Magid, Ha Lachma Anya 3 מגיד, הא לחמא עניא ג׳

הא לחמא עניא. למה נקראת מצה לחם עוני כדתניא לחם עוני שעונין עליו דברים פי' קריאת ההגדה והלל על אכילתו. ד"א מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה פי' שבוצעין המוציא בפרוסה כאשר נפרש לפנינו ד"א מה עני הוא מסיק [את התנור או את הכירה] ואשתו אופה אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה פי' דרך העני שאין לו [לעני שפחות ועבדים] לעבדו להיות הוא בעצמו מסיק ואשתו אופה אף כאן הוא מסיק ואשתו אופה אפי' העשיר שלא יבא לידי חימוץ עד כאן לשון הברייתא ויש מפרשין למה נקרא לחם עוני לפי שאין לשין אותו אלא כשיעור קרבן עני דהיינו עומר שהיא עשירית האיפה הבאה בדלי דלות כמפורש בפרשת ויקרא בקרבן עולה ויורד לענין שבועת בטוי:

Why is matzah called lechem oni?1Deuteronomy 16:3 You shall eat unleavened bread, the bread of distress – for you departed hurriedly from the land of Egypt – so that you will remember the day of your departure all the day of your life. It is taught: Lechem oni – because you answer with many words2Oni has the same root as the word oneh, to answer or respond.. Oni has the same root as the word oneh, to answer or respond. Explanation: the reading of the Haggadah and the recitation of Hallel over the eating of the meal.
Another Interpretation: Just as it is the practice of a poor man to eat only part of a loaf so too we recite this declaration over a broken piece of matzah.
Explanation: We recite the Motzi over a broken piece of matzah as we shall explain…
Another Interpretation. Just as a poor person kneads the dough and his wife bakes it, so too, it is the custom for one person to knead the dough and another to bake it (in order to finish within the prescribed time.)
Explanation: Since the poor person has no one to help him, he makes bread along with his spouse, so on Passover it is customary for even the rich person to do so before Passover so that the dough does not become chametz.
There are those who explain it differently: Why is matzah called lechem oni? Since it is baked according to the measure of the sacrifice which was offered by a poor person which is an Omer or one tenth of an eyfah as it is explained in Leviticus 5:113But if his means suffice not for two turtledoves, or two young pigeons, then he shall bring his offering for that wherein he hath sinned, the tenth part of an ephah of fine flour for a sin-offering; he shall put no oil upon it, neither shall he put any frankincense thereon; for it is a sin-offering. And he shall bring it to the priest, and the priest shall take his handful of it as the memorial-part thereof, and make it smoke on the altar, upon the offerings of the Lord made by fire; it is a sin-offering. . This is the offering of the poorest of the poor.

כל דכפין יתיה ויכול. רבינו ישעיה זצ"ל מפרש לפי שחובת כל אדם לוכל מצה בליל ראשון של פסח [כמו שכתוב בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה] על כן מזמנין את מי שאין לו [מצה]. וכי כל אדם פותח פתחו בלילי פסח ואומר כל מי שרעב יבא ויאכל עמי אתמהא אלא כך אנו אומרים כל אדם ירעיב עצמו בערב הפסח מחמש שעות ולמעלה כדי שיתאוה לאכול מצה מהא דרבא הוה שתי חמרא טובא במעלי יומא דפיסחא כי היכי דגריר ליביה:

All who are hungry come and eat: Rabbi Yeshiah D’Trani of blessed memory explained. Since every person has an obligation to eat matzah on the first night of Pesach, therefore we invite anyone who does not have.
There are those who explain it this way: Do people really open their door on the eve of Passover and invite the needy? This is surprising! Rather it means: “Anyone who has fasted on the eve of Passover in order to increase his desire for matzah, come and eat…as in the case of Rava who used to drink extra wine on the eve of Passover in order to increase his appetite4Pesachim 107b.

כל דצריך ייתי ויפסח. רבינו ישעיה זצ"ל כתב דלא גרסי' ליה [לפי] שאין לנו פסח עתה ואפי' אם היה לנו פסח עתה לא היינו מזמנין אותם שאין הפסח נאכל אלא למנוייו כשהוא חי כמו שדרשו חכמים מהיות משה מחיותיה דשה רשאין לפחות ולהוסיף אבל לאחר שנשחט לא ועל כן לא גרסי' ליה:

All who are needy come and celebrate the Pesach: Rabbi Yeshiah said we do not say this statement since we do not eat the Pesach offering anymore on the eve of Passover. Even if we did we could not invite anyone to join us since they have to be assigned to the group before hand as the sages have explained.

ואחי ר' בנימין נר"ו כתב דאין חשש לסלקו ליה ואע"פ שאין עתה זמן פסח לשון ההגדה מסודרת על יסוד הפסוקין כדכתיב בתחילת הענין ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו וגו' שהיו מזמנין זה לזה לפסוח יחד וכן משמעו כל מי שאין לו פסח יבא וימנה על שלי ובודאי קודם שחיטת הפסח קאמרי ליה וקבעוהו בהגדה לזכר בעלמא ואל תתמה שהרי שנינו רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרור כו' וכי יש לנו פסח עתה אלא לזכר בעלמא. וגדולה מזאת שהרי אנו עושין מעשה זכר לפסח כהלל שהיה כורכן ואוכלן יחד על שם הכתוב על מצות ומרורים יאכלוהו ועוד אפיקומן שאנו אוכלין במקום פסח והרי אנו משימים בקערה שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה א"כ ראוי והגון לאומרו לידע לזכר מה אנו עושין כל זה. ועוד יש לומר שיש בבבא הזאת פסח מצה ומרור מצה הא לחמא עניא די. מרור כל דכפין ייתי ויכול כמה דתימא נפש רעבה כל מר מתוק. פסח כל דצריך ייתי ויפסח ועליהם נאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה וגו' כאשר מפרש בהגדה לפנינו בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.

Rabbi Benjamin said that we don’t have to worry about taking it out of the Haggadah since we are inviting one another (at the table) to join in the Passover meal. Certainly this was originally said before the Pesach offering was sacrificed, and it was included in the Haggadah as a reminder. Similarly we explain the Pesach in Rabban Gamliel’s statement even though we no longer have the offering. Similarly we make a sandwich as a reminder of the offering and the Afikomen is also in place of the Pesach offering. We also place a bone on the Seder plate. It is appropriate therefore for us to explain why we do all these things.
Actually in this Paragraph we mention all three items, Pesach, Matzah and Maror.
This is the bread of afflictionMatzah
All who are hungry come and eat – This is a reference to the maror since there is nothing more bitter in life than hunger and poverty.
All who are need come (join in) the Pesach – The Passover offering.
Concerning these three items the Torah says: Exodus 13:8 “And thou shall tell your son in that day, saying: It is because of this which the Lord did for me when I came forth out of Egypt.” The Haggadah explains, ““It is because of this” means when matzah and maror were in front of you.” In the time of the Temple they would say “When matzah maror and pesach were in front of you.”

ויש מפרשים כל דצריך ייתי ויפסח שהכל ראוין שיהיו עניים אצל הפסח שלא יאמר יחיד הואיל ואני עשיר אלך ואקנה פסח לעצמי ואכלנו לבדי שנאמר משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם וגו':

Another explanation: everyone should act like a poor person on Pesach. No one should say I am rich enough to buy my own Pesach offering and I will eat it by myself, since it says gather to you and take a sheep for YOUR Family. (Exodus 12:21)...

הא שתא הכא לשתא דאתיא בארעא דישראל בני חורין. יש מפרשין ואחרי שהזכרנו ענין פסח צריכין אנו להזכיר דברי נחמות להרחיב לב אומרין ההגדה כלומר אע"פ שאנו עתה בגלות ובעבדות ואין אנו יכולין לעשות פסח כראוי כבר הבטיחנו המקום להוציאנו מעבדות לחרות מן הגלות הזה להושיבנו בא"י כבראשונה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו לקיים לנו הבטחתו בשנה הזאת שנעשה פסח של שנה הבאה בירושלים:

Now we are here, next year in the land of Israel; now we are slaves next year in the land of Israel free: Having mentioned the Pesach offering we now offer words of comfort for the reader of the Haggadah. Even though we are in the exile and enslaved so that we can’t offer the Pesach sacrifice, we know that that the Omnipresent has promised to take us out of this exile and to bring us back to the land of Israel. May it be God’s will to fulfill His promise this year that we make next years offering in Jerusalem!

יש מפרשים למה אומר בבא זאת בלשון ארמית לפי שבירושלים היו מספרים בארמית לשון שמחה. טעם אחר מפני המזיקין כדי שלא ירגישו המזיקין כי הם מספרים בלשון קודש ושומעין מה שאנו אומרין כל מי שהוא רעב יבא ויאכל והיו מקבצין כולן ומקלקלין את הסעודה והיו עושין היזק ע"כ נהגו לאומרו בלשון ארמית שלא יבינו מה שאנו אומרים שכך מצינו ששה דברים נאמרו במזיקין שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם מדברים בלשון הקודש כמלאכי השרת ואילו היינו אומרים בלשון הקודש היו מבינים. ומורי הרב ר' בנימין נר"ו הקשה הרי כבר נאמר ליל שמורים לילה המשומר מן המזיקין ומורי הרב ר' יהודה אחי שני נר"ו פירש מה שאומרים אותו בלשון ארמית לפי שהוא היה הלעז שלהם שהרי בבבל ניתקן ואומרים אותו בלעז כדי להבין הנשים והתינוקת לקיים מצות והגדת לבנך וגו' בעבור זו כמו שמפורש לפנינו בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך לעשות להם פתח כדי שישאלו ויפטר מלומר מה נשתנה:

There are those who explain: Why do we open the Haggadah with a passage in Aramaic? Since people spoke Aramaic in Jerusalem, it was considered the language of rejoicing5That way everyone would understand and could rejoice.. Another explanation: We recite this invitation in Aramaic because of the evil spirits. They only understand Hebrew and by beginning in Aramaic they will not know what we are doing. When we say all who are hungry, we do so in Aramaic so they will not gather together and mess up the meal. There are six characteristics of evil spirits. Three of them make them like angels and three like mortals: They speak Hebrew like angels. If we read the passage in Hebrew they would understand!
Rabbi Judah my brother taught we say this passage in Aramaic because this is the colloquial language which everyone spoke, and it was decreed that we say this in Babylonia. IT was said in the common language so women and children would understand it. We also said it to give people another reason to ask questions and free us from the obligation of saying Mah Nishtanah, How is this night different from all other night.

ואחי ר' בנימין נר"ו פי' מה טעם אומרים אותו בלשון ארמית שדרשו רבותינו ז"ל במדרש איכה גלתה יהודה מעוני לא גלו ישראל עד שאכלו חמץ בפסח שנאמר גלתה יהודה מעוני כמה דאת אמר מצות לחם עוני לכך נהגו לאומרו בלשון ארמית כדי לגלות החטא לבניהם שיהיו נזהרים בו וזהו פירושו זהו הלחם שיש בו סימן לחירות וגאולה שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים ואם חטאו בו אבותינו וגרם להם גלות הרי אנחנו נזהרים ונשמרים בו ועל כן אומרים כל דכפין ייתי ויכול להזכיר ולהודיע לכל שהרי אוכלין לחמם מצה ולכך מסיימין הא שתא הכא כלומר אע"פ שעונותינו גרם לנו גלות יהי רצון מלפניך להביא גאולתינו שהרי אין בידינו עון זה לעכב. ויש מסיימין הבבא הזאת בלשון הקודש ואומרים לשנה הבאה בארץ ישראל בני חורין. וטעם שלהם כיון שמסיימין דרך בקשה שאנו מבקשים מלפני המקום שישחררנו ויוציאנו מעבדות לחירות לימות המשיח ועל כן אנו מצריכין לאומרו בלשון שיבינו בו המלאכים כההיא דאמרינן לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית לפי שאין מלאכי השרת נזקקין לו:

Rabbi Benjamin explains it differently: Why do we recite this in Aramaic? Because of the exposition in Lamentations Rabba: (Lamentations 1:3 “Judah was exiled because of Oni (affliction): Israel was not exiled to Babylonia until they ate Chametz on Passover, as it said “Judah was exiled because of (lechem) Oni.” – Therefore we recite this passage in Aramaic to reveal the sin to our children that caused us to be in exile so that we can avoid it. In effect we are saying, “This is the bread which our ancestors ate when they left Egypt.” Because of it we were exiled – therefore we must be cautious (in fulfilling this mitzvah). Then we remind people all who are hungry make sure you eat only matzah! And conclude now we are here - that is because of our sins – May it be your will to bring back your redeemed ones since we no longer have this sin to prevent us from returning to the land of Israel. We conclude this passage in Hebrew since we are talking about redemption from slavery to freedom. We say it in Hebrew so the Angels will understand. We are taught that one should never petition God in Aramaic since the angels do not understand this language!