שאין לכתוב הגט אם לא שמע מפי המגרש ובו יא סעיפים:
הגט צריך שיכתבנו הבעל או שלוחו ואף אם שלוחו כותבו צריך שיהי' משל הבעל לכך נהגו כשהבעל מצוי שנותן לו הסופר הקלף והדיו (וי"א דאף הקולמוס ושאר כלי הכתיבה) (הגהות אשירי פרק שני ובמרדכי מהל' גיטין) במתנה קודם כתיבה והבעל נותן שכרו ומפני תקנת עגונות תקנו חכמים שהאשה נותן שכר הסופר והקנוהו לבעל:

The get--it must be written by the husband or his agent. And even if his agent writes it, it must belong to the husband. Therefore they had the custom that when the husband is around, the scribe gives him the parchment and the ink. And there are those who say so too the quill and the other writing instruments (Hagahot Asheri, ch. 2, and Modercai, Laws of Gittin) as a gift before the writing. And the husband pays the wages. And because of the enactment [for the protection] of agunot, the rabbis enacted that the woman should pay the scribe they transfer title to the husband.

גזל נייר וכתב בו גט ונתנו לה כשר אפילו קודם יאוש: הגה אבל גזל גט כגון שכתב לו הסופר גט וגזלו ממנו ולא פרע לו וגירש בו לא הוי מגורשת (ב"י):

If he stole paper and wrote on it a get and gave it to her, it is valid, even before [its original owner] has despair. Hagah: But if he stole a get, for instance a scribe wrote a get and [the husband] stole it from him and didn't pay him back, and he used it to divorce her, she is not divorced [Bet Yosef].

כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו והוא שיהיו העדים שחתמו בו מכירין ויודעים שזה פלוני ואשתו פלונית (וי"א דגם הסופר צריך להכירן טור) (וכן נ"ל) והכרה זו אפי' ע"פ עד אחד ואפי' ע"פ אשה וקרוב: הגה וצריך להכיר שם האיש והאשה ושם אביהם וכל שהוחזקו ל' יום בעיר אין חוששין להם יותר ושם אביו נהגו לכתוב על פי עצמו (ב"י ממשמעות ל' הרמב"ם) ואם היו באותו מקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהן שוים אין מגרש אחד מהם אלא במעמד חברו שמא יכתוב גט ויוליכנו לאשת חבירו ויגרשנה עליו ובשעת הסכנה כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירים:

They write a get for a man even if his wife is not with him, and that is if the witnesses who sign it recognize and know that this is so-and-so and his wife is so-and-so. And there are those who say that also the scribe needs to recognize them (Tur). And so it appears to me. And this recognition [can be based] on even one witness, and even on a woman and a near [relation]. Hagah: And he needs to recognize the names of the man and the woman and the name of their father, and [as long as] they have been established for thirty days in the city, one does not suspect them further. And the custom was to write the name of his father according to himself (Beit Yosef from the implication of the Rambam's language). And if there were in that place two whose names were the same and whose wives' names were the same, one may not divorce except in the presence of his fellow, lest he write a get and they bring it to the wife of his fellow and he divorces her. And in a time of danger, they write and give [the get] even if they don't recognize [him].

לא יכתבנו הסופר ולא יחתמו בו העדים עד שיאמר להם הבעל לכתוב ולחתום ולכתחלה יאמר לסופר לפני העדים בסדר הגט (מהר"א מרגליות) וכשיאמר להם הבעל יכתבוהו הם בעצמם ולא יאמרו לאחרים לכתוב ולחתום אפילו אמר לבית דין תנו גט לאשתי לא יאמרו לסופר לכתוב ולעדים לחתום ואפילו אמר להם אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתמו לא יכתוב הסופר ולא יחתמו העדים עד שישמעו מפיו: הגה עבר וגירשה ע"י אומר אמרו לסופר ויכתוב כו' הוי ספק מגורשת (טור בשם הרמ"ה וב"י בשם הר"ן וב"ה וסמ"ג והמרדכי וכל בו):

The scribe doesn't write, nor do the witnesses sign, until the husband says to them to write and sign. Rem"a: And ideally, he tells the scribe before the witnesses (Seder Haget of R' A Margoliot). And when the husband says it to them, they should write it themselves and not tell others to write and sign. Even if he says to the court, "Give a bill of divorce to my wife," they cannot tell a scribe to write and witnesses to sign. Even if he says to them, "Tell a scribe to write and witnesses to sign," a scribe cannot write and witnesses cannot sign until they hear it from his mouth. Rem"a: If he transgressed and divorced her by way of [telling the court] "Tell a scribe to write..." it is a legally unclear divorce (Tur in the name of the Ramah and the Beit Yosef in the name of the Ran, and the Baal Haterumah and Semag and the Mordechai and the Kol Bo).

אפילו כתב בכתב ידו לסופר שיכתוב ולעדים שיחתמו לא יכתבו ולא יחתמו עד שישמעו מפיו בין שהוא פקח ובין שנשתתק בין שמדבר ואינו שומע בין שאינו שומע ולא מדבר ויש מכשירין במי שנשתתק לכתוב ולחתום על פי כתב ידו שיכתוב לסופר כתוב ולעדים חתימו והוא שתהא דעתו מיושבת עליו:

Even if he wrote in his own handwriting to a scribe to write and witnesses to sign, they do not write or sign until they hear it from his mouth, whether he is mute or not, whether he is deaf but not mute or he is deaf and mute. Some allow someone who is mute to have it written and signed when he writes in his own handwriting, where he writes to the scribe "Write", and to the witnesses "Sign", so that his mind can be settled.

מי שנשתתק ושאלוהו אם רוצה שיכתבו גט לאשתו והרכין בראשו יתבאר בסי' שאחר זה:

One who is mute, and they ask him if he wants them to write a bill of divorce for his wife, and he bows his head, that will be explained in the next siman.

אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב בשביל כולם ואם אמר כלכם כתובו אחד כותב במעמד כולם:

If he says to ten people, "Write a bill of divorce for my wife," one can write it for all of them. If he says, "All of you write," one of them writes it as a representative of all of them.

אמר לעשרה כתבו וחתמו ותנו גט לאשתי א' כותב ושנים חותמים ואחד נותן:

If he says to ten people, "Write and sign and give a bill of divorce to my wife," one writes and two sign and one gives.

אמר כלכם חתומו או שמנאם בין שמנה כולם בין שמנה מקצתם ואמר להם חתמו הרי זה כאומר כולכם חתמו וכולם צריכים לחתום בו ושנים שחותמים בו תחלה הם משום עדים וצריך שלא יהא שום אחד מהם פסול והאחרים משום תנאי לפיכך אם היו השאר פסולים או שחתמו זה היום וזה למחר או אחר כמה ימים כשר והוא שיחתמו כל אחד בפני כולם ואפי' חתמו השאר אחר נתינת הגט ואפי' אחר שנשאת (הר"ן פ"ק דגיטין) כשר ואם מת אחד מהם קודם החתימה הרי הגט בטל (ועיין לקמן בסמוך) .

If he says, "All of you sign," or he assigns them, whether he assigns all of them or assigns some of them, and he says to them, "Sign it," it is as if he said to all of them to sign it, so all of them need to sign it. Two sign it first as the witnesses, and neither of them can be invalid [as witnesses on the bill of divorce], and the others [sign] as the condition. Therefore, if the rest of them are invalid, or one signs today and another signs tomorrow or after a few days, it is kosher, as long as each signs in front of the rest. Even if the rest sign after the giving of the bill of divorce, Rem"a: and even after she remarries (Ran First Perek of Gittin), , it is kosher. And if one of them dies before he signs it, the bill of divorce is void Rem"a: And see further down coming up.

ואם אמר כולכם חתמו משום עדים צריך שיהיו כולן כשרים ושיחתמו כולם בו ביום וי"א שאפילו אמר סתם כלכם חתמו דינו כמפרש ואומר כלכם חתמו משום עדים (ונ"ל דיש להחמיר כסברא זו)

If he says, "All of you sign as witnesses," they all must be kosher and they all must sign that day. Some say even if he says plainly, "All of you sign," the law is like he said it explicitly saying, "All of you sign as witnesses." Rem"a: And it seems to me that we should be stringent like this opinion.

תיקנו חכמים שהאומר לרבים לכתוב גט או לחתום או להוליך גט לאשתו אם לכתיבה יאמר להם כל אחד מכם יכתוב גט לאשתו וכן להולכה כל אחד מכם יוליך ואם לחתימה יאמר להם כל שנים מכם יחתמו בגט זה:

The rabbis made an ordinance that if one says to many people to write a bill of divorce or to sign it or to bring a bill of divorce to his wife: If for writing, he should say to them, "Each one of you write a bill of divorce for my wife," and similarly for bringing it, "Each of of you bring it," And if it is for signingm he should say to them, "Every two of you sign this bill of divorce."