יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, מַהוּ יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אֲנִי לְיִשְׂרָאֵל יוֹנָה, דִּכְתִיב (הושע ז, יא): וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פּוֹתָה אֵין לֵב, אֶצְלִי הֵם כְּיוֹנָה אֲבָל אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם כְּמִין חַיּוֹת, דִּכְתִיב (בראשית מט, ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, (בראשית מט, כא) נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, (בראשית מט, יז) יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ (בראשית מט, כז) בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, וְכָל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מְשׁוּלִים כְּחַיּוֹת, לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת נִלְחָמִים לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל מָה אַתֶּם רוֹצִים מִן הַשַּׁבָּת וּמִן הַמִּילָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּירָן לְיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשִׂין בִּפְנֵי הָאֻמּוֹת כְּחַיּוֹת לְהַכְנִיעָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשִׂים כְּיוֹנָה תַּמָּה וְשׁוֹמְעִין לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה אַתְּ עוֹמֵד וְצוֹעֵק, כְּבָר שָׁמַעְתִּי יִשְׂרָאֵל וְצַעֲקָתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד, טו): מַה תִּצְעַק אֵלָי, אֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְךָ. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶצְלִי הֵם תְּמִימִים כְּיוֹנִים, אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵם עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ג, טז): עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאָמְרִין לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, אִין לְמַלְכָּא לָמָּה נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאִין נְבוּכַדְנֶצַּר לָמָּה מַלְכָּא, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ לוֹ, אִם לְפָסִים וְגֻלְגְּלֻיּוֹת וְדֵימוּסְיוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת מֶלֶךְ אַתְּ עָלֵינוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, וְאִם לְדָבָר זֶה שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לָנוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְצַלְמָךְ, נְבוּכַדְנֶצַּר אַתְּ, וּנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁמָךְ, הוּא גַבְרָא וְחַד נְבוֹ עָלֵינוּ כַּחֲדָא, נְבוּכַדְנֶצַּר, נָבַח כְּכַלְבָּא, נָפִיחַ כְּקוּלְתָה, נָצַר כְּצַרְצְרָה, מִיָּד נְבַח כְּכַלְבָּא וְאִתְעֲבֵד כְּכַדָּא וּנְצַר כְּצַרְצְרָה. כְּתִיב (קהלת ח, ב): אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲנִי פִּי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים אֶשְׁמֹר, אוֹתוֹ הַפֶּה שֶׁאָמַר לָנוּ בְּסִינַי (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, (קהלת ח, ב): וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, עַל שֵׁם (שמות כ, ז): לֹא תִשָֹּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא.
תָּנֵי דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְמָה הָיוּ דּוֹמִין, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע וּמָצְאָה שָׁם הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן, וְנִכְנְסָה לִפְנִים וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִכָּנֵס שֶׁעֲדַיִן הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן, תַּחֲזֹר לַאֲחוֹרָהּ, לֹא תְהֵי יְכוֹלָה שֶׁהַנֵּץ עוֹמֵד בַּחוּץ, מֶה עָשְׂתָה הַיּוֹנָה הִתְחִילָה צוֹוַחַת וּמְטַפַּחַת בַּאֲגַפֶּיהָ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע לָהּ בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ וְיָבוֹא וְיַצִּילָהּ, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עַל הַיָּם, לֵירֵד לַיָּם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְרַע לָהֶם הַיָּם, לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵיהֶם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין שֶׁכְּבָר פַּרְעֹה הִקְרִיב, מֶה עָשׂוּ (שמות יד, י): וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', מִיָּד (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא. רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא דִּכְפַר תְּחוּמִין, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת יְחִידָה וְהָיָה מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתָהּ, מֶה עָשָׂה הוֹצִיא כָּרוֹז וְאָמַר, כָּל עַמָּא יִפְקוּן לְקַמְפּוֹן, כְּשֶׁיָּצְאוּ מֶה עָשָׂה, רָמַז לַעֲבָדָיו וְנָפְלוּ לָהּ פִּתְאוֹם כַּלִּיסְטִין, וְהִתְחִילָה צוֹוַחַת אַבָּא אַבָּא הַצִּילֵנִי, אָמַר לָהּ אִלּוּ לֹא עָשִׂיתִי לָךְ כָּךְ לֹא הָיִית צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת אַבָּא הַצִּילֵנִי. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מְשַׁעְבְּדִין אוֹתָם וְהִתְחִילוּ צוֹעֲקִין וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ב, כג כד): וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וגו', מִיָּד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְפִלָּתָן וְהוֹצִיאָן בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹלָן וְלֹא הָיוּ רוֹצִין, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִזֵּק לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד, ח): וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף וגו', וּכְתִיב (שמות יד, י): וּפַרְעֹה הִקְרִיב, מַהוּ הִקְרִיב, שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָם, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַיִּצְעֲקוּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כְּאוֹתָהּ צְעָקָה שֶׁצָּעֲקוּ בְּמִצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לָהֶם אִלּוּלֵי שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם כֵּן לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְכֶם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, הַשְׁמִיעִנִי אֶת הַקּוֹל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא קוֹלֵךְ, שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם, וּכְשֶׁצָּעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִיָּד (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא.
רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָיָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ עַל הַיָּם, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִים בְּסִתְרוֹ שֶׁל יָם. הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד, יג): הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, זוֹ הַשִּׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה. כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַשִּׁיר. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַרְאִין בְּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.
Rabbi Elazar interpreted the passage with reference to [the Children of] Israel at the time when they were standing [to cross] the sea. [When the verse says:] "O my dove, in the cranny of the rocks..." it is because [the Israelites] were hidden within the [split] sea. "Let me see your face" is that which is referred to in "Stand by, and witness the deliverance of the LORD..." (Exodus 14:13). "Let me hear your voice" is talking of the Song of the Sea (Exodus 15:1) [where it says]: "Then Moses and the Israelites sang...". "For your voice is sweet" is talking of [other occasions of] their singing. "And your face is comely" - because the Israelites saw [the wonders performed by] God's 'finger' and said: "This is my God and I will enshrine Him..." (Exodus 15:2)
רַבִּי עֲקִיבָא פָּתַר קְרָיָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִין בְּסִתְרוֹ שֶׁל סִינַי. הַרְאִינִי וגו', שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, טו): וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, זֶה קוֹל שֶׁלִּפְנֵי הַדִּבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה קוֹל שֶׁלְּאַחַר הַדִּבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כה): וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וגו' הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. מַהוּ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ, חִיָּא בַּר אַדָּא וּבַר קַפָּרָא, חַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַנֵּרוֹת, וְחַד אָמַר הֲטָבָה כַּהֲטָבַת הַקְּטֹרֶת. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, טו): וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פָּתַר קְרָיָה בְּמַלְכֻיּוֹת, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁחֲבוּיִין בְּסִתְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת. הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, זֶה הַתַּלְמוּד. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב. וּכְבָר נִמְנוּ פַּעַם אַחַת בְּבֵית עֲלִיַּת עָרִים בְּלוֹד וְאָמְרוּ מִי גָדוֹל הַתַּלְמוּד אוֹ הַמַּעֲשֶׂה, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא הַמַּעֲשֶׂה, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא הַתַּלְמוּד, נִמְנוּ וְגָמְרוּ גָּדוֹל הוּא הַתַּלְמוּד שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה. כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַתַּלְמוּד. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב.
רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא פָּתְרֵי קְרָיָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁחֲבוּיִין בְּסֵתֶר אֹהֶל מוֹעֵד. הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ח, ד): וַתִּקָהֵל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ (ויקרא ט, כד): וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ, שִׁירָה נָאָה אָמְרוּ עַל יְדֵי שֶׁרָאוּ דָּבָר חָדָשׁ, לְפִיכָךְ אָמְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַשִּׁיר. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא ח, ה): וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אִינוּן פָּתְרוּן לָהּ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אַף, אֲנָא נִפְתְּרִינָהּ עַל דַּעְתַּיְהוּ דְּרַבָּנָן בְּבֵית הָעוֹלָמִים, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, שֶׁהָיוּ חֲבוּיִין בְּסֵתֶר בֵּית עוֹלָמִים. הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ח, א): אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברי הימים ב ה, יג): וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא כֹּהֵן בֶּן דְּלָיָה אָמַר, כְּתִיב (שמות יט, ח): וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו, וּכְתִיב (שמות כד, ג): וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ, עַד אֵיכָן עָמַד לָהֶם אוֹתוֹ הַקּוֹל, עַד וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַשִּׁיר. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א ח, סג): וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים וגו' בָּקָר, אֵיזֶה בָּקָר (במדבר ז, ח): אֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר.
רַבִּי אֵלִיָּהוּ פָּתַר קְרָיָה בְּעוֹלֵי רְגָלִים, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, אֵלּוּ עוֹלֵי רְגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, טז): שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה וגו'. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, זֶה קְרִיאַת הַהַלֵּל בְּנֹעַם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין אֶת הַהַלֵּל קוֹלָן עוֹלֶה לַמָּרוֹם, מַתְלָא אָמַר פִּסְחָא בְּבַיְיתָא וְהַלֵּילָא מְתַבְּרָא אַבַּרַייאָה. כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב, זֶה הַשִּׁיר. וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה, זֶה הַדּוּכָן.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר, מִפְּנֵי מָה נִתְעַקְּרָה רִבְקָה, כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים תְּפִלָּתֵנוּ עָשְׂתָה פֵּרוֹת, שֶׁאָמְרוּ לָהּ (בראשית כד, ס): אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה. עַד שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ יִצְחָק וְנִפְקְדָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כא): וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר מִפְּנֵי מָה נִתְעַקְּרוּ אִמָּהוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהוּ מִתְרַפְּקוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, מִפְּנֵי מָה נִתְעַקְּרוּ אִמָּהוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ רֹב שָׁנִים בְּלֹא שִׁעְבּוּד. רַבִּי חוֹנַיי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר מִפְּנֵי מָה נִתְעַקְּרוּ אִמָּהוֹת כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ בַּעֲלֵיהֶן בְּנוֹיָן, שֶׁבַּזְּמַן שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת הֵרָיוֹן הִיא מִתְכַּעֶרֶת וּמְתֹעֶבֶת. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, שֶׁכָּל הַשָּׁנִים שֶׁהָיְתָה שָׂרָה אִמֵּנוּ עֲקָרָה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ כְּכַלָּה בְּתוֹךְ חֻפָּתָהּ, כֵּיוָן שֶׁעִבְּרָה נִשְׁתַּנָּה זִיוָהּ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁילָא מִכְּפַר תְּמַרְתָא, וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, מִפְּנֵי מָה נִתְעַקְּרוּ אִמָּהוֹת, בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתָן. אָמַר לָהֶם: יוֹנָתִי אֹמַר לָכֶן מִפְּנֵי מָה הֶעֱקַרְתִּי אֶתְכֶן, שֶׁהָיִיתִי תַּאֲוָה לִשְׁמֹעַ שִׂיחַתְכֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.