היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ובו ח סעיפים:
בשעת הדחק כגון שהוא בדרך או שהיה עומד במקום שהוא טרוד וירא שיפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל בכוונה תפלה ארוכה מתפלל אחר ג' ראשונות הביננו ואומר אחריה ג' אחרונו' וצריך לאמרם מעומד וכשיגיע לביתו אין צריך לחזו' ולהתפלל ואינו מתפלל הביננו בימות הגשמי' ולא במ"ש ויו"ט:

The traveler, and laborers -- what do they pray? And the order of the way-prayer, and the study-hall. In eight parts: In a desperate hour as while traveling or if one is occupied, and fears that they will stop him; or if it is impossible to pray a long prayer with intent -- pray after the first three "Havineinu" and then say the final three, and it is necessary to say them upright. And when he returns to his house it is not necessary for him to revert and pray, and he does not pray "Havineinu" in the rainy season, and not on Saturday night nor holidays.

הפועלים שעושין מלאכ' אצל בעל הבית אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן מתפללין י"ח אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיה' ואם ניתן להם שכר מתפללין הביננו והאידנא אין דרך להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה:

The laborers which do work near the master -- if he doesn't give them reward beyond their victuals, they pray eighteen, but they do not descend before the Ark, and they do not raise their hands. And if he gives them reward, they pray "Havineinu." And nowadays, there is no reason to be particular in this, and it seems to be that they are rewarding them such that they pray eighteen.

ההולך במקום גדודי חיה ולסטים מתפלל צרכי עמך מרובים וכו' וא"צ לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות ומתפלל אותה בדרך כשהוא מהלך ואם יכול לעמוד עומד וכשיגיע לישוב ונתקרר' דעתו חוזר ומתפלל תפלת י"ח ברכות (ואם לא חזר להתפלל הוי כאלו שכח להתפלל לגמרי ונתבאר לעיל סי' ק"ח) (וכן משמע מב"י):

One who goes to a place with feral packs and robbers prays "The needs of your people are numerous," and needs not the first three nor the final three, and prays this on the road, as he is walking. And if he is able to stand, he stands. And when he reaches the settlement and his mind eases, he reverts and prays a prayer of eighteen blessings. (And if he does not revert to prayer, behold -- it is as if he forgot to pray entirely, ut dicitur.)

היוצא לדרך יתפלל יהר"מ ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום וכו' וצריך לאומרה בלשון רבים ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה ואם היה רוכב א"צ לירד:

The traveler prays, "May it be your will O God, our God and the God of our fathers, that you lead us to peace, etc." And he must say this in the plural, and if it is possible, he pauses in his stride as I said. And if he is riding, he need not dismount.

א"צ לומר אותה אלא פעם אחת ביום אפי' אם ינוח בעיר באמצע היום אבל אם דעתו ללון בעיר ואח"כ נמלך ויצא ממנה לעבור חוצה לה או לשוב לביתו צריך לחזור ולהתפלל אותה פעם אחרת:

It is not necessary to say this more than once a day even if he rests in a city in the middle of the day, but if his plan is to sleep in the city and then he decides to leave it, he must revert and pray it another time.

הר"מ מרוטנבורג כשהיה יוצא לדרך בבוקר היה אומרה אחר יהי רצון כדי להסמיכה לברכת הגומל חסדים ותהיה ברכה הסמוכה לחברתה:

The RM of Rottenburg, when he was traveling, he would say "May it be your will" in the morning in order to juxtapose it with the blessing "The generous," so that the blessing was juxtaposed with its fellow.

אומר אותה אחר שהחזיק בדרך ואין לאומרה אלא אם כן יש לו לילך פרסה אבל פחות מפרסה לא יחתום בברוך ולכתחלה יאמר אותה בפרסה ראשונה (רש"י והר"י) ואם שכח מלאמרה יאמר אותה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע תוך פרסה הסמוכה לעיר שרוצה ללון בה ומשם ואילך יאמר אותה בלא ברכה:

He says it after he has set out, and he should walk a parsa; but less than a parsa he should not seal it with blessing. And if he forgets to say it, he says it any time, except if he gets within the final parsa on the way to the city in which he wants to sleep -- within this, he says it without the blessing.

הנכנס לבית המדרש יתפלל יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שלא אכשל בדבר הלכה וכו' וביציאתו יאמר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש וכו':

One who enters the study hall prays "May it be your will, O God, our God and the God of our fathers, that I not falter in any legal matter." And in his departure, he says "I thank you, O God my God, that gave me my portion from the inhabitants of the study hall etc."