Parasha 2:13ב׳:י״ג
1 א

הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, אֵלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁלשָׁה יְמֵי אֲפֵלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, כב): וַיְהִי חשֶׁךְ וגו' לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִגְאֲלוּ, אֲתָא משֶׁה לְגַבָּן אֲמַר לוֹן כָּל הָדֵין רֵיחָא טָבָא אִית גַּבֵּיכוֹן וְאַתּוּן יְתִיבִין הָכָא, קוּמִי לָךְ רַעֲיָתִי יָפָתִי.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה לֹא הִיא עֲנִיָה וְלֹא הִיא אֲמִירָה, אֶלָּא עָנָה עַל יְדֵי משֶׁה וְאָמַר לִי עַל יְדֵי אַהֲרֹן, מָה אָמַר לִי: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי. כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, אֵלּוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, אֵלּוּ שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כִּמְנֻדִּין בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הָיָה הַדִּבּוּר מְדַבֵּר עִם משֶׁה, עַד שֶׁתַּמּוּ כָּל אוֹתוֹ הַדּוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ב, יד יז): וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וגו' וְגַם יַד ה' הָיְתָה בָּם, וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ מִיָּד וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ, הַנָּצוֹחוֹת נִרְאוּ בָּאָרֶץ, אֵלּוּ הַנְּשִׂיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לד, יח): וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל עָרְלָה שֶׁתִּזָּמֵר, הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל כְּנַעֲנִים שֶׁיִּזָּמְרוּ, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהֵחָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, נג): לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹל תַּיָּיר טָב נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, זֶה קוֹלוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (יהושע א, יא): עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, אֵלּוּ סַלֵּי הַבִּכּוּרִים. וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַנְּסָכִים.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, עָנָה לִי עַל יְדֵי דָנִיֵּאל, וְאָמַר לִי עַל יְדֵי עֶזְרָא. מָה אָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעֲיָתִי יָפָתִי. כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, אֵלּוּ שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה. הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, אֵלּוּ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה מִשֶּׁחָרַב הַבַּיִת עַד שֶׁנֶּעֶקְרָה מַלְכוּת כַּשְׂדִּים, וְלֹא שִׁבְעִים שָׁנָה הֵן, אָמַר רַבִּי לֵוִי צֵא מֵהֶן שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהָיְתָה בַּת קוֹל מְפוֹצֶצֶת וְאוֹמֶרֶת לִנְבוּכַדְנֶצַּר עַבְדָּא בִּישָׁא סוֹק חֲרוּב בֵּיתָא דְמָרָךְ, דִּבְנוֹי דְמָרָךְ לָא שָׁמְעוּן לֵיהּ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, כְּגוֹן מָרְדְּכַי וַחֲבוּרָתוֹ, עֶזְרָא וַחֲבוּרָתוֹ. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל עָרְלָה שֶׁתִּזָּמֵר, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁיִּשָּׁבְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, ה): שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים. הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל בַּבְלִיִּים לְהִשָּׁמֵד, הִגִּיעַ זְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, כא): וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן. וּכְתִיב (חגי ב, ט): גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה. וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹל תַּיָּיר טָב נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אֵי זֶה זֶה, זֶה קוֹלוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא א, ב): כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וגו' כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ וגו' מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, אֵלּוּ הַסַּלִּים שֶׁל בִּכּוּרִים. וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַנְּסָכִים.

Another explanation. “My beloved answered and said to me…” (Song of Songs 2:10) He answered me through Daniel and said to me through Ezra. What did He say to me? “Arise, my beloved, my fair one…For behold, the winter has passed…” (Song of Songs 2:10-11) This refers to the seventy years that Israel was in exile. “…the rain is over and gone.” (ibid.) These are the fifty-two years from when the Temple was destroyed until the kingdom of the Chaldeans was uprooted. Wasn’t that seventy years?! R’ Levi said: take away eighteen years that the echo of the Divine voice was breaking through and saying to Nevuchadnezzar ‘evil servant that went up and destroyed the House of your master because the sons of your master do not listen to Him!’ “The blossoms have appeared in the land…” (Song of Songs 2:12) Like Mordecai and his friend, Ezra and his friends. “…the time of singing has arrived…” (ibid.) The time has come for the foreskin to be pruned, the time has come for the wicked to be shattered, as it says “The Lord has broken the staff of the wicked…” (Isaiah 14:5) The time has come for the Babylonians to be destroyed, the time has come for the Holy Temple to be rebuilt, as it says “And saviors shall ascend Mt. Zion…” (Ovadiah 1:21) and it is written “The glory of this last House shall be greater than the first one…” (Chaggaih 2:9) “…and the voice of the turtledove (tor) is heard in our land.” (Song of Songs 2:12) R’ Yochanan said: The voice of a good guide (tayar) is heard in our land. Which is this? This is the voice of Cyrus, as it is written “So said Cyrus, the king of Persia, 'All the kingdoms of the earth…Who is among you of all His people…” (Ezra 1:2-3) “The fig tree has put forth its green figs…” (Song of Songs 2:13) These are the baskets of first-fruits. “…and the vines with their tiny grapes have given forth their fragrance…” (ibid.) These are the drink offerings.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, עָנָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ, וְאָמַר לִי עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. מָה אָמַר לִי קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, זוֹ מַלְכוּת כּוּתִים, שֶׁמְּסִיתָה אֶת הָעוֹלָם וּמַטְעֵת אוֹתוֹ בִּכְזָבֶיהָ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים יג, ז): כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ. הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, זֶה הַשִּׁעְבּוּד. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, הַנָּצוֹחוֹת נִרְאוּ בָאָרֶץ, מִי הֵם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (זכריה ב, ג): וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵן: אֵלִיָּהוּ, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּמַלְכִּי צֶדֶק, וּמָשׁוּחַ מִלְחָמָה. עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִגָּאֵל, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל עָרְלָה לְהִזָּמֵר, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת כּוּתִים שֶׁתִּכְלֶה, הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁתִּגָּלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה יד, ט): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אֵיזֶה זֶה, זֶה קוֹלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הַמַּכְרִיז וְאוֹמֵר (ישעיה נב, ז): מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵֹּׂר. הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא סָמוּךְ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ דֶּבֶר גָּדוֹל בָּא לָעוֹלָם וְהָרְשָׁעִים כָּלִים. וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה ד, ג): וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה, מִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (עמוס ד, ז): וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר. בַּשְּׁנִיָּה, חִצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִין בָּהּ. בַּשְּׁלִישִׁית, רָעָב גָּדוֹל וּמֵתִים בּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, וַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מִתְמַעֲטִים, וְהַתּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִיִּשְׂרָאֵל. בָּרְבִיעִית, רָעָב וְלֹא רָעָב שׂבַע וְלֹא שׂבַע. בַּחֲמִישִׁית, שׂבַע גָדוֹל וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים וְהַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת לְחִדּוּשָׁהּ וּמִתְחַדֶּשֶׁת לְיִשְׂרָאֵל. בַּשִּׁשִּׁית, קוֹלוֹת. בַּשְּׁבִיעִית, מִלְחָמוֹת. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, בֶּן דָּוִד בָּא. אָמַר אַבַּיֵּי כַּמָּה שָׁבוּעִין אֲתָת כַּהֲדָא וְלָא אֲתָא וָלָא אָתֵי, אֶלָּא כְּהַהִיא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בֵּית הַוַּעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרָב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגָּלִיל יְסַבְּבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יֵחָנְנוּ, וְחָכְמַת הַסּוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. וּמִנַּיִן שֶׁאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, טו): וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל. לְהֵיכָן הוֹלֶכֶת, דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר הוֹלֶכֶת וְיוֹשֶׁבֶת לָהּ עֲדָרִים עֲדָרִים בַּמִּדְבָּר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, חַכְמֵי הַדּוֹר מֵתִים וְהַנּוֹתָרִים עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וְצָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עַל הַצִּבּוּר, וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּמִשְׁתַּלְּחוֹת עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה קַיֶּמֶת אַחֶרֶת בָּאָה וְנִסְמְכָה לָהּ. אָמַר רַבִּי נְהוֹרָאי דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, הַנְּעָרִים יַלְבִּינוּ לַזְּקֵנִים, וְיַעַמְדוּ הַזְּקֵנִים בִּפְנֵי הַנְּעָרִים, (מיכה ז, ו): בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וּבֵן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר קֹדֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ עֲנִיּוּת יִרְבֶּה, וְיֹקֶר הוֹוֶה, וְהַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ, וְהַיַּיִן יַסְרִיחַ, וְהַמַּלְכוּת כֻּלָּהּ תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכֵחוֹת. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אֵין בֶּן דָוִד בָּא אֶלָא בְּדוֹר שֶׁפָּנָיו דּוֹמִין לְכֶלֶב. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָּא בְּדוֹר שֶׁפָּנָיו חֲצוּפוֹת וְחַיָּב כְּלָיָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אִם תִּרְאֶה דוֹר אַחַר דּוֹר מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, צַפֵּה לְרַגְלֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פט, נב): אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה' אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.