Siman 255רנ״ה
1 א

להרחיק מקבלתה. ובו ב' סעיפים:
לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות וכן צוו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ואפי' היה חכם מכובד והעני יעסוק באומנות ואפי' באומנות מנוולת ואל יצטרך לבריות:

One should always avoid charity and rather roll in misery than to depend upon the help of man. And thus our Sages commanded, "Rather make thy Sabbath a week-day2As regards festive meals. than be dependent on men."3Pesahim 112a. (A treatise of the Talmud.) And even though he be scholarly and respectable, let him engage in some occupation, even an unpleasant occupation, so as not to need the help of man.

2 ב

כל מי שאינו צריך ליטול מהצדקה ומרמה העם ונוטל אינו מת עד שיצטרך לבריות וכל מי שצריך ליטול ואינו יכול לחיות אלא אם כן יטול כגון זקן או חולה או בעל יסורין ומגיס דעתו ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא עונות וחטאים וכל מי שצריך ליטול ומצער עצמו ודוחק את השעה וחי חיי צער כדי שלא יטריח על הצבור אינו מת עד שיפרנס אחרים ועליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה':

Whosoever is not in need of charity but deceives the public and takes it, will be in actual need before his days are ended. And whosoever is so much in need of charity that he cannot live unless he receive it—as, for instance, a man who is old or sick or in constant pain,—but takes none out of pride, is guilty of blood-shed and is responsible for his own life; so that he has nothing for his suffering, save punishment and sin. But, whosoever is in need of charity and suffers patiently and leads a pinched and humble life, so as not to become a burden to society, will live to help others some day; and it is with reference to such a person that the Bible says, "Blessed is the man that trusteth in the Lord."1Jeremiah 17:7.