חילוק הארצות לענין נישואין ודיני ארץ ישראל ובו ה סעיפים:
ג' ארצות בא"י חלוקות זו מזו לענין נשואין יהודה ועבר הירדן והגליל וכל הישוב הוא ארצות כגון ארץ כנען וארץ מצרים וארץ תימן (שחלוקים בלשונם) (מוהר"ם סי' קי"ז) שמי שהוא מארץ מהארצות ונשא אשה בארץ אחרת כופין אותה ויוצאה עמו לארצו או תצא בלא כתובה ובלא תוספת שעל מנת כן נשאה אע"פ שלא פירש אבל אינו יכול להוציאה מעיר לכרך או להיפך בגליל א' אע"פ שהתנה עמה להוציאה מגליל ליהודה (הר"ן פ"ב דייני גזירות וכן כל כיוצא בזה) אבל הנושא אשה באחת מהארצות והוא מאנשי אותה הארץ אינו יכול להוציאה לארץ אחרת אבל מוציאה ממדינה למדינה ומכפר לכפר באותם הארצות ואינו יכול להוציאה ממדינה לכפר ומכפר למדינה: הגה וי"א דאם היו שניהם מארץ אחת ונשאה בארץ אחרת היא יכולה לכוף אותו לילך עמה לארצה אפילו מכפר למדינה או להיפך (טור בשם ר"ת) אבל אם שניהם מארץ אחת ונשאה באותה הארץ אין א' מהם כופה לשני להוציאו ממדינה לכפר או להיפך אבל ממדינה למדינה או מכפר לכפר האשה יכולה להכריחו שילך עמה למקומה הואיל והם שוים (ג"ז שם) היה דר עמה בעירו ולא מתדר שם ונסע עמה לעירה דרך מקרה ולא איתדר ליה יכול לחזור ולהוציאה (ריב"ש סי' מ"ח) י"א אם לא יוכל להחיות ולפרנס עצמו כופין אשתו שתלך עמו למקום שירצה (ת"ה סימן רט"ו) וי"ח (ב"י וכן משמע בריב"ש סימן פ"א) מי שהוא ממדינה אחת ויש לו שם אשה ונשא אחרת במדינה אחרת צריכה לילך עמו לעירו דודאי נשאה לשוב לביתו (ב"י בשם הרשב"ץ) (ועיין לקמן סימן קנ"ד סעיף ט') עוד מדינים אלו: There are three regions in the land of Israel distinguished one from the other for matters of marriage: Judea, the other side of the Jordan and the Galilee. And every settled area is its own land, for instance the land of Canaan, Egypt and Yemen which all have different languages (Muharam, siman 117). That if one is from one of these lands and he marries a woman from another land, we force her and she goes to his land, or she can be divorced without receiving her ketubah or the additional money, for he married her with this intent, even if he didn't make it explicit. But he cannot force her to go from a city to a smaller town or vice versa in the Galilee, even if he stipulated with her to go from the Galilee to Judea (Ran, ch. 2, dayane gezerot, and the same in all such cases).
But if one marries a woman in one of the lands and he is from that land, he cannot force her to go with him to another land, but he can force her to go from one state to another state, or from one village to another village in the same land, but he can't force her to go from a state to a village or from a village to a state.
Hagah: There are those who say that if both were from the same land and he married her elsewhere she can force him to go with him to her land, even from a village to a state or vice versa (Tur in the name of Rabbenu Tam).
But if both were from the same land and he married her elsewhere neither can force the other to go from a state to a village or vice versa. But from one state to another or one village to another, the wife can force him to go with her to her place since they are equal (ibid).
If he lived with her in a city and he hadn't settled there and he went with her to her city by happenstance, and he didn't settle there, he can force her to go back (Ribash, siman 88).
And there are those who say that if he can't make a living and provide for himself we force his wife to go with him where he wants (Terumat Hadeshen, siman 216).
And there are those who disagree (Bet Yosef, and also Ribash, siman 81).
One who is from one state and he has a wife there and he marries a woman from another state, she must go with him to his city, for he certainly married her in order for her to return to his home (Bet Yosef, in the name of the Rashbatz).
See below 154, seif 9, more on these laws.
כשמוציאה ממדינה למדינה ומכפר לכפר באותה הארץ אינו יכול להוציאה מנוה יפה לנוה הרע ולא מרע ליפה וכן לא יוציאנה ממקום שרובן ישראל למקום שרובו עכו"ם ובכל מקום מוציאין ממקום שרוב כותים למקום שרובו ישראל: הגה ואינו יכול להוציאה ממקום שהמושל טוב למקום שהמושל רע (הגהות מיימוני פי"ג דאישות) כל מקום שיכול להוציאה ממקומה היינו לאחר שכנסה ונשאה אבל קודם נישואין לא יכול להוציאה וצריך לכנסה במקומה אם לא התנה בפי' עם האשה אבל אם התנה עם אמה לאו כלום הוא (ריב"ש סי' קע"ז) מיהו אם יש אמתלאות וטעמים לדבריו האשה צריכה לילך אחריו (תשובת מיימוני לנשים סימן כ"ח): When he brings her from province to province or from village to village, he may not take her from nice lodgings to bad or from bad to good. Also, he may not bring her from a place that is mostly Jews to a place that is mostly non-Jews. In any case, he may take her out of a place that is mostly non-Jews to a place that is mostly Jews. [Rema: He is unable to take her from a place with a good government to a place with a bad government. Any place that he can take her from--this is after the marriage. If it is before the marriage, he is unable to take her and he needs to sustain her from her place unless it was stipulated beforehand. If it were stipulated beforehand, it is nothing [to take her]. How is this? If there are reasons for what he is doing, his wife must follow after him.
בד"א מח"ל לח"ל או מא"י לא"י אבל מח"ל לא"י כופין אותה לעלות אפילו מנוה יפה לנוה הרע ואפי' ממקום שרובו ישראל למקום שרובו כותים ואין מוציאין מא"י לח"ל ואפי' מנוה הרע לנוה הטוב ואפי' ממקום שרובו כותים למקום שרובו ישראל: What is this talking about? When going from outside the land to outside the land, or from the land of Israel to the land of Israel. But from outside the land to the land of Israel, they force her to go up even if it is from a nice lodging to poor lodgings, even if it is to a place that has mostly Jews to a place that has mostly non-Jews. They do not take her from the land of Israel to outside the land even if it is from poor lodgings to nice lodgings and even if it is from a place that has mostly non-Jews to a place that has mostly Jews.
אמר האיש לעלות לא"י והיא אינה רוצה תצא בלא כתובה: הגה אבל נכסי מלוג שלה ונצ"ב הקיימי' נוטלת ואם אינם קיימים אם הוא הפסידן נצ"ב א"צ לשלם ונ"מ צריך לשלם ואם נגנבו או נאבדו נ"מ לית לה ונצ"ב צריך לשלם (במרדכי סוף כתובות בשם מוהר"ם) והא דכתובה אין לה דוקא שנשאר בא"י אבל אם הוא חוזר לסוף כמה שנים להתיישב בח"ל צריך לשלם לה או ליורשיה אף הכתובה (ג"ז שם): אמרה היא לעלות והוא אינו רוצה יוציא ויתן כתובה וה"ה לכל מקום מא"י לירושלים שהכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין משם הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין משם: If he proposes to ascend to Eretz Yisrael and she does not want to, he must divorce her without her dower. Rem"a: But she keeps her milog assets, and takes extant tzon barzel assets; if they are no longer extant, then if he ruined them, he need not repay the tzon barzel assets, but must pay the milog assets. If they were stolen or lost, she has no claim on the milog assets, but he must repay the tzon barzel assets (Mordechai at the end of Ketubot, citing Maharam). Her forfeiture of the dower applies only as long ashe remains in Eretz Yisrael. However, if he returns to settle in the Diaspora after a a few years, he must pay the dower to her or her inheritors (ibid.). If she proposes ascending [to Eretz Yisrael] and he does not want to, he must divorce her and give her dower. The same applies for anyplace in Eretz Yisrael to Jerusalem. Anyone may initiate ascent to Eretz Yisrael, and no one may compel departure; anyone may initiate ascent to Jerusalem, and no one may compel departure.
יש מי שאומר דהא דכופין לעלות לא"י היינו בדאפשר בלא סכנה הילכך מסוף המערב עד נוא אמון אין כופין לעלות ומנוא אמון ולמעלה כופין לעלות דרך יבשה וגם דרך ים בימות החמה אם אין שם לסטים: There is one who says, that which we compel to go up to the land of Israel, that's when it's possible without danger. Therefore, from the end of the West until Noe Amon we don't compel to go up, and from Noe Amon and upwards, we compel to go up by the way of the dry land, and also the way of the sea during the "days of sun" (summer), if there are no robbers.