איזה מהם קודם או חליצה או יבום ובו ה"ס:
מצות יבום קודמת למצות חליצה ואם אינה רוצה להתייבם לשום אחד מהאחים (או בגדול כשרוצה לייבם) בלא טענה מספקת דינה כמורדת וי"א שמצות חליצה קודמת: הגה ואין לה דין מורדת אם אינה רוצה להתייבם ומ"מ אין כופין אותו לחלוץ אלא מטעין אותו אם יכולין להטעותו כגון שאומרים לו חלוץ ע"מ שתתן לך מנה (טור בשם ר"ת והרא"ש) ודוקא אם אינו מאותן שכופין להוציא גבי בעל כמו שנתבאר לעיל סי' קנ"ד ואם שניהם רוצים ביבום אין מניחים אותם לייבם אא"כ ניכר וידוע שמכוונים לשם מצוה (טור בשם ר"ת) וי"א דאם יש לו אשה אחרת שכופין אותו ומנדין אותו עד שיחלוץ (טור בשם סמ"ג) וי"א אפילו בלא אשה אחרת אם אינם מכוונים לשם מצוה והיא אינה רוצה להתייבם ואין יכולים להטעותו כופין אותו לחלוץ והמנהג כסברא הראשונה שאין כופין לחליצה כלל אפילו יודעין בו שנתן עיניו בממון (מהר"ם פדוואה סי' י"ח) אלא מפשרים ביניהם כמו תקנות הקהילות כמו שיתבאר למטה וכל זה כשהוא אומר שרוצה להתייבם ואפשר להתייבם שאין חשש איסור ביבומו אבל אם אומר שאינו רוצה לא לייבם ולא לחלוץ כופין אותו (ב"י בשם ר"ת) ודוקא בבאה מחמת טענה כדרך שנתבאר לעיל סי' קנ"ד (ת"ה סי' ר"ך) מיהו אם אפשר להטעותו ולומר לו שיקח ממון הרבה על החליצה מטעין ליה כדי שלא נצטרך לכוף (נ"י מ"כ) ויזהרו שלא ישלישו הממון ביד שליש כי אז לא יכולין לומר לו משטה היינו בו (מרדכי פ' החולץ) (ועיין לקמן סי' קס"ט סעיף נ'): The mitzvah of yibum comes before the mitzvah of chalitzah. And if she does not want to do yibum with another one of his [her husband's] brothers, or with the eldest who wants to do yibum, but without a satisfactory claim, she is considered rebellious. There are those who say that the mitvah of chalitzah is more important. The Rem"a comments: She is not considered rebellious if she does not want to perform yibum. Nevertheless, we do not force him to do chalitzah, rather they try to trick him if they are able to, for example that they say to him: do chalitzah on the condition that she give you a maneh [a coin equal to 100 zuz] (Tur in the name of Rabeinu Tam and the Ros"h). Specifically, if they are not among those who force him to divorce her, like was explained earlier in siman 154). If the two of them want to do yibum, we do not allow them to unless it is known that they both have intention to fulfill the mitzvah (Tur in the name of Rabeinu Tam). Some say that if he has another wife, we force him and pressure him until he does chalitzah (Tur in the name of the Sma"g). There are those who say that even if he doesn't have another wife, if the intention isn't for a mitzvah, and she does not want to do yibum, and they are not able to trick him, they force him to do chalitzah. The custom like the first opinion, that we do not force chalitzah at all, even if we know that his intentions are for money (Maharim Padvoah siman 18). But we appease between them like the communal institutions, like explained below. All this is when he wanys to perform yibum, and it is possible to do yibum without worrying about it being forbidden. But if he says he wants to do neither yibum nor chalitzah, we force him (Beit Yoseif in the name of Rabeinu Tam). Specifically, when she came with a reasonable claim, like explained in siman 154 (Truma Hadeshen siman 220). However, if it is possible to make him make a mistake by saying to him, take a lot of money for the chalitzah, we make him make a mistake so we don’t need to force him (N”Y M”K). They should be careful so they don’t plant money in the hands of a third person, because then they cannot say to him: we were just kidding with you (Mordechai Perek Hacholeitz). See later on siman 169 seif 50).
יבמה שנדרה הנאה מיבמה בחיי בעלה או שנדרה הנאה מכל היהודים כופין אותו שיחלוץ לה ואם נדרה לאחר מיתת בעלה מבקשים ממנו שיחלוץ לה וכן אם נתכוונה בנדרה אפילו בחיי בעלה כדי שלא ייבם אותה מבקשים ממנו שיחלוץ לה: הגה היה יבמה כהן והלכה ונתקדשה לאחר כדי שלא יוכל ליבמה דינה כאלו נדרה הנאה ממנו ומ"מ אין כופין אותו לחלוץ הואיל והיא גרמה שאסורה לו (תשובת הרשב"א סי' תת"כ) וי"א שאם רקקה לפני האחים או כדומה לזה וגרמה שאסורה לייבם אין לה דין מורדת הואיל וא"א לה לייבם מעכשיו (רשב"א אלף ר"ב) וכבר נתבאר בסמוך שכל חלוקים אלו למ"ד מצות ייבום קודם אבל למ"ד מצות חליצה קודמת אין לה דין מורדת כלל אם אינה רוצה ביבום: A yivamah who vowed [that she would not] receive benefit from her yibum while her husband was still alive, or she vowed [not to] receive benefit from all Jews, they force him [the yibum] to performchalitsah. And if she vowed after her husband's death, they request that he perform chalitsah. So too if she intentionally took the vow, even while her husband was still alive, so that he [the yibum] would not perform yibum with her, they request him to perform chalitsah. Rem"a: If her yibum was a kohen and she went and married someone else so that he would be unable to perform yibum, her status is as one who vowed from receiving benefit from him. Nevertheless, they do not force him to perform chalitsah, since she caused herself to be forbidden to him (Responsa of the Rashba 820). Some say that if she spit before the brothers so something similar, and caused herself to be forbidden to do yibum, she is not considered rebellious since she cannot perform the yibum now (Rashba 1202). It was already explained nearby that all these distinctions are according to the one who says the Mitzvah of yibum precedes, but according to the one who says the Mitzvah of chalitsah precedes, she would not be considered rebellious at all if she does not want to perform the yibum
יבמה שתבעה היבם לחלוץ והיא אינה רוצה אלא לישאר עגונה אין שומעין לה אפילו היה היבם נשוי (ודינה כמורדת ונתבאר דינה סי' ע"ז): If a Yivama claims that the Yibum should perform Chalitsah but she does not want to [perform Chalitsah] but wants to remain an Agunah [a 'chained' woman who cannot freely marry], we don't listen to her, even if the Yibum is married. Rem"a: and she has the law of a rebellious [wife], which is explained in Siman 77
כל יבמה שדינה שתחלוץ ולא תתייבם הרי זו נוטלת כתובתה (ושמין לה בגדים כמו לאלמנה) (ריב"ש סי' ש"ך) וכן אם היה יבמה מוכת שחין או שאר מומי אנשים שנתבארו בסימן קנ"ד חולץ לה ונוטלת כתובתה ואפי' היו המומין ההם בבעלה יכולה היא לומר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל: הגה וה"ה למ"ד מצות חליצה קודמת אע"פ שאין כופין אותו לחלוץ צריך ליתן לה כתובתה מיד שהרי דינה כחלוצה (תשובת ר"ד כהן) וכל זה מדינא אבל הקהילות תקנו תקנה אם יתרצו היבם והיבמה בחליצה יחלוקו כל הנכסים שהניח ואפילו אינה מגיע החצי לכדי כתובה ומנכין לה מחלקה כל מה שבזבזה בחיי בעלה וצריכה לישבע אם לא שהתפשרו עצמם בלא שבועה ומה שנתן הוא במתנת שכ"מ אין מנכין לה מחלקה כלום (מרדכי פרק החולץ) ואותו החצי שמגיע לחלק יורשי הבעל נוטל החולץ ואין לאב ולא לשאר אחין חלק בו אפי' תפסו מוציאין מידן דעיקר התקנה היתה כדי שיתרצו בחליצה ולכן החולץ עיקר בזה (ת"ה סי' ר"ך) ואפי' אם רוצין שאר האחין לחלוק עם גדול האחין ואומרים שהם רוצים לחלוץ אין שומעין להם אם גדול האחין רוצה לחלוץ וכל זה שאין מגיעין חצי הנכסים לכדי כתובתה דודאי אינה נוטלת יותר מכדי כתובתה. ויש דעות אחרות בענין תקנות הקהילות על כן נוהגין להתפשר ביניהם ואפילו יש לה שטר חליצה מן האחין צריכה להתפשר עמהם בממון אם לא שפירשו בהדיא לחלוץ לה בחנם (מהר"ם פדוואה סי' י"ז וכ"ג): Any woman who is required to perform halitza and not levirate marriage receives her Ketubah (Rema: and her clothing needs are evaluated like those of a widow). Similarly, if her brother-in-law has is afflicted with boils or any of the other male defect described in (Shulchan Arukh, Even HaEzer 164), he must perform halitza and, she receives her Ketubah. Even if her husband exhibited the same defects, she can say, "I was able to tolerate this for your brother; I cannot tolerate it for you." Rem"a: The same law applies for the view that says that halitza is the first resort, even though we do not coerce him to perform halitza, he must give her the Ketubah immediately, as she is considered to have already undergone halitza. All of this is the law, but some locales passed an rule that if the two parties agree to perform halitza they will split the estate, even if the half is not sufficient to cover the Ketubah. We subtractI any amount that she spent during while her husband was alive, and she must take on oath [on that amount], unless they agreed that they would be no oath. Anything that he gave away as a deathbed gift is not subtracted from her portion. The half that the heirs of the husband are entitled to is taken by the one performing halitza, and his father and other brothers have no claim to it. Even if they seized assets, we retrieve them form their hands. The primary purpose of this rule was to make them amenable to performing halitza, and the one performing the halitza is therefore the primary subject. Even if the other brothers wish to divide [the estate] with the eldest brother, and they say that they wish to perform halitza, we do not listen to them if the eldest [also] wishes to perform halitza. All of this is true if half of the estate is insufficient to cover the Ketubah, bacause she certainly cannot take more than the Ketubah. There are other authoritative views about community rules, therefore the practice is to compromise with them. Even if she has a contract that binds them to perform halitza, she still must compromise with them for some monetary amount, unless they explicitly stated that they would perform halitza without payment.
נולדו בה מומין כשהיא שומרת יבם אם אינו רוצה ליבם חולץ לה ונותן לה כתובה: If she developed blemishes when she was bound for yibum, if he does not want to do yibum, she does chalitzah, and he gives her a ketubah.