Siman 37ל״ז
1 א

הפסולים מחמת הנאה ובו כב סעיפים:
כל עדות שיש לאדם הנאה בה פסול להעיד לפיכך קרקע של שני שותפים ובא האחד להוציאה מתחת יד האחר לומר שאותו שמכרה להם גזלה ממנו אין שותפו מעיד לו עליה לפסול עידי המערער ואפילו על חלק השותף לא יועיל עדותו אא"כ סלק עצמו ממנה וקנו מידו שנתנו לשותף ואפילו לא סלק עצמו עד לאחר הערעור מהני וצריך שיקבל עליו שאם יבא ב"ח ויטרפנה מיד השותף ישלם לו דמיה וצריך להתנות שאם יבא לחטפה ממנו בטענות אחרות לומר שהיתה גזולה בידו וכיוצא בזה שאינו מקבל אחריות אבל אם אין המערער טוען אלא חלק השותף בלבד כגון שטוען שמכרה לו השותף יכול להעיד לו שאז אינו נוגע בעדות כלל:

Disqualification Due To a Potential Benefit, 22 Seifim:1. A person is disqualified from any testimony in which he gains some kind of benefit by testifying. Therefore, if two people are partners in land and a third party attempts to remove the land from one of the partners by claiming that the individual who sold the land to them had originally stolen it from him, the other partner may not testify on behalf of his partner to disqualify the plaintiff’s witnesses. His testimony would not even help for his partner’s portion unless he removed himself from the field and they made a kinyan to give his portion to this partner. If the kinyan was not done until after the third party comes, it would still be valid. The testifying partner must accept that if his creditor were to come and collect from the partner that he would pay the partner the value of the taken land. He should make a condition that if a third party were to come to claim the land based on other claims, such as saying it was stolen from him or something similar, then he would not indemnify his partner. If, however, the plaintiff is only making a claim on partner’s share, such as a claim that the partner sold it to him, then he may testify because he has no stake in the testimony at all.

2 ב

העורר על השדה אם יש בה פירות אין האריס מעיד לו עליה שהרי רוצה האריס להעמידה ביד בעלי' כדי שיטול חלקו בפירות ואם אין בו פירות מעיד (נ"י בשם רמב"ם) אם אין לו הנא' אחרת מזה (טור):

2. If one makes a complaint in connection with a field that grows fruits, the sharecropper cannot testify because the sharecropper wants the field to remain in the hands of the current owner so that he could take his share of the fruits. If the field has no fruits he may testify assuming he gains no other benefit from the testimony. (Tur)

3 ג

עדים שהודו שיש להם חלק באותו חוב שהעידו כבר עליו אין באותה הודאה ממש (אבל אם אמרו כן קודם שהעידו העדות בטל) (ב"י בשם תשובה שבסוף חזה התנופה):

3. If witnesses admitted that they had a portion of a debt they had already testified on, the admission is of no effect. (If, however, they admitted to it before the testimony, the testimony is void). (Beis Yosef).

4 ד

ראובן תבע לשנים שהלוה להם וכפר א' והודה השני שהוא וחבירו (חייבים) אם אותו ממון לקחו בשותפות אינו נאמן על חבירו והוא לבדו יתחייב בכל:

4. If Reuven calls two defendants claiming that he lent to them, and one the defendants denied the loan while the other confessed that both he and his co-defendant are liable, the one who confessed is not believed regarding his co-defendant if they accepted the money as partners. The party who confessed will be liable for the entire amount.

5 ה

המוציא שט"ח על ג' וטענו כולם פרענו אם כל אחד מהם חייב י' זהובים לעצמו ואין לחבירו בהם שותפות עדותו כשרה על חבירו (הגה"מ פ' י"ד דכתובות):

5. If one produces a loan document against three defendants and they all claim they have already paid it back, if each one owed 10 gold coins individually and the co-defendants had no partnership in it, each one’s testimony may be used for his co-defendants.

6 ו

אם טען א' מהשותפים דבר שהוא חובה לו ולחבירו נאמן כעד א' לחייב שבועה את חבירו ולפטור משבועה את שכנגדו ואם שני שותפים [העידו] חובתם נאמנים לחייב את חבריהם (וע"ל סי' ע"ז סעיף ה'):

6. If one of the partners makes a claim that negatively affects him and his partner, he has the believability of a solo witness and will obligate his partner to take an oath or will exempt the counterparty from taking an oath. If both partners testified to their detriment, they are believed regarding their other partners. (See later 77:5).

7 ז

המוכר שטר חוב לא' מהחתומי' בו שפיר דמי (וע"ל סי' קכ"ג סעיף י' וי"א וי"ב) אם קרובי המורשה (נ"א אם מורשה וקרוביו) יכולים להעיד:

7. There is no issue with selling a loan to one of the witnesses. (See later 123:11-12 regarding whether an inheritor and his relative may testify).

8 ח

פשרנים או דיינים או אפוטרופסי' כשרים להעיד (וע"ל סי' כ"ב בדין דיינים ופשרנים ולקמן סי' מ"ו סעיף כ"ד ובדין אפוטרופוס לקמן סי' ר"ץ):

8. Pashranim (mediators), judges and guardians are allowed to testify. (See above Siman 23 regarding the laws of judges and pashranim, as well as later 46:24. For the laws of guardians see later Siman 290).

9 ט

הגזברים כל זמן שאין להם ולא לקרוביהם שום זכות בנכסי ההקדש ולא בפירותיהם כשרי' להעיד: הגה וכ"ש שקרוביהם כשרים להעיד אע"פ שהגזבר מחלק הממון למי שירצה למ"ד טובת הנאה אינו ממון ואע"פ שנותן אח"כ לקרוביו עניים מ"מ אין מבטלים העדות משום זה מאחר שלא היה ההנאה ניכרת בשעת העדות (ב"י בשם הריטב"א):

9. Hekdesh-treasurers are able to testify as long as neither them nor their relatives have any right to the hekdesh properties or their fruits. RAMA: All the more so are the treasurers’ relatives allowed to testify, notwithstanding the fact that the treasurer may hand out the money as he sees fit, according to the opinion that a kickback is not considered money. Although the treasurer may subsequently distribute the money to his poor relatives we would not void the testimony because there was no recognizable benefit at the time of the testimony. (Beis Yosef in the name of the Ritva)

10 י

כל היכא דהשתא אינו נוגע בעדות אע"פ שאם יתעשר יהנה בעדותו כשר להעיד:

10. Testimony is valid in a situation where in his current state the witness gains no benefit from his testimony but if he were to become rich then he would gain benefit.

11 יא

ראובן שיש לו שטר חוב על שמעון ונתנו ללוי בכתיבה ומסירה והיה שמעון אחד מעידי המתנה פסול (וע"ל סי' ס"ו סעיף כ"א וכ"ב אם העד החתום הקונה השטר מיקרי נוגע בעדות):

11. If Reuven has a loan document out against Shimon, and Reuven gave it over to Levi via handing it over and writing down the gift, and Shimon was one of the witnesses on the gift, Shimon is disqualified. (See later 66:21-22 regarding whether one of the signed witnesses who buys the loan is considered as having a stake in the matter).

12 יב

השוכר אם לקח בידו השכירות ואמר כל מי שיתקיים קרקע זה בידו יטול הרי זה מעיד למשכיר ואם כבר נתן השכירות לבעל הקרקע אינו מעיד לו שאם תצא הקרקע למערער חייב לשלם השכירות פעם אחרת ואם לקח המשכיר דמי השכירות והחזירו לשוכר כדי שיתנהו למי שיזכה בדין הרי זה מעיד לו: הגה וכל זה שיש עדים שדר השוכר בבית אבל אי ליכא עדים נאמן בכל ענין במיגו דאי בעי שתיק (מרדכי):

12. If a renter has the rent in his hands and says 'whomever this land belongs to should come and collect the rent', the renter may testify for the individual who rented it to him. Once the renter has already given the rent to the owner, he can no longer testify for the owner because if land were to be given to the complainant, the renter would need to pay another rental. If the owner returns the rent money to the renter so that he can pay whomever wins the case, the renter may then testify for him. RAMA: This is all in a case where there are witnesses that the renter lived in the house. If, however, there are no such witnesses, the renter is believed in all cases because he has a migu that he could have remained silent. (Mordechai) [Note: A migu is a reason that a claim that would otherwise be rejected by a Jewish civil court should be accepted based on the fact that the litigant could have prevailed in the case based on a different claim were he disposed to lie. To be effective, the logic underlying the migu must be impeccable and there are a variety of cases in which the Migu argument is invalid].

13 יג

לוה שבאו לערער עליו להוציא קרקע שלו מידו אם לא ישאר בידו קרקע אחר כנגד החוב שיש למלוה עליו אין המלוה והערב יכולים להעיד לו להעמידה בידו ואם ישאר בידו קרקע אחר כנגד החוב יכולים להעיד לו וערב קבלן יש אומרים דאינו יכול להעיד בכל ענין (טור):

13. If a complaint is brought against a borrower to remove land in his possession and the borrower does not have other land in his possession that is the value of the debt, the lender and co-signer cannot testify to keep the land in the borrower’s possession. If the borrower does have other land in his possession equal to the value of the land, the lender and co-signer may testify for him. There are those that say that a co-signer who is a kablan (contractor) cannot testify in any situation. (Tur)

14 יד

לוקח ראשון מעיד ללוקח שני שלקח אחריו להעמידה בידו והוא שתשאר למוכר שדה אחרת בת חורין כנגד דמי שדה זו של לוקח ראשון או שתשאר שדה אחרת ביד שני: הגה וכן לוקח שני אינו מעיד ללוקח ראשון אא"כ נשאר ביד מוכר קרקע כדי דמי לוקח ראשון (טור):

14. An original buyer may testify for a subsequent buyer of the same seller to keep the second property in the subsequent buyer’s hands so long as the seller has another unencumbered field equal to the value of the field of the original buyer or the second buyer has another field that he purchased from the seller. RAMA: Similarly, the second buyer cannot testify for the original buyer unless the seller had land equal to the value of the original purchase. (Tur)

15 טו

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ובא יהודה לערער על שמעון להוציאה מתחת ידו אין ראובן מעיד לו עליה אף ע"פ שאין עליו אחריות הרי הוא רוצה שתעמוד ביד שמעון כדי שיבא בעל חוב של ראובן ויטרפנה בחובו ולא יהיה לוה רשע ולא ישלם ודוקא שבא יהודה לערער מכח המוכר אבל אם בא לערער מכח הלוקח שאמר שחייב לו אז יכול המוכר להעיד עליה (טור):

15. If Reuven sold Shimon an unsecured field and Yehuda brings a claim against Shimon to remove the field from his possession, Reuven may not testify for Shimon even though the field was unsecured because Reuven wants the land to stay in Shimon’s possession so that Reuven’s creditor may collect a debt and Reuven will not be considered a “wicked borrower who does not pay back.” This is only applies where Yehuda’s claim is via the seller. If, however, the claim is via the buyer in that Yehuda says that Shimon owes him money, then Reuven may testify for Shimon. (Tur)

16 טז

ראובן שמכר פרה או טלית לשמעון שלא באחריו ובא יהודה לערער להוציא' מיד שמעון בטענה שקנאה מגזלן יכול ראובן להעיד לו שאין לו בזה שום הנאה שתשאר בידו שאפי' יבא בעל חובו אינו יכול לטרפה שאין ב"ח טורף ממטלטלים אפי' עשאם לו אפותיקי (היפאטעק בלע"ז כלומר לא יהא לך פרעון אלא מזה) ובזמן הזה אפי' שעבד לו מטלטלים אגב קרקע אינו טורף ממטלטלים שמכר: הגה אבל אם יהודה טוען שראובן גזלה בעצמו לא יוכל ראובן להעיד עליה במקום שהמערער צריך ליתן לשמעון מעותיו משום תקנת השוק ויכול יהודה לחזור ולהוציאה מראובן (טור):

16. If Reuven sold an unsecured cow or garment to Shimon and Yehuda brings a claim against Shimon to remove the item from his possessions on the basis that Reuven obtained it from a thief, Reuven may testify for Shimon because he gets no benefit if the item remains in the hands of Shimon since Reuven’s creditor may not collect moveable items (even if they were designated as the method of collection). In modern times, even if the borrower were to place a lien on moveable items together with real property, the lender would still not be able to collect from the moveable items that were sold. RAMA: If, however, Yehuda claims that Reuven himself stole the property, then Reuven would not be able to testify if it is a situation where Yehuda would need to pay Shimon because of the regulation instituted for commerce purposes and Yehuda would then be able to go and collect the money from Shimon. (Tur)

17 יז

ראובן שגזל טלית או שדה משמעון ובא יהודה וערער על ראובן ואמר שדה זו או טלית זו שלי היא אין שמעון יכול להעיד שאין זו השדה והטלית של יהודה שהרי שמעון רוצה להעמיד שדה זו או טלית זו ביד ראובן מפני שאפשר שנוח לו להוציאה מיד ראובן יותר מלהוציאה מיד יהודה וכן אם מכר ראובן השדה הגזולה או הורישה ללוי ובא יהודה לערער על לוי אין שמעון מעיד שאינה של יהודה ואם מכר הטלית הגזולה ללוי ונתייאש שמעון ממנה ובא יהודה לערער על לוי אם מת ראובן שמעון מעיד עליה שאינה של יהודה שהרי אין טלית זו חוזרת לשמעון לעולם שכבר קנאה הלוקח ביאוש ושינוי רשות וכבר מת ראובן הגזלן ואין לו ממי ליטול דמיה אבל אם עדיין ראובן קיים אין שמעון מעיד אף על הטלית שהנאה הוא לו שלא תעמוד ביד יהודה כדי שיביא ראיה שראובן גזלה וישלם דמיה וכן אם היתה הטלית ביד יורשי ראובן אין שמעון מעיד עליה מפני שסופ' שאם תעמוד ביד היורש לחזור לו וכן כל כיוצא בזה ואפי' כשמת דדוקא שלא הניח אחריו' נכסים אבל אם הניח אחריות נכסים חייב ונמצא שזה נוגע בעדות והאידנ' דתקינו רבנן לבעל חוב ליגבי אפי' ממטלטלי דיתמי אע"פ שמת הגזלן ולא הניח אחריות נכסים אין הנגזל מעיד לו דאכתי נוגע בעדות הוא: הגה וכל זה ששמעון לא בא להעיד רק שהשדה או הטלית אינו של יהודה אבל אם בא להעיד שהוא של ראובן בכל ענין יכול להעיד שכיון שהודה על הדבר שהוא של ראובן שוב אינו יכול לערער עליו ולומר שהוא שלו ואינו נוגע בעדות (טור):

17. If Reuven stole a garment or field from Shimon, and Yehuda brought a claim against Reuven saying that this field or garment is his, Shimon would not be able to testify that this is not Yehuda’s field or garment because Shimon just wants the field or garment to remain in Reuven’s possession because it might be easier to remove it from Reuven’s possession than it would be to remove it from Yehuda’s possession. Similarly, if Reuven sold or bequeathed the stolen field to Levi and Yehuda brings a claim against Levi, Shimon cannot testify that it does not belong to Yehuda. If Shimon sold the stolen garment to Levi, Shimon gave up on reclaiming it and Yehuda brings a claim against Levi, Shimon may testify that it is not Yehuda’s if Reuven had died because this garment will never go back to Shimon since the buyer already acquired it with the giving up of hope and the transfer of possession and Reuven the thief had died, so there is no one to collect the money from. If, however, Reuven was still alive, Shimon may not even testify on the garment because there is a benefit to him for the garment not to go to Yehuda so that he can bring a proof that Reuven stole it and Reuven will have to pay. Similarly, if the garment was in the possession of Reuven’s inheritors, Shimon may not testify because it will eventually go back to Shimon if the inheritors can maintain possession. The same applies to anything similar. Even in a case where Reuven died, Shimon may only testify if the sale was unsecured. If, however, the sale was secured, Reuven’s estate would be liable and thus Shimon has a stake in the testimony. Now that the rabbis have instituted that a creditor may even collect from a moveable item, a victim of theft may not even testify in a case where the thief died and the sale was unsecured because the victim still has a stake in the testimony. RAMA: This all applies only where Shimon wants to testify that the field or garment does not belong to Yehuda. If, however, he wants to testify that it belongs to Reuven, he may testify in every case because once he confesses that it belongs to Reuven he can no longer bring a claim that it is his. Thus, he does not have a stake in the testimony. (Tur)

18 יח

בני העיר שבא מערער לערער עליהם ממרחץ או ברחוב של עיר אין אחד מבני העיר מעיד בדבר זה ולא דן עד שיסתלק עצמו בקנין גמור: הגה וי"א דאי אפשר להסתלק מדבר שהוא צרכי בני העיר (טור ורמב"ם פט"ו מהל' עדות) אם לא שיש להם דבר אחר שהוא כיוצא בזה (תשובת הרא"ש כלל י"ג) וכן עיקר:

18. If a person brings a claim on a bathhouse or city street against the citizens of city, a citizen of the city cannot testify or judge until he removes himself with a complete kinyan. RAMA: There are those that say that is impossible to remove one’s self from an item which is a public good (Tur; Rambam) unless they have another similar item. (Rosh) This is the primary ruling.

19 יט

בני העיר שנגנב ספר תורה שלהם הואיל ולשמיע' הוא עשוי שא"א לאדם לסלק עצמו ממנו אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאים ראיה מאנשי אותה העיר וכן כל כיוצא בזה: הגה ועיין לעיל סי' ז' סעיף י"ב דבשיש להם ס"ת אחרת מותר וה"ה כל כיוצא בזה כגון בית הכנסת או שאר ספרים וכדומה להם שבני העיר דיינים עליהם:

19. If a city had its Torah stolen, since the Torah is intended for listening purposes, which a person cannot possibly remove himself from, we would not use the city’s judges nor would we bring a proof from the people of that city. The same applies to anything similar. RAMA: See above 7:12 which states that if the city has another Torah, it would be permitted. The same applies to anything similar, such as a synagogue or other books or something similar, in which case the judges of that city may rule on the case.

20 כ

האומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאים ראי' מאנשי אותה העיר בד"א כשהיו העניים סמוכים עליהם ופוסקים עליהם צדקה אפילו אמרו שנים מאותה העיר אנו ניתן הדבר הקצוב עלינו ונעיד אין שומעין להם שהנאה הוא להם שיתעשרו העניים האלו הואיל והם סמוכים על בני העיר וכן כל כיוצא בזה (ועיין לעיל ס"ס ז' דיני מסים שבעיר):

20. If one says give money to the poor people of my city, we cannot use the judges of that city nor can we bring a proof from the people of that city. When is this true? When the poor people rely on the city and the city distributes charity to them. Even if two people from that city were to say we will give the set amount and we will testify, we would not listen to them because there is still a benefit to them for these poor people to become wealthier since they rely on the people of the city. The same applies to anything similar. (See above Siman 7 for the laws of taxes in a city).

21 כא

דברים אלו תלויים בדעת הדיין ועוצם בינתו שיבין עיקר המשפטים וידע דבר הגורם לדבר אחר ויעמיק לראות אם ימצא לזה העד צד הנאה בעדות זו אפי' בדרך רחוקה ונפלאה הרי זה לא יעיד בה וכן לא יהיה דיין בדבר:

21. These matters are dependent on the perception of the judges and the depth of their understanding. They must understand the primary rules, know the consequences of each matter and dig deeply to see if this witness gains any benefit from this testimony. The witness may not testify nor may he be a judge, even if it is an incredibly distant benefit.

22 כב

עכשיו נהגו לקבל עדים מהקהל על תקנתם והסכמתם ועל הקדשות ועל כל ענייניהם וכשרי' אפי' לקרוביהם כיון שקבלום עליהם: הגה כל דבר התלוי במנהג בני העיר אין אומרים בו תרי כמאה אלא אזלינן ביה בתר הרוב וכן כל כיוצא בזה שאין אנו צריכי' עדות ממש וכן לא אמרינן בכיוצא בזה לא ראינו אינו ראיה אלא הוי ראיה (מהרי"ק שורש קע"ג) ודנין בחזקת הישוב וכדומה לזה מצרכי העיר אפי' על פי עד מפי עד מפי הקבלה דהרי בלא"ה כולן נוגעין בדבר (תשובת מיימוני ה"ע סי' "ג) ועיין לקמן סי' קנ"ו וקס"ג מדינין אלו טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים הרי הן כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה:

22. Today we have the custom to accept witnesses from the public regarding their institutions, agreements, consecrations and any other topics. They are even valid for their own relatives because they accepted them. RAMA: We do not use the principle of two is like 100 on any matter which is dependent on the city custom. Rather, we follow the majority. The same applies to anything similar where we do not need literal witnesses. Similarly, we do not use the principle of “we did not see is not a proof.” Rather, not seeing is in fact a proof. (Mahari"k) With respect to living status or something similar in connection with the needs of the city, we can even judge via distant hearsay because the entire public has a stake in the testimony anyway. (Teshuvos Maimoni) See later Siman 156 and 163 regarding these laws. City activists who were appointed to deal with public or private needs have the status of judges and we cannot appoint one who is disqualified from judging due to wickedness.