Parasha 3:6ג׳:ו׳
1 א

מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, עִלּוּיָהּ מִן הַמִּדְבָּר, סִלּוּקָהּ [ס"א.] חִלּוּקָהּ מִן הַמִּדְבָּר, מִיתָתָהּ מִן הַמִּדְבָּר, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יד, לה): בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, תּוֹרָה מִן הַמִּדְבָּר, מִשְׁכָּן מִן הַמִּדְבָּר, סַנְהֶדְרִין מִן הַמִּדְבָּר, כְּהֻנָּה מִן הַמִּדְבָּר, לְוִיָּה מִן הַמִּדְבָּר, מַלְכוּת מִן הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְכָל מַתָּנוֹת טוֹבוֹת שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מִן הַמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בַּמִּדְבָּר טָעֲנוּ וּבַמִּדְבָּר פָּרְקוּ, נְבוּאָה מִן הַמִּדְבָּר, הֱוֵי עִלּוּיָהּ מִן הַמִּדְבָּר.

2 ב

כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְנוֹדְדִין מִמַּסָּע לְמַסָּע, הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן יוֹרֵד, וְעַמּוּד אֵשׁ צוֹמֵחַ, וַעֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה עוֹלֶה כְּמִין שְׁנֵי זִקּוּקִין שֶׁל אֵשׁ, יוֹצְאִין מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, וְשׂוֹרְפִים לִפְנֵיהֶם נְחָשִׁים שְׂרָפִים וְעַקְרַבִּים, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין וְאוֹמְרִין אֱלוֹהוֹת הֵן אֵלּוּ, אֵין תַּשְׁמִישָׁן שֶׁל אֵלּוּ אֶלָּא בְּאֵשׁ, וּמֵאֵימָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נוֹפֵל עֲלֵיהֶם פַּחַד וּרְעָדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, נָפְלָה אֵין כְּתִיב, אֶלָּא תִּפֹּל, מִכָּאן וּלְהַבָּא. מְקֻטֶּרֶת מֹר, זֶה אָבִינוּ אַבְרָהָם, מָה הַמּוֹר הַזֶּה רֹאשׁ לְכָל הַבְּשָׂמִים, אַף אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה רֹאשׁ לְכָל הַצַּדִּיקִים. מָה הַמּוֹר הַזֶּה כָּל מִי שֶׁלּוֹקְטוֹ יָדָיו מִתְמָרְרוֹת, כָּךְ הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְמָרֵר וּמְסַגֵּף עַצְמוֹ בְּיִסּוּרִים. מָה הַמּוֹר הַזֶּה אֵינוֹ מֵפִיחַ רֵיחוֹ אֶלָּא בָּאוּר, כָּךְ לֹא הוֹדִיעַ אַבְרָהָם אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אֶלָּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. וּלְבוֹנָה, זֶה אָבִינוּ יִצְחָק, שֶׁנִּתְקָרֵב כְּקֹמֶץ לְבוֹנָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה לְפָנָיו וְלֹא נִמְצָא בָּהֶן פְּסֹלֶת. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַה קֻּפַּת הָרוֹכֵל יֵשׁ בָּהּ מִכָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, כָּךְ כְּהֻנָּה מִיַּעֲקֹב, וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת מִיַּעֲקֹב, יִצְחָק נָתַן לוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, ה): וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, בְּרַם רוֹכְלוּתָיו שֶׁל יַעֲקֹב לֹא הָיְתָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁתַּחַת רַגְלָיו. רַבִּי יוּדָן אָמַר תַּרְתֵּי, רַבִּי יוּדָן אָמַר כָּל הָרוֹכְלוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וּמַצְלִיחִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּזְכוּת אוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי יוּדָן אָמַר חוֹרֵי, כָּל פְּרַגְמַטְיָא שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וּמַצְלִיחִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּזְכוּת אוֹתוֹ הָאָבָק שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר תַּרְתֵּי, כָּל מִלְחָמוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין וּמַצְלִיחִין, בִּזְכוּת הָאָבָק שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר חוֹרֵי, כָּל תּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אוֹתוֹ הָאָבָק נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּנְתָנוֹ תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחום א, ג): ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.

3 ג

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּתִיב (בראשית לב, כד): וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מִי, אִם הַמַּלְאָךְ הָיָה בִּרְשׁוּת יַעֲקֹב וְאִם יַעֲקֹב בִּרְשׁוּת הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא מִמַּה דִּכְתִיב (בראשית לב, כו): וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ לְיַעֲקֹב שַׁלְּחֵנִי, כִּי הִגִּיעַ קִלּוּסִי לְקַלֵּס, הֱוֵי הַמַּלְאָךְ בִּרְשׁוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ. וּבְאֵיזֶה צַד נִדְמָה לוֹ, רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע נִדְמָה לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לג, י): כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, אֲמַר לֵיהּ אַפָּךְ דָּמְיָין לְשָׂרָךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֲרִי אִימֵירוּן וְכֶלֶב אַגְרִיּוּן, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ זִוֵּג אֶת הָאֲרִי וְהָיָה מְלַבְּבוֹ כְּנֶגֶד בְּנוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁאִם יָבוֹא הַכֶּלֶב לְהִזְדַוֵּג לִבְנִי יֹאמַר בְּנִי לָאֲרִי יָכֹלְתִּי וְלַכֶּלֶב אֵינִי יָכוֹל. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִים לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם שַׂר שֶׁלָּכֶם לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּאֲבִיהֶם וְאַתֶּם יְכוֹלִין לָהֶם. רַבִּי הוּנָא אָמַר לְרוֹעֶה נִדְמָה לוֹ, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר לוֹ הַעֲבֵר אֶת שֶׁלִּי וַאֲנִי מַעֲבִיר אֶת שֶׁלְּךָ, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִיר יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת שֶׁלּוֹ אָמַר נַחֲזֹר וְנֶחֱמֵי דִילְמָא אַנְשֵׁינַן כְּלוּם, מִן דַּחֲזַר וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הֲווֹ עָסְקֵי בִּפְרַגְמַטְיָא וַהֲווֹ נָסְבִין וְיַהֲבִין בַּהֲדָא מִיטַּכְּסִין, עָלוֹן לַהֲדָא צוּר וַעֲבַדּוּן עִיבִידַתְהוֹן, מִן דִּנְפַקּוּן מִן פִּילֵי אֲמַרוּן נַחֲזֹר וְנֶחֱמֵי דִּילְמָא אַנְשֵׁינַן כְּלוּם, חָזְרוּ וּמָצְאוּ חֲבִילָה שֶׁל מִיטַּכְּסִין, אָמְרִין הֲדָא מִלָּה מִן יַעֲקֹב סָבָאן הִיא, דִּכְתִיב (בראשית לב, כו): וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְאַרְכִילִיסְטִים נִדְמָה לוֹ, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר לוֹ הַעֲבֵר שֶׁלִּי וַאֲנִי מַעֲבִיר שֶׁלְּךָ, כָּךְ הֶעֱבִיר הַמַּלְאָךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּהֶרֶף עַיִן, וְהָיָה אֲבוּנָן יַעֲקֹב עָנְיָא דְּמַלְאֲכָא מַעֲבַר וְחוֹזֵר וּמַשְׁכַּח עָאן אָחֳרֵי כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל פַּרְקֵדִין וּכְרָכוֹ עַל צַוָּארוֹ, אָמַר לֵיהּ פַּרְמָקוֹס פַּרְמָקוֹס חָרָשׁ אַתְּ לֵית חֳרָשִׁין מַצְלִיחִין בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמַּלְאָךְ לֵינָא מֵידַע לְדֵין עִם מַאן נָסֵיב וְיָהֵיב, מֶה עָשָׂה נָתַן אֶצְבַּע עַל הַצּוּר הִתְחִילָה תּוֹסֶסֶת אֵשׁ, אֲמַר לֵיהּ מִן הֲדָא אַתְּ מַדְחֵיל לִי אֲנָא כּוּלִי מִינֵּיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מָה אַתְּ עוֹמֵד הוּא בָּא עָלֶיךָ וַחֲמִשָּׁה קְמֵיעִים בְּיָדוֹ, זְכוּתוֹ, וּזְכוּת אָבִיו, וּזְכוּת אִמּוֹ, וּזְכוּת זְקֵנוֹ, וּזְכוּת זְקֶנְתּוֹ, מְדֹד עַצְמְךָ עִמּוֹ שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד אֲפִלּוּ בִּזְכוּתוֹ, מִיָּד (בראשית לב, כה): וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיַּרְא בַּשְּׁכִינָה כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, לְאַרְכִילִיסְטִים שֶׁהָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ תָּלָה עֵינָיו לְמַעְלָה וְרָאָה אֶת אָבִיו הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, וְהִרְפִּישׁ עַצְמוֹ תַּחְתָּיו. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמַּלְאָךְ הַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה מִיַּעֲקֹב הִרְפִּישׁ עַצְמוֹ תַּחְתָּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיַּרְא בַּשְּׁכִינָה כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. (בראשית לב, כו): וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, בַּצַּדִּיקִים וּבַצַּדִּיקוֹת בַּנְּבִיאִים וּבַנְּבִיאוֹת שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וּמִבָּנָיו, אֵיזֶה זֶה, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד. וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁיְּעָא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָסָא סִדְּקָהּ כְּדָג. רַבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר פֵּרְקָהּ מִמְּקוֹמָהּ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, יח): וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ.

4 ד

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָה מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, בִּקְטֹרֶת בֵּית אַבְטִינָס, וְזֶה אֶחָד מֵאַחַד עָשָׂר סַמְּמָנִין שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין בָּה. רַב הוּנָא פָּתַר לָהּ (שמות ל, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, הָא תְּרֵין, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, הָא חַמְשָׁה, סַמִּים, אִי תֵימַר דְּאִינוּן תְּרֵין וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר סַמִּים, בַּד בְּבַד יִהְיֶה, אִילֵּין חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה הָא עֲשָׂרָה, וּלְבֹנָה זַכָּה, הָא אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין, מִכָּאן בָּדְקוּ חֲכָמִים וּמָצְאוּ שֶׁאֵין יָפֶה לַקְּטֹרֶת אֶלָּא אַחַד עָשָׂר סַמְּמָנִין הַלָּלוּ שֶׁבָּהּ. תָּנֵי בֵּית אַבְטִינָס הָיוּ בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת, בְּפִטּוּם הַקְּטֹרֶת, וְהָיָה מַעֲלֶה עָשָׁן, וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד, וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אֻמָּנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְהָיוּ בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת וְלֹא הָיוּ בְּקִיאִין בְּמַעֲלֵה עָשָׁן, שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס הָיְתָה מִתַּמֶּרֶת וְעוֹלָה כְּאֶשְׁכּוֹל עַד הַקּוֹרוֹת וְאַחַר כָּךְ פּוֹסָה וְיוֹרֶדֶת כְּמַקֵּל, שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה הָיְתָה פּוֹסָה וְיוֹרֶדֶת לְמַטָּן מִיָּד, וּכְשֶׁיָּדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ כָּל שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ז), כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, וְחָזְרוּ בֵּית אַבְטִינָס לִמְקוֹמָן, שָׁלְחוּ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא רָצוּ לָבוֹא עַד שֶׁכָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָן, שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה הָיוּ נוֹטְלִין בְּכָל יוֹם חָזְרוּ לִהְיוֹת נוֹטְלִין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָנֶה כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוּדָא אוֹמֵר בְּכָל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָנֶה וְעַכְשָׁו נָטְלוּ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה מָנֶה. אָמְרוּ לָהֶם מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹא לְלַמֵּד, אָמְרוּ מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ שֶׁעָתִיד הַמִּקְדָּשׁ לְהֵחָרֵב וְלֹא רָצִינוּ לְלַמֵּד שֶׁלֹא יִהְיוּ נוֹהֲגִין וְעוֹשִׂים לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבַדָּבָר הַזֶּה הָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלֹא יָצְאָה אִשָּׁה מֵהֶם וְתִינוֹק מֵהֶם כְּשֶׁהוּא מְבֻשָֹּׂם, וּכְשֶׁנּוֹשְׂאִין אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר הֵם פּוֹסְקִים עִמָּהּ שֶׁלֹא תִתְבַּשֵֹּׂם לְעוֹלָם, שֶׁלֹא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים מִפִּטּוּם הַקְּטֹרֶת הֵם מִתְבַּשְֹּׂמוֹת, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, כב): וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר (משלי ג, ד): וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא סָח לִי שִׁמְעוֹן בֶּן לוֹגָה אֲנִי וְתִינוֹק אֶחָד מִבְּנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס הָיִינוּ מְלַקְּטִים עֲשָׂבִים בַּשָֹּׂדֶה וּרְאִיתִיו שֶׁבָּכָה וְצָחַק, וְאָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי עַל מַה בָּכִיתָ, אָמַר לִי עַל כְּבוֹד בֵּית אָבִי שֶׁנִּתְמַעֵט, וְלָמָּה צָחַקְתָּ, אָמַר לִי שָׁמוּר וּמְתֻקָּן לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְסוֹף שֶׁהַמָּקוֹם עָתִיד לְשַׂמֵּחַ אֶת בָּנָיו בְּקָרוֹב, וּמָה רָאִיתָ, אָמַר לִי וַהֲלֹא מַעֲלֶה עָשָׁן כְּנֶגְדִי, נוּמֵיתִי לוֹ הַרְאֵנִי, אָמַר לִי מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ שֶׁלֹא לְהַרְאוֹת לְאָדָם בָּעוֹלָם, אָמְרוּ לֹא בָּאוּ יָמִים קַלִּים בָּעוֹלָם עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הַתִּינוֹק. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס וּבְיָדוֹ מְגִלַּת סַמְמָנִין, אָמַרְתִּי לוֹ מַה בְּיָדֶךָ, אָמַר לִי כְּשֶׁהָיוּ צְנוּעִין בֵּית אַבָּא הָיוּ מוֹסְרִין מְגִלּוֹתָם זֶה לָזֶה, וְעַכְשָׁו הֵא לְךָ וְהִזָּהֵר בָּהּ שֶׁמְּגִלַּת סַמְּמָנִין הִיא, וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא זָלְגוּ דִּמְעוֹתָיו, אָמַר לִי מֵעַתָּה אֵין אָנוּ רַשָּׁאִין לְסַפֵּר בִּגְנוּיָן שֶׁל אֵלּוּ.

5 ה

שֶׁל בֵּית גַּרְמוֹ הָיוּ בְּקִיאִים בְּמַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים וּבִרְדִיָּתוֹ, וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד, וְשָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אֻמָּנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה וְהָיוּ בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים, וּבִרְדִיָּתוֹ לֹא הָיוּ בְּקִיאִים. שֶׁל בֵּית גַּרְמוֹ הָיוּ מַסִּיקִים בַּתַּנּוּר מִבַּחוּץ וְהִיא נִרְדֵּית מִבִּפְנִים, וְאֵלּוּ הָיוּ מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְאוֹפִין מִבַּחוּץ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיְתָה מְעַפֶּשֶׁת, וּכְשֶׁיָּדְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ כָּל שֶׁפָּעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא פָּעַל אֶלָּא לְמַעֲנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז, ד): כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, וְחָזְרוּ בֵּית גַּרְמוֹ לִמְקוֹמָן, שָׁלְחוּ אַחֲרֵיהֶם וְלֹא רָצוּ לָבוֹא עַד שֶׁכָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָן, שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה הָיוּ נוֹטְלִין בְּכָל יוֹם חָזְרוּ וְהָיוּ נוֹטְלִין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָנֶה כְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָנֶה וְעַכְשָׁו אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה מָנֶה. אָמְרוּ לָהֶם, מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹא לְלַמֵּד, אָמְרוּ, יוֹדְעִים הָיוּ בֵּית אַבָּא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לְהֵחָרֵב וְשֶׁמָּא יִלְמַד אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּכָךְ, וּבַדָּבָר הַזֶּה מַזְכִּירִין אוֹתָם לְשֶׁבַח, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִמְצְאָה פַּת נְקִיָּה בְּיַד בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁלֹא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין מִלֶּחֶם הַפָּנִים הֵם נִזּוֹנִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר: וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, וְכֻלָּן מָצְאוּ תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם חוּץ מִשֶּׁל בֵּית קַמְצָר שֶׁלֹא מָצְאוּ תְּשׁוּבָה, אָמְרוּ לָהֶם מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹא לְלַמֵּד, וְשָׁתְקוּ וְלֹא הֵשִׁיבוּ תְּשׁוּבָה, וְעַל יְדֵי שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָן וּלְמַעֵט כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כְּבוֹדָן נִתְמַעֵט וּמַלְכוּת שָׁמַיִם בִּמְקוֹמָהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין לָהֶם לֹא נִין וְנֶכֶד בְּיִשְׂרָאֵל, עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר: וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב, מִכָּאן אָמַר בֶּן עַזַּאי מִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לְךָ, וּבְשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ, וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא.

6 ו

הוּגְרַס בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר יוֹתֵר מֵאֶחָיו, וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד, אָמְרוּ עָלָיו עַל הוּגְרַס בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתֵחַ פִּיו בְּשִׁיר הָיָה נוֹעֵץ אֲגוּדָלוֹ בְּתוֹךְ פִּיו וַאֲגוּדָלוֹ אַחֵר בַּקַּרְקַע וּמַכְנִיס אֶצְבָּעוֹת בֵּין הַנִּימִים וּמַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּנְעִימָה, וְהָיָה מוֹצִיא כָּל מִינֵי זֶמֶר עַד שֶׁהָיוּ כָּל אֶחָיו הַלְוִיִּם נִסְקָרִין בְּבַת רֹאשׁ לַאֲחוֹרֵיהֶם. פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ אַלְבֵּשׁ אִיסְטְרָאטֵיגָא וּנְסַב אַגְרֵיהּ.

7 ז

מִי זֹאת עֹלָה וגו'. מְדַבֵּר בֶּאֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב, אָמְרוּ אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב רָאֲתָה חָמֵשׁ שְׂמָחוֹת בְּיוֹם אֶחָד, רָאֲתָה יְבָמָהּ מֶלֶךְ, וְאָחִיהָ נָשִׂיא, וּבַעְלָהּ כֹּהֵן גָּדוֹל, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ סִגְנֵי כְּהֻנָּה, וּפִנְחָס בֶּן בְּנָהּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בָּנֶיהָ לְהַקְרִיב, יָצְאוּ שְׂרוּפִין וְנֶהֶפְכָה שִׂמְחָתָהּ לְאֵבֶל, מִיָּד נַעֲשֵׂית כְּתִימְרוֹת עָשָׁן. כַּד דְּמָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָיָה דּוֹרוֹ קוֹרֵא עָלָיו: מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וגו' מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, מַהוּ מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, דַּהֲוָה רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן קָרָאוֹי וְתָנוֹי וְקָרִיבוֹי וּפַיְיטוֹיי.