני אהרן עד שיהיו בכיהונם:

A Cohen who comes to a possible prostitute (or a possible divorcee or a possible released woman - Tur), this is possible desecration and the offspring is a possible halal, and is given the restrictions of Cohanim and the restrictions of Israel. He may not eat Trumah and may not be exposed to a dead body, may only marry a woman permitted to a Cohen, and if he ate (trumah) or was exposed (to a dead body) or married a divorcee, they strike him with a stroke of rebellion. And this is the ruling regarding a halal of their words. But the confirmed halal of Torah is like a Zar and may marry a divorcee and be exposed to the dead, as it is said "Say to the Cohanim the sons of Aaron" (Lev. 21:1) even though they are the sons of Aaron, not until they are serving as Cohanim.

21 כא

גר שנשא גיורת וילדה בת לא תנשא לכתחילה לכהן אפי' בת בתה עד כמה דורות אע"פ שהורתה ולידתה בקדושה ואם נשאת לכהן לא תצא ואם יש בה צד א' של ישראל כגון גר שנשא ישראלית או ישראל שנשא גיורת הבת מותרת לכהן לכתחילה וה"ה למשוחרר שנשא ישראלית או ישראל שנשא משוחררת:

If a male convert marries a female convert who then gives birth to a daughter, she may not in principle be married to a kohen (priest) -- even the daughter's daughter for several generations, despite the fact that her conception and birth were in holiness. And if she was [nonetheless] married to a kohen, she does not go out [necessarily from her marriage]. And if she were on one side Israelite, such as if a male convert married an Israelite woman or an Israelite man married a female convert, the daughter is permitted to a kohen even in principle. And that is the rule for a male emancipated slave who marries a Israelite woman or an Israelite man who marries an female emancipated slave.

22 כב

הכהנת מותרת לינשא לחלל ולגר ולמשוחרר שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולי כהונה שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן:

A daughter of priests may be married to a hallal (the son of a priest through a forbidden relationship), or to a convert, or to an emancipated slave, women with fitting ancestry not having been warned against marrying those unfit for priesthood, as the verse says, "Sons of Aaron" (Lev 21:1) and not 'daughters of Aaron."

23 כג

משפחה שנתערב בה ספק חלל או ודאי וכן אם נתערב בה ספק ממזר או ממזר ודאי נתבאר בסי' ב':

A family is involved in a doubt of space or is certain, and therefore if it is involved in a doubt of [someone being a] mamzer (born of a forbidden relationship) or a certain mamzer, is clarified in section 2.