Chapter 4ד׳
1 א

וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כד, ד): נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב וגו', מִי יוּכַל לַעֲלוֹת בְּהַר ה', מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדּוֹת הַלָּלוּ, וְכֻלָּן נֶאֶמְרוּ בְּמשֶׁה, נְקִי כַפַּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, טו): לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם וגו', אִם נָטַל חֲמוֹר מִשֶּׁלָּהֶן מַה שְּׁנָא מִן הַלִּסְטִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה כָּל אוֹתָן הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בַּמִּדְבָּר לֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶן שֶׁיִּטֹּל דָּבָר מִשֶּׁלִּי וְיִטְעֹן עַל חֲמוֹרוֹ, וְאֵין נְשִׂיאָה אֶלָּא לָשׁוֹן עֲמִיסָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מד, יג): וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ. וּבַר לֵבָב, זֶה משֶׁה, שֶׁלֹא הָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יג): וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ וגו'. אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, זֶה נַפְשׁוֹ שֶׁל מִצְרִי, שֶׁלֹא הָרַג אֶת הַמִּצְרִי עַד שֶׁעָמַד עָלָיו בַּדִּין וַהֲרָגוֹ, וְרָאָה שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, זֶה משֶׁה, כְּשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִתְרוֹ נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁלֹא יֵלֵךְ חוּץ מִדַּעְתּוֹ, וּכְשֶׁהָלַךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָלַךְ אֵצֶל יִתְרוֹ וְהִתִּיר שְׁבוּעָתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וַיֵּלֶךְ משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי יז, יז): בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, מִי הָיָה אֹהֵב הָרֵעַ, זֶה יִתְרוֹ, שֶׁקִּבֵּל לְמשֶׁה שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מִי שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אֵין אוֹתָהּ מִצְוָה פּוֹסֶקֶת מִבֵּיתוֹ. מִצְוָתוֹ שֶׁל יִתְרוֹ שֶׁקִּבֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ גּוֹאֵל שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַשֹּׂוֹנֵא, עָמַד מִבֵּיתוֹ שֶׁקִּבֵּל לַשֹּׂוֹנֵא שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַגּוֹאֵל וַהֲרָגוֹ, אֵיזֶה זֶה סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, יז): וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי, וּכְתִיב (שופטים א, טז): וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן משֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, לְפִי שֶׁאָהַב יִתְרוֹ לְמשֶׁה וְהָיָה לוֹ רֵעַ, לְכָךְ נַעֲשׂוּ בָּנָיו אַחִים לְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָתָם וְהָרְגָה יָעֵל לְסִיסְרָא. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, י): וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִּי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן, וּמִי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ נַפְשׁוֹ חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית הָאַלְמָנָה מֵת בְּנָהּ, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר (מלכים א יז, כ): הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ, וּכְתִיב (מלכים א יז, כב): וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַפּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. אַתָּה מוֹצֵא בְּעֵת שֶׁנִּלְקַח אֵלִיָּהוּ מֶאֱלִישָׁע וְזָכָה לִטֹּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ, כְּמָה דְתֵימָא (מלכים א ב ב, ט): וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי, הָיָה לוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַחֲיוֹתָם כְּמוֹ שֶׁהֶחֱיָה בֶּן אַכְסַנְיָא שֶׁלוֹ. וְכֵן אֵלִיָּהוּ הָיָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֲבוֹתָיו כְּמוֹ בֶּן הַצָּרְפִית, אֶלָּא שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. לְכָךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָּבוֹד אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, לְכָךְ כְּתִיב: וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וַיֵּלֶךְ משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כג, יג): וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס לְפִי שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָם דָּן יְחִידִי לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וְאֵין לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו [כמו שכתוב במדרש שיר השירים רבה]. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מַהוּ וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, מַה שֶּׁהוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה עַל הָאָדָם אֵין לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, כַּמָּה בִּקֵּשׁ בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְטוֹבָתוֹ הָיָה מְבָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ח): מָה אֶקֹב לֹא קַבֹּה אֵל. כַּמָּה בִּקֵּשׁ יוֹנָה שֶׁלֹא לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה א, ג): וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וְהָלַךְ בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג, ג): וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה. כַּמָּה בִּקֵּשׁ יִרְמְיָה שֶׁלֹא לְהִתְנַבּאוֹת, וְנִתְנַבֵּא שֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, ז): אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ. כַּמָּה סֵרַב משֶׁה שֶׁלֹא לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יג): שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, וּלְבַסּוֹף הָלַךְ בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, וַיֵּלֶךְ משֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיָּשָׁב משֶׁה, אֶלָּא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה הָלַךְ אֵצֶל פַּרְעֹה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ: וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ, שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם יֹאמַר לְךָ יִתְרוֹ כְּלוּם מִן הַשְּׁבוּעָה, אֱמָר לוֹ בַּעַל הַשְּׁבוּעָה הִתִּיר אוֹתִי מִן נִדְרִי, לְכָךְ וַיֵּלֶךְ משֶׁה, וְאַחַר כָּךְ וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל אָמַר לֹא הָלַךְ אֵצֶל פַּרְעֹה עַד שֶׁהִתִּיר לוֹ יִתְרוֹ אֶת נִדְרוֹ, וְאִם תֹּאמַר לָמָּה נֶאֱמַר: וַיֵּלֶךְ משֶׁה, לְהֵיכָן הָלַךְ, שֶׁהָלַךְ לִטֹּל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אָמַר לוֹ יִתְרוֹ לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן, אָמַר לוֹ לְמִצְרַיִם. אָמַר לוֹ אוֹתָם שֶׁהֵם בְּמִצְרַיִם מְבַקְּשִׁין לָצֵאת וְאַתְּ מוֹלִיכָן. אָמַר לוֹ לְמָחָר הֵן עֲתִידִין לָצֵאת וְלַעֲמֹד עַל הַר סִינַי לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וּבָנַי לֹא יִשְׁמְעוּ כְּמוֹ הֵם, מִיָּד וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ לְמשֶׁה לֵךְ לְשָׁלוֹם, אָמַר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם וְתִכָּנֵס לְשָׁלוֹם וְתָבוֹא לְשָׁלוֹם.