Siman 61ס״א
1 א

דין כמה צריך לדקדק ולכוין בק"ש. ובו כו סעיפים:
יקרא ק"ש בכוונה באימה וביראה ברתת וזיע:

Laws of how much one needs to be precise and have intention during the Recitation of the Sh'ma; contain 26 se-ifim
One should recite the Sh'ma with intention, awe, fear, shaking and trembling.

2 ב

אשר אנכי מצוך היום היינו לומר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו:

"Which I have commanded you today," (Deuteronomy 6:6) - it should be recited every day, and [still] appear in your eyes as if it is new, [and be] not like someone who hears it repeatedly, and has no love for it

3 ג

בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים ש"ץ ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת: הגה ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של הש"ץ ג' תיבות אלו (ב"י בשם א"ח) ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור אין איסור בדבר (דברי עצמו) ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווי"ן שבאמת ויציב שעולים צ' והם כנגד ג' שמות ההוי"ה שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל': הגה ויש עוד טעם אחר בדבר דט"ו ווי"ן עולין צ' והקריאה נחשבת א' הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו והוי כאלו אמר ד' אדנ"י אמת (מהרי"ק שורש מ"ב ואגור) ויש שכתבו דכל הקורא ק"ש ביחיד יאמר אל מלך נאמן שמע וגו' כי ג' תיבות אלו משלימים המנין של רמ"ח והוא במקום אמן שיש לענות אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה וכן נוהגין ונראה לי מ"מ כשקורא עם הצבור לא יאמר אל מלך נאמן רק יאמר אמן אחר הש"ץ כשמסיים הברכה וכן נוהגין ונכון הוא:

The Recitation of the Sh'ma has 245 words, and in order to bring the number up to 248, which corresponds to the number of parts of the human body, the prayer leader ends by saying "the Lord Your God - Truth!", and then repeats this aloud, and says: "the Lord Your God - Truth!" (COMMENT: By doing so, each person [in the congregation] fulfills one's obligation since they hear these three additional words from the mouth of the prayer leader; if one wishes to say these words individually along with the leader, it is not forbidden.) If one is reading [the Sh'ma] individually, one should have the proper intentions while reading the fifteen vavs in the prayer 'Emet V'yatziv' [each of which have the gematria value of 6], whose value adds up to 90 - this corresponds to three of the Tetragrammaton, each name of which has a value of 26 and [adding] its four letters. (COMMENT: There is another reason for doing so, since the fifteen vavs add up to 90, and the reading [of the entire text] counts as one, and 91 is the value of the God's name as it is written and as it is pronounced, and one is declaring God's name to be true. There are those who wrote that those who recite the Sh'ma individually add "El Melekh Ne-eman" before [starting with] Sh'ma, etc., since these three words bring the count up to 248, and this comes in the place of Amen [the initials spell out 'Amen'] that one is required to answer after [the blessing] "Barukh... habocher b'amo Yisrael b'ahava" - and this is how we practice. It seems to me that, ina any case, when one recites [Sh'ma] with the congregation, one does not say "El Melekh Ne-eman" and simply says Amen after the leader recites the blessing - this is how we practice, and it is correct.)

4 ד

נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה:

They are accustomed to recite the first verse in a loud voice in order to awaken the intention [we need].

5 ה

נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון:

They are accustomed to place their hands on their faces during the recitation of the first verse in order that one will not look at another thing that will restrain him from intending [his heart].

6 ו

צריך להאריך בחי"ת של אחד כדי שימליך הקב"ה בשמים ובארץ שלזה רומז החטוטרות שבאמצע הגג החי"ת ויאריך בדל"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחות:

It is necessary to extend [the pronunciation of] the [letter] chet of [the word] echad (one) in order to make the Holy One, blessed be He, sovereign in the Heavens and the Earth [i.e. seven heavens + Earth = chet (8)], in that this hints at the humps in the middle of the roof of the chet. One should also extend [the pronunciation of] the letter dalet of [the word ] echad (one) the amount [of time] to think that the Holy One, blessed be He, is unique in His world and rules in the four directions of the world, but he should not extend more than this amount. There are those who have the custom to turn the head in accordance with the thought: up, down, and to the four directions.

7 ז

ידגיש בדלי"ת שלא תהא כרי"ש:

One should accentuate the dalet so that it is not like a resh.

8 ח

לא יחטוף בחי"ת ולא יאריך באל"ף:

One should not contract [the pronunciation of] the chet, nor extend the aleph.

9 ט

אסור לומר שמע ב' פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפ' ראשון:

It is forbidden to say "Sh'ma" two times, whether doubling the words such that one says "sh'ma, sh'ma" or doubling the first verse.

10 י

כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות כל הפרשה ולחזור ולקרותה ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון: הגה (ב' פעמים):

When one recites the Recitation of the Sh'ma on one's bed, it is permitted to recite the entire passage and to return and read it [also], and there are those that say that also with this, one needs to be careful about saying the first verse (Gloss: two times)

11 יא

האומרים באשמורת בסליחות ובי"כ בתפלת נעילה ב' פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו:

Those who say the verse "Sh'ma Yisrael" two times during the night-watch in S'lichot or during Yom Kippur during the N'ilah prayer - we teach them not to say it

12 יב

ד' הוא האלהים שאומרים אותו ביום כפור בתפלת נעילה ז' פעמים מנהג כשר הוא: הגה י"א שיש ליזהר שלא לענות על שום ברכה ב' פעמים אמן (ב"י בשם אוהל מועד):

Saying Adonai hu haElohim seven times on Yom Kippur during the N'ilah prayer - this is a legitimate custom. Gloss: There are those who say that one should be careful not to answer "amen" two times to any blessing (Beit Yosef in the name of Ohel Moed)

13 יג

אחר פסוק ראשון צריך לומר בשכמל"ו בחשאי:

After the first verse, one needs to say, "Blessed is the name [of the one], His glorious kingship lasts forever" in an undertone.

14 יד

צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות: הגה ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה' ובין אלהינו לה' השני כדי שיהא נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד (רוקח) ויש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קיבול מלכות שמים הוא פסוק ראשון (אבודרהם):

One needs to pause a little between “forever and ever” and “and you shall love” in order to pause between acceptance of the kingship of Heaven to other commandments. Gloss: and one should pause in the first verse between "Israel" and "YHVH" and between "our God" and the second "YHVH" so that it should be understood "Hear O Israel: YHVH is our God and that YHVH is one (Rokeach). And one should pause a little between "one" and "blessed" because the essence of the acceptance of the kingdom of Heaven is the first verse (Abudarham).

15 טו

צריך להפסיק בין היום לעל לבבך ובין היום לאהבה שלא יהא נראה היום ולא למחר:

One should pause between "today" and "upon your heart" and between "today" and "to love" so it will not appear [to be saying] "today, but not tomorrow"

16 טז

צריך להפסיק בין נשבע לה' כדי להטעים יפה העי"ן שלא תהא נראית כה"א:

One should pause between "was sworn" and "YHVH" in order to give the ayin a "pleasant taste" so it will not seem like a hey.

17 יז

צריך להתיז זיי"ן של תזכרו דלא לשתמע תשקרו או תשכרו והוי כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס וכן צריך להתיז זיי"ן של וזכרתם:

One should distinctly pronounce the zayin in "tizkeru" in order that one not hear "tishkaru" (drunken) or "tiskeru" (reward). If one said that, he would be like slaves working only for reward. Similarly, one should distinctly pronounce the zayin in "uzkhartem."

18 יח

ידגיש יו"ד של שמע ישראל שלא תבלע ושלא תראה אל"ף וכן יו"ד דוהיו דלא לשתמע והאו:

One should accentuate the yud of "Sh'ma Yisrael" so that it is not swallowed up and it does not seem like an aleph. And similarly the yud of "v'hayu" so that it does not sound like "v'ha-oo"

19 יט

צריך ליתן רוח בין וחרה לאף דלא לשתמע וחרף:

One should put a gap between "charah" and "af" so that it does not sound like "charaf"

20 כ

צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתו כסוף תיבה שלפניה כגון בכל לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ:

One should put a gap between a letter whose beginning is like the end of its predecessor, for example: "b'chol l'vav'kha", "al l'vav'khem", "eisev b'sad'kha", "v'avdem m'heira", "hakanaf p'til", "etkhem meieretz"

21 כא

צריך בכל אל"ף שאחר מ"ם להפסיק ביניהם כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו (וזכרתם את ועשיתם את) שלא יהא נראה כקורא מותם מת:

One should, with every aleph after mem, break between them, for example: "v'limad'tem otam", "ukshartem otam", "v'samtem et", "uritem oto", ("uzkhartem et", "v'asitem et") so that it does not seem like one is reading "motam" , "meit" (death)

22 כב

אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך: הגה וה"ה הקורא בתורה ובנביאים ובכתובים יש לזהר [ב"י בשם הרד"ק]:

Even in P'sukei D'zimrah (Verses of Song) and the Prayer ("Amidah"), one needs to be exact with this. Gloss: and it is the same rule that the one who reads the Torah, Prophets, and Writings, one needs to be careful (Beit Yosef in the name of Radak)

23 כג

צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח:

One needs to be precise not to weaken the strong [letters with a dagesh] or strengthen the weak [letters without a dagesh] and not rest the moving [sh'va] and move the resting [sh'va].

24 כד

צריך לקרות ק"ש בטעמים כמו שהם בתורה: הגה אבל לא נהגו כן במדינות אלו ומכל מקום המדקדקים מחמירים בכך:

One needs to recite Sh'ma with the cantillation (trop/ta'amim), just like they are [written when reading] in the Torah. Gloss: But do not practice this way in these lands, but in any case, those who are precise are strict about this.

25 כה

כשיאמר וקשרתם לאות על ידיך ימשמש בתפלין של יד וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בשני ציציות שלפניו (וע"ל סימן כ"ד סעיף ה'):

When one says "ukshartam l'ot al yadekha" ("and you shall bind them as a sign on your hand"), one should touch the arm tefillin. When one says "v'hayu l'totafot bein einekha" ("and they shall be frontlets between your eyes"), one should touch the head tefillin. When one says "uritem oto" ("and you shall look at it"), one should touch the two tzitzit that are in front of one (See above: Siman 24, S'if 5).

26 כו

יש נוהגים לקרות קריאת שמע בקול רם ויש נוהגים לקרותו בלחש: הגה ומ"מ יאמרו פסוקי ראשון בקול רם וכן נוהגין [כל בו]:

There are those who practice to recite the Recitation of the Sh'ma in a loud voice and there are those who apractice to recite it in a whisper. Gloss: And in any case, they say the first verse in a loud voice, and this [is what we] how we practice (Kol Bo).