נוסח לשון הגט ודקדוק אותיותיו ובו ג"ס:
כותבין הגט בכל כתב ובכל לשון בין שהוא כתב הכותים בין שהוא כתב ישראל כגון פרובינצאל וכיוצא בו אבל אם היה מקצת הגט כתיב בלשון אחד ומקצתו בלשון אחר פסול: הגה ויש מכשירין (הראב"ד) ונ"ל דאפי' למאן דפוסל מודה דמקצתו לשון הקדש ומקצתו לשון ארמי כשר דשניהם נתנו בסיני והוי קרובים בלשון וכלשון אחד דמי ולכן נוהגין עכשיו לכתוב בגט מקצת מלות לשון הקדש ורובו לשון ארמית אי נמי מאחר דרובו לשון ארמית ואין בו רק מלות לשון הקדש אין זה מקצתו בל"א א"נ דדוקא בתורף הצורך קאמר אבל מה שמוסיפין בתורף הרי את מותרת לכל אדם או שאר מלות אינן צריכין ואין רק כפל דברים שנוהגים לכתחלה כנ"ל ליישב המנהג ונהגו לכתבו בלשון ארמית ובכתב אשורי: הגה ואין להכשיר בכתב אחר רק במקום עגון ושעת הדחק כגון שהובא ממרחקים ואין שיירות מצויות (תשו' הרא"ש כלל מ"ה) (וע"ל סי' קכ"ה סעיף י"ו): We write the bill [of divorce] in any script and in any language, whether it is a script of the nations or it is a script of Israel, like Occitan and the like. But if part of the bill was written in one language and part of it in another language, it is invalid. Comment: But some validate it (Raavad). It seems to me that even one who invalidates it admits that, if part of it is the holy language and part of it is Aramaic, it is valid, for they both were given at Sinai and they are relatives in language and are considered like one language. Therefore, we currently are accustomed to write a bill [of divorce] some words [in] the holy language and most of it [in] Aramaic. Or, also, since most of it is Aramaic and doesn't have [more] than [some] words [in] the holy language, this is not [considered] "part of it in another language" [so it is valid]. Or, also, [the one who says it is invalid if partially in one language and partially in another] says so specifically about the required individualization, but "you are hereby permitted to all men" or other words which we add to the individualization are not needed and are nothing but duplication of words, which we are accustomed to [l'chat'chila: needs translation]. These [arguments] are seemly to me, to establish the custom. And they have been accustomed to write it in Aramaic language and Assyrian script. Comment: And one should not validate it in another script; [however, one may do so] only in a case of boundness [of the wife to her absent husband if she has no bill of divorce] [and? or?] in a pressing case, such as [a bill of divorce] that was brought from a faraway place and there are no caravans found [to and from that place] (responsum of Rosh, rule 45). And see above, chapter 125 paragraph 16.
בשלישי ברביעי בחמישי מלאים יו"ד בשני ובששי חסרים: "Bashelishi", "barevi'i", [and] "bachamishi" [are written] plene with a yod. "Basheni" and "bashishi" [are written] defective.
יום ראשון יכתוב באחד בשבת: The first day [of the week] he shall write "Be'echad beshabbat".
ביום ר"ח יכתוב ביום ראשון לירח פלוני: הגה וי"א דכותבין בא' לירח (מרדכי פ' המגרש) ומכח זה יש נמנעים לתת גט בר"ח (כך כתב בסדר גיטין) בשני יכתוב בשני ימים בשלשה בארבעה כולם לשון זכר בה"א לבסוף: הגה ויכתוב ימים עד עשרה בשני ימים בשלשה ימים וכו' (בסדר גטין) ומכאן ואילך יכתוב יום אחד עשר יום שנים עשר יום וכו' (מרדכי פ' המגרש) כתב ימים לא מיפסל בדיעבד אם כבר ניתן וכ"ש בשעת הדחק (ב"י) כתב שלשה או שמונה מלא בוי"ו (בסדר ר"י מינץ) או שלא כתב בשני רק שני (בסדר גיטין) או שכתב ר"ת כגון שהיה לו לכתוב שנים עשר וכתב י"ב (בשם הרב מטרוני) כשר וכן באחד ועשרים בשנים ועשרים בשלשה ועשרים וכן כולם: On Rosh Chodesh he shall write, "On the first day of such-and-such month." Rem"a: There are those who say that we write , "On day one" of the month (Mordechai), and because of this we withhold from giving the bill of divorce on Rosh Chodesh (this is written in Seder Gittin). On the second, he writes, "On two [Shenei] days," "three [Sheloshah]," "four [Arba'ah]," all in the masculine form with a Hei at the end. Rem"a: He shall write, "days" through ten--"On two days," "On three days," etc. (Seder Gittin)--and from then on he shall write, "day eleven," "day twelve," etc (Mordechai). If he wrote, "days," it is not invalidated post facto if it was already given, and all the more so at a pressing time (Beit Yosef). If he wrote, "three," or, "eight," plene with a Vav (Seder R"I Mintz), or he did not write "On the second," but only "the second" (Seder Gittin), or he wrote acronyms, for example he could not write "twelve" and instead wrote Yud-Bet (Rav Metroni), it is valid. So too [he shall write], "On one and twenty," "On two and twenty," "On three and twenty," and so all of them.
בחשבון השנים יכתוב לשון נקבה בשנת חמשת אלפים ואחת לבריאת עולם שתים שלש ארבע כולם בלא ה"א לבסוף וכן אחת עשרה שתים עשרה עד עשרים ימים ואילך עשרים ואחת עשרים ושתים עשרים שלש המנין המועט לשון נקיבה וכן לעולם: הגה ויכתוב בשנים מנין המרובה קודם אבל בימים יכתוב מנין המועט קודם וכן משמע בטור וכן היא בסדרים אחד ועשרים שנים ועשרים וכו' ואם כ' מנין המרובה קודם או להיפך שכתב בשנים מנין המועט קודם כשר (ב"י) כתב ל' זכר במקום ל' נקבה כגון שהיה לו לכתוב חמש וכתב חמשה כשר (בשם מהרי"ל): The calculation of the years he shall write in the feminine form: "In the year five thousand and one [Achat] to the creation of the world," "two [Shetayim]," "three [Shalosh]," "four [Arba]," all without a Hei at the end. So too [he shall write], "eleven [Achat Esreih]," "twelve [Sheteim Esreih]," until twenty. From then on: "twenty and one [VeAchat]," "twenty and two [VeShtayim]," "twenty and three [VeShalosh]," the smaller counting being in the feminine form, and so on forever. Rem"a: He shall write the years with the greatest value first, but for days he shall write the smallest value first (implied in the Tur and the Sedarim)--"one and twenty," "two and twenty," etc. If he wrote the greater value first, or he did the opposite and wrote the smaller value first in the years, it is valid (Beit Yosef). If he wrote in the masculine form in place of the feminine, for example he should have written, "five [Chameish]," but instead wrote, "five [Chamishah]," it is valid (Mahari"l).
אם יכתוב גט ביום ראשון של חדש אייר יכתוב ביום שלשים לחדש ניסן שהוא ר"ח אייר וכן בכל ראשי חדשים שהם שני ימים וביום שני של ר"ח יכתוב באחד לירח פלוני כי חשבונו מיום השני: הגה וי"א שאין ליתן גט בשום ר"ח (סדר הגיטין בשם סמ"ק ומרדכי פ' המגרש והג"מ וכל בו) וטוב לחוש לזה אם לא במקום שיש חשש לעיגון: If he writes a bill of divorce on the first day of the month of Iyyar, he should write, "On the thirtieth day of the month of Nissan which is the first of the month ["rosh chodesh"] of Iyyar. And similarly for the other first of months ["roshei chadashim"] which are two days. And on the second day of rosh chodesh he should write, "On the first of such-and-such month." For [the month's] counting is from the second day. Rem"a: Some say that one should never give a bill of divorce on rosh chodesh (Seder HaGittin in the name of the Semak, and the Mordechai Perek Hamegaresh, and the Hagahot Maimoni, and the Kol Bo), and it is good for one to care for this if there is no possibility that a case of agunah will happen [from its delay].
אם השנה מעוברת יכתוב באדר ראשון לירח אדר ראשון ובשני יכתוב לירח אדר השני ואם כתב באדר הראשון אדר סתם כשר אבל אם כתב בשני סתם הגט פסול (ב"י בשם הרא"ש והר"ן) ומלת ראשון יכתוב מלא וי"ו מ"כ בתיקון ניסן מלא אייר בשני יודין (הכל בסדר) ואם כתב בחד יו"ד פסול אם לא בשעת הדחק (ת"ה סי' רל"ג) ויש נמנעין ליתן גט באייר אך במקום הדחק נותנים וכותבין בב' יודין סיון מלא יו"ד (ג"ז בסדר גטין) תמוז מלא וי"ו אלול מלא וי"ו תשרי בחד יו"ד מרחשוון חד וי"ו (דברי הרב) כסלו חסר יו"ד (ת"ה סי' רל"ג ועיין למטה סעיף כ"ג וכ"ד): If it is a leap year [and he wants to have the bill of divorce written in the first month of Adar], he should write on the first Adar, "For the month of the first Adar," and on the second [Adar] he should write, "For the month of the second Adar." Rem"a: If he writes on the first Adar just "Adar", it is kosher. But if he writes it [plainly] on the second, the bill of divorce is invalid (Bet Yosef in the name of the Rosh and the Ran). And the word "first" ["rishon"] should be written fully with a "vav" (M"Ch B'Tikkun). Nissan [should be written] fully [with a "yud"], Iyyar, with two "yuds" (Hakol Baseder). If he wrote [Iyyar] with one "yud", it is invalid, unless it is a case of emergency ["shaat hadechak"] (Terumat Hadeshen Siman 233). Some prevent the giving of the bill of divorce in Iyyar [for this reason], except for an "shaat hadechak", and they write [Iyyar] with two "yuds". Sivan, fully with a "yud" (this is also in the Seder Gittin). Tammuz, fully with a "vav". Elul, fuly with a "vav". Tishrei, with one "yud". Marcheshvan, one "vav" (Divrei HaRav). Kislev, plene with a "yud" (Terumat Hadeshen Siman 233). And see below Se'if 23 and 24.
יש נוסחי גיטין שכתוב בהם איך אנא פב"פ ואינו מכוון ויש ליזהר מלכתוב תיבת איך וכן יש נוסחאות שכתוב בהם ולאתריהון דאבהתיכו ויש ליזהר מלכתבם: Some versions of the writ of divorce read: It is that I so-and-so the son of so-and-so. This is not precise, and it is proper to avoid writing the words 'It is that'. Also, some versions read, "And in the places of my fathers' and a comparable expression for the woman, and these should also not be written.
לא יכתוב ודין מלא אלא חסר יו"ד ולא יכתוב ואיגרת מלא יו"ד אלא ואגרת: He should not write the word, V'dein full rather missing the Yud, and he should not write V'Igeret with the Yud, rather without it.
דתיהויין דתיצבייין שלשה יודין רצופין ונהגו לכתבם בחמשה יודין דיתיהוייין דיתיצבייין: הגה ויש לכתוב הכל בשיטה אחת דיתיהוייין דיתיצבייין אבל אם כתב די בשיטה אחת והשאר בשיטה שניה יש פוסלין מהרי"ו ומהרי"ל כן הוא בסדרים בשמם: [The words in the text of the get] ditihevyin (that you shall be), and dititzbiyin (that you desire) are spelled with three consecutive yuds. It is customary to write them with a total of 5 yufs each - דִּיתִיהְוִייִין, דִּיתִיצְבִּייִין. Rama: neither of these words should be split into two lines, and if he did split them by writing "di" on one line and the rest on the next line, some authorities invalidate. (Mahariv and Maharil, so quoted in their sedarim in their names).
יאריך וי"ו דתירוכין ווי"ו דשיבוקין ווי"ו שניה דוכדו שמא ידמו ליו"ד: הגה נהגו להאריך אלו הווי"ן יותר מווי"ן אחרים קצת אבל לא יאריכו יותר מדאי (כל בו): He should extend the Vav of the word D'Tirichin and the Vav of D'Shivukin and the second Vav if D'Vichadu so that they do not look like Yud's. (Rema: They were accustomed to extend these Vav's more than the other Vav's a little but but they should not extend them more than necessary.
יכתוב תרוכין שביקין חסר י' ראשונה אבל פיטורין מלא בשני יודי"ן: הגה וי"א דפטורין ג"כ חסר יו"ד ראשונה בסדר גיטין דמהרי"ל ובסמ"ג וכן נוהגין ולכן צריך להאריך ג"כ ו' של פטורין כ"כ המרדכי ונהגו לכתוב בגט בתחלה שבוקין פטורין תרוכין ואח"כ פש"ת ואח"כ תש"פ ואם שינה בזה אין עיכוב בדבר: He should write "teruchin" (divorce) and "shivukin" (leavetaking or release) without the initial yud (as a second letter). "Piturin" (absolution, freedom) is written full with two yuds. Rama: Some say that piturin is also written without the first yud (Seder Gittin of Maharil, and in Semag), and this is the custom. Therefore it is necessary to lengthen the vav (so that it does not look like a yud) of piturin (Mordechai). It is customary to write in the beginning of the get the words shivukin, piturin, teruchin (in that order), and then piturin, shivukin, teruchin, and finally teruchin, shivukin, piturin; but if he changed the order, it does not invalidate the get.
למהך חסר יו"ד: L'meihach, without a Yud.
יזהר יפה ברגל של ה"א של למהך שירחיקנה מגגה וכן בכל ההי"ן צריך ליזהר אלא שבזה צריך ליזהר יותר: He should be careful that the leg of the Hey in the word L'Meihach should be separated from its roof, and so too with all the Hey's he must be careful, but with this one he must be extra careful.
לא יכתוב לאתנסבא אלא להתנסבא (ואנש חסר יו"ד מרדכי) דילג ה' דלהתנסבא וכתב לתנסבא כשר (רשב"א אלף קס"ג): He should not write "l'itnasva" but rather "l'hitnasva". Rama: "ve'enash" is written without a yud (Mordechai). If he skipped the heh of "l'hitnasva" and wrote instead "litnasva" it is kosher (Rashba 1163).
עד"ז צריך ליזהר בכל לשון ובכל כתב שיכתוב שלא יהא בו משמע ב' עניינות: In this way he must be careful in any language or writing that he writes that it should not have two meanings.
לא ימחא באלף: הגה ואם כתב בה"א וכבר ניתן הגט כשר (ב"י) ואם נכתב ימחי ביו"ד פסול אם לא בשעת הדחק ובמקום עיגון (מ"כ בתקון): "It shall not be erased [Yimcha]," with an Aleph. Rem"a: If he wrote it with a Hei and already delivered the bill of divorce, it is valid (Beit Yosef). If he wrote "Yimchei" with a Yud, it is invalid, unless it was a time of pressing need and in a case involving a potential Agunah (M"K).
צריך שלא יהא בשיטה אחרונה לא ספר תרוכין ולא גט פטורין ולא אגרת שבוקין אלא כדת משה וישראל לבד ויעשה ממנה אותיות גדולות כדי שלא יסיים באמצע שיטה משום דאיכא למיחש שיחתמו בחצי שיטה הנשארת ואין ראוי לעשות כן ואם כתב בשיטה אחרונה יותר מכדת משה וישראל לא נפסל בכך: The last line should consist only of "kedat Moshe v'Yisrael" (according to the law of Moses and Israel), and should not contain the words "sefer teruchin", "get piturin", or "iggeret shivukin" (roughly all translate as a writ of divorce). He should write it ("kedat Moshe v'Yisrael") in larger letters so that he does not end in the middle of the line, for there is a concern that the witnesses will sign in the remaining half line, which is not appropriate. Nevertheless, if he wrote more that the words "kedat Moshe v'Yisrael" on the last line, it does not become invalid.
אם כתב וישראל אלף למד כאחד לא נפסל בכך: ודוקא בדיעבד או במקום עגון כמו שנתבאר לעיל סי' קכ"ה סי"ו. If he wrote ViYisrael Aleph Lamed together, it is not invalidated by this. Specifically after the fact or in the case of an agunah [a chained woman], as was explained earlier (125:16).
כיון שאנו מכירין סגנון הדבר אין לפוסלו בשביל דילוג אות אחת: Since we recognize the style of the word, it is not invalid just because he skipped one letter.
אם כתב ברביעי עשרים יום לירח שבט ודילג ולא כתב בשבת וגם יום רביעי היה כ"א לשבט והוא כתב עשרים הגט כשר וי"ח ופוסלין בכה"ג (ריב"ש סי' קי"ג): If he wrote on the fourth day [Wednesday], the twentieth day of the month of Shevat and skipped the word, of the week, and also Wednesday was the twenty-first day of Shevat and he wrote the twentieth the Get is valid. [There are those who disagree and say it is invalid in such a case].
אם לא האריך ווין שאמרנו או שכתב היודי"ן שאמרנו שלא יכתבו או שלא כתב היודי"ן היתירות הרי זה גט פסול חוץ מב' יודי"ן הנוספות בדיתיהווייין ודיתיצבייין שאינו אלא מנהג. וי"א דאם לא כ' דיתהוייין רשאה רק כתב זאת תהא רשאה עדיף טפי (הר"ן פ' המגרש ובעיטור) וי"א שאם לא ערער הבעל כשר ויש מי שאומר שאין ערעורו מועיל אא"כ כתבו הוא או שהסופר כותבו מפיו: If he did not extend the vavs that we said or if he wrote the yuds that we said he should not write, or if he did not write the extra yuds, this is an invalid get, except for the two extra yuds in biditihiviyin viDititzbiyin, which is only [done] customarily. And some say, that if he did not write, biditihiviyin rashaah and only wrote viAt Tihei Rashaah, it is better (Ran Ch. haMigaresh and in the Itor). And some say that if the husband did not protest, it is valid.. There is one who says that protesting does not help unless he wrote it or the scribe wrote it [directly] from his mouth.
אייר יש לכתבו לכתחלה בב' יודין (וע"ל סעיף ז'): Iyyar should be written with two yuds (see earlier in Seif 7)
כסלו חסר יו"ד: Kisleiv is written without a Yud.
אם הוה ליה לכתוב בשנים עשר וכתב בי"ב כשר: If he needed to write on the twelfth and he wrote on the Yud-Bet [twelve in gematria] it is valid.
למנין בחד יו"ד: L'Minyan is written with one Yud.
שאנו מנין בלא וי"ו: הגה ואם כתב ו' אין לפוסלו בשעת הדחק (ריב"ש סי' שי"ד) ואם נהגו לכתוב כך אין לפוסלו וה"ה אם כתב למנין שאנו מונין [במתא) וכל כיוצא בזה: "That we count" the word monin is written without a vav. Rama: if he wrote it full, with a vav, it need not be invalidated in times of great need (Rivash chapter 314). If it is customary to write it full, it should not be invalidated [in any case]. The same rule applies if he wrote, "according to the tally which we count [in the city...]" and any similar text.
דיתבא על נהר פלוני בחד יוד ואם כתב די יתבא כשר (ב"י): The text in the get "d'yatva al nehar ploni" (which 'sits' on such-and-such river) is written with one yud. Rama: If he wrote d'yatva as two words: di yatva, it is kosher (Beit Yosef).
במתא פלונית דמתקריא פלונית בלשון נקבה. In such-and-such city, which is also called such-and-such, is written in feminine form (i.e. d'mitkarya and not dimitkri).
נהגו לכתוב העומד במקום פלוני קודם וכל שום: הגה וי"א דיש לכתוב החניכה קודם העומד במקום פלוני וכו' (עיין בפסקי מהרא"י סי' רמ"ז) וכן נוהגין במדינות אלו ונהגו לכתוב פלוני בן פלוני ולא בר פלוני ואם כתב בר הגט כשר (מהרי"ק שורש כ"ו): It was customary to write: "who stands (i.e. is present in) a certain place, before "and every name". Remah: And there are those who say that one should write the names and nicknames before "who stands in a certain place", etc. (see Piskei Mahari, Rabbi Yisrael Isserlan, section 247), and this is the custom in our lands. And it is customary to write "So and so ben ("son of" in Hebrew) so and so", and not "so and so bar ("son of" in Aramaic) so and so"; and if one wrote "bar", the get is valid. (Maharik, Rabbi Joseph Colon ben Solomon Trabotto, section 26).
נהגו לכתוב וכל שום דאית לי ולאבהתי: They had a custom to write: And anything I and my father have:
אם כתב בדלא אניס במקום בדלא אניסנא לא נפסל וכותבין אניסנא מלא ביו"ד אצל הנו"ן מהרי"ו: If he wrote: 'b'dela anis' (without force), instead of 'b'dla anisna' (without me being forced), it is not disqualified. And they write: 'anisna', full, with a 'yud' by the 'nun' (MhaRY"O):
נהגו לכתוב פטרית קודם שבקית ונהגו לכתוב ותרוכית בוי"ו אחר הרי"ש: They have a custom to write: ''patrit' (I free you) before 've-shavqit' (I release you); and they have a custom to write: 've-tarukhit' (you are sent away), with a 'vav' after the 'reish':
יתיכי בג' יודין ליכי בב' יודין: 'Yatikhi' (you), with three 'yud's. 'Leikhi' (to you) with two 'yud's:
נהגו לכתוב דהוית תיבה אחת: הגה אם לא כתב מן קדמת דנא רק כתב דהוית אנתתי מ"כ בתיקון או דלג מלת אנתתי (ר"ד כהן) או מלת דהוית (הגהות אלפסי פ' המגרש) כשר: It was customary to write
אנתתי בלא יוד אחר האלף: "Intiti" (my wife) is written "missing" without a yud after the aleph.
בנפשיכי נהגו לכתוב בב' יודין. ואם כתבו חסר כשר (דעת עצמו וכ"מ במרדכי): "In
להתנסבא נהגו לכתבו בלא שום יוד ואם כתב יו"ד אחר ה"א כשר (הגמ"י פ"ד מרדכי בשם י"א סברי דלכתחלה כותבין ביו"ד): "To marry", it is customary to write without any [of the Hebrew letter] Yud. And if one wrote a Yud after [the letter] Hei, it is valid. (Hagahot Maimoniot, Rabbi Meir ben Rabbi Yekutiel Hacohen from Rotenberg, chapter 4 and Mordechai in the name of "there are those who say" believe that lechatchila, from the outset, one should write it with a Yud)
בידיכי בג' יודין: "In your hands", with three [of the Hebrew letter] Yud.
נהגו לכתוב מן שמי מן יומא דנן ולעלם וי"א דאין כותבין מן שמי (סמ"ג וסמ"ק ותשו' רשב"א) וכן נוהגין במדינות אלו: "Bidaychi" (in your hands) is written with 3 yuds.
צריך לכתוב והרי את מותרת לכל אדם ולכתחלה טוב ליזהר לכתוב הרי את בשיטה אחת אבל אם כבר נכתב הגט בשתי שורות כשר לתנו (מהרא"י סקמ"ג): One must write: "And you are hereby permitted to all men". And lechatchila, from the outset it is good to be careful to write: "you are hereby [permitted to all men]" on one line; but if it was written in the get on two lines, it is valid to give it. (Mahari section 143)
מותרת בוי"ו: "Muteret" (permitted) is spelled full, with a vav
די יהוי נהגו לכתבו ב' תיבות אמנם אם כתב דיהוי תיבה אחת כשר (מרדכי פ' המגרש) ואף אם לא כתב רק דהוי כשר בשעת הדחק במקום עגון (ריב"ש סי' ר"ה): "Muteret" (permitted) is written complete, with a vav.
מנאי נהגו לכתבו בלא יו"ד אחר המ"ם ואם כתב יו"ד אחר המ"ם לא נפסל בדיעבד (ב"י בשם הר"ן והרשב"א): "Minai" (from me) it is customary to write it without a yud after the mem. If he wrote it full, with a yud after the mem, it is not invalid ex post facto (Beit Yosef in the name of Ran and Rashba).
נהגו לכתוב תרוכין שבוקין פטורין: It has been customary to write "teruchin shevukin piturin" (divorce, leave-taking, exemption or freedom).
בגט ארוסה כותבין דהוית ארוסתי ואם כתב דהוית אנתתי כשר וי"א דה"ה להפך דכ' לאשתו ארוסתי כשר בדיעבד (ב"י): In a get for a fiance one writes: "that you were my arusa (after kiddushin and before they were married)". And if one wrote: "that you were my wife", it is valid. And there are those who say it is the same for the opposite, if one writes to his wife: my arusa, it is valid post factum. (Beit Yosef)
שי"ן ועי"ן שלא היו היודין נוגעין בהם וכן היו"ד שע"ג האלף ושאחורי הצדיק שאינם נוגעים באות אם התינוק קורא אותם יפה אפי' הם בתורף יש להכשיר במקום עיגון: A shin (ש) and an ayin (ע) in which their yud portions (י) do not make contact with them (i.e., the body of the letter), and similarly the yud (י) on the upper portion of an aleph (א) or the back portion of a zadik (צ) that does not make contact with [the body of the letter], if a child can read them well, then even if they are in the blank part of the document, it is adequate to render it valid in circumstances of "chainedness" (i.e., inability to leave the marriage).
אם נדבקו רגלי ההי"ן לגגין אם תינוק דלא חכים ולא טיפש קורא אותם יש להכשיר במקום עיגון אפי' אם הוא בתורף ויפריד בסכין (וע"ל סי' קכ"ה סעיף י"ו): If the legs of the heh (ה) are attached to the roof of the letter, if a child that is neither exceptionally bright nor exceptionally dull can read them, then that is adequate to render it valid in circumstances of "chainedness" (i.e., inability to leave the marriage), even if it is in the blank part of the document. And you can separate it with a knife. See above sec. 125:16.
אם חיסר תיבה א' מהטופס לא נפסל בכך וכ"ש אם חסר וי"ו שנייה של וכדו וכתב וכד (ב"י בשם תשו' הרשב"א) דמאחר שאין הענין משתנה אין פסול בחסרון זה (כ"כ הרא"ש בתשובה) וה"ה אם היו אותיות יתירות כל שאין הענין משתנה (ריב"ש סי' ר"ה) אבל אם נשתנה הענין פסול ולכן י"א דאם כתב לבריאת עלמה בה"א שהגט פסול דעלמה לשון נערה (הר"ד כהן) ויש מכשירין בשעת הדחק (בנימין זאב) If [the get] is missing one word from the copy, it is not invalid on account of this. Rama: And certainly if it is merely missing a vav (ו) in the second instance of "v'cadu," "v'catav," "v'cad" (Bet Yosef citing Responsa of Rashba), since because the content has not been changed, it would not be invalid due to this deficiency (thus writes Responsa of Rosh). The same result occurs if there are extra words, so long as the content is not changed (Rivash s. 205). However, if the content has been changed, then it is invalid. Similarly, some opinions hold that if it is written "לִבְרִיאַת עָלְמָה" with a [final] heh (ה) [instead of the correct "לִבְרִיאַת עָלְמָא" ending with an aleph (א)], the get is invalid, because "עָלְמָה" has the meaning "a young woman" (Rad Cohen); but some opinions render it valid in cases of exigency (Binyamin Zev).
אין לכתוב בגט בביטול מיני מודעי (ועיין נוסח הגט לקמן בסי' קנ"ד): One should not write, "with the cancellation of all forms of 'modai' (a modaa is an advance notice delivered elsewhere that the divorce proceedings are being forced, and should therefore be considered null and void)." Rama: see the text of the get infra chapter 154.