פתיחתא דחכימי
שִׁיר הַשִּׁירִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים. חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, זֶה יוֹסֵף, דִּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית לט, יא): וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יוֹם נִבּוּל וְזִבּוּל הָיָה, יוֹם טֵיאַטְרוֹן הָיָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר יוֹם טֵיאַטְרוֹן שֶׁל נִילוּס הָיָה, וְהָלְכוּ כֻּלָּם לִרְאוֹת וְהוּא נִכְנַס לִמְלַאכְתּוֹ לַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא כָּל שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ כָּרָאוּי הוּא יוֹצֵא לַחֵרוּת, מִנַּיִן אָנוּ לְמֵדִין מִיּוֹסֵף, עַל יְדֵי שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶת רַבּוֹ כַּהֹגֶן יָצָא לַחֵרוּת, לְפִיכָךְ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מא, יד): וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה פּוֹטִיפַר, שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵת עֵינָיו וְסֵרְסוֹ. Regarding the verse that was written by Shlomo which says, "See a man that is diligent with his labor, before Kings he will stand; he will not stand before mean men." "See a man diligent with his labor", this is Joseph, as it is written about him: "And he went to the house to perform his labor (Genesis 39)." Rabbi Judah and Rabbi Nehemiah...Rabbi Judah says, "It was a disgraceful day, it was a festival, a day of performances." Rabbi Nehemiah says, "It was a day of performances of the Nile River, they all went to look at it. He (Joseph) entered to perform his labor, to calculate the calculations of his Master." Rabbi Phineas says in the name of Rabbi Samuel bar Abba, "Everyone that serves his master properly, he will go out to freedom. From where do we learn this? From Joseph! Through his serving his master fittingly, he went out to freedom. Therefore, "Before kings he will stand", that is Pharaoh, as it says, "And Pharaoh sent, and they called Joseph and they brought him up from the pit (Genesis 41)." "He will not stand before mean men", that is Potiphar, for The Holy One Blessed Be He darkened(lit., i.e. blinded) his eyes and castrated him.
דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר וגו', זֶה משֶׁה רַבֵּנוּ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, טז): הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה יִתְרוֹ. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה עָשִׂיתָ קֹדֶשׁ חֹל, אֶלָּא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות י, כב): וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה וגו'. An additional meaning: "See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men." That is Moses, our teacher, regarding the work of the Tabernacle. Therefore, before kings he will stand, this is Pharaoh, as it says, "Hurriedly awaken in the morning and stand before Pharaoh (Exodus 8)." "He will not stand before mean men", this is Jethro. Rabbi Nehemiah said: "You have made that which is holy, profane!" Rather, "Before kings he will stand", that is King, the King of Kings, the Holy One Blessed Be He. As it is said, "And he (Moses) was there with the Lord, for 40 days (Exodus 34)." "He will not stand before mean men", that is Pharaoh, as it says: "And there was dark darkness, etc. (Exodus 10)."
דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו', אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, שֶׁמִּתְיַצְּבִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, טו): וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, וּכְתִיב (תהלים לה, ו): יְהִי דַּרְכָּם חשֶׁךְ וְחַלַּקְלַקֹּת. An additional meaning: "See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men", these are the righteous, for they are engaged in the work of The Holy One Blessed Be He. Therefore, before kings they will stand, for they will stand with the Torah. As it is stated, "By me kings shall rule (Proverbs 8)." "They will not stand before mean men", these are the wicked. As it is stated, "And their work was in the dark." Also it is written, "Let their way be dark and slippery (Psalms 35) ."
דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, זֶה רַבִּי חֲנִינָא, אָמְרוּ פַּעַם אַחַת רָאָה אַנְשֵׁי עִירוֹ מַעֲלִים עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, אָמַר כֻּלָּם מַעֲלִים שְׁלָמִים לִירוּשָׁלַיִם וַאֲנִי אֵינִי מַעֲלֶה כְּלוּם, מָה אֶעֱשֶׂה, מִיָּד יָצָא לְמִדְבָּרָהּ שֶׁל עִירוֹ בְּחוּרְבָּה שֶׁל עִירוֹ, וּמָצָא שָׁם אֶבֶן אַחַת, יָצָא וְסִדְּקָהּ וְסִתְּתָהּ וְכִרְכְּמָהּ, אָמַר הֲרֵי עָלַי לְהַעֲלוֹתָהּ לִירוּשָׁלַיִם, בִּקֵּשׁ לִשְׂכֹּר לוֹ פּוֹעֲלִים, אָמַר לָהֶם מַעֲלִים לִי אַתֶּם אֶת הָאֶבֶן הַזֹּאת לִירוּשָׁלַיִם, אָמְרוּ לוֹ, תֵּן לָנוּ שְׂכָרֵנוּ מֵאָה זְהוּבִים וְאָנוּ מַעֲלִים לְךָ אֶת אַבְנְךָ לִירוּשָׁלַיִם. אָמַר לָהֶם, וְכִי מִנַּיִן לִי מֵאָה זְהוּבִים אוֹ חֲמִשִּׁים לָתֵת לָכֶם, וְלֹא מָצָא לְשָׁעָה, מִיָּד הָלְכוּ לָהֶם. מִיָּד זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ רַבִּי תֵּן לָנוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים אַבְנְךָ לִירוּשָׁלַיִם, וּבִלְבַד שֶׁתִּתֵּן יָדְךָ עִמָּנוּ, וְנָתַן יָדוֹ עִמָּהֶם וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִין בִּירוּשָׁלַיִם, בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָם וְלֹא מְצָאָן. בָּא הַמַּעֲשֶׂה לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אָמְרוּ לוֹ דּוֹמֶה רַבֵּנוּ שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֶעֱלוּ לְךָ אֶת הָאֶבֶן לִירוּשָׁלַיִם, מִיָּד נָתַן לַחֲכָמִים אוֹתוֹ הַשָֹּׂכָר שֶׁהִשְׂכִּיר עִם הַמַּלְאָכִים. An additional meaning: "See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men", this is Rabbi Hanina. He (Rabbi Hanina) said: "Once I saw men of the city bringing up (lit., i.e offering, sacrificing) burnt-offerings and peace-offerings. I said, "All of them are bringing up peace-offerings to Jerusalem and I am not bringing up anything!? What will I do? Immediately I went out to the wilderness of the city, in the ruins of the city, and there I found one stone, I went out, cracked it, chiseled it, and polished it. He said, "Behold, it is upon me to ascend to Jerusalem." He sought to procure workers for himself. He said to them, "You (plural) bring up to me this stone to Jerusalem." He said to him, "Give us our wages", 100 gold pieces ("Zahuvim" lit. , a type of gold-based currency), and we will bring your stone up to you, to Jerusalem." He said to them, "And thus, from where will I have 100 gold pieces or 50 gold pieces to give to you all!?" And he did not find for the hour, immediately they went to them. Immediately The Holy One Blessed Be He summoned to him 5 angels, with the appearance of the men ("Sons of man" lit.). They said to him, "Our teacher/master, give to us 5 selas, and we will bring up your stone to Jerusalem, and only that you will give your hand with us. And he he gave his hand with them, and they were found standing in Jerusalem. He sought to give to them their wages, but he could not find them. The story came to the Chamber of Hewn Stone (the High Court). They said to him, "Our teacher is similar to the ministering angels, they brought up your stone to Jerusalem!" Immediately he gave to the Wise Men the wages that he was to pay with the angels.
דָּבָר אַחֵר, חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, זֶה שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, שֶׁהָיָה זָרִיז בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ו, לח): וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, א): וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, נִמְצָא מְיֻפֶּה וּמְרֻבֶּה בִּנְיַן בֵּית שְׁלֹמֹה מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ, בְּבִנְיַן בֵּיתוֹ נִתְעַצֵּל, בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה זָרִיז וְלֹא נִתְעַצֵּל. הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף, הַכֹּל מְסַיְעִין אֶת הַמֶּלֶךְ, כָּל שֶׁכֵּן הַכֹּל מְסַיְעִים בִּשְׁבִיל כְּבוֹד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲפִלּוּ רוּחוֹת, וַאֲפִלּוּ שֵׁדִים, וַאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר, כְּתִיב (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, בִּנְיַן בָּנֹה בָּנִיתִי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיוּ בּוֹנִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (מלכים א ו, ז): וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ, מֵאֵלָיו הָיָה נִבְנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו, ז): אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה. בָּנוּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נִבְנָה, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן נוֹשֵׂאת אֶת עַצְמָהּ וְנִתְּנָה עַל גַּבֵּי הַדִּימוֹס. אָמַר רַב אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, מַה כְּתִיב לְהַלָּן (דניאל ו, יח): וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה וְשֻׂמַת עַל פֻּם גֻּבָּא, וְכִי אֲבָנִים יֵשׁ בְּבָבֶל, אֶלָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פָּרְחָה לָהּ לְשָׁעָה וּבָאת וְיָשְׁבָה לָהּ עַל פִּי הַבּוֹר. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב יוֹסֵף אָמַר מַלְאָךְ יָרַד בִּדְמוּת אֲרִי שֶׁל אֶבֶן וְיָשַׁב עַל פִּי הַבּוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ו, יח): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא, וְאַל תִּתְמַהּ אִם בִּכְבוֹד אוֹתוֹ צַדִּיק כְּתִיב: וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה, בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, לִפְנֵי מַלְכֵי תּוֹרָה יִתְיַצָּב. בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, אֵלּוּ חַבּוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בִּקְשׁוּ לְצָרֵף שְׁלֹמֹה עִמָּהֶם, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה (תהלים קה, טו): אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּתְיַחֵס רֹאשׁ לְשַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יד, כא): וּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר סִימוֹן וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים הַלָּלוּ: מִשְׁלֵי; שִׁיר הַשִּׁירִים; וְקֹהֶלֶת. Another explanation: "See a man diligent in his work, before kings he will stand, he will not stand before mean men," these are the words of Solomon son of David. "Before kings he will stand"--for he was diligent in the building of the First Temple. As it is written (I Kings 6): "And he built it for seven years." Another verse says (I Kings 6): "And Solomon built his house for thirteen years." It seems that the building of Solomon's house was done more beautifully and in more quantity than the building of the Temple! Instead, they said: In the building of his own house he was lazy, but in the building of the Temple he was diligent and not lazy. Huna in the name of Rabbi Yosef said: Everyone helps the king, so even more so everyone helps for the honor of the King of Kings, the Holy One blessed be He. Even the spirits and even the demons and even the angels. Yitzchak Biryah said in the name of Rabbi Yehudah son of Rabbi Yechezkel: It is written (ibid 8) "I have built You a house of habitation", I have built a building. Rabbi Berechiah said: "The house that they were building" is not written here, rather "the building in its state of having been built," so it seems that it had been built. As it says (ibid 6): "was built of stone made at the quarry." "Banui (recently built) is not written, rather "nivneh" (was built). This teaches that the stone carried itself.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, יז): תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ, אַתְּ מוֹצֵא צַדִּיק מוֹלִיד צַדִּיק, רָשָׁע מוֹלִיד רָשָׁע, צַדִּיק מוֹלִיד רָשָׁע, רָשָׁע מוֹלִיד צַדִּיק, וְכֻלְּהוֹן יֵשׁ לָהֶם מִקְרָא, וְיֵשׁ לָהֶם מָשָׁל, וְיֵשׁ לָהֶם מְלִיצָה. צַדִּיק מוֹלִיד צַדִּיק, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא, וְיֵשׁ לוֹ מָשָׁל, מִקְרָא דִּכְתִיב: תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. מָשָׁל, סִרְכָא דַּאֲקִים תְּאֵנִיתָא. רָשָׁע מוֹלִיד רָשָׁע, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא, וְיֵשׁ לוֹ מָשָׁל, וְיֵשׁ לוֹ מְלִיצָה, מִקְרָא דִּכְתִיב (במדבר לב, יד): וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, מָשָׁל (שמואל א כד, יג): כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע. מְלִיצָה מִנַּיִן, מַה יְּלֵדַת חִפּוּשִׁיתָא קְרוּצֵי בִּישֵׁי מִנָּהּ. צַדִּיק מוֹלִיד רָשָׁע, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא (איוב לא, מ): תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ, מָשָׁל, מוֹלִידִין דְּלֵית כְּוָתְהוֹן, מְרַבְּיָן דְּלָא דַמְיָן לְהוֹן. רָשָׁע מוֹלִיד צַדִּיק, יֵשׁ לוֹ מִקְרָא (ישעיה נה, יג): תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ, מָשָׁל, מִן סַנְיָא נָפֵק וַרְדָּא, אֲבָל שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, חָכָם בֶּן חָכָם, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, אַוְוגִיטוֹס בֶּן אַוְוגִיטוֹס, אַתְּ מוֹצֵא כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה כָּתוּב בָּזֶה, דָּוִד מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְזֶה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה. דָּוִד מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, וּבְנוֹ מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. אָבִיו בָּנָה אֶת הַיְסוֹדוֹת, וְהוּא בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת. אָבִיו מָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְזֶה מָלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. דָּוִד כָּתַב סְפָרִים, וּשְׁלֹמֹה כָּתַב סְפָרִים. דָּוִד אָמַר שִׁירִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר שִׁירִים. דָּוִד אָמַר הֲבָלִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר הֲבָלִים. דָּוִד אָמַר דְּבָרִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר דְּבָרִים. דָּוִד אָמַר מְשָׁלִים, וּשְׁלֹמֹה אָמַר מְשָׁלִים. דָּוִד קִלֵּס בְּאָז, וּשְׁלֹמֹה קִלֵּס בְּאָז. דָּוִד בָּנָה מִזְבֵּחַ, וּשְׁלֹמֹה בָּנָה מִזְבֵּחַ. דָּוִד הִקְרִיב קָרְבָּן, וּשְׁלֹמֹה הִקְרִיב קָרְבָּן. דָּוִד הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן, וּשְׁלֹמֹה הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן. דָּוִד מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, יא): וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ט, ל): וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַיִם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. דָּוִד מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כח, ד): וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכָּל בֵּית אָבִי וגו', וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ד, כ): יְהוּדָה וְיִשְרָאֵל רַבִּים וגו'. דָּוִד בָּנָה אֶת הַיְסוֹדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כח, ב): וַיָּקָם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וגו', וּשְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, יג): בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ. דָּוִד אָמַר דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כג, א): וְאֵלֶּה דִבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים וגו', וּשְׁלֹמֹה אָמַר דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, א): דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָיִם. דָּוִד אָמַר הֲבָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לט, ו): אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָּה, וּשְׁלֹמֹה אָמַר הֲבָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ב): הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. דָּוִד אָמַר מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כד, יג): כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וגו', וּשְׁלֹמֹה אָמַר מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, א): מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. דָּוִד כָּתַב סְפָרִים, דִּתְהִלִּים נִכְתַּב עַל שְׁמוֹ, וּשְׁלֹמֹה כָּתַב סְפָרִים, מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, שִׁיר הַשִּׁירִים. דָּוִד קִלֵּס בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכו, ב): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם וגו', וּשְׁלֹמֹה קִלֵּס בְּאָז, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, יב): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר וגו'. דָּוִד הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א טו, כה): וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּשְׁלֹמֹה הֶעֱלָה אֶת הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, א): אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. דָּוִד אָמַר שִׁירִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כב, א): וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת וגו', וּשְׁלֹמֹה אָמַר שִׁירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, הוֹאִיל וְאַתְּ מַקִּישׁוֹ, מַקִּישׁוֹ מִכָּל צַד, מָה אָבִיו נִמְחַל לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יב, יג): גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת, אַף זֶה כַּיּוֹצֵא בוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים.
דָּבָר אַחֵר, שִׁיר הַשִּׁירִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי טז, כג): לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, לִבּוֹ שֶׁל חָכָם מָלֵא חָכְמָה, מִי יַשְׂכִּיל עָלָיו וּמִי מַחְכִּים עָלָיו, פִּיהוּ, פּוּמֵיהּ מַחְכִּים עֲלוֹי, פּוּמֵיהּ מוֹרֶה עֲלוֹי. (משלי טז, כג): וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה מִלִּבּוֹ מוֹסִיף עַל לִקְחָהּ שֶׁל תּוֹרָה, מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וּמֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל וְהִיא נְתוּנָה בְּזָוִית אַחַת וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּתוֹכָהּ, בָּא אֶחָד וּפִנָּה אוֹתָהּ וְיָדְעוּ הַכֹּל מַה בְּתוֹכָהּ. כָּךְ לִבּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הָיָה מָלֵא חָכְמָה וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אָדָם מַה בְּתוֹכָהּ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים, יָדְעוּ הַכֹּל חָכְמָתוֹ. וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח, לֶקַח שֶׁהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, עִילָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, יג): וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה, מַהוּ וְלָתוּר, לְהֵעָשׂוֹת תַּיָּר בַּחָכְמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר יג, ב): וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, מַאן דִּקְרָא טַבְוָואוּת נֵיזֵיל לְגַבֵּיהּ, מַאן דִּתְנֵי טַבְוָואוּת נֵיזֵיל לְגַבֵּיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: לָתוּר בַּחָכְמָה. דָּבָר אַחֵר, לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר, לָתוּר וּלְהוֹתִיר, הָדֵין פַּיְיטָנָא כַּד עָבֵיד אַלְפָא בֵּיתָא זִמְנִין מִיחַסֵּל לָהּ וְזִמְנִין דְּלֵית מִיחַסֵּל לָהּ, בְּרַם שְׁלֹמֹה עֲבַד אַלְפֵי בֵּיתָא וְחַמְשָׁא אָתִין יְתֵרִין עָלָיו, דִּכְתִיב (מלכים א ה, יב): וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף, וַיְהִי שִׁירוֹ שֶׁל אֶלֶף חֲמִשָּׁה. וְלֹא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בִּלְבַד הָיָה תָּיֵיר שְׁלֹמֹה, אֶלָּא (קהלת א, יג): עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כְּגוֹן הֵיאַךְ מַמְתִּיקִין אֶת הַחַרְדָּל, הֵיאַךְ מַמְתִּיקִין אֶת הַתּוּרְמְסִין. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה אִילַלְתָּ, חַיֶּיךָ שֶׁאֵין אֲנִי מְקַפֵּחַ שְׂכָרֶךָ, הֲרֵינִי מַשְׁרֶה עָלֶיךָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִיָּד שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים הַלָּלוּ: מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים.
דָּבָר אַחֵר, שִׁיר הַשִּׁירִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת יב, ט): וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, אִלּוּ אָדָם אַחֵר אֲמָרָן הָיִיתָ צָרִיךְ לָכוֹף אָזְנֶיךָ וְלִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְיוֹתֵר שֶׁאֲמָרָן שְׁלֹמֹה. וְאִלּוּ מִדַּעְתּוֹ אֲמָרָן, הָיִיתָ צָרִיךְ לָכוֹף אָזְנֶיךָ וּלְשָׁמְעָם, וְיוֹתֵר שֶׁאֲמָרָן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה, וְאִזֵּן דִּבְרֵי תוֹרָה, וְחִקֵּר דִּבְרֵי תוֹרָה, עָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה. וְאַתְּ מוֹצֵא שֶׁעַד שֶׁלֹא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיְתָה דּוּגְמָא. רַב נַחְמָן [אמר תרתין], רַב נַחְמָן אָמַר לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ בָהּ פְּתָחִים הַרְבֵּה, וְכָל שֶׁהָיָה נִכְנַס בְּתוֹכָהּ הָיָה טוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַפֶּתַח, בָּא פִּקֵחַ אֶחָד וְנָטַל הַפְּקַעַת וּתְלָאָהּ דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, הָיוּ הַכֹּל נִכְנָסִים וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת. כָּךְ עַד שֶׁלֹא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהַשְׂכִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה הִתְחִילוּ הַכֹּל סוֹבְרִין תּוֹרָה. רַב נַחְמָן [אמר לישנא חורי], לְחוּרְשָׁא שֶׁל קַנִּים וְלֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהִכָּנֵס בָּהּ, וּבָא פִּקֵחַ אֶחָד וְנָטַל אֶת הַמַּגָּל וְכִסֵּחַ, הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין דֶּרֶךְ הַכִּסּוּחַ וְיוֹצְאִין, כָּךְ שְׁלֹמֹה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְקֻפָּה גְדוֹלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְלֹא הָיָה לָהּ אֹזֶן, וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵל, וּבָא פִּקֵּחַ אֶחָד וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם וְהִתְחִילָה לְהִטַּלְטֵל עַל יְדֵי אָזְנַיִם. כָּךְ עַד שֶׁלֹא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהַשְׂכִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה הִתְחִילוּ הַכֹּל סוֹבְרִין תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שֵׁילָא לְקִיתוֹן גָּדוֹל שֶׁהוּא מָלֵא רוֹתְחִין וְלֹא הָיָה לוֹ אֹזֶן לְהִטַּלְטֵל, וּבָא אֶחָד וְעָשָׂה לוֹ אֹזֶן וְהִתְחִיל לְהִטַּלְטֵל עַל יְדֵי אָזְנוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא לִבְאֵר עֲמֻקָּה מְלֵאָה מַיִם וְהָיוּ מֵימֶיהָ צוֹנְנִין וּמְתוּקִים וְטוֹבִים, וְלֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, בָּא אָדָם אֶחָד וְסִפֵּק לָהּ חֶבֶל בְּחֶבֶל, מְשִׁיחָא בִּמְשִׁיחָא, וְדָלָה מִמֶּנָּה, וְשָׁתָה, הִתְחִילוּ הַכֹּל דּוֹלִין וְשׁוֹתִין. כָּךְ מִדָּבָר לְדָבָר, מִמָּשָׁל לְמָשָׁל, עָמַד שְׁלֹמֹה עַל סוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי א, א): מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי מִשְׁלוֹתָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה עָמַד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין אַל יְהִי הַמָּשָׁל הַזֶּה קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַמָּשָׁל הַזֶּה אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּדִבְרֵי תוֹרָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָבַד זָהוּב מִבֵּיתוֹ אוֹ מַרְגָּלִית טוֹבָה, לֹא עַל יְדֵי פְּתִילָה כְּאִיסָר הוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ, כָּךְ הַמָּשָׁל הַזֶּה לֹא יִהְיֶה קַל בְּעֵינֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַמָּשָׁל אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹמֹה עַל יְדֵי הַמָּשָׁל הַזֶּה עָמַד עַל דִּקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר דִּבְרֵי תוֹרָה בָּרַבִּים זוֹכֶה שֶׁתִּשְׁרֶה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו, וּמִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִשְּׁלֹמֹה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָמַר דִּבְרֵי תוֹרָה בָּרַבִּים, זָכָה שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים.
רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר פָּתַח (משלי ב, ד): אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וגו', אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרְךָ. מָשָׁל לְאָדָם אִם מְאַבֵּד סֶלַע אוֹ כִילָרִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הוּא מַדְלִיק כַּמָּה נֵרוֹת, כַּמָּה פְּתִילוֹת, עַד שֶׁיַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֵלּוּ שֶׁהֵם חַיֵּי שָׁעָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה אָדָם מַדְלִיק כַּמָּה נֵרוֹת וְכַמָּה פְּתִילוֹת עַד שֶׁיַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם וְיִמְצָאֵם, דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵם חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, הֱוֵי: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וגו'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִיָּמַי לֹא קְדָמַנִּי אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִנַּחְתִּי שָׁם אָדָם וְיָצָאתִי, פַּעַם אַחַת הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי הַזַּבָּלִים וְתַבָּנִים, וְאָמַרְתִּי: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה', אֲנַחְנוּ לֹא נִזְבָּלִים וְלֹא נִתְבָּנִים, אֲפִלּוּ כַּתַּבָּנִים אֲפִלּוּ כַּזַּבָּלִים, מִכָּאן תְּנֵינָא הָיָה רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים, תְּחִיַּת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, כ): וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ. נְקִיּוּת לִידֵי טָהֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב, ח): וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה. טָהֲרָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, יט): וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ. קְדֻשָּׁה לִידֵי עֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָֹּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. עֲנָוָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, ד): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. יִרְאַת חֵטְא לִידֵי חֲסִידוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, כ): אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ. חֲסִידוּת לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יד): וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם. תְּחִיַּת הַמֵּתִים לִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא. אָמַר רַבִּי מַתְנָא, מַה שֶּׁעָשָׂת חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשָׂת עֲנָוָה סַנְדָּל לַעֲקֵבָהּ. מַה שֶּׁעָשָׂת חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיא, י): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', עָשָׂת עֲנָוָה סַנְדָל לַעֲקֵבָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, ד): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. תְּחִיַּת הַמֵּתִים עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ב, ה): אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת [קדושים] [אלהים תמצא], זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לְבֻלְיוֹטוֹס שֶׁהָיָה גָּדֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ, אָמַר הַבֻּלְיוֹטוֹס אִם שׁוֹאֵל אֲנִי כֶּסֶף וְזָהָב הוּא נוֹתֵן לִי, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הוּא נוֹתֵן לִי, אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹאֵל בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְהַכֹּל בִּכְלָל. כָּךְ (מלכים א ג, ה): בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ, אָמַר שְׁלֹמֹה אִם אֶשְׁאַל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הוּא נוֹתֵן לִי, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת הַחָכְמָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ג, ט): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה חָכְמָה שָׁאַלְתָּ לְךָ, וְלֹא שָׁאַלְתָּ עשֶׁר וּנְכָסִים וְנֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ, חַיֶּיךָ הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, וְעַל יְדֵי כָךְ עשֶׁר וּנְכָסִים אֶתֶּן לָךְ, מִיָּד (מלכים א ג, טו): וַיִּקַּץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק חֲלוֹם הָיָה עוֹמֵד עַל כַּנּוֹ, חֲמוֹר נוֹהֵק וְהוּא יוֹדֵעַ מַה נּוֹהֵק, צִפּוֹר מְצוֹצֵי וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְּצוֹצֵי, מִיָּד (מלכים א ג, טו): וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלָיִם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן שֶׁעוֹשִׂין סְעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה בָּרַבִּים זוֹכֶה שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּךְ עָשָׂה שְׁלֹמֹה שֶׁלָּמַד וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים.
דָּבָר אַחֵר, שִׁיר הַשִּׁירִים, רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר שִׁיר חַד, הַשִּׁירִים תְּרֵין, הָא תְּלָתָא. וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אֲמַר שִׁיר הַשִּׁירִים כֻּלָּהּ חַד, וְאִלֵּין תַּרְתֵּין אָחְרָנְיָאתָא מָה אַתְּ עָבֵד לוֹן, שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, וְחַד מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, סָבְרִין מֵימַר דָּוִד אֲמָרָן, וְאַתְּ תּוֹלֶה בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ד): כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, אֶלָּא מַה שִּׁיר הַשִּׁירִים שְׁלֹמֹה אֲמָרָהּ וְתָלָה אוֹתָהּ בְּדָוִד. כְּשֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר כָּל מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ מְשֻׁלָּשִׁין הָיוּ, שָׁלשׁ מַעֲלוֹת עָלָה שְׁלֹמֹה, בַּמַּעֲלָה הָרִאשׁוֹנָה כְּתִיב (מלכים א ה, ד): כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר. בְּמַעֲלָה שְׁנִיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, א): וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל. בְּמַעֲלָה שְׁלִישִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא ה', אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא, וּכְתִיב (דניאל ז, י): נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק וגו', וּכְתִיב (דניאל ז, ט): כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה', אֶלָּא מַה כִּסְּאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, אַף כִּסְּאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. מַה כִּסֵּא ה' דָּן בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה, אַף כִּסֵּא שְׁלֹמֹה דָּן בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה, וְאֵי זֶה הוּא, זֶה דִינִין שֶׁל זוֹנוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ג, טז): אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים, מִי הָיוּ, רַב אָמַר רוּחוֹת הָיוּ, וְרַבָּנָן אָמְרִין יְבָמוֹת הָיוּ. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר זוֹנוֹת מַמָּשׁ הָיוּ וְהוֹצִיא דִינָן בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה. שָׁלשׁ יְרִידוֹת יָרַד שְׁלֹמֹה, יְרִידָה רִאשׁוֹנָה, מֵאַחַר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, נִתְמַעֲטָה מַלְכוּתוֹ וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי א, א): מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יְרִידָה שְׁנִיָּה, מֵאַחַר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, נִתְמַעֲטָה מַלְכוּתוֹ וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ אֶלָּא עַל יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת א, יב): אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלָיִם. יְרִידָה הַשְּׁלִישִׁית, מֵאַחַר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עַל יְרוּשָׁלַיִם, נִתְמַעֲטָה מַלְכוּתוֹ וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ אֶלָּא עַל בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, (שיר השירים ג, ח): כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, וַאֲפִלּוּ עַל מִטָּתוֹ לֹא הָיָה מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה מְפַחֵד מִן הָרוּחוֹת. שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת רָאָה, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חוּנְיָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר, מֶלֶךְ, הֶדְיוֹט, וּמֶלֶךְ. חָכָם, טִפֵּשׁ, וְחָכָם. עָשִׁיר, עָנִי, וְעָשִׁיר. מַה טַּעַם (קהלת ז, טו): אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי, לֵית בַּר נָשׁ מְתַנֵּי אוּנְקִי דִּידֵיהּ אֶלָּא בִּשְׁעַת רַוְחֵיהּ. רַבִּי חוּנְיָא אָמַר, הֶדְיוֹט, מֶלֶךְ, וְהֶדְיוֹט. טִפֵּשׁ, חָכָם, וְטִפֵּשׁ. עָנִי, עָשִׁיר, וְעָנִי. מַה טַּעַם אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, הָיִיתִי הֲוֵינָא כַּד הֲוֵינָא, בְּרַם כְּעָן לֵית אֲנָא. שָׁלשׁ, עֲבֵרוֹת עָבַר, הִרְבָּה לוֹ סוּסִים, הִרְבָּה לוֹ נָשִׁים, הִרְבָּה לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ט, כז): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים, וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֲפִלּוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁל זָהָב הָיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברי הימים ב ט, כ): אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה. הִרְבָּה לוֹ נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, א): וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה וגו' מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם וגו', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל שֵׁם (דברים ז, ג): לֹא תִתְחַתֵּן בָּם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר לְאַהֲבָה, אַהֲבָה מַמָּשׁ לִזְנוּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר כְּתִיב (נחמיה יג, כו): גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה בּוֹעֲלָן כְּשֶׁהֵן נִדּוֹת וְלֹא הָיוּ מוֹדִיעוֹת אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר לְאַהֲבָה, לְהַאֲהִיבָן לְאָהֳבָן וּלְקָרְבָן וּלְגַיְּרָן וּלְהַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא פָּלִיג אַתְּלָתֵיהוֹן. שְׁלשָׁה שְׂטָנִים נִזְדַּוְּגוּ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יא, יד): וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי, וּכְתִיב (מלכים א יא, כג): וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן אֶת רָזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע, וּכְתִיב (מלכים א יא, כה): וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה. הִרְבָּה לוֹ סוּסִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, כט): וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה. שָׁלשׁ מְשָׁלוֹת אָמַר (משלי א, א): מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. (משלי י, ט): מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶּן חָכָם יְשַׂמַח אָב, (משלי כה, א): גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. שְׁלשָׁה הֲבָלִים אָמַר (קהלת א, ב): הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת וגו', הֲבֵל חַד, וַהֲבָלִים תְּרֵין, הָא תְּלָתָא. שְׁלשָׁה שִׁירִים אָמַר: שִׁיר חַד, הַשִּׁירִים תְּרֵין, הָא תְּלָתָא. שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, שְׁלֹמֹה, קֹהֶלֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הַנְהוּ תְּלָתָא, אָגוּר, יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל, הָא שִׁבְעָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְעִקַּר אַוְתֶנְטִיָּה שֶׁלָּהֶן, יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת, שְׁלֹמֹה. מוֹדֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּאֵלּוּ אַרְבָּעָה שֶׁנִּתּוֹסְפוּ לוֹ וְנִתְכַּנָּה בָּהֶן, הֵן צְרִיכִין לְהִדָּרֵשׁ: אָגוּר, שֶׁאָגוּר דִּבְרֵי תוֹרָה. בִּן יָקֶה, בֶּן שֶׁהֵקִיאָה לְשָׁעָה, כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁנִּתְמַלֵּא בְּשַׁעְתּוֹ וְנִשְׁפַּךְ בְּשַׁעְתּוֹ, כָּךְ לָמַד שְׁלֹמֹה תּוֹרָה בְּשַׁעְתָּהּ וּשְׁכֵחָהּ בְּשַׁעְתָּהּ. לְמוּאֵל, שֶׁנָּם לָאֵל בְּכָל לִבּוֹ, אָמַר יָכוֹל אֲנִי לְהַרְבּוֹת וְלֹא לַחֲטוֹא. לְאִיתִיאֵל, לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל, אִיתִיאֵל, אִתִּי אֵל וְאֻכָל. שְׁלשָׁה סְפָרִים כָּתַב: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, שִׁיר הַשִּׁירִים. אֵי זֶה מֵהֶן כָּתַב תְּחִלָּה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר מִשְׁלֵי כָּתַב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ שִׁיר הַשִּׁירִים, וְאַחַר כָּךְ קֹהֶלֶת, וּמַיְתֵי לָהּ מֵהַאי קְרָא (מלכים א ה, יב): וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, מָשָׁל זֶה סֵפֶר מִשְׁלֵי, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף, זֶה שִׁיר הַשִּׁירִים, וְקֹהֶלֶת בַּסּוֹף אָמַר. מַתְנְיָיתָא דְרַבִּי חִיָּא רַבָּה פְּלִיגָא עַל הָדֵין שְׁמַעְתָּא, מַתְנִיתָּא אָמְרָה שְׁלָשְׁתָּן כָּתַב כְּאַחַת, וּשְׁמַעְתָּא אָמְרָהּ כָּל חַד וְחַד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא רַבָּה רַק לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר שִׁיר הַשִּׁירִים כָּתַב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִשְׁלֵי, וְאַחַר כָּךְ קֹהֶלֶת, וּמַיְתֵי לָהּ רַבִּי יוֹנָתָן מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּשֶׁאָדָם נַעַר אוֹמֵר דִּבְרֵי זֶמֶר, הִגְדִיל אוֹמֵר דִּבְרֵי מְשָׁלוֹת, הִזְקִין אוֹמֵר דִּבְרֵי הֲבָלִים. רַבִּי יַנַּאי חָמוּי דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר הַכֹּל מוֹדִים שֶׁקֹּהֶלֶת בַּסּוֹף אֲמָרָהּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָה מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא וְרַבָּנִין, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. וְרַבָּנִין אָמְרִין: וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, עַל כָּל פָּסוּק וּפָסוּק. וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים עַל כָּל מָשָׁל וּמָשָׁל. וַיְהִי מְשָׁלוֹ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף, שִׁירוֹ שֶׁל מָשָׁל, טַעְמֵיהּ דְּמִלְּתָא טַעְמֵיהּ דְּמִלְּתָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, חִזַרְנוּ עַל כָּל סֵפֶר מִשְׁלֵי וְלֹא מָצִינוּ שֶׁכָּתַב בּוֹ אֶלָּא תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּסוּקִים, וְאַתְּ אוֹמֵר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, אֶלָּא שֶׁאֵין לְךָ כָּל פָּסוּק וּפָסוּק שֶׁאֵין בּוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה טְעָמִים, כְּגוֹן (משלי כה, יב): נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם, (משלי יא, כב): נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר; (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר תֵּשֵׁב, תֵּשֵׁב אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹא תְדַבֵּר. תְּנֵינַן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא חַס וְשָׁלוֹם לֹא נֶחְלַק אָדָם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלֹא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים, לָמָּה, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְזֶה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְעַל מַה נֶּחְלְקוּ עַל קֹהֶלֶת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חָמִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא כְּדִבְרֵי בֶּן עֲזַאי כָּךְ נֶחְלְקוּ וְכָךְ גָּמְרוּ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה עֲבַד לָהּ מַתְלָא, לְאֶחָד שֶׁהוֹלִיךְ סְאָה שֶׁל חִטִּים אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם, אָמַר לוֹ הוֹצֵא לִי מִמֶּנָּה קֶמַח. סֹלֶת, הוֹצֵא לִי מִמֶּנָּהּ קְלוּסְקְיָא קֶמַח וְסֹלֶת אַחַת. כָּךְ כָּל חָכְמָתֵיהּ דִּשְׁלֹמֹה לֹא סֹלֶת אֶלָּא שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שִׁיר הַשִּׁירִים, הַמְשֻׁבָּח שֶׁבַּשִּׁירִים, הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, הַמְסֻלְסָל שֶׁבַּשִּׁירִים. נֹאמַר שִׁירִים וּנְשַׁבֵּחַ לְמִי שֶׁעֲשָׂאָנוּ שִׁירִים בָּעוֹלָם, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (עמוס ח, ג): וְהֵילִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָל, שְׁבָחוֹת דְּהֵיכָלָא. דָּבָר אַחֵר, שִׁיר הַשִּׁירִים, הַמְשֻׁבָּח שֶׁבַּשִּׁירִים הַמְעֻלֶּה שֶׁבַּשִּׁירִים, הַמְסֻלְסָל שֶׁבַּשִּׁירִים, נֹאמַר שִׁירִים לְמִי שֶׁעֲשָׂאָנוּ שִׁיּוּרִים לָעוֹלָם, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים לב, יב): ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא נֹאמַר שִׁירִים וְשֶׁבַח לְמִי שֶׁעָתִיד לְהַשְּׁרוֹת עָלֵינוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נֹאמַר לְפָנָיו שִׁירִים הַרְבֵּה, בְּכָל הַשִּׁירִים אוֹ הוּא מְקַלְּסָן, אוֹ הֵן מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, בְּשִׁירַת משֶׁה הֵן מְקַלְּסִין אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, וּבְשִׁירַת משֶׁה הוּא מְקַלְּסָן (דברים לב, יג): יַרְכִּיבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. בְּרַם הָכָא הֵן מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְהוּא מְקַלְּסָן, הוּא מְקַלְּסָן (שיר השירים א, טו): הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וְהֵן מְקַלְּסִין אוֹתוֹ (שיר השירים א, טו): הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין דְּצִפֳּרִין אָמַר שִׁיר כָּפוּל. רַבִּי סִימוֹן אָמַר כָּפוּל וּמְכֻפָּל. רַבִּי לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁנוֹת אָבוֹת וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֶמְרָה מִנְיַן שִׁיר, שִׁיר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, וְאִי תֵימַר דְּאִית בְּהוֹן יַתִּיר, צֵא מֵהֶן שְׁנֵי רְעָבוֹן שֶׁאֵין עוֹלִין מִן הַמִּנְיָן. דָּבָר אַחֵר, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְגִלָּה זוֹ בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בַּמֶּלֶךְ סְתָם, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְרַבָּנִין אָמְרִין כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בַּמֶּלֶךְ סְתָם בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.