מעשה ידיה שהיא חייבת לבעלה ודיני מניקה ושאינה רוצה לעשות מלאכה ובו י"ח סעיפים:
מעשה ידיה לבעלה כיצד הכל כמנהג המדינה מקום שדרכן לארוג אורגת לרקום רוקמת לטוות צמר או פשתים טווה ואם לא היה דרך נשי העיר לעשות כל המלאכות האלו אינו כופה אלא לטוות הצמר בלבד דחקה עצמה ועשתה יותר מהראוי לה המותר לבעל: הגה ודוקא שנתן לה מעה כסף כל שבוע כמו שנתבאר לעיל סי' ע' ויכולה אשה לומר איני נוטלת מעה כסף ואיני נותנת המותר אבל הבעל לא יוכל לומר כך (טור בשם הרמ"ה וכ"כ הר"ן פרק אע"פ וכ"כ השאלתות פרשת משפטים): The product of her work belongs to her husband. How [does this work?] All according to local practice. In a place where they [the women] tend to weave, she weaves. ... to embroider, she embroiders. ... to spin wool or linen, she spins. And if the way of the women of the city wasn't to do any of these jobs, he can only compel her to spin the wool. If she pushed herself and made more than enough for herself, the excess [belongs] to her husband. Rem"a: And this is only when he gives her a *ma'ah* of silver each week, as was explained above, in Siman 70. And the woman can say, "I will take the *ma'ah* of silver, and I won't give the excess," but the husband cannot say this. (Tur in the name of the Rem"a, and the Ra"n wrote similarly [on] the chapter [of Talmud Ketubot called] "Even so," and the She'iltot wrote similarly [on] *Parashat Mishpatim*.)
היה לו ממון הרבה אפי' היה לה כמה שפחות אינה יושבת לבטלה בלא מלאכה שהבטלה מביאה לידי זימה אבל אין כופין אותה לעשות מלאכה כל היום כולו אלא לפי רוב הממון ממעטת במלאכה: If he had a lot of money, even if she had many maidservants, she may not sit idle without work, as idleness brings [one] to immorality. But we do not compel her to do work all day long; rather, in accordance with the abundance of money, she reduces working.
המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי זימה: One who imposes a vow on his wife that she will not do work, he [must] divorce her and pay her *ketubah* [marriage contract], as idleness brings one to immorality.
וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו ומוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המטה (וי"א דמחוייב' להציע כל מטות הבית) (המ"מ פכ"א ובהר"ן פרק אע"פ) ועומדת ומשמשת בפני בעלה כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו וכיוצא בדברים אלו אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו או בפני בנו וי"א דוקא באינן סמוכין על שלחן בעלה (ב"י בשם הר"ן פ' אע"פ): And so, every wife washes her husbands, face, hands, and feet for him, and pours him his cup, and makes his bed for him. And there are those who say that she is obligated to make all the beds in the house (The Maggid Mishneh on Chapter 21 and the Ra"n on the chapter [of Talmud Ketubot] called "Even though"). And she stands and serves before her husband, for example, giving him water or a vessel or taking it from him, and things like this, but she does not stand and serve before his father or before his so. And there are those that say that this is only when they are not dependent on her husband's table (Beit Yoseif in the name of the Ra"n on the chapter [of Talmud Ketubot] called "Even though").
מלאכות אלו עושה אותן היא בעצמה ואפילו היו לה כמה שפחות אין עושין מלאכות אלו לבעל אלא אשתו (ויש מחלוקת בהצעת המטה ועיין למטה סעיף ח'): These labors, she does personally, and even if she has many maidservants, they do not do these labors for the husband - only his wife. And there is a disagreement regarding making the bed - see below in Sa'if 8.
יש מלאכות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהם עניים ואלו הם מטחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ונותנת תבן לפני בהמתו אבל לא לפני בקרו: הגה מת בנה אינה מחוייבת להניק בשכר וליתן לו השכר וכן בנו מאשה אחרת אינה מחוייבת להניק (הר"ן פרק אע"פ): There are labors that the woman does for her husband when they are paupers. These are they: she grinds, bakes, launders, cooks, breastfeeds her son, and puts straw before his animal but not before his cattle. Comment: [If] her son died, she is not obliged to breastfeed for pay and give him the pay. Likewise, his son from another wife -- she is not obliged to breastfeed him (Ran, chapter Af Al Pi).
הכניסה לו שפחה אחת או נכסים שראוי לקנות מהן שפחה אחת או שהיה לו ממון כדי לקנות ממנו שפחה אחת אינה מטחנת ולא אופה ולא מכבסת ולא נותנת תבן לפני בהמתו: [If] she brought [into the marriage] for him a single slavewoman or property suitable for acquiring, from it, a single slavewoman -- or if he had money sufficient to buy from it a single slavewoman -- she doesn't grind, nor bake, nor launder, nor place straw before his animal.
הכניסה לו שתי שפחות או נכסים הראוים לקנות מהם שתי שפחות או שהיו לו שתי שפחות או שהיה ראוי לקנות שתי שפחות אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה: הגה הכניסה לו שלשה שפחות או ממון או שיש לו ממון שיכול לקנות או לשכור אינה מצעת המטות רק מטתו (הר"ן בשם י"מ) י"א דאף מטתו אינה מצעת רק בפריסת סדינין ומסדרת לו מטתו שהוא דרך חיבה וכל אשה תעשה זה אפי' יש לה כמה שפחות (טור): [If] she brought [into the marriage] for him two slavewomen, or property suitable for acquiring, from it, two slavewomen, or [if] he had two slavewomen or was fit to acquire two slavewomen, [then] she doesn't cook and doesn't breastfeed her son. Comment: [If] she brought in for him three slavewomen, or money, or [if] he has money [with which] he can acquire or hire [them], [then] she doesn't make the beds, except his bed (Ran in the name of "some explain"). Some say she doesn't make even his bed except by spreading sheets; and she organizes his bed for him, as that is a way of affection, and every woman shall do this even if she has a number of slavewomen (Tur).
היא אומרת ראוי הוא לקנות או לשכור שפחה והוא אומר שאינו ראוי עליה להביא ראיה: [If] she says he is fit to purchase or hire a slavewoman and he says he's not fit [to], the burden of proof is upon her.
כל אלו המלאכות אין מחייבים אותה אא"כ יהיה דרך משפחתו ומשפחתה לעשותן: We do not obligate her in all these labors unless it is the way of his family and her family to do them.
כל זמן שהיא מניקה את בנה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפים לה על מזונותיה יין ודברים שיפים לחלב לא הוסיפו לה צריכה לאכול משלה אם יש לה (טור): All the time she is breastfeeding his son, we deduct for her from her handiwork; and we add wine and things that are good for milk to her sustenance. [If] they didn't add for her, she must eat of her own if she has (Tur).
פסקו לה מזונות הראויים לה והרי היא מתאוה לאכול יותר או לאכול מאכלות אחרות יש מי שאומר שאין הבעל יכול לעכב מפני סכנת הולד שצער גופה קודם ויש מי שאומר שיכול לעכב: If they allocated sustenance appropriate for her, but she desires to eat more or to eat different foods, one authority say that the husband cannot withhold this, for fear of harming the child, for the discomfort of her body takes precedence, but another authority says that he may withhold.
ילדה תאומים אין כופין אותה להניק שניהם אלא מניקה א' ושוכר הבעל מניקה לשני וי"א דמניקה שניהם [טור בשם הרא"ש]: If she gave birth to twins, we do not force her to breastfeed both, rather she feeds one, and the husband hires a wet nurse to feed the second. Note: Some authorities say that she feeds both (Tur in the name of Rosh).
הרי שרצתה להניק בן חבירתה עם בנה הבעל מעכב ואפי' בנה מאיש אחר הוא יכול לעכב [טור]: If she wanted to feed her friend's son along with her own son, the husband may prevent this. Note: Even with regards to her son from another man the husband may prevent this.
כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה לעשות: הגה ואינו זנה עד שתעשה וכן ב"ד משמתין אותה או מוכרין כתובתה לשכור עליה עבד או שפחה (המ"מ פכ"א בשם הרמב"ן והרשב"א) וי"א דכופין אותה בשוטים (טור בשם הרמב"ם) וכל זה באומרת איני עושה וניזונית אבל אם אומרת איני ניזונית ואיני עושה הרשות בידה (ב"י לדעת הרמב"ם וכ"כ ר"ן) וכמו שנתבאר לעיל סי' ס"ט וי"א דאפילו באומרת איני ניזונית ואיני עושה צריכה לעשות צרכי הבית ולזה כופין אותה אע"פ שאינה ניזונית (ג"ז ב"י לדעת הרמב"ם) לחד שינויא: Any woman who refuses to do her required work is forced to do these tasks. hagah: and he does not have to feed her (buy her food) until she does these things. Bet din will even sell the rights of her ketubah (which is a commodity and sell-able) in order to use the profits of the sale to hire a maid. some people say that we force her with a whip. All this applies if she said expressed that she wants to be supported while doing no tasks. But, if she said that she will forgo her support from her husband in exchange for not doing her tasks, she is allowed to do so. This is similar to what we said before in siman 69. Some say, that even if she says she will forgo her support for her work, she still needs to do household work. and for these types of chores we force her, even if she says she will give up her husband's support (food).
טען הוא שאינה עושה והיא אומרת שאינה נמנעת מלעשותן מושיבין אשה ביניהם או שכנים: If a person claims that his wife is not doing ( her duties ?) and she claims that she is not abstaining from doing, then a woman or neighbors are places among them ( to determine the validity of the claim).
האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה פטורה: A woman who breaks dishes while working in her own house is exempt ( of fine/ retribution).
מי שהתנה עם אשתו שלא יתחייב במזונותיה וכן היא לא תתחייב לו במעשה ידיה אם אחר כך רצה ונתחייב הוא לתת לה (במתנה) מזונותיה אין מעשה ידיה שלו: הגה אשה ששתקה ולא תבעה מזונות ולא מעה כסף מן הסתם מעשה ידיה עם המותר שלה ולא אמרינן שמחלה מעשה ידיה (הר"ן פ' אע"פ) אבל מה שאינו מספיק לה אין הבעל צריך לשלם לה דודאי מחלה. אשה שהלכה מבית בעלה מכח קטטה ואינה רוצה לשוב לביתו עד שיקרא לה בעלה לא הפסידה משום זה מזונותיה דבושה ממנו לשוב מאחר שיצאה בלא רשותו ואינו מראה לה פנים ואם הוא יבא אצלה אינה מונעתו מכלום אבל אם אינה רוצה לבא אצלו עד שיפרע מה שלותה אבדה מזונותיה דהוי כמורדת דכל מורדת טענה אית לה וכל אשה יש לה מזונות אע"פ שאין כתובתה בידה ואינו נאמן לומר שמחלה לו רק בראיה ברורה ואפי' על מזונות שעברו אם לא טען לא טענינן ליה וצריך לישבע שמחלה לו (כל זה בתשובת הרשב"א הובאה בב"י סי' ע"ז): A man who made a condition with his wife that he would not be responsible for her sustenance and similarly she would not be required to hand over the fruits of her labor, if he subsequently desired to do so and agreed to be responsible for her sustenance (Rama: as a gift), he does not [automatically] receive the fruits of her labor. Rama: A woman who was silent and did not claim her sustenance or [weekly allowance of] one ma'ah silver coin, we presume that she retains the rights to her [basic] labor along with any extra labor, and we do not say that she relinquished her rights to her labor (Ran chapter Af Al Pi). But that which is not sufficient for her (i.e. she did not earn enough to satisfy her needs), the husband is not required to pay, for she certainly relinquished her rights. A woman who left her husband's house due to a squabble, and does not want to return to his house until he calls her back, she does not lose her sustenance, for she is embarrassed to return after she left without his permission and he does not show her [a kind] face, and if he were to come to her, she would not deny him anything. But if she does not want to return to him until he repays her loans (that she borrowed to purchase food), she thereby loses support, for she has a status of a rebellious wife, and every rebellious wife has some complaint (rather she should first return and then settle accounts). Every wife has rights to sustenance even if she does not have possession of her ketuba, and he is not believed with a claim that she relinquished her rights to him, except with clear proof. And even with respect to [unpaid] support in the past, if he does not argue [that he was not required to pay] we do not argue for him, and he must swear that she relinquished her rights [to sustenance] (All this is in Responsa Rashba, cited in Beit Yosef chapter 77).