Seder HaGet סדר הגט
1 א

סדר הגט ובו דיני העדים והבעל והסופר והאשה וכל פרטיו ובו קא סעיפים
אמר המגיה כל הכתוב בסדר זה משם הסדרים סתם הוי יודע שהוא מסדר מהר"י מרגליות ז"ל: הגה בימי חכמי התלמוד היו נוהגין למנות חכם בקי על הגיטין וכן נמצא בדברי הקדמונים שהיו נוהגין שלא ליתן גט רק לפני גדולי הדור (ריב"ש סי' שפ"ט) ועל כן לא ישתדל אדם בנתינה רק הבקי בהם וכל מי שאינו בקי בטוב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם ואם אחד עבר ונתן גיטין או חליצות בלא נתינת רשות עיין בי"ד סי' רמ"ב סעיף י"ד. גט שסדרו אותו הדיוטות יש לפסלו (כמו שכתבתי לעיל סי' קמ"א סעיף ל' וסי' קמ"ב סעיף ט'):
יש נזהרים מלסדר הגט בע"ש:

The Order of the Divorce Document: Laws of the Witnesses and the Husband, and the Scribe and the Wife, and All of its Details, and there are 101 paragraphs in it.
(Said the glosser: Everything written in this order in the name of the orders without attribution, know that it is from the order of our teacher Y. Margoliyot of blessed memory.) Rem"a: In the days of the Talmudic Sages they used to appoint an expert sage over divorce documents, and likewise it is found in the words of the ancestors that they would only give a divorce document before the great [sage]s of the generation (Rivash 389). Therefore no person other than an expert in divorce documents should attempt to give them. And anyone who is not an expert in the nature of divorce and marraige should have nothing to do with them. And if someone transgressed and gave divorce documents or performed halitza without obtaining permission, see Yoreh Deah 242:14. A divorce document arranged by non-experts should be invalidated as I wrote above in ch. 141:30 and 142:9.

2 ב

יזמין סופר ושני עדים כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה: הגה וע"ל סי' קמ"א סעיף כ"ה לכתחילה לוקחין עדים שאין להם שום קורבה אפילו רביעי ברביעי (בשם מהרי"ל) או מצד חיתונים גם שלא יצא עליהן קול שחשודים על עריות (כן משמע בפ' ז"ב) או שאר דברים הפוסלים גם אין לוקחין עד שהוא בעל מום גם מדקדקים שלא יהיו העדים והסופר קרובים אל הרב המסדר הגט ובשעת הדחק אין לדקדק בסופר אם הוא הגון י"א דהרב אומר לעדים שיהרהרו תשובה בלבם על עבירות שעשו אפילו מוחזקים לצדיקים גמורים שמא עברו עבירה שנפסלים בה (בסדר מהר"ם יפה והר"י מינץ) ולוקחים עדים המבינים הגט ואם לא יודעים לקרות מלמדין אותן ומפרשין להם ולסופר ולבעל מהו גט ומהו לשמו ולשמה (מ"כ) (וע"ל בסמוך סעיף י"ב עוד מדין סופר):

Some are careful not to organize the get on Friday.

3 ג

יזהר שלא יהיה הסופר אחד מן העדים:

Invite a scribe and two proper witnesses who are not related to each other or the wife. Rem"a: And see above 141:25. Ideally one should select witnesses who have no relationship at all, even a 4th-level one (in the name of the Maharil), nor through marriage. Also there should no rumors that they are suspected of forbidden sexual relations (that is the implication of chapter "Zeh Borer" -- Sanhedrin ch. 3), nor any other invalidating matter. Nor should one select a witness who is deformed. Also be careful that the witnesses and the scribe not be related to the rabbi organizing the divorce document; but in an emergency, one needn't be careful about the scribe['s relationship to the rabbi] if he is fitting. Some say that the rabbi should say to the witnesses that they should repent in their hearts for sins that they have committed, even if they are presumed to be completely righteous, lest they committed a sin that would disqualify them in this (Mahara"m Yafe and R"Y Mintz). And one should select witnesses who understand the divorce document, and if they don't now how to read, teach them and explain to them, and to the scribe and the husband what is a divorce document for its own sake and not for its own sake (M"K). And see below shortly in paragraph 12 further laws regarding the scribe.

4 ד

אם הסופר או החכם המסדר הגט נוטלים שכר הרבה יותר מכדי בטלה י"א שצריך שלא יהיו העדים קרובים להם והר"ר עובדיה בפירוש המשנה בפרק ד' דבכורות קרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה: הגה ולא נהגו כמותו גם טעמו אינו כלום כי הוא מדמה דבר זה למה שאמרו הנוטל שכר לדון דיניו בטילין ואינו ראיה כי סדור הגט אינו דין אלא למוד בעלמא וע"ל סי' ק"ל הטעם שהעדים לוקחים שכר ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מ"כ בשם מהר"ן ז"ל):

Be careful that the scribe is not one of the witnesses.

5 ה

צריך שיכירו שזה הוא פלוני וזו היא אשתו פלונית אלא אם כן הוא שעת הסכנה:

If the scribe or the Sage organizing the divorce document are taking a much greater fee than what they would earn from not working, some say that the witnesses must not be related to them. And our teacher Rabbi Ovadya in his commentary to the Mishnah in chapter 4 of Bekhorot yelled at the rabbis who organize divorce documents who take more money than they would earn from not working. Rem"a: But we don't act according to him. His reasoning is specious, because he compares this matter to that which they said: 'One who takes money to judge, his rulings are void.' That is no proof, because organizing divorce documents isn't judging, but generic teaching. See above ch. 130 the reason that the witnesses get paid. And the husband should equalize himself with the scribe and the rabbi and the witnesses before they begin to write (M"K in the name of Mahara"n of blessed memory).

6 ו

אם יש בעיר אחד ששמו כשמו ושם אשתו כשם אשתו אינו יכול לגרש אלא בפני חבירו:

It necessary to recognize that this is so-and-so and this is his wife so-and-so unless it is an extreme emergency.

7 ז

אם המגרש הוא שכיב מרע צריך לדקדק בו שיהיה שפוי בשעת כתיבה ובשעת נתינה (וע"ל סי' קכ"א):

If there is someone in the same city who shares his name, and his wife's name is the same as the divorcing husband's wife's name, he can only get divorced in front of his friend.

8 ח

אם רוצה לגרש על תנאי לא יזכיר שום תנאי אלא אומר לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום בו ולא יזכור שום תנאי עד שעת מסירה (וע"ל סי' קמ''ז:

If the divorcer is dying, it is necessary to be careful that he be sensate at the time of the writing and the delivery. Rem"a: See above ch. 121.

9 ט

הכל כשרים לכתוב גט חוץ מחש"ו עבד ונכרי וישראל מומר או מחלל שבת בפרהסיא:

If someone wishes to divorce on condition, he shouldn't mention the condition, but should tell the scribe to write the divorce document and the witnesses to sign it, and he shouldn't mention any condition until the moment of delivery. Rem"a: See above ch. 147.

10 י

הבעל עצמו לא יכתוב הגט היכא דאפשר:

Everyone is eligible to write a divorce document except for a deaf-mute, cognitively impaired person, or a child; or a servant or a non-Jew; or a Jewish apostate or someone who publicly violates Shabbat.

11 יא

וכן לא יאמר הבעל לסופר כתוב כן או לא תכתוב:

The husband himself should not write the divorce document when possible.

12 יב

לא יהיה הסופר קרוב לא לאשה ולא לאיש היכא דאפשר:

Likewise, the husband should not say to the scribe: "Write thus" or "Don't write [thus]."

13 יג

(יביא) הסופר הקלף והדיו והקולמוס (וכל שאר כלי הכתיבה) וישאל הרב לסופר בפני עדים אם הכל שלו וכשיאמר הן אח"כ יתנם במתנה לבעל והבעל יגביהם לקנותם: הגה י"א דקודם שיתן לו הסופר דברים אלו יבטל הבעל מודעות (טור בשם הרא"ש) וחוקרין אותו כמו שיתבאר סעיף י"ד וסעיף כ' ואח"כ מקבל הדברים הנזכרים מן הסופר וכן נוהגין:

The scribe should not be a relative neither of the woman nor the man, when possible.

14 יד

ישאל החכם לבעל המגרש אתה נותן גט זה מרצונך בלא שום אונס כלום עשית שום איסור או נדר או שבועה שמכריחך ליתנו תאמר לנו ונתיר לך והבעל המגרש משיב לא נדרתי ולא נשבעתי ואין לי שום אונס אלא מרצוני אני נותן גט זה בלב שלם בלי שום אונס ותנאי ואם אומר שנשבע או תקע כף ליתנו יתירו לו קודם כדי שלא יהא דומה לאונס אך ערבון יתן אם ירצה שאין זה דומה לאונס (וע"ל סי' זה סעיף כ"ג וכ"ד השייכים הנה):

The scribe should bring the parchment and the ink and the quill (Rem"a: and all other writing implements). The rabbi should ask the scribe in front of the witnesses if everything belongs to him, and when he says: "Yes," afterward he gives them as a present to the husband and the husband lifts them to acquire them. Rem"a: Some say that before the scribe gives him these things the husband should nullify knowing (Tur in the name of the Rosh). And they should investigate him as will be explained in 14:20, and afterwards he should accept the aforementioned things from the scribe, and that is the practice.

15 טו

יושיט הבעל הקלף (ושאר כלי כתיבה) והקולמוס והדיו לסופר בפני עדים ואומר לו בפניהם כתוב לי גט לשם גירושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות ואני נותן לך רשות לכתוב הגט מאחד עד מאה עד שיהיה אחד כשר בלי שום פקפוק בין בכתיבה בין בחתימה לדעת החכם הר"ר פלוני: הגה או לכל מי שמראה אותו ויאמר הסופר כן אעשה (כ"ז בסדרים) ולא מהני זה אלא בדיעבד ולכן נוהגין ג"כ לכתחילה שהסופר מקנה לו הרבה קלף ודיו באולי יכתוב גיטין רבים כמו שצוה לו דכשר בדיעבד אבל לכתחילה אם כתב גט פסול נוהג שחוזר ומקנה לו הסופר הכל והבעל חוזר ומצוה לו לכתוב ומבטל מודעות כסדר שעשה בראשונה וע"ל סעיף נ"ד וכשהבעל נותן הדברים לסופר יתנם לו לכתחילה ע"י עצמו ולא ע"י שליח (מ"כ בתיקון ישן):

The Sage should ask the divorcing husband: "Are you giving this divorce document of your own free will without any duress? Have you made any self-prohibition or vow or oath that would force you to give it? Tell us and we will release you." And the divorcing husband responds: "I neither vowed nor swore an oath, nor am I under any duress; rather, I am giving this divorce document of my own free will, whole-heartedly, not under any duress or condition." And if he says that he swore an oath or vowed or made a prior agreement to give it, they should release him first, in order that it appear like duress; but if wants to give a pledge, he may, because that is not similar to duress. Rem"a: See below 23-24 that are related to this.

16 טז

ואתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הזה (שכותב סופר פלוני בן פלוני לשמי) ולשם גירושי אשתי פלונית בת פלוני ולשם כריתות ואני נותן לכם רשות לחתום מגט אחד עד מאה גיטין עד שיהיה אחד כשר לדעת החכם הר"ר פלוני (או לכל מי שמראה אותו) בלי שום פקפוק בין כתיבה בין בחתימה: הגה ויכול לומר כל דברים אלו בכל לשון שירצה (מהר"י סי' ק"צ) ויאמרו העדים כן נעשה (בסדרים):

The husband extends the parchment (Rem"a: and the rest of the writing implements) and the pen and the ink to the scribe in front of witnesses and says to him before them: "Write for me a divorce document for the sake of divorcing my wife so-and-so and for the sake of disconnection. I am giving you permission to write from one to one hundred divorce documents until one is fitting without any error, either in the writing or in the signing according to the opinion of the Sage, Rabbi X." Rem"a: Or in the opinion of any to whom he shows it. And the scribe responds: "Thus shall I do." (All this is in the instructions.) This is only effective after-the-fact. Therefore the ideal custom is that the scribe gives the husband a lot of parchment and ink lest he write many divorce documents as he commanded him that are valid after-the-fact, but ideally if he wrote an invalid divorce document the custom is to return and for the scribe to give him everything, and the husband returns and commands him to write, and invalidates knowledge in the order he did originally. See below 54. And when the husband gives the items to the scribe, he should ideally give them himself and not via an agent. (found written in an ancient manual.)

17 יז

אם צריכים לכתוב שני גיטין מפני ספק שיש בשמות כגון גרשון גרשם וכיוצא בזה צריך שיאמר הבעל המגרש לסופר שאם יחפוץ החכם הר"ר פלוני לסדר גיטין הרבה מחמת ספק כדי שינתנו כלם ביד האשה שהוא נותן לו רשות לכותבם וכן יאמר לעדים שהוא נותן להם רשות לחותמם:

And you and you witnessed the signing of this divorce

18 יח

לא יכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמע מפי הבעל שצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום ולא מפי שליח אפילו אמר לשלשה אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו לא יכתבו ויחתמו מאחר שלא שמעו מפיו:

If they need to write two gets (writs of divorce) because of a doubt regarding a name, e.g. Gershon or Gershom or similar situations, the divorcing husband should say to the scribe that if the sage Rabbi, Rabbi so and so wants to arrange multiple gets because of doubt, so that all will be given into the hands of the woman, he gives the scribe permission to write all the gets. He should inform the witnesses likewise, and give them permission to sign them.

19 יט

הבעל נותן שכר הסופר ואם נתנה האשה כשר:

The scribe should not write, nor should the witnesses sign, until they directly hear the husband command the scribe to write and the witnesses to sign, but not (if they hear the command) through a messenger. Even if the husband says to three people: "Tell Ploni to write, and tell Ploni and Ploni to sign (as witnesses)" they should not write and sign, because they did not hear the command directly from the husband.

20 כ

יאמר הבעל בפני העדים הנני מבטל לפניכם כל מודעי ומודעי דמודעי ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי שמסרתי על גט זה וכל דברים שמסרתי שהם כשיתקיימו גורמים לבטל הגט הרי הם בטלין וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיפסל מחמתו והריני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר שיבטל גט זה שיורע כחו מחמתו (וע"ל סי' קל''ד סעיף ג'):

The husband pays the scribe's fee; and if the wife pays it, that is acceptable (kosher).

21 כא

צריך שהעדים שאמר הבעל לפניהם לסופר לכתוב גט לאשתו שלהם עצמם יצוה לחתמו וצריך שיעמדו בשעת כתיבת שיטה שם האיש והאשה והזמן וישמעו שכותבו לשמו ולשמה:

The husband shall say before the witnesses: I am, in front of you, annulling a

22 כב

צריך שיכירו שזהו הגט שכתב סופר לשמו ולשמה לפיכך אם רוצים לצאת לחוץ אחר שכתב שם האיש והאשה והזמן צריכים לעשות שום סימן בגט כדי שיכירוהו או שתהי' להם טביעות עין בו:

It is necessary to have witnesses who said that the scribe who wrote them husband and wife divorce, It is necessary that they stand at the time of the writing of the

23 כג

טוב שיהיה הבעל אצל הסופר והעדים עד שיכתב הגט ויחתם וינתן כדי שלא ימסור מודעא (גם שלא ידבר מענייני הגט עד אחר הנתינה כדי שלא ידבר דברים המביאים לידי ביטול הגט) (בסדר):

It is required that the divorce document is recognized as being written for the specific husband and wife. Therefore, if they want to go out after the name of the husband and the wife and the time are written, a symbol must be made on the divorce document so they will recognize it.

24 כד

אם רוצה לשלוח הגט לאשה ע"י שליח צריך שיעמוד שם השליח בשעת כתיבת שיטה שבה שם האיש והאשה והזמן וישמע שיתחיל לכתוב לשמה וגם צריך לעמוד שם בשעת חתימת שני העדים וישמע שחותמים לשמה: הגה וי"א דהשליח יהיה גם כן אצל ציווי הבעל לסופר ולעדים וכן נוהגין וטוב להגיד לשליח קודם כל דבר שאסור לישא המגורשת שלא יוכל לומר אח"כ אלו ידעתי לא הייתי שליח (מ"כ בשם מהרי"ל) גם יאמר לו החכם המסדר שיקח השליח סי' מובהק בגט אלו יוציאנו מתחת ידו שיכירנו אבל יזהר שלא להוציא מתחת ידו כלל כל מאי דאפשר.

It is preferable that the husband be with the scribe and the witnesses until it is written, signed, and given, so that he is aware. Also so that he does not speak about the divorce document until after it is given, so he does not say things that would nullify the divorce document.

25 כה

וצריך שקודם כתיבה יודיענו שהוא יהיה השליח (גם קודם שיצוה לסופר לכתוב או שיעשה שום דבר ימנה השליח וע"ל סי' צ"ז כיצד ידבר) והחכם יאמר שישמע איך הגט הוא נכתב ונחתם לשמה כדי שיוכל להעיד כן:

24 If he wants to send the bill of divorce by means of a messenger, the messenger must stand there during the writing of the line on which the name of the man, woman, and date appear, and he must hear that [the scribe] begins to write for the sake [of this divorce], and he also must stand there at the time of the signing of the two witnesses, and must hear that they sign for the sake [of this divorce]. Comment [of Ramo]: And some say that the messenger should also be present at the command of the husband to the scribe and witnesses, and such is the practice. And it is proper to tell the messenger before anything else that it is prohibited for him to marry the divorced woman, so that he will not be able to say afterwards: 'had I known I would not have been a messenger.' The scholar organizing [the divorce] should also tell the messenger to make a clear sign on the get, [so that] if it leaves his hand he will recognize it. But he should be careful that it not leave his hand at all, as much as is possible.

26 כו

כששולח גט ביד שליח טוב הוא שישביעו הבעל בשבועת התורה שלא ימסור מודעא ושלא יבטל הגט: הגה ואם הוא מומר לעכו"ם שאינו מקפיד משביעין אותו על חלקו לע"ה וכך כותבין בהרשאה (וע"ל סי' קמ"א סעיף נ"ט) ונוהגין להקנות מן הבעל שעושה השליח (וע"ל סי' קמ"א סעיף כ"ו):

And it is required that prior to the writing, he will make it known to him that he will be the messenger. Also, before he commands the scribe to write, before he does anything, he must appoint the messenger. And see above, paragraph 97, how he should speak. And the rabbi (wise man) should say [to the messenger]: that he should listen to how the bill of divorce is being written for the husband so that he can testify to this effect.

27 כז

צריך לדקדק שיהיו השליח והמשלח גדולים לפי שאין שליחות לקטן ואין קטן עושה שליח: הגה גם צריך לעשותו שליח בפני עדים כשרים (וע"ל סי' קמ"א סעיף י"א וכ"ד) כיצד נוהגין בעידי השליחות:

when a person sends a Get by a messenger, it is better that the husband (the sender of the Get) will adjure the husband in a solemn oath (Oath of the Torah) that he raise any doubts or negate the Get retroactively. Heaga (Rama): and if he (the husband) is a non observer of Halacha, the Beith din should adjure him on his part in the after life (Olam Haba), and it should be mentioned in writing in the Letter of Appointment. and see above, chapter 141, section 59. and it's customary to make a ceremonial acquisition (kinyan) when the husband appoints the messenger. See below in paragraph 141:26.

28 כח

צריך שלא יהיה השליח חרש שוטה וקטן או עבד או נכרי או סומא או פסול לעבירה מן התורה (וע"ל סי' קמ"א סעיף ל"ג):

It is necessary to be careful that the agent and the one appointing the agent should be adults, since there is no agency of a minor and a minor can not appoint an agent. Note: it is also necessary to appoint the agent in front of two valid witnesses. See above Siman 141 Se'if 11 and 24 how are are witnesses of agency practiced:

29 כט

טוב ליזהר שלא לגרש ע"י שליח כשהבעל והאשה שניהם בעיר (וע"ל סי' קמ"א סעיף נ"ה):

It is necessary that the agent should not be deaf mentally-handicapped a minor, nor a slave nor a non-Jew, or one invalidated [by committing] a transgression from the Torah see above Siman 141 Se'if 33:

30 ל

אם הבעל נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתוב הגט ויחתום אומר לסופר כתוב גט לאשתי וכו' כדלעיל ואומר לעדים אתם פלוני ופלוני היו עדים וחתמו בגט הנזכר וכו' כדלעיל והריני ממנה את פלוני בן פלוני שליח להוליך הגט הנזכר לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שימצאנה ותהא ידו כידי ופיו כפיו (ודבורו כדבורי) ועשייתו כעשייתי ונתינתו כנתינתי ונותן אני לו רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס עד שיגיע הגט לידה או ליד שלוחה ותכף שיגיע הגט הנזכר לידה או ליד שלוחה מיד פלוני שלוחי או מיד שלוחו או מיד שליח שלוחו כאמור תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם (ושאר דיני השליחות והרשאה ע' סי' קמ"א):

It is good to be careful and not divorce [one's wife] via an agent when both the husband and wife are present in the city. (Investigate above, 141:55)

31 לא

וכבר נתבאר שאין להזכיר שום תנאי קודם כתיבת הגט וא"כ כל מי שצוה לגרש בענין זה אינו יכול לגרש על תנאי:

If the husband is in a hurry to go and is unable to wait until he can write a bill of divorce and and sign it, he says to a scribe: write a bill of divorce for my wide etc, like above, and he says to witnesses: you so-and-so and so-and-so are witnesses and sign on the mentioned bill of divorce etc, like above, and I appoint you so-and-so the son of so-and-so an agent to send the mentioned bill of divorce to my wife so-and-so the daughter of so-and-so [her father's name] in any place you find her and his [the agent's] hand like my hand and his mouth like my mouth and his actions like my actions, and. I give him permission to make an agent and [that] agent [my] agent until 100 agents and even without [being] forced until the bill of divorce mentioned reaches her hand or the hand of her agent, and immediately when the mentioned bill of divorce reaches her hand or the hand of her agent from the hand of so-and-so my agent or from the hand of his agent or from the hand of the agent of his agent as said she will be divorced from me and permitted to any man. And the other laws of agency and authorization, see above Siman 141:

32 לב

ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן והוא נחפז ללכת וא"א לכתבו קודם שילך יאמר לשליח שיתן הגט לאשתו ולא תתגרש בו אלא לאחר זמן פלו':

31 And it was already explained one must not mention any condition before the writing of the bill of divorce; and if so [that a condition was mentioned] anyone who is obligated to divorce in this topic, is not able to divorce on a condition:

33 לג

א"צ שהשליח יהא עומד בפני המגרש אלא אפי' שלא בפניו יכול למנותו והעדים כותבים שמינה לפלוני שליח: הגה וכל זה כשהבעל נחפז ללכת ואינו מוסר הגט לשליח והוא שעת הדחק אבל בלאו הכי אין עושין שליח בכה"ג אלא מוסרו ליד השליח וע"ל סימן זה מסעיף צ''ז ואילך:

32: If he doesn't want to divorce [immediately] but some time [in the future], and he is in a hurry to leave, and it is not possible to write [the bill of divorce] before he leaves, then he should instruct his power of attorney to deliver the bill of divorce to his wife, and the divorce will only take effect after the specified time.

34 לד

כבר כתבתי לעיל מי הם הפסולים להיות שלוחים:

The 'power of attorney' need not be present when appointed by the [husband] issuing the bill of divorce, but even in his absence the [husband] can appoint him. The witnesses must record that [the husband] assigned so and so as his agent. Footnote: All the above only applies when the husband is in a hurry to leave and doesn't hand the bill of divorce to the agent and it is [therefore considered] an emergency. Otherwise, however, we do not appoint a 'power of attorney' in this way, rather, [the husband] must hand the bill of divorce directly to the agent. Look further in this section, from paragraph 97 onwards.

35 לה

וגם כבר נתבאר שצריך השליח לעמוד בשעת כתיבת תורף הגט וחתימת שני העדים ושישמע שנכתב ונחתם לשמה:

34: I have already enumerated above, who are ineligible to serve as "powers of attorney"

36 לו

כשיבא הסופר לכתוב הגט קודם שיתחיל לכתוב יש לשאול למגרש מה שמו ומה שם אביו ואם יש לו או לאביו ב' שמות כגון ע"י חולי ואם יש לו או לאביו כינוי או שום חניכא (או אם הם כהנים או לוים) .

35: In addition, it has already been explained, that the "power of attorney" has to stand during the writing of the fundamental portions of the bill of divorce and the signing of the two witnesses, and he must hear that the [bill of divorce] was written expressly on behalf of the [husband and wife whose] names [appear in the get].

37 לז

וכן יש לשאול לאשה ולאביה כמו לאיש: הגה וכיצד נוהגין לכתוב השמות ע"ל סי' קכ"ח וסי' קכ"ט בדיני שמות המקום וישאל זה לפני העדים.

36: When the scribe is about to write the get, before he begins writing, he should ask the husband [initiating] the divorce, his name and his father's name, and if he or his father have two names as a result of [a name being added during an] illness, or if he or his father have any nickname, or derivative name , or if they are kohens or levites.

38 לח

צריך שהסופר והעדים יעמדו במקום אחד. הגה וי"א שקודם שיחתוך הסופר הקלף ידבר בפני העדים שרוצה לכתוב לשמה כדרך שיתבאר לקמן סעיף נ"ה וכן נוהגין במדינות אלו:

And similarly, one should ask the woman and her father [their names], as with the man. Rem"a: Regarding how we customarily write the names, see above Siman 128 and Siman 129 regarding the laws of location names. And this should be asked in front of witnesses.

39 לט

יחתוך הקלף למדת הגט שלא יצטרך לחתוך ממנו שום דבר אחר כתיבת הגט:

The scribe and the witnesses must stand in a single place. Rem"a: And there are those who say that, before the scribe cuts the sheet of parchment, he should announce in front of the witnesses that he wishes to write with the intent [that it will be used by the particular man in question to divorce the particular woman in question], as will be explained later on in Se'if 55 [(Se'if 80 in this version)]. And this is our custom in these lands.

40 מ

אם טעה הסופר לאחר שכתב קצתו ומתחיל (באחר) באותו הקלף יחתוך תחלה המועט שכתב:

[The scribe] should cut the sheet of parchment according to the measurements [needed to write the] bill of divorce, so that he won't need to cut off anything from [the sheet] after the bill of divorce is written.

41 מא

צריך הקלף להיות ארכו יותר על רחבו ונקרא ארכו דרך קריאתו מתחלתו לסופו (ויניח למטה גליון כדי תפיסת יד או יותר ובדיעבד אין לחוש):

If the scribe erred after he wrote part of it, and he begins another [bill of divorce] on the same sheet, he should first cut off the bit that he wrote.

42 מב

ישרטטו בו י"ג שיטין ושורה אחרונה יחלקנה לשני שורות קצרות שבה יחתמו העדים זה תחת זה (ויעשה בו השרטוטין וכל תיקוני הכתיבה לשמו לשמה ולשם גירושין) (כ"כ בסדרים):

The length of the sheet of parchment must be longer than it is wide. And "length" refers to the direction that it is read from its beginning to its end. Rem"a: And he should leave enough [space] at the bottom of the sheet so [that it could be] grabbed by a hand, or more. But ex post facto, [one] need not be concerned [about this].

43 מג

יש מי שאומר שיכתוב במקום בשר ולא במקום שער:

They should carve into it thirteen rows. And he should divide the last row into two short rows, on which the witnesses may sign, one below the other. And he shall make the carvings and all emended writings for his sake, for her sake, and for the sake of divorce.

44 מד

לא ישרטט באבר ולא ישרטט מבפנים אלא מבחוץ: הגה וישרטט שני שרטוטין בצידי הגט א' מימין וא' משמאל כדי ליישר הכתב (בסדר הגט) ויכוין שיהא הכתב בצד השרטוט ולא על השרטוטין עצמן:

There are those who say that a person should write on the place of the flesh and not on the place of the hair.

45 מה

יש מי שאומר שאין כותבין הגט בקולמוס של כנף:

One should not etch [horizontal] lines [on the parchment] with lead, and one should not etch lines from the inside, but rather from the outside. Rem"a: And he should etch two [horizontal] lines on the sides of the bill of divorce, one from the right and one from the left, in order to align the writing (Seder HaGet). And he should align the writing to be next to the lines and not on the lines themselves.

46 מו

לא יהא הכתב מעוקם ולא מבולבל שמא תדמה אות לאות נמצא הענין משתנה:

There are those who say that we should not write a get with a feather quill.

47 מז

נהגו להחמיר לעשות האותיות מוקפת גויל ואם יש בו אותיות דבוקות יכול לגרר הדיו שביניהם להבדילם (וע"ל סי' קכ"ה סעיף ו'):

The script should not be slanted or messy, lest a letter be similar to a [different] letter, and ultimately the meaning will be changed.

48 מח

וצריך לדקדק שלא יכנסו האותיות זו בזו כגון ראשה של למ"ד שבשטה תחתונה לא תכנס בתוך חללה של ה"א או חי"ת של שטה העליונה וכן כל כיוצא בזה:

[People] have practiced with stringency to make it such that the letters are surrounded by gewil (parchment). And if it has letters that are attached, a person may scratch off the ink that is between them to separate them. Investigate above 125:6.

49 מט

לא יהיו האותיות עוברות מהשיטין בימין ובשמאל לתוך הגליון ויש להחמיר אפי' מאות אחת:

And one's needs to be careful that the letters don't intersect each other, for example, the top of the Lamed on the line below should not intersect in the empty space of the Hey or the Chet of the line above, and so too others like this.

50 נ

נפלה טפת דיו לתוך האות ואינה ניכרת אינו יכול להעביר הדיו לתקן האות דהוה ליה חק תוכות (ע"ל סי' קכ"ה סעיף ח'):

The letters may not cross over to the right or to the left onto the margins (the text must be "justified"). And [it is required] to be stringent [regarding this] with even one letter.

51 נא

ואף אם רוצה לעשות מ"ם פתוחה ונמשכה ידו ונסתמה א"י לגרר הדבקות לפתחה דהוה ליה חק תוכות (וע"ל סי' קכ"ה סעיף ט'):

If a drop of ink fell into a word, and it is not recognizable, one may not remove the ink to fix the letter, because that is like etching from the inside-out. (see above siman 125 section 8)

52 נב

לא יהא בו טשטוש ולא יכתבנו על המחק:

And even if he wanted to make an Open mem, and his hand slipped and [accidentally] closed it, he me not scratch out the connecting ink to open it because that would be "chok tochos" see earlier, 125:9

53 נג

צריך ליזהר בטופס הגט לכתבו כמשפט:

It should have no smudges, and one must not write it over an erasure.

54 נד

ואם נמצא פסול בגט וצריך לכתוב גט אחר, אם הבעל בפנינו צריך לחזור ולצוות כבתחלה לסופר שיכתוב גט לאשתו ולעדים שיחתמו בו:

One must be be when writing the form part of the get to ensure it is written properly.

55 נה

כשיבא הסופר לכתוב הגט יאמר בפני עדים. הגה שמעו אלי אתם עדים פלוני בן פלוני ופלוני בן פלוני (הגהות מרדכי) . הנני כותב גט זה לשם פלוני בן פלוני ולשם גרושי אשתו פלונית בת פלוני שיגרשנה בו לשמו ולשמה לשם כריתות ויכתוב הגט מיד (ולא יכתבנו בסירוגין והסופר יקח סי' מובהק בגט קודם שיוציאנו מידו):

And if a get was found invalid, a new get must be written. If the husband is still around, he must (explicitly) commission a new get, and re-designate witnesses.

56 נו

צריך שיתייבש הגט קודם שיחתמו העדים:

When the scribe is about to write the get he should say to the witnesses: {Rema: [He should prepend the following] "Listen! You two; so and so, and so and so are the witnesses"} ... Behold I am writing this get for so and so, for the purpose of divorcing his wife such and such so that he may divorce her with it properly on his behalf and on hers and as a Divorce. And he should immediately write the get. Rema: He may not write it in multiple sittings, and should find or place some identifying mark on the get before he releases it.

57 נז

אחר שנתייבש הגט יחתמו העדים זה תחת זה: הגה ויקראו אותן קודם שיחתמו שידעו על מה יחתמו (בסדר מהר"ן) ויראו תחלה אחר סי' שלקחו (כמו שנתבאר לעיל סעיף כ"ב):

The get must be dry before the witnesses sign it.

58 נח

צריכין העדים לחתום זה בפני זה.

After the get is dry, the witnesses sign one below the other. Rema: They must read it before they sign so they know what they're signing, and they should look for the sign that they noticed (see earlier, se'if 22).

59 נט

יאמר כל א' מהעדים קודם שיחתום אני חותם גט זה לשם פלוני בן פלוני לגרש בו אשתו פלונית בת פלוני לשמו לשמה לשם גירושין ויחתום מיד (ויראה העד השני כשחותם חבירו) (סדרים):

The witnesses must sign in each others' presence.

60 ס

יתחילו לחתום בראש השטה שלא יניחו חלק בגליון מימין לפני החתימה:

Each witness should declare [the following] before he signs: "I am signing this get for so and so, so that he may divorce his wife such and such, on his behalf and hers as a Divorce," and sign immediately.

61 סא

לא יניחו כדי אויר שני שיטין בין חתימתו לשיטה אחרונה (ויחתמו בקולמס ובדיו של הבעל) (סדרים):

They should start their signatures at the beginning of the line so as not to leave a margin on the right before the signature.

62 סב

צריך כל א' מהעדים לפרש שמו ושם אביו שיחתום פב"פ עד: הגה ואין צריכין לחתום כינויין אבל אם הם כהנים או לוים חותמין פלוני בן פלוני הכהן או הלוי עד אבל אינו כותב בן מהר"ר או בן החבר (בסדרים) וכן נוהגין:

Do not leave two blank lines between the signature and the last line [of the get]. The witnesses should sign using the husband's pen and ink.

63 סג

כתיבת העדים תהיה תמה ונכרת שלא יהיו דבוקים האותיות כמו בגט עצמו.

Each witness must spell out his name and his father's i.e.: So-and-so son of Such-and-such, witness. Rema: They do not need to sign all their nicknames and alia. However if they are Kohanim or Leviim they do sign "So-and-so son of Such-and-Such Hakohen/Halevi, witness" but not "son of Rabbi such-and-such" or similar

64 סד

לא יחתום הסופר בגט:

The writing of the witnesses should be perfect and recognizable, the letters should not be touching (each other), like the bill of divorce itself.

65 סה

צריך לייבש החתימות:

The writer of the divorce document should not sign or seal the document himself.

66 סו

החכם והעדים קוראים הגט וגם חתימות העדים: הגה ומדקדקין בו אם לא דילג בו תיבה גם בחסירות ויתרות ובכל תיקוני הגט וטוב לקרותו נגד גט אחר שאז אם יש בו טעות ירגיש בו מיד (בסדר מהרי"ו) גם לשלחו אל שאר החשובים שבעיר לדקדק בו אם נכתב כהוגן ויזהירו שלא יטשטשו אותו בשליחתו ואח"כ חוזר הבעל ונותן הקלף שנשאר לסופר והדיו וכל כלי הכתיבה לסופר במתנה כדי שיוכל לכתוב בו גיטין לאחרים (בסדרים) ונהגו ליקח י' אצל נתינת הגט כדי לפרסומי מילתא (ר"י מינץ) וקרובים יכולין להיות מן המנין ולוקחים שני עדים כשרים לעדי מסירה ונהגו ליקח הב' עידי חתימה לעידי מסירה ג"כ ונהגו שהחכם המסדר עומד באמצע וב' עידי מסירה אחד מימינו ואחד משמאלו והסופר לפניו גם הבעל והאשה לפניו עומדים כלם ולא יושבים (בתיקון ישן ובא"ז פרק זה בורר) י"א שיש ליזהר שלא ליתן גט בבית החכם המסדרו ולא ראיתי נזהרים בזה (שם בתיקון מפי הקבלה) . ואחרי קראו ישאל החכם לסופר זהו גט שכתבת נתן לך כל כלי הכתיבה והקלף והדיו) כתבת אותו בצווי בעל לשמו ולשם גירושי אשתו פלונית בת פלוני והוא אומר הן (אמר לך הדברים לפני העדים) שואל לאחד מהעדים שמעת שצוה הבעל לסופר לכתוב לשמו ולשם גירושי אשתו פלונית בת פלוני: הגה ואם היה אצל הסופר עד שכתב קצת הגט כמו שכתב לעיל סעיף כ"א ואם ראו שהבעל נתן לו הקלף וכו':

The signatures need to be dried.

67 סז

אתה מכיר שהוא גט זה:

The Chacham [Rabbi officiating the divorce] and the witnesses read the bill of divorce (gett) as well as the witnesses' signatures. (Rem"a) Note: and they are precise with it [in reviewing it] as to whether a word was omitted, as well as for spelling errors and all other corrections to the gett.It is good to check the gett against another gett, because then if there is a mistake he will notice immediately (from the Seder MaHariv); also [it is good to] send it to the rest of the important people in the city to review it and determine whether it was written properly, and they should be careful not to smudge it in sending it. Afterwards the husband returns and give the leftover parchment to the scribe as well as the ink and other writing materials, as a gift, so that he [the scribe] may write other bills of divorce (gittin) (from Sedarim). They are accustomed to bring ten people to the delivery of a gett, so as to publicize the event (R"I Mintz). Relatives can be counted as part of the quarum. We take [select] two qualified witnesses to be witnesses to the delivery. They are accustomed to take the witnesses that signed as the witnesses for delivery as well. They are also accustomed that the officiating rabbi stands in the middle and the two witnesses of delivery stand one to his right and one to his left, and the scribe stands in front of him and the husband and wife in front of him. Everyone stands and does not sit (in Tikkun Yashan and in the Or Zarua in the Chapter Ze Borrair). Some say (the one should) be careful not to give the gett in the house of the officiating rabbi; and I have not seen that people are careful to do so (in the abovementioned Tikkun cited as an oral transmission). [end of Rem"a Note - the Shulchan Aruch resumes:] After they have finished reading the officiating rabbi should ask the scribe: "Is this the gett that you have written? Rem"a Note: Did he give you all the writing instruments, the parchment and the ink? [end of Rem"a note] Did you write it with the command of the husband for his sake and for the sake of divorce of is wife so-and-so daughter of so-and-so?" and he says: "Yes" Rem"a Note: "Did he tell you these things before witnesses?" [end of Rem"a Note] He then asks one of the witnesses: "Did you hear that the told the scribe to write for his sake and for the purpose of the divorce of his wife so-and-so daughter of so-and-so?"

68 סח

אתה חתמת בצווי הבעל (שצוה אותך לחתמו לשמו ולשמה וכו'):

Do you recognize that it is this bill of divorce?

69 סט

חתמת לשמו ולשם גרושי אשתו פלונית:

Did you sign with the command of the husband (Rem"a:) who commanded you to sign for his sake and for her sake etc.

70 ע

אתה מכיר חתימתך:

Did you sign for his sake and for the purpose of divorce of his wife so-and-so.

71 עא

חתמת בפני חבירך:

Do you recognize your seal (signature)?

72 עב

אתה מכיר חתימתו (שמעת שציוה לו הבעל לחתום):

You sealed it in the prescence of your friends.

73 עג

והוא משיב הן על כל שאלה וגם העד השני כמשפט הזה יעשה לו: הגה גם שואל לסופר ולעדים אם אמרו בפי' כשהתחילו לכתוב שכותבין לשמו ולשמה לשם גירושין ואם שמע כל אחד מה שאמר חבירו ואומרים הן אומרים לו בפי' כיצד אמרו (בסדרים) ויזהיר החכם לבעל ולסופר ולעדים שלא יאמרו הן הן או לאו לאו בתשובתם אלא פ"א הן או לאו (בסדר מהר"ם יפה):

Do you recognize his signature? (Rem"a) Did you hear when the husband told him to sign?

74 עד

אח"כ יתן הגט לבעל ואז ישוב לשאול לו אם נותן גט זה מדעתו ורצונו כנזכר לעיל: הגה סעיף י"ד ויש סדורי גיטין שכתוב בהן בטול מודעות אלו קודם שהחכם קורא הגט ושואל לסופר ולעדים כמו שנתבאר קודם שקורא הגט וכן נוהגין במדינות אלו אבל אין חילוק בדבר וכשהחכם קורא הגט יקראנו בדקדוק ולא יקראנו בדרך המשתמע ללשון אחר:

And he answers yes to each question. The second witness is also questioned in the same manner. Rama: He also asks the scribe and the witnesses if they stated explicitly, when they began to write the get, that they are writing it in his (the husband's) name and her (the wife's) name and for the purpose of divorce. If each party heard the testimony of the other parties and they said yes (i.e. "likewise") they are re-questioned explicitly as to how they spoke (when writing the get) (in the Sedarim). The Sage should instruct the husband, the scribe, and the witnesses not to say "yes yes" or "no no" in their answers, rather only a single yes or no (Seder of Maharam Yaffe).

75 עה

וגם יבטל המודעות פעם שנית וגם יפסול עדים כדלעיל: הגה סעיף ך' וישאל לעדים אם היו כשהבעל ביטל מודעות קודם הנתינה כמו שנתבאר לעיל סעיף ך':

...74: afterwards when he will give her the writ of divorce, he then asks if it was given with his knowledge and with his consent, as we mentioned earlier. Ramah's Gloss: ...In Sif 14. There are formats of divorce documents that contain within them a nullification of these assertions before the sage reads the divorce document, and they confer with the scribe and the witnesses, as we have explained, prior to the reading of the divorce document. It is our local custom to act this way, but it essentially makes no difference. And when the sage reads the divorce document, he should read it punctiliously; not in a manner that would be more understood in another language.

76 עו

ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה לנתינה ישביענו החכם המסדר בשבועה שלא ביטל הגט בשום ענין ושלא מסר שום מודעא ולא אמר שום דבר שיגרום ביטול הגט:

75: He should also nullify these assertions a second time, and he should also disqualify the witnesses as we discussed previously. Rama: ...in section 20. And he should inquire of the witnesses whether or not the husband annulled these assertions before the document was handed over, as we explained previously in section 20.

77 עז

יקבץ מנין כדי לתת הגט בעשרה:

76: If the husband leaves his presence between the writing and the giving of the divorce document, then the sage imposes an oath upon him, a legitimate vow, that the document has not been invalidated for any reason, and no assertions or stipulations were given, and nothing was said that would cause this divorce document to become disqualified.

78 עח

יאמר החכם לכל העומדים טרם ינתן הגט אם יש שום אדם שיודע שום פיסול נגד הגט וירצה לערער בו דבר יאמר אותו קודם שינתן (וכל מי שיודע דבר צריך לאומרו) כי אחר הנתינה יושם חרם שלא להוציא לעז על הגט (וע"ל סי' זה סעיף כ"ב ששייך הנה):

77: A quorum of ten men should be assembled, in order to give it in the presence of ten men.

79 עט

יאמר החכם שמעו כל הכשרים להעיד:

78: The sage should proclaim before all who are present, before the document is given over: "If anyone knows of any disqualification in this document and wishes to make the matter known, should speak up before it is handed over." Rama: And anyone with any knowledge of this sort is required to reveal it. For after it is given over we institute a ban against anyone attempting to disqualify this divorce document. See above in this section, paragraph 22 as it has relevance to our case.

80 פ

טוב שיהיה שם עדים החתומים על הגט:

79: The sage should say: "All those present who are qualified to testify should listen and bear witness".

81 פא

יצוה לאשה שתסיר הטבעת שבידיה ושאחר כך תוציא ידיה ותפתחם ותקרב אותם יחד כדי לקבל הגט ולא יהיו ידיה כמדרון שיוכל הגט ליפול: הגה נהגו לכסות פני האשה עד שעה שהחכם מדבר עמה וכשמקבלת הגט משום צניעות וישאל אותה אם מקבלת הגט ברצונה ותאמר הן ויש מחמירין לומר אם נשבעה או נדרה שיתירו לה ויאמר לה החכם המסדר הגט דעי שבגט זה תהי' מגורשת מבעליך (בסדרים) וישאל הרב אחר הכתובה ושתחזור לבעל הכתובה או תמחול לו כדי שלא יבואו אח"כ לידי קטט מחמת הכתובה ושיאמר הבעל ע"מ כן לא גירשה הטעם מ"כ בסדר מהר"י מינץ:

80: It is preferable that the witnesses who signed the document be present.

82 פב

יזהר שלא תסייע לה חברתה ולא שום אדם ושלא יגיע סרבלה ולא שום דבר לידה בשעת קבלה (בסדרים):

He tells the woman to remove the rings that are on her hands, and after this she should take her hands, open them and put them together, in order to receive the Get , and her hands should not be like a slope, allowing the Get to fall. Rem"a: We have the custom to cover the woman's face until the elder speaks with her and she has received the Get because of modesty. And he asks her if she is accepting the Get willingly and she says: yes. And there those who are stringent and say that they should ask if she swore so that [the elder] can annul them for her. And the elder who has arranged the Get says: Know that with this Get you will be divorced from your husband. And the Rabbi asks about the Ketubah [to obtain it] and that she should return the Ketubah to her husband or relinquish [the right to the money], so that they won't come to an argument later because of the Ketubah and so that the husband doesn't say: It was because of this that I didn't divorce her (This reason is brought from the Mahri Mintz).

83 פג

תזהר שלא תקפוץ ידיה עד שיאמר לה (ושלא יהיה ידיה תוך ג' טפחים סמוכין לארץ (שם):

He [the elder] should be careful that her friends or anyone else don't help her [at the time of reception of the Get ]. And that an overall (???) or any other object doesn't come to her hand at the time of the reception.

84 פד

יתן הבעל הגט בידה וכה יאמר לה כשיתנו בידה ה"ז גיטך (והתקבלי גיטך זה) והרי את מגורשת בו ממני (מעכשיו) ומותרת לכל אדם: הגה וקודם שיתננו לה יאמר החכם לעידי מסירה שיראו מסירת הגט ויודיע לבעל תחלה פירוש המלות שאומר (בסדרים) יש נוהגין לכפול הגט כאגרת בשעה שמוסרו לה וכן נוהגין ויש שכתבו שלא לכפלו רק ליתנו לה כך והכתב מבחוץ שיראו הכל שהוא גט (כן משמע בסדר מהר"י מינ"ץ):

She should be careful that she doesn't clench her hand until he says to her [the previously mentioned phrases] and that her her hands are not within three Tefachim of the ground (ibid.)

85 פה

אחר שהניח הגט בידה וסילק ידו מכל וכל אז תקפוץ ידה ותחזק בגט ותגביה שתי ידיה למעלה ואח"כ יקח החכם הגט מידה ויקראנו שנית בפני העדים (וי"א שחוזרין ושואלין לסופר ולעדים כל השאלות ששאלו בראשונה) (כ"ז בסדרים) ויחרים על כל מי שיוציא לעז על גט זה:

The husband should hand the "Get" to the hand of the women, and he should say: "This is your Get, and accept this Get. You are divorced from me because of the Get from now, and you are now allowed to be with any other man". Rama: Before he gives it to her, the Rabbi should tell witnesses to witness the handing over of the Get. The Rabbi should also tell the husband the meaning of the words he is saying. Some have the custom to fold the Get before he hands it over, and that is our custom. Some write not fold it, rather give it to her with the writing on the outside, so everyone sees that it is a Get.

86 פו

ויקרענו שתי וערב: הגה ונהגו מעכשיו שהרב המסדר הגט גונזו אצלו ואינו נותנו ביד האשה ואין לשנות וכל הגט שלא ניתן אין לקרעו שתי וערב שלא יטעו בו שניתן (מ"כ):

After he places the get into her hand and removes his hand completely, she then closes her hand and holds onto the get and raises her two hands upwards, and afterwards the Rabbi takes the get from her hand and reads it a second time in front of witnesses. Rem"a: Some [opinions] say we go back and ask the writer [of the get] and the witnesses all of the questions that we asked in the beginning (27, in their order). We also [impose a] ban upon anyone who has spread a rumor about this get.

87 פז

יזהיר החכם לאשה שלא תתארס עד צ' יום חוץ מאותו יום (ומלבד יום שתתארס בו):

And tear it lengthwise and widthwise. Note: Today, the officiating rabbi stores it himself and does not give it to the woman, and this should not be changed. And any _get_ which was not given should not be torn so that no one should think it was given.

88 פח

נתינת הגט יש מי שאומר שצריך להיות ביום ולא בלילה (וע"ל ס"ס קכ"ג):

The Rabbi warns the woman not to become engaged until 90 days [have passed], not including that day. Rem"a: Except for the day she will become engaged.

89 פט

וכן אם התפללו הקהל ערבית אע"פ שהיה עדיין יום אין ליתן גט אז מפני שכבר חשוב לילה אם לא בשעת הדחק שאז אפי' בלילה ממש יכתוב וינתן צריך שינתן הגט בו ביום שנכתב אא"כ שולחו לעיר אחרת דאז א"א ליתנו לה ביום שנכתב:

The giving of the divorce document, according to some opinions needs to be by day specifically and not at night. (look earlier at the end of chapter 123)

90 צ

צריך שלא יתייחד הבעל עמה בין כתיבה לנתינה ואם נתייחד עמה הוי גט ישן ולא יגרש בו (ע' לעיל סי' קמ"ט):

And so too, if the community has said the evening prayer, although it is still day, one may still not deliver a _get_, since it is already considered night, [and this all applies] if it is not consider a situation of urgency, [that if it is a situation of urgency] even at actual nighttime you may write it and you may give it. One needs to give the _get_ on the very same day it is written, however [if this is not possible] he sends it to another city, in the event that it is impossible for him to give it to her on the [same] day it was written.

91 צא

שליח המביא גט נותנו לה בפני שנים ואם השליח קרוב או פסול נותנו לה בפני ג' ואומר לה בשעת נתינה הרי זה גיטיך ששלח ליך בעליך (פב"פ המכונה פלוני) והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם וגט זה בפני נכתב ובפני נחתם: הגה וכן גט ארוסה יאמר לה השליח ה"ז גיטך ששלח ליך בעליך (בסדר ר"י מינ"ץ) וכן כותבין בהרשאה שם בעל אבל בשאלות ששואל הרב לשליח יזכיר שם ארוס כגון ששואל אם זהו גט ששלח פלוני הארוס והב"ד שנותנים הגט לפניהם קוראין הגט קודם הנתינה ואם יש תנאי בגט אומר השליח בשעת נתינה על תנאי כך וכך וע"ל בסי' קמ"ב עוד מסדר נתינה מיד השליח ליד האשה (ולעיל סי' ק"מ סעיף ב') יש סדורי גיטין וכן נוהגים שאותן שיושבים שואלים לשליח מהו רוצה והוא אומר אני שליח פב"פ לגרש אשתו פלונית וכו' וישאלו אותו אם לא קבע לו הבעל זמן לגרש או אם לא התנה שאר תנאי והוא אומר להם אח"כ ישאלו לאשה אם רצונה לקבל גט ואח"כ שואלין אחר ההרשאה וקורין אותו אם היא כתקונה אם היא מקיימת כראוי ואח"כ שואלין לשליח אם היה הבעל בריא כשעשאו שליח ואם לא שמע שמת או בטל השליחות והוא משיב להם על הכל גם שואלין לאשה אם לא בא' הבעל אליה או לא שלח שליח לבטל הגט והיא משיבה להם ואח"כ חוזרין ושואלין לשליח אם הוא עצמו לא בטל השליחות או אם לא עשה שליח אחר או אם עושה שליחות זה באונס או מכח נדר או שבועה או אם מסר מודעא על השליחות והוא משיב להם על לאו לאו ועל הן הן ואח"כ שואלין אותו אם מכיר האשה אשת המגרש ואם אינו מכירה צריכין להיות עדים המכירין אותה ויקרא החכם המסדר הגט עם עידי מסירה וישאל לשליח אם ראה שהבעל נתן הקלף והדיו לסופר לכתוב ואם שמע שצוה לו לכתוב לשמו ולשם אשתו לשם גירושין וכן אם שמע שצוה לעדים לחתום לשמו ולשמה ולשם גירושין ואם מכיר שזה הגט ההוא ושואלין אותו אם היה אצל הכתיבה וחתימה כדרך שנתבאר לעיל סעיף כ"ד וכ"ה ואם שמע מן הסופר שאמר בפירוש שכותב לשמו ולשמה ולשם גירושין וכן אם אמרו העדים כשחתמו וכן אם היו זה בפני זה כשחתמו ואם היה הגט יבש כשנתנו לשליח והשליח יעמוד כשמוסרו לאשה ולא ישען כלל (בסדר ר"י מינ"ץ בשם מהרי"ל) ואח"כ מקבלת האשה הגט מן השליח כדרך שמקבלת אותו מבעלה כדרך שנתבאר לעיל והוא מוסר לידה כמו הבעל המוסר גט לאשתו רק שמשנה בדבורו ואומר לה הרי זה גיטך ששלח לך בעליך וכו' ואח"כ לוקח החכם הגט מן האשה וחוזר וקורא אותו ושואל לשליח כל השאלות ששאל לו בראשונה ואחר כך קורעין הגט שתי וערב ומחרימים על הלעז ומזהירין על האשה שלא תנשא תוך צ' יום כמו שנתבאר לעיל סעיף פ"ז (בסדרים) ונראה לי שהחמיר בזה הרבה בשאלות מקצתן ללא צורך ולכתחלה נוהגין כך אבל בדיעבד כבר נתבאר סי' קמ"א. וקמ"ב איזה דברים מעכבים:

90: Her husband must not seclude himself with her between the writing and the giving [of the get]. And if he did seclude himself with her, then the get is an old get, and he cannot use it to divorce her. (See above, siman 149).

92 צב

אם המתגרשת היא נערה בין ארוסה בין נשואה מתגרשת בקבלת הגט היא עצמה ואם קבלו אביה אם היתה ארוסה מאחר שעדיין לא בגרה ה"ז מגורשת אבל אם בגרה אע"פ שאינה אלא ארוסה או אם נשאת אע"פ שהיא נערה אינה מתגרשת בקבלת אביה:

A messenger who comes to bring a get[=writ of divorce] gives to her in front of two [witnesses]. If the messenger is a relative or impermissible as a witness, he gives to her in front of three [witnesses]. He [the messenger] says to her at the time of giving [the get]: 'This your get that your husband x son of y, also known as z; and behind your are divorced from him through it And you are permitted to any man. And this get was written and signed in front of me. Comment: And also for a writ of divorce from engagement; the messenger says to her: 'This your writ of divorce sent by your husband.' And then the name of the husband is written in the permission area. But in questions that the rabbi asks the messenger the name of the engaged man is mentioned, for example if he asks if this is the get sent by engaged man x. The rabbinical court in front of him the get is to be given reads it [the get] before it is given and if there is a condition regarding the get [without thich the fulfillment of the condition the get is invalid], the messenger says at the time of giving, '[this get is given] on conditions of x and y [being fulfilled].'and see above #142 about the order of the messenger giving it to the hand of the women and above # 140, 2. There are those who arrange divorces and this is how they act: the seated [rabbis acondition. ask the messenger what he wants and he replies: 'I send x son of y to divorced my wife z, etc.' And they [the judges] ask him if the husband stipulated a time to divorce or if he did not stipulate any other condition. And he [the messager says [the condition/s] to them. Bthen they ask the women if she wants to receive the get. After this they ask about the permission and they read it to her if she fixed it and if she fulfills it as usual. After this the judges ask the messenger if the husband was healthy at the time it was sent or if he [the messenger] heard that he [the husband] died or canceled the sending and he [the messenger] answers about all of it. Translation incomplete.

93 צג

ואם היא קטנה ונשאת אינה מתגרשת בקבלת אביה:

If the divorced woman is a naarah[=young woman], whether engaged or married, she is divorced when she receives the get[=writ if divorce] itself. If her father receives it [the get], if she was engaged as long as she has not reached maturity, she is divorced. However, if she reached maturity, even though she was only engaged, or if she was married while still a minor, she is not divorced through the receipt of her father.

94 צד

ואם היא קטנה ארוסה לדברי הכל מתגרשת על ידי אביה ואיכא פלוגתא אם מתגרשת ע"י עצמה וראוי להחמיר שלא תקבלנו אלא ע"י אביה:

If she is a minor, and she married, she is not divorced [with the get] accepted by her father. [I.E he receives the money on her behalf]

95 צה

והא דקטנה מתגרשת דוקא כשמבחנת בין גיטה לדבר אחר דהיינו שנותנים לה צרור וזרקתו אגוז ונטלתו או שהגיעה לעונות הפעוטות דהיינו כבר שית וכבר שבע כל חד לפום חורפיה אבל פחות מכאן אינה מתגרשת לדעת רש"י ז"ל אפי' ע"י אביה ולדעת ר"ת דוקא ע"י עצמה אבל על ידי אביה מתגרשת ולזה הסכים הרא"ש ז"ל:

And if she is an engaged minor, according to all she is divorced through her father. There is a disagreement if she is divorced through herself [i.e. she does it], and it is advisable to be stringent, that she does not receives it except through her father.

96 צו

קטנה המתגרשת ע"י אביה יש להחמיר לכתוב שני גיטין וליתנם לה האחד בנוסח שאר גיטין והא' יכתוב בו בתך פלונית דהות אנתתי וכו': הגה ואם מוסר הגט ליד קטנה מדעת אביה א"צ רק גט אחד כשאר גיטין וע"ל סי' קמ"א וסי' ל"ז:

A minor may be divorced only when she can tell the difference between her get and some other object, such that she will take a bundle and throw it away, or take a nut and keep it, or when she has reached the age of children, which is six or seven. But younger than that, she may not be divorced, according to Rashi, even by her father. But according to Rabbenu Tam, this ruling is specific to being divorced by herself and she may be divorced by her father, and the Ro"sh agreed with this.

97 צז

אם הוא מוסר גט לשליח להוליכו לאשתו ימנה אותו בפני ב' עדים. ויקראנו החכם לפני העדים ואח"כ ישאל לסופר זה הוא הגט שכתבת וכו' כדלעיל עד טוב שיהיו שם עדים החתומים על הגט: הגה וכך יאמר הנני פב"פ המכונה פלוני ממנה אותך פב"פ להיות שלוחי להוליך גט לאשתי פלונית בת פלו' ה"פ אתה או שלוחך או שליח שלוחך עד מאה שלוחים ותהא ידך כידי וכו' כמו שנתבאר לעיל סעיף ל' ואח"כ מצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום ומבטלין מודעות ושבועות קודם הכתיבה כאלו היתה האשה עצמה אצלו (הכל בסדרים) וכמו שנתבאר לעיל:

A minor who was divorced with her father as agent: we should be strict and write two bills of divorce and give them to her. One should be in the formula of all other bills of divorce and the second, "your daughter plonit that you married to etc...." Rem"a: but if the bill of divorce is passed to the minor with her father's knowledge, only one bill of divorce is needed, just like all other bills of divorce. See sections 141 and 37 above.

98 צח

ואח"כ מחזיר החכם הגט לבעל והבעל ימסור הגט לשליח ויאמר (אתה פב"פ ה"פ) הולך גט זה לאשתי פלונית (בת פלוני) בכ"מ שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי (ודבורך כדבורי) ועשייתך כעשייתי ונתינתך כנתינתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס עד שיגיע הגט זה לידה או ליד שלוחה ותכף שיגיע גט זה לידה או ליד שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך כנזכר לעיל תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם: הגה ויקבל השליח הגט כמו האשה בעצמה ואח"כ חוזר החכם וקורא הגט וישאל כל השאלות ויחרים על המוציא לעז כדלעיל סעיף פ"ה כופלו כאגרת ונתנו לשליח ואח"כ כותבין ההרשאה ולא קודם לכן דהרי כותבין בהרשאה בפנינו מסר וכו' כמו שנתבאר לעיל סי' קמ"א סעיף ל' דין שליח שני ע"ל סי' קמ"א סעיף מ' וסי' קמ"ב סעיף ט' וסדר ההרשאה תמצא בסדר גיטין אבל אין הלשון מעכב כמו שכתבתי לעיל סי' קמ"א סעיף ל' וכשהשליח ראשון עושה שליח שני נ"ל שיש לשואלו כל השאלות ששואלים אותו כשנותנו הוא בעצמו ליד האשה שהרי השליח השני אינו אומר אח"כ כלום רק שאומר שליח ב"ד אני ולכן יש לב"ד הראשון לחקור הדברים היטב וכדרך שנתבאר לעיל סעיף צ''א:

If one passes his bill of divorce to a messenger to deliver to his wife, [the messenger] should be appointed in front of two witnesses.

99 צט

אם נותנו לה על תנאי יאמר לה בשעת נתינה ה"ז גיטך והרי את מגורשת בו ממנו ומותרת לכל אדם ע"מ שאם לא באתי מהיום עד י"ב חדש יהא גט מעכשיו ואם אבוא בתוך הזמן הנזכר ואראה בפני פלוני ופלוני לא יהא גט ותהא היא נאמנת עלי לומר שלא באתי ושלא פייסתיה:

Afterward, the rabbi should return the get to the husband, and the husband should give it to his agent and say: "You, Ploni son of Ploni, called Ploni, bring this get to my wife Plonit daughter of Ploni, in whatever place she may be found, and let your hand be as my hand, and your mouth as my mouth, and your words as my words, and your deeds as my deeds, and your giving as my giving. I give you permission to appoint additional agents, even a hundred, without force, until this get arrives in the hand of my wife or her agent, and as soon as this get arrives in her hand or that of her agent, let her be divorced from me and permitted to marry any man as mentioned above." Rem"a: The wife's agent should take the get as she herself would. And then the rabbi should read the get and ask all of the questions and impose a ban on anyone who has spread rumors about this get, as described in Even HaEzer 154:85. And he should fold it like a letter and give it to the agent, and after that they should write the authorization and not earlier, because the authorization says that it was written in our presence, as detailed in Even HaEzer 141:30. For the laws of a second agent, see Even HaEzer 141:40 and 142:9. And the procedure for the authorization may be found in the order of Gitin. But the precise language does not invalidate it, as I wrote above in 141:30. And when the first agent makes a second one, it seems to me that one should ask him all of the questions that they ask him when he gives the get to the woman, because the second agent says nothing else besides "I am an agent of the court." Therefore, the first court should investigate thoroughly, as described above in Even HaEzer 154:91.

100 ק

אם המגרש שכיב מרע אומר לה בשעת נתינה ה"ז גיטך והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם על מנת שאם לא אמות עד יום פלוני והוא בכלל לא יהא גט ואם אמות קודם יום פלונ' יהא גט מעכשיו ואם לא אמות עד יום פלוני והוא מכלל לא יהא גט: הגה וע"ל סי' קמ"ה ס"ה ואח"כ לא תתייחד עמו אא"כ יש אחד עמהם אפי' עבד אפי' שפחה חוץ משפחתה ובנה הקטן (טור סי' קמ''ח) .

If he gives her the get on a condition, he should say when he gives it to her: "This is hereby your get, and you are hereby divorced from me and permitted to any man, on the condition that I have not come to you between today and the 12th of the month, and you will have been divorced starting now. But if I come within the aforementioned time, and am seen by so-and-so, let this not be a get, and she is hereby trusted to say that I have not come and not appeased her."

101 קא

מאוד יש ליזהר לאדם שלא להשתדל בענין גיטין אם לא שיהא בקי בהלכות גיטין כי רבו בהם הדקדוקים ובנקל יכול אדם לטעות בהם והוא פיסול ממזרות וצור ישראל יצילנו משגיאות אמן: הגה וכבר נתבאר ריש סי' זה נוסח גט שנהגו בו במדינות אלו ובפרט בעיר הזאת וז"ל בשלישי בשבת בג' ימים לירח סיון שנת ה' אלפים וג' מאות ומ' לבריאות עולם למנין שאנו מנין כאן בקאזמר דמתקרי קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות אנא פ' המ' פב"פ המכונה פלו' העומד היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פלונית המכונה פב" פ המכונה פלוני. העומדת היום בקאזמר דמתקריא קאזימירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקי' ותרוכי' יתיכי ליכי דיתיהוייין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצבייין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל. פב"פ עד פב"פ עד:

If the divorcer is critically ill, he should say to his wife when giving her a get: this is hereby your get and you are divorced by it from me from now, and permitted to marry any man on the condition that if I have not died by such-and-such a day inclusive, it will not be a get, but if I have died by that day, this get will have been in force starting now. Rem"a: See above 145:5. And afterwards, she should not be secluded with him unless another is with them, even a servant of a maid, not including her family or her minor son (Tur Siman 148).

102 קב

מְאֹד יֵשׁ לִזָּהֵר לָאָדָם שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיַן גִּטִּין, אִם לֹא שֶׁיְּהֵא בָּקִי בְּהִלְכוֹת גִּטִּין, כִּי רַבּוּ בָּהֶם הַדִּקְדּוּקִים וּבְנָקֵל יָכוֹל אָדָם לִטְעוֹת בָּהֶם וְהוּא פִּסוּל מַמְזְרוּת; וְצוּר יִשְׂרָאֵל יַצִּילֶנּוּ מִשְּׁגִיאוֹת, אָמֵן: הַגָּה: וּכְבָר נִתְבָּאֵר רֵישׁ סִימָן זֶה נוּסַח גֵּט שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, וּבִפְרָט בָּעִיר הַזֹאת. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּשְּׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת, בִּשְׁלשָׁה יָמִים לְיֶרַח סִיוָן, שְׁנַת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים לִבְרִיאַת עוֹלָם, לְמִנְיָן שֶׁאָנוּ מָנִין כָּאן בְּקָאזְמַר, דְּמִתְקַרְיָא קָאזִימִירַז, מָתָא דְּיָתְבָא עַל נְהַר וִיסְלָא וְעַל נְהַר וִילְגָא וְעַל מֵי מַעְיָנוֹת, אֲנָא פְּלוֹנִי הַמְכֻנֶּה פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי הַמְכֻנֶּה פְּלוֹנִי, הָעוֹמֵד הַיּוֹם בְּקָאזְמַר דְּמִתְקַרְיָא קָאזִימִירַז מָתָא דְּיָתְבָא עַל נְהַר וִיסְלָא וְעַל נְהַר וִילְגָא וְעַל מֵי מַעְיָנוֹת צָבֵיתִי בִּרְעוּת נַפְשִׁי בִּדְלָא אֲנִיסְנָא, וּשְׁבָקִית וּפְטָרִית וְתָרוּכִית יָתִיכִי לִיכִי אַנְתְּ אִנְתְּתִי פְּלוֹנִית הַמְכֻנָּה פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי הַמְכֻנֶּה פְּלוֹנִי, הָעוֹמֶדֶת הַיּוֹם בְּקָאזְמַר דְּמִתְקַרְיָא קָאזִימִירַז מָתָא דְּיָתְבָא עַל נְהַר וִיסְלָא וְעַל נְהַר וִילְגָא וְעַל מֵי מַעְיָנוֹת, דַּהֲוֵית אִנְתְּתִי מִן קַדְמַת דְּנָא, וְכַדּוּ פְטָרִית וּשְׁבָקִית וְתָרוּכִית יָתִיכִי לִיכִי, דִּיתִיהְוִייִין רַשָּׁאָה וְשַׁלְטָאָה בְּנַפְשַׁיְכִי לְמֵהַךְ לְהִתְנַסְּבָא לְכָל גְּבַר דִּיתִיצְבִּייִין, וֶאֱנַשׁ לָא יִמְחָא בִידַיְכִי מִן יוֹמָא דְּנַן וּלְעָלַם, וַהֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל אָדָם, וְדֵן דִּי יֶהֱוֵי לִיכִי מִנַּאי סֵפֶר תֵּרוּכִין וְאִגֶּרֶת שְׁבוּקִין וְגֵט פִּטּוּרִין, כְּדַת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי עֵד, פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי עֵד:

A person should be very careful not to complicate matters concerning gittin, unless he is skilled in the laws of gittin, because the laws are full of intricacies, and a person could easily make a mistake that would cause a mamzer. And may the Rock of Israel save us from errors, Amen. Rem"a: The beginning of this siman details the wording of the get that is customary in this region, especially in this city. And this is the wording: "On Tuesday, on the third day of the month of Sivan, in the year 5340 since the creation of the world, in the city of Kazmar, which is called Kazimiraz, the city that sits on the Vistula and Wilga rivers (Krakow?) and on spring water-- I, so-and-so called so-and-so, son of so-and-so called so-and-so, standing today in Kazmar, which is called Kazimiraz, the city that sits on the Vistula and Wilga rivers and on spring water, willingly consent, without coercion, to release, send away, and divorce you, my wife so-and-so daughter of so-and-so, who is present today in Kazmar, which is called Kazimiraz, the city that sits on the Vistula and Wilga rivers and on spring water, who has been my wife until now. And I release, send away, and divorce you, such that you are permitted and have authority over yourself to marry any man you want with no interference from now on, because you are hereby permitted to any moan. This is hereby your bill of dismissal, document of sending-away, and letter of divorce from me, in accordance with the Law of Moses and Israel. Signed, so-and-so and so-and-so, witnesses"