Siman 25כ״ה
1 א

דיני תפילין בפרטות ובו יג סעיפי':
אחר שלבש טלית מצוייץ יניח תפילין שמעלין בקדש והמניחים כיס התפילין והטלית לתוך כיס אחת צריכין ליזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להניחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצו': הגה מיהו אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית אין צריך להמתין על הציצית אלא מניח תפילין וכשמביאים טלית מעטפו [דברי עצמו]:

After putting on a tallit with tzitzit, put on tefillin because [we do mitzvot] in ascending order of holiness. And those who put their tefillin- and tallit- bags into one bag must take care not to the tefilin on top so that he won't come to them first and have to put them on before the tallit because [of the principle of] not skipping mitzvot. Note: But if he has the tefillin ready but no tallit, he does not have to wait for a tallit, rather he puts on the tefilin and he will put on a tallit when someone brings him one.

2 ב

מי שהוא זהיר בטלית קטן ילבשנו ויניח תפילין בביתו וילך לבוש בציצית ומוכתר בתפילין לבית הכנסת ושם יתעטף בטלי' גדול: הגה והעולם נהגו להתעטף אף בטלי' גדול קוד' ולברך עליו ואחר כך מניח התפילין והולך לבית הכנס':

Those who wear tzitzit should put on both the tzitzit and tefilin at home and walk to the synagogue wearing tzitzit and crowned with tefilin where he will put on the large tallit. Common practice is to even wrap oneself in the large talit and make a blessing on it before entering synagogue, and then put on tefillin and go to synagogue

3 ג

הרא"ש הי' מסדר הברכות עד עוטר ישראל בתפארה ואז היה מניח תפילין ומברך עוטר ישראל בתפארה:

RO"Sh said the morning blessings all at once until "who hath crowned Israel in glory," donned his tefilin and then made that blessing.

4 ד

צריך שיהיו תפילין עליו בשעת ק"ש ותפלה:

A man must be wearing his tefilin during the Shema and Amidah.

5 ה

יכוין בהנחתם שצונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור ניסים ונפלאות שעש' עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאות והמחשבות ובזה יזכור הבור' וימעיט הנאותיו ויניח של יד תחלה ויברך להניח תפילין ואח"כ יניח של ראש ולא יברך כי אם ברכה אחת לשתיהם: הגה וי"א לברך על של ראש על מצות תפילין אפי' לא הפסיק בנתים [הרא"ש הל' תפילין] [וכן פשט המנהג בבני אשכנז שמברכין ב' ברכות] וטוב לומר תמיד אחר הברכה השניה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד [מהר"י בן חביב אגור סי' ל"ח]:

When putting them on, have in mind that God commanded us to "put these four passages which contain [the principle of] monotheism and the Exodus on the arm opposite the heart and the head opposite the brain so that we may remember the miracles and wonders that He did for us which indicate His Unity and that He is omnipotent in heaven and on earth." And to submit to God his soul, which resides in the brain as well as his heart which represents physical desire. Through this he will remember the Creator and moderate is pleasure[-seeking]. He should put on the arm-tefillin first and say the blessing "... to place the tefillin" and afterwards put on the head tefillin without a second blessing. Note: Some say to make a second blessing on the head tefillin "...on the mitzvah of teffillin" and this is the Ashkenazic custom.

6 ו

אם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה מצוה ויניח של יד תחלה ואח"כ של ראש:

[Even] if he touched the head tefillin first he must skip it and put the arm tefillin on first.

7 ז

יברך להניח בקמ"ץ תחת הה"א ולא בפתח ובדגש:

The brachah is pronounced "l' - HUH - knee - ahh" with a kamatz under the ה

8 ח

כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן [פירוש קודם. ויעבור את הכושי פירושו רץ והקדים לפניו] לפיכך צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתם שקשירתם זו היא עשייתן [הגה וכן בשל ראש קודם שמהדקן בראשו. טור]:

All blessings made on mitzvot are done before doing the mitzva. Therefore one must put the tefillin on the biceps, then make the blessing and immediately tighten it. Note: Similarly, the blessing on the head-tefillin must be made just before pushing it down tightly on the head.

9 ט

אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפל' של ראש ואם הפסיק מברך על של ראש על מצות תפילין: הגה ולדידן דנוהגין לברך ב' ברכות אף אם לא הפסיק צריך לחזור ולברך על של ראש להניח וגם על מצות [ד"ע]:

It is forbidden to speak at all between putting on the two tefillin, and if he spoke, he must make the blessing on the head tefillin. Note: Since we [Ashkenazim] make two blessings, he must make both blessings on the head tefillin

10 י

אם סח לצורך תפילין אינו חוזר ומברך אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש לא יפסיק לענות עמהם אלא שותק ושומע ומכון למה שאומרים:

If he said something necessary for [putting on] the tefillin he does not have to make a new blessing. However he may not make any prayer responses including Kaddish and Kedushah, rather he should remain quiet, listen, and have in mind what the others are saying.

11 יא

אחר שקשר של יד על הזרוע יניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב הזרוע ויש מי שאומר שאסור להוציא תפלה של ראש מהתיק עד שתהא תפלה של יד מונחת: הגה ואף אם שניהם לפניו חוץ לתיק לא יתקן לפתוח התפלה של ראש עד אחר הנחה של יד [מהרי"א ומהר"י בן חביב] יש מי שכ' להניח של יד מיושב ושל ראש מעומד [אגור בשם הזוהר סי' פ"ד] ובמדינות אלו לא נהגו כן אלא שתיהן מעומד:

After tying the arm tefillin to the arm, put on the head tefillin before winding the strap around the arm. There are those who forbid removing the head-tefillin from the bag before putting on the arm-tefillin. Note: Even if they are both already out, do not open the head tefillin before the arm tefillin is on. There are those who say to put on the arm-tefillin sitting and the head standing but in our area we do both standing.

12 יב

אם מניח תפילין כמה פעמים ביום צריך לברך עליהם בכל פעם נשמטו ממקומם וממשמש בהם להחזירן למקומן צריך לברך: הגה ואם מחזיר אחת מהם מברך כמי שמניח תפלה אחת כדלקמן סי' כ"ו [דברי עצמו] הזיזם ממקומם אדעתא להחזירם מיד צריך לברך. הגה וי"א שלא לברך [טור סי' ח'] והכי נהוג וכבר נתבאר לעיל סי' ח' סעיף י"ד מי שמניח תפילין של יד ובירך ובתחלת ההדוק נפסק הקשר של יד והוצרך לעשות קשר אחר אמנם לא הסיח דעתו אינו צריך לחזור ולברך אם הותר של יד קודם הנחה של ראש מהדקן ואין צריך לחזור ולברך אבל אם הניח של ראש ואחר כך הותר של יד מהדק ומברך מותר לברך על תפילין שאולין ולא על גזולין:

Someone who puts his tefillin on multiple times in one day has to make the berachot each time. This includes replacing them if they slipped slightly, (Note: If he only displaced one of them, he only has to make one blessing.) even if he moved them himself intending to replace them immediately. Note: Others disagree with this last bit Someone who put on the arm tefillin, then found that he has to retie it, as long as he was not distracted and did not yet put on the head tefillin, he does not have to make the blessing again. However, if he already put on the head-tefillin when the arm-tefillin came untied, he has to start the process over.

13 יג

נהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון [ויש מי שכתב על צד הקבלה שלא לחלוץ תפילין עד שאמר בהם שלש קדושות וארבע קדישים דהיינו לאחר ק"י והכי נוהגים המדקדקים] [פתח עינים ס' המוסר פ"ד] וביום שיש בו ס"ת נוהגים שלא לחלצם עד שיחזירו ספר תורה ויניחוהו בהיכל: הגה והיינו במקום שמכניסין התורה לאחר ובא לציון גואל אבל לפי מנהג מדינות אלו שמכניסים התורה מיד לאחר הקריאה אין לחלצם רק כמו בשאר ימים [דברי עצמו] וביום ראש חודש חולצים אותם קודם תפלת מוסף: הגה וה"ה בחוה"מ ודוקא במקום שאומרים במוסף קדושת כתר. מיהו נוהגים לסלקם קודם מוסף בכל מקום [ב"י]:

...The custom of the world is to refrain from removing Tefillin untl the recital of "Kedushat U'ba Lezion." There are some who wrote based on the Kabbala to not remove Tefillin until the three kedushot and the four kaddishim which is after Kaddish Yatom and this is what the particular are accustomed to. On a day where there is the reading of the Sefer Torah, we are accustomed to remove them after the Sefer Torah is placed in the Hechal. Rama: This refers to a place where the Sefer Torah is returned after U'ba Lezion, however, according to the custom of our province where we return the Sefer Torah right away , we should not remove it like similar days. On Rosh Hodesh, we remove the Tefillin before Musaf. Rama: This applies to Hol Hamoed and specifically when we say musaf kedushat keter. However, we are accustomed to remove them before musaf.