שמות רבה ל׳:ח

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צט, ד): וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵימָתַי נִתַּן הָעֹז לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַדִּין בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָאֶה וְאָמַר (דניאל ד, כז): הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה, נִתְגָאֵיתָ וְאָמַרְתָּ: בִּתְקָף חִסְנִי וִיקָר הַדְרִי, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל שֶׁלִּי, הַגְּדֻלָּה שֶׁלִּי וְהַחֹסֶן שֶׁלִּי, הַכָּבוֹד שֶׁלִּי וְהֶהָדָר שֶׁלִּי. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (דברי הימים א כט, יא): לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת, וְאוֹמֵר (תהלים קד, א): ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבוּכַדְנֶצַּר מְעַט מַלְכוּת שֶׁנִּתְּנָה לְךָ מִשֶּׁלִּי הוּא, וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר לוֹ (דניאל ב, לז): דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָא וִיקָרָא יְהַב לָךְ, וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִּתְקָף חִסְנִי וִיקָר הַדְרִי, הֱוֵי: וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, הָעֹז שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּט וּנְתָנוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם אוֹהֲבָיו, וּמַה שֶּׁכָּתוּב (תהלים צט, ד): אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ יַשְׁרוּת לְאוֹהֲבֶיךָ, שֶׁעַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם הֵם עוֹשִׂים מְרִיבָה זֶה עִם זֶה, וּבָאִין לִידֵי מִשְׁפָּט וְהֵן עוֹשִׂים שָׁלוֹם, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָם עַד מָתַי אִי אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין בָּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אָמַר לָהֶם עַד שֶׁתַּגִּיעַ עוֹנָתָן לִבָּצֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ב): בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ, כְּלוּם קוֹטֵף אָדָם אֶת כַּרְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל, אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁהוּא מְבֻשָּׁל, הוּא קוֹטְפוֹ וְנוֹתְנוֹ בַּגַּת וְדוֹרְכוֹ וּמְזַמֵּר וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁתַּגִּיעַ עוֹנָתָהּ שֶׁל אֱדוֹם וַאֲנִי דוֹרֵךְ אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, אֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם, וְאַתֶּם עוֹנִים אַחֲרָי, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ. (ישעיה כז, ג): אֲנִי ה' נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה, אֲנִי הוּא שֶׁמְשַׁמֵּר אוֹתָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ כּוֹסוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה, אִם בָּא אֲנִי לְהַבִּיט בָּהֶם מְכַלֶּה אֲנִי אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, אֶלָּא (ישעיה כז, ד): חֵמָה אֵין לִי, כְּשֵׁם שֶׁהֵם מִתְמַלְּאִין חֵמָה עַל בָּנַי, אֶלָּא מָה אֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם (ישעיה כז, ד): אֶפְשֳׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, יִשְׂרָאֵל שֶׁלִּי הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וְהַחֵמָה שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ב): נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה, וְאַתֶּם מִתְמַלְּאִים מִשֶּׁלִּי עַל שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, ד): מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר וָשַׁיִת בַּמִּלְחָמָה. וְרַבָּנָן אָמְרִין אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מְשַׁנֶּה אֲנִי מִדַּת הַדִּין שֶׁלִּי בְּבָרָק אֶחָד אֲנִי מְכַלֶּה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, מא): אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי, וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה (דברים לב, מא): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כז, ה): אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי, וְאֵין מָעֻזִּי אֶלָּא דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צט, ד): וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת הַדִּין עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וַאֲנִי אֵינִי מַעֲבִיר אֶלָּא תּוֹפֵס אֲנִי בַּדִּין, כָּךְ אַתֶּם לֹא תֵצְאוּ חוּץ לַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב אֵלֶּה פּוֹסֵל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיצַד (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, וּמַה פָּסַל שֶׁהָיָה בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְלֹא הָיוּ עֲרֵבִים עָלָיו וְהָיָה מַחֲזִירָן לְתֹהוּ וָבֹהוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֵלּוּ עָרְבוּ לְפָנָיו, אָמַר אֵלּוּ תוֹלְדוֹת, לְפִיכָךְ אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֲבָל הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ תוֹלְדוֹת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית ו, ט): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, וּמַה פָּסַל דּוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל וְקֵינָן וַחֲבֵרָיו, לְפִיכָךְ אָמַר (בראשית י, ב): בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית כה, יב): וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, וּמִי הֵם, מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, ב): וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן, וְאַף כָּאן וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת, רְשָׁעִים הָיוּ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית כה, יט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, עַל מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ (בראשית כה, טז): בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וּמִי הָיָה זֶה, עֵשָׂו וּבָנָיו שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְאִם כֵּן יֵשׁ לוֹמַר הוֹאִיל וְאֵין כָּתוּב אֶלָּא וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת, אַף יַעֲקֹב שֶׁהוּא תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בִּכְלַל עֵשָׂו. אַתָּה מוֹצֵא כָּל תּוֹלְדוֹת שֶׁבַּמִּקְרָא חֲסֵרִים חוּץ מִשְּׁנַיִם (בראשית ב, א): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, וְטַעַם גָּדוֹל יֵשׁ לָהֶם, לָמָּה אָמַר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מָלֵא, מִפְּנֵי שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ וְלֹא הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּעוֹלָם, וּבִשְׁבִיל כָּךְ הוּא מָלֵא, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא אָדָם וְחַוָּה חִסֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל תּוֹלְדוֹת שֶׁבַּמִּקְרָא, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד פֶּרֶץ נַעֲשָׂה תּוֹלְדוֹת שֶׁלּוֹ מָלֵא, שֶׁהַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד הֵימֶנּוּ וּבְיָמָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְלִיעַ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, לְפִיכָךְ תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְתוֹלְדוֹת פָּרֶץ מָלֵא. וּלְכָךְ תּוֹלְדֹת יִצְחָק חָסֵר, לְהוֹצִיא יַעֲקֹב מִכְּלַל הָרְשָׁעִים. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (בראשית לז, ב): אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, פָּסַל לְאַלּוּפֵי עֵשָׂו. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (שמות א, א): וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, וּמִי הָיוּ אֵלּוּ שֶׁכָּתַב לְמַעְלָה (בראשית מו, ח כז): בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי שִׁמְעוֹן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, וּמִי הָיוּ אֵלּוּ שֶׁכָּתַב לְמַעְלָה (במדבר א, מד): כָּל הַפְּקֻדִּים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, מָה הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ צַדִּיקִים אַף אֵלּוּ צַדִּיקִים. אַף כָּאן וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מַה שֶּׁכָּתוּב לְמַעְלָה (שמות טו, כה): שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הַפָּרָשָׁה (שמות יח, כב): וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, וְאָמַר כָּאן וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, וְהַדִּבְּרוֹת בָּאֶמְצַע, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת, הַזַּיִּן מִכָּאן וְהַזַּיִּן מִכָּאן, וְהִיא בָּאֶמְצַע. כָּךְ הַתּוֹרָה, דִּינִין מִלְּפָנֶיהָ וְדִינִין מֵאַחֲרֶיהָ, וְהִיא בָּאֶמְצַע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ח, כ): בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּךְ, הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת בְּאֵיזֶה נָתִיב אֲנִי מְהַלֶּכֶת, אֲהַלֵּךְ בְּדַרְכָּן שֶׁל עוֹשֵׂי צְדָקָה (משלי ח, כ): בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט, הַתּוֹרָה בָּאֶמְצַע וְדִינִין מִלְּפָנֶיהָ וְדִינִין מֵאַחֲרֶיהָ, מִלְּפָנֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְדִינִין מֵאַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, שְׁלשָׁה דְּבָרִים נָתַן משֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, יִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה וְהַדִּינִים. יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה נִצְטָעֵר עֲלֵיהֶם וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, יא): וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם משֶׁה עַמּוֹ. הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כב): זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִי. הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְכֵן אֶסְתֵּר נָתְנָה נַפְשָׁהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ד, ח): וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ.

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה מְשֻׁבַּחַת פָּרָשָׁה זוֹ, כַּמָּה פָּרָשִׁיּוֹת בָּהּ וְכַמָּה אַזְהָרוֹת הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּפָרָשָׁה זוֹ (שמות כא, ב): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, (שמות כא, ז): כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, (שמות כא, טו): וּמַכֵּה אָבִיו. וּמָה עִנְיַן אֵלּוּ לְאֵלּוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי קָנִיתִי אֶתְכֶם בְּמִצְרַיִם בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֶרְאֵיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט, יד): נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד, כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם מְצֻוִּים לֹא תַעֲבֹד בְּאָחִיךָ יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ שָׁנִים, שֶׁלֹא בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם אֶלָּא לְשִׁשָּׁה יָמִים, לְפִיכָךְ נָתַתִּי לְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁתְּהֵא רַשַּׁאי לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי. כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, בַּת אַחַת הָיְתָה לִי וּמְכַרְתִּיהָ לָכֶם שֶׁאֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין אוֹתָהּ אֶלָּא חֲבוּשָׁה בָּאָרוֹן. (שמות כא, ז): לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, נַהֲגוּ בָּהּ כָּבוֹד שֶׁשְּׁבִיתֶם אוֹתָהּ מֵאֶצְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יט): עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי. וְכֵן דָּוִד מְשַׁבֵּחַ (תהלים קמז, א): הַלְּלוּיָה כִּי טוֹב זַמְרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קַל בְּחָמוּר, שֶׁהַרְבֵּה אַזְהָרוֹת יֵשׁ כָּאן, כְּגוֹן מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָם אֲבִי כְנָעַן לֹא הִכָּה אֶלָּא רָאָה בִּלְבָד עַכְשָׁיו הוּא וּבָנָיו עֲבָדִים לְעוֹלָם, הַמְקַלֵּל וְהַמַּכֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמִי הָיוּ, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹא רָצוּ לִתֵּן עֲלֵיהֶם עֻלּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָא סַנְחֵרִיב עֲלֵיהֶם וְהֶגְלָם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים וּמָרְדוּ בוֹ וּבִטְלוּ עֶשֶׂר דְּיוּטַגְמָאוֹת שֶׁלּוֹ, אָמַר לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁבִּטַּלְתֶּם שֶׁלִּי כָּךְ אֲנִי מְשַׁלֵּחַ לַזְּבוּב וְיִפָּרַע מִכֶּם. כָּךְ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מָרְדוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבִטְלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לוֹא הוּא, הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַזְּבוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ז, יח): יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב, זֶה סַנְחֵרִיב, הֱוֵי אִם בִּטְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּצְווֹת כְּאִלּוּ מְקַלְּלִין אָב וָאֵם, וְאֵין אָב אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סד, ז): וְעַתָּה ה' אָבִינוּ אָתָּה, וְאֵם זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי א, ח): וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, וְהִיא מְגֻדֶּלֶת בְּסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, יא): בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ.

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפָרָשָׁה זוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, אִם מֵתָה (משלי ד, כג): וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ, וְאִם לֹא מֵתָה עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ מָמוֹן, עַד עַכְשָׁיו לֹא רָאָה הָאוֹר אֶלָּא נָתוּן בִּמְעֵי אִמּוֹ, שֶׁבְּכָל דָּבָר וְדָבָר הַתּוֹרָה מַזְהֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהִזְהִירוֹ אָבִיו שֶׁלֹא יִתָּקֵל בְּכָל דָּבָר וְיִלְקֶה וְהוּא חָבִיב עָלָיו כְּבָבַת עֵינוֹ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל עַל הַמִּצְווֹת, לָמָּה, שֶׁהֵן חֲבִיבִין עָלָיו יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים צט, ח): ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם אֵל נוֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַרְבֵּה דִינֵי מִצְווֹת יֵשׁ כָּאן (שמות כא, לז): כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, לְפִי שֶׁשּׁוֹר גָּנַבְנוּ וְעָשִׂינוּ עֵגֶל, לְפִיכָךְ חֲמִשָּׁה בָּקָר שִׁלַּמְנוּ תַּחְתָּיו, שֶׁמֵּתוּ תַּחְתָּיו אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר, (שמות כא, לז): וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶֹּׂה, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁמָּלְכוּ בָנוּ, וְשֶׁגָּנַבְנוּ לְיוֹסֵף עָשִׂינוּ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם. וְלָמָּה בְּשׁוֹר נוֹתֵן חֲמִשָּׁה וּבְשֶׂה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא אַרְבָּעָה, בְּשׁוֹר נוֹתֵן חֲמִשָּׁה שֶׁהוּא מוֹצִיאוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁעָלוּ לַבִּימָה לִדּוֹן, אֶחָד שֶׁמָּכַר בְּנוֹ שֶׁל שַׂר וְאֶחָד שֶׁזָּרַק אֶבֶן בְּאִיקוֹנִין שֶׁל שַׂר, אוֹתוֹ שֶׁזָּרַק אֶבֶן בָּאִיקוֹנִין שֶׁל שַׂר לָקַח חֲמִשָּׁה קָטָפוֹרָס, וְאוֹתוֹ שֶׁמָּכַר בְּנוֹ שֶׁל שַׂר מְשַׁלֵּם אַרְבַּע מֵאוֹת לְרַבּוֹ, לְכָךְ כְּתִיב: חֲמִשָּׁה בָקָר, אָמַר דָּוִד (תהלים קמג, ב): וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז, יט): מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, אֵלּוּ הַדִּבְּרוֹת. (תהלים קמז, יט): חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ הַמִּשְׁפָּטִים. לְפִי שֶׁאֵין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם מוֹרֶה לַאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת וְהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְלוּם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה הוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת וְלִשְׁמֹר. מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָלְכוּ לְרוֹמִי וְדָרְשׁוּ שָׁם אֵין דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָשָׂר וְדָם שֶׁהוּא גוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא אוֹמֵר לַאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת וְהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כְלוּם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. הָיָה שָׁם מִין אֶחָד אַחַר שֶׁיָּצְאוּ אָמַר לָהֶם אֵין דִּבְרֵיכֶם אֶלָּא כָּזָב, לֹא אֲמַרְתֶּם אֱלֹהִים אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, לָמָּה אֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ רָשָׁע שֶׁבָּעוֹלָם אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְטַלְטֵל בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ בְּשַׁבָּת, אָמַר לָהֶם הֵן, אָמְרוּ לוֹ הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים חֲצֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ג): מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַאֲפִלּוּ אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֵינוֹ מְטַלְטֵל מְלוֹא קוֹמָתוֹ, אָמַר לָהֶם הֵן, אָמְרוּ לוֹ כְּתִיב (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא. דָּבָר אַחֵר, מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהָיָה נוֹטֵעַ בּוֹ כָּל מִינֵי אִילָנוֹת וְלֹא הָיָה נִכְנַס לְתוֹכוֹ אֶלָא הוּא, שֶׁהָיָה מְשַׁמְּרוֹ, מִשֶּׁעָמְדוּ בָנָיו עַל פִּרְקָן, אָמַר לָהֶם בָּנַי הַפַּרְדֵּס הַזֶּה אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁמְּרוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ, אַתֶּם תִּהְיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיִיתִי אֲנִי מְשַׁמְּרוֹ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹא בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה הִתְקַנְתִּי אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן, מַהוּ אָמוֹן, אוֹמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, יב): כַּאֲשֶׁר יִשָֹּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק, לֹא נְתַתִּיהָ לְאֶחָד מִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, מִיָּד נְתָנָהּ לָהֶם, הֱוֵי: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, אֶלָא לְמִי, לְיַעֲקֹב, שֶׁבְּחָרוֹ מִכָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא מִקְצָת, נָתַן לְאָדָם שֵׁשׁ מִצְווֹת, הוֹסִיף לְנֹחַ אַחַת, לְאַבְרָהָם שְׁמוֹנֶה, לְיַעֲקֹב תֵּשַׁע, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן לָהֶם הַכֹּל. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לְפָנָיו שֻׁלְחָן עָרוּךְ וּמִינֵי תַּבְשִׁילִין, נִכְנַס עַבְדוֹ נָתַן לוֹ חֲתִיכָה. שֵׁנִי, נָתַן לוֹ בֵּיצָה. שְׁלִישִׁי, נָתַן לוֹ יָרָק, וְכֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. נִכְנַס בְּנוֹ נָתַן לוֹ כָּל הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו, אָמַר לוֹ לָאֵלּוּ נָתַתִּי מָנָה מָנָה, אֲבָל אֶת הַכֹּל נָתַתִּי בִּרְשׁוּתְךָ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָתַן לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶלָּא מִקְצַת מִצְווֹת, אֲבָל כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר לָהֶם הֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לְמִלְחָמָה וְהָיוּ הַלִּגְיוֹנוֹת עִמּוֹ, וְהָיָה שׁוֹחֵט בְּהֵמָה וְהָיָה מְחַלֵּק לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מָנָה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ, הֵצִיץ בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ מָה אַתָּה נוֹתֵן לִי, אָמַר לוֹ מִמַּה שֶּׁהִתְקַנְתִּי לְעַצְמִי. לְפִיכָךְ נָתַן הָאֱלֹהִּים לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִצְווֹת גָּלְמִיּוֹת שֶׁיִּיגְעוּ בָּהֶן וְלֹא הִפְרִישׁ בָּהֶן בֵּין טֻמְאָה לְטָהֳרָה, בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וּפֵרַשׁ לָהֶם הַמִּצְווֹת כָּל אַחַת וְאַחַת, עָנְשָׁהּ וּמַתַּן שְׂכָרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ב): יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה, מַהוּ וְאֵלֶּה, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחִסְּדוּ אוֹתוֹ דָּתָן וַאֲבִירָם בְּמִצְרַיִם, שֶׁאָמְרוּ לוֹ (שמות ב, יד): מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁחִסַּדְתֶּם אוֹתוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ גְּדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, לְפִי שֶׁשָּׁמַע משֶׁה מִיִּתְרוֹ שֶׁאָמַר (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם, אַרְבַּע מִדּוֹת אָמַר לוֹ וְלֹא מָצָא אֶלָּא אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, כה): וַיִּבְחַר משֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל, וּמִנָּה אוֹתָם שׁוֹפְטִים עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַתִּי לְךָ אֶת הַמִּשְׁפָּט, וְלַאֲחֵרִים מִנִּיתָ וְאֵינָן יוֹדְעִין, לֵךְ אַתָּה וְלַמְּדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (שמות יט, טז): וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר נִתְּנָה הַתּוֹרָה וּבָעֶרֶב נִתְּנוּ הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ד, כ): מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ, מָשָׁל לִשְׁנַיִם שֶׁיָּרְדוּ לִמְקָמָא, אֶחָד אֻמָּן וְאֶחָד הֶדְיוֹט, מִי גָּרַם לַהֶדְיוֹט לִלְקוֹת לְפִי שֶׁלֹא הָיָה לוֹ מִי שֶׁיְלַמְּדֶנּוּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָמַד עַל הַר סִינַי וּמַחֲזִיק בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, מא): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, אָמַר דָּוִד (תהלים ז, ט): שָׁפְטֵנִי ה' כְּצִדְקִי, בָּדַק וְלֹא הָיָה לוֹ שֶׁיְלַמְּדֶנּוּ וְלָקָה, הִתְחִיל צוֹוֵחַ (תהלים קמג, ב): וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כָּל כָּךְ אֵימָתַי עַד שֶׁלֹא סִדֵּר לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁפָּטִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ. דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, מַהוּ (איוב ד, כ): מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ, אָמַר אִיּוֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (איוב כג, ג ד): מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט, מָשָׁל לְבִרְיוֹן שֶׁהָיָה שִׁכּוֹר, בָּעַט בַּפַּלְקִי וְהוֹצִיא אִסָּרִין, רָגַם אִיקוֹנִין שֶׁל מוֹשֵׁל הָעִיר, קִלֵּל לַשּׁוֹטֵר, אָמַר הוֹדִיעֵנִי בְּאֵיזֶה הַמָּקוֹם מוֹשֵׁל הָעִיר שָׁרוּי וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ אֶת הַדִּין, נִכְנָס, הֶרְאוּ לוֹ מוֹשֵׁל הָעִיר יוֹשֵׁב בַּבִּימָה, סָגַר לַמַּטְרוֹנָה וְטָרַד אִפָּרְכּוֹס, סִמָּא לַדֻּכּוֹס, נָתַן קָטָרִיקִי לַקְּרָטוֹס, קָרַב קִיסִין לַמָּגִיסְטֵיר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מוֹשֵׁל הָעִיר עוֹשֶׂה כָּךְ נִתְיָרֵא, אָמַר בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם שִׁכּוֹר הָיִיתִי וְלֹא יָדַעְתִּי כֹּחַ מוֹשֵׁל הָעִיר. כָּךְ הָיָה אִיּוֹב עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ: מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט, רָגַם הָאִיקוֹנִין, שֶׁאָמַר (איוב ג, ג): יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ. בָּעַט בַּפַּלְקִי וְהוֹצִיא אִסָּרִין (איוב ג, ט): יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ. קִלֵּל לַשִּׁלְטוֹן (איוב ג, ו): הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל. רָאָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּבִּימָה, סָגַר לַמַּטְרוֹנָה (במדבר יב, י): וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. טָרַד לְמשֶׁה (במדבר כ, יב): לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה. סִמָּא לַדֻּכּוֹס, זֶה יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, א): וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת. נָתַן קָטָרִיקִי לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ. קָרַב קִיסִין עַל יַעֲקֹב (בראשית לב, לב): וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. כְּשֶׁרָאָה אִיּוֹב אָמַר בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ שִׁכּוֹר הָיִיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יט, ד): וְאַף אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי, וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁלֹא הָיוּ יוֹדְעִין כֹּחוֹ שֶׁל דִּין, הֱוֵי: מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קמז, יט): מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ עֲקִילַס לְאַדְרִיָּנוֹס הַמֶּלֶךְ, רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְגַּיֵּר וּלְהֵעָשׂוֹת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ לְאֻמָּה זוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ, כַּמָּה בָּזִיתִי אוֹתָהּ, כַּמָּה הָרַגְתִּי אוֹתָהּ, לַיְרוּדָה שֶׁבָּאֻמּוֹת אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְעָרֵב, מָה רָאִיתָ בָּהֶם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר. אָמַר לוֹ, הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם יוֹדֵעַ הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, מַה נִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַה נִּבְרָא בְּיוֹם שֵׁנִי, כַּמָּה יֵשׁ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְעַל מַה הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְתוֹרָתָן אֱמֶת. אָמַר לוֹ, לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָן וְאַל תִּמּוֹל. אָמַר לוֹ עֲקִילַס, אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ וְזָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָן אִם אֵינוֹ מָל, שֶׁכֵּן כָּתוּב: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּלְמִי, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי כט, ד): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, בָּרָא ה' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר ה' יְהִי רָקִיעַ אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא אֱלֹהִים, וְכֵן כֻּלְּהוֹן. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים עה, ח): כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבַּדִּין נִבְרָא הָעוֹלָם. (משלי כט, ד): וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה, זֶה אָדָם, מַה דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת לְהַפְרִישׁ חַלָּתָהּ, מְגַבֶּלֶת אֶת הַקֶּמַח וְאַחַר כָּךְ נוֹטֶלֶת חַלָּה, כָּךְ עָשָׂה הָאֱלֹהִים, גִּבֵּל אֶת הָעוֹלָם וְאַחַר כָּךְ נָטַל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר, כֵּיוָן שֶׁחָטָא אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאִישׁ תְּרוּמוֹת. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, זֶה יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יט, ו): וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה, זֶה חָכָם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הֲלָכוֹת וּמִדְרָשׁוֹת וְאַגָּדוֹת, וְיָתוֹם וְאַלְמָנָה הוֹלְכִין אֶצְלוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה דִּין בֵּינֵיהֶן, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן עָסוּק אֲנִי בְּמִשְׁנָתִי אֵינִי פָּנוּי, וְאָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ הֶחֱרַבְתָּ אֶת הָעוֹלָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָה. דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה, אֵלּוּ דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁלֹא הָיוּ עוֹשִׂין אֶת הַדִּין, רְאֵה מַה כְּתִיב בָּהֶם (איוב כד, ג ד): חֲמוֹר יְתוֹמִים יִנְהָגוּ יַטּוּ אֶבְיֹנִים מִדָּרֶךְ. אָמַר רַבִּי אַחָא בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם אַרְבָּעָה דְבָרִים, תּוֹרָה וְיִסּוּרִין וַעֲבוֹדַת קָרְבָּנוֹת וּתְפִלָּה, וְלֹא בִקְּשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, יד): וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין. (איוב כא, יד): וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפַצְנוּ, זֶה תּוֹרָה. (איוב כא, טו): וּמַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. (איוב כא, טו): וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַע בּוֹ, זֶה תְּפִלָּה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לָכֶם שֶׁתֹּאבְדוּ מִן הָעֶרֶב שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הַבֹּקֶר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, מִפְּנֵי שֶׁלֹא קִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ד, כ): מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ, לָמָּה, מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ, וְאֵין מֵשִׂים אֶלָּא דִינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, דָּוִד אָמַר (תהלים יט, י): יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מַהוּ כָּךְ, אַתָּה מוֹצֵא אָדָם שׁוֹנֶה מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְאִם אֵין בּוֹ יִרְאַת חֵטְא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם, מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ יֵשׁ לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל תְּבוּאָה, יֵשׁ לִי אֶלֶף מִדּוֹת שֶׁל שֶׁמֶן, וְאֶלֶף שֶׁל יַיִן. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ יֵשׁ לְךָ אַפּוֹתִיקָאוֹת לִתֵּן אוֹתָן בָּהֶם, אִם יֵשׁ לְךָ כֵּן הַכֹּל שֶׁלָּךְ וְאִם לָאו אֵין בְּיָדְךָ כְּלוּם. כָּךְ אָדָם שׁוֹנֶה הַכֹּל, אָמְרוּ לוֹ אִם יֵשׁ לְךָ יִרְאַת חֵטְא הַכֹּל שֶׁלָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, ו): וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ וגו' יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: יִרְאַת ה' טְהוֹרָה, וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ (ישעיה א, כז): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עב, א ב): לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וגו' יָדִין עַמְךָ בְצֶדֶק, רַבִּי אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַדִּבְּרוֹת כָּךְ הִזְהִיר עַל הַדִּין, לָמָּה, שֶׁבּוֹ הָעוֹלָם תָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כט, ד): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וּבוֹ צִיּוֹן נִבְנֵית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כז): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וּבוֹ צַדִּיקִים מִתְגַּדְּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, ג): אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט. אַתָּה מוֹצֵא מִשְׁפָּטִים הַרְבֵּה יֵשׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, לְפִי שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, מַהוּ אוֹמֵר עַל עֶבֶד עִבְרִי (שמות כא, ב): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם לְשִׁשָּׁה יָמִים וְנַחְתִּי בַּשְּׁבִיעִי, כָּךְ יַעֲשֶׂה עִמְּךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְיֵצֵא בֶּן חוֹרִין, מַהוּ שֶׁכָּתַב לְפָנָיו (שמות כא, ג): אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, אִם נִכְנַס יְחִידִי יֵצֵא יְחִידִי, אִם בְּאִשְׁתּוֹ יֵצֵא עִמָּהּ. (שמות כא, ד): אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וגו', וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לַמִּדָּה הַזּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן פָּשְׁעוּ בַּמִּצְווֹת, לְפִי שֶׁחֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל כְּבָבַת הָעַיִן הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, יב): כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ, אֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַחֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ הַסְּיָג הַזֶּה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִבְנוֹ יַעֲשֶׂה עִם פְּלוֹנִי וְלֹא יְצַעֲרֶנּוּ, הָלַךְ וְעָשָׂה אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ חִנָּם לֹא הִנִּיחַ שֶׁלֹא הָיָה מְצַעֲרוֹ, כְּשֶׁנִּתְרַצָּה לִבְנוֹ גָּזַר עַל מְצַעֲרָיו לְהָרְגָן. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם עַד שֶׁיִּרְצֶה וְיַחֲזִירֵם, עָמְדוּ עֲלֵיהֶם וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתָם בְּחֹזֶק, לֹא שֶׁמָּרְדוּ בָּהֶן אֶלָּא אָמַר לָהֶם הָאֱלֹהִים הַנְהֵג בָּהֶם כַּעֲבָדִים וְיַעֲשׂוּ צְרָכֵיהֶם עַד שֶׁתִּשְׁלַם הַגְּזֵרָה, אֶלָּא (זכריה א, טו): אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵם עָזְרוּ לְרָעָה. כָּךְ אַחַר הַדִּבְּרוֹת הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁלֹא יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל וְיַעֲשֶׂה לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לַמִּצְרִים. לְכָךְ אָמַר הַנָּבִיא לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (זכריה ז, ט י): אֱמֶת וּמִשְׁפָּט שְׁפֹטוּ, וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם וְגֵר וְעָנִי אַל תַּעֲשֹׁקוּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַרְבֵּה אַזְהָרוֹת כְּתוּבוֹת כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, יח): כִּי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֵין דָּבָר טוֹב וְאֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה, קַיִן לֹא נָגַע בְּאָחִיו אֶלָּא מִתּוֹךְ מְרִיבָה (שמות כא, יח): וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, וְהִזְהִיר הָאֱלֹהִים כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, יט): אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, לָמָּה כָּתוּב אֱלֹהִים כָּאן עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, אֶלָּא שֶׁהַבְּרִיּוֹת שְׁטוּפִים בְּיֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כא): כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, אִם בְּלָעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיֵּצֶר הָרָע, הֲרֵי הַכֹּל בָּאִין לְתַחַת כְּנָפָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱמִיתָהוּ. אַתָּה מוֹצֵא יֵצֶר הָרָע הוּא מַרְגִּיל אֶת הָאָדָם לַחֲטוֹא, וְהוּא הוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק א, ז): מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא, לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט בָּעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מִן הַמִּשְׁפָּט שֶׁל גֵּיהִנֹּם. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן לָרְשָׁעִים עַל כָּל הַדִּינִין הָאֵלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד, כ): הִנְנִי אָנִי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה בִרְיָה וּבֵין שֶׂה רָזָה, מִצְרַיִם שִׁעְבְּדָה אֶת יִשְׂרָאֵל וְנִפְרַע הֵימֶנָּה וְדָנָהּ בְּמִצְרַיִם וְדָנָהּ בַּיָּם, לְמָה הָיוּ דוֹמִין, לְלִסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַרְמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְרָצְצוּ גְּפָנִים, בָּא הַמֶּלֶךְ וּמָצָא כַּרְמוֹ מְחֻבָּל וְנִתְמַלֵּא חֵמָה וְיָרַד עַל הַלִּסְטִים, לֹא הָיָה צָרִיךְ לֹא לְדָבָר וְלֹא לִבְרִיָה אֶלָּא הוּא יָרַד וְקָצְצָן וַעֲקָרָן כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ לְכַרְמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ מִצְרַיִם דָּנוּ בָּנָיו שֶׁל אֱלֹהִים דִּינִין קָשִׁים, נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵמָה וְהִכָּם, מַכָּה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָה וְלֹא שָׂבַע מִדָּמָם, שְׁפָטָם עֶשֶׂר פְּעָמִים וְאָמַר לֹא עָשִׂיתִי לָהֶן כְּלוּם, בָּאוּ לַיָּם וְהָרַג הֲמוֹנִים שֶׁאֵין לָהֶן חֵקֶר. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין פַּרְעֹה מִתְנַחֵם עַל הֲמוֹנוֹ עַד שֶׁיִּרְאֶה לְגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לב, לא): אוֹתָם יִרְאֶה פַרְעֹה וְנִחַם עַל כָּל הֲמוֹנוֹ.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁפָּט לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁסַּנְהֶדְּרִין יוֹשֶׁבֶת בַּמָּרוֹם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ט י): חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב וגו' דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ, יָשַׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא עַתִּיק יוֹמִין שֶׁיִּפָּרַע מֵאֵלּוּ שֶׁבָּאוּ עָלָיו בְּגַאֲוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ג): אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהַבִּרְיוֹנִים שֶׁלּוֹ גִּנּוּ אוֹתוֹ בַּפּוֹרְפִּירָא שֶׁהוּא לָבוּשׁ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ הִנַּחְתֶּם הַכֹּל וַעֲסַקְתֶּם בַּפּוֹרְפִּירָא שֶׁאֲנִי לָבוּשׁ, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי מַחֲלִיפָהּ וְנִפְרַע מִכֶּם. כָּךְ אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁנָּגְעוּ בְּעַתִּיק יוֹמִין, לֹא שֶׁהוּא זָקֵן אֶלָּא שֶׁיִּיגְעוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, כְּדִכְתִיב (מלאכי ב, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, אָמַר לָהֶם אֲנִי מַחֲלִיפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, וּפוֹרֵעַ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם דִּינִין אֲנִי מַרְבֶּה עֲלֵיכֶם שָׂכָר, וְהִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם עַל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהִיא חַיֵּיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח, ה): שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע, וְכֵן כָּל עִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ, לְהוֹרֵג נֶפֶשׁ, לְמַכֵּה שׁוֹר, לְמַבְעִיר בְּעֵרָה, כָּל אַחַת וְאַחַת כָּתַבְתִּי עָנְשָׁהּ בְּצִדָּהּ וּשְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִתְקִין שְׁנֵי דְרָכִים, אַחַת מְלֵאָה קוֹצִים וְדַרְדַּרִים וְסִירָאוֹת, וְאַחַת מְלֵאָה בֹּשֶׂם, וְהָעִוְרִים הוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ הָרָע וְהַקּוֹצִים מוֹסִיפִים מַכָּה עַל מַכּוֹתֵיהֶם, וְהַפִּקְחִים הוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וְנִמְצְאוּ הֵם הוֹלְכִין וּכְלֵיהֶם מִתְבַּשְׂמִים הֵימֶנָּה. כָּךְ הָאֱלֹהִים הִתְקִין שְׁנֵי דְרָכִים, לַצַּדִּיקִים אֶחָד וְלָרְשָׁעִים אֶחָד, מִי שֶׁאֵין לוֹ עֵינַיִם הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רְשָׁעִים וְנִתְקַל וְאֵין לוֹ עֲמִידָה, כְּבִלְעָם הָרָשָׁע שֶׁנִּטְרַף מִן הָעוֹלָם וּכְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִן הַחַיִּים, וּכְגֵיחֲזִי שֶׁיָּצָא מִן הָעוֹלָם רֵיקָם, אֲבָל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְהַלְּכִים בְּתוּמָם הֵם זוֹכִים וּבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, ז): מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הַרְבֵּה הוּא דִינָן שֶׁל רְשָׁעִים מַה שֶּׁמּוּכָן לָהֶם, מַה כְּתִיב בָּהֶם (תהלים יא, ו): יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים וגו', לְפִי שֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל הַמִּצְווֹת וְעַל הַדִּין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא נִתְּנוּ אֶלָּא אַחַר הַדִּבְּרוֹת, לְכָךְ עָנְשָׁן חָמוּר שֶׁהוּא מְבַטֵּל אֶת הַדִּבְּרוֹת. כֵּיצַד, בִּטְלוּ יִשְׂרָאֵל (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ, וּמָחַל לָהֶם, שֶׁאֵין בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מַמָּשׁ אֶלָּא קִנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, טז): יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ, וְכֵן כְּתִיב (תהלים קו, כ): וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר, וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים בַּזְּנוּת נָפְלוּ מֵהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. מָשָׁל לְבַת מְלָכִים שֶׁשִֹּׂחֲקָה לְסָרִיס, כָּעַס עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ, אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא לְסָרִיס שִׂחֲקָה, אָמַר לֹא כָּעַסְתִּי אֶלָּא עַל שֶׁהִרְגִּילָה אֶת עַצְמָהּ לִשְׂחֹק וְלִזְנוּת, וְכֵן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין אֶת הָאָדָם לְעֶרְוָה. כֵּיוָן שֶׁזִּנְתָה אָמְרוּ לְאָבִיהָ לָקְתָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קָטָפוֹרוֹס וְשָׁתַק. כָּךְ יִשְׂרָאֵל מַה נֶּהֱנוּ מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלֹא רוֹאָה וְלֹא שׁוֹמַעַת וְלֹא מְדַבֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, ח): כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, אֲבָל הַזְּנוּת שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁל מַמָּשׁ לָקוּ עָלָיו, וְנִמְחַל לָהֶם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲבָל עַל הַדִּינִין וְעַל הַמִּצְווֹת הָאֵלּוּ הִזְהִירָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, ב): שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה, וְכֵן (משלי ז, ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, יֵשׁ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שׁוֹפְטִים וְיֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל שׁוֹפְטִים וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה בֵּינֵיהֶם, מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא אֶצְלוֹ לְבַקְּרוֹ, אָמַר לִבְנֵי בֵיתוֹ הַאֲכִילוּהוּ כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, נִכְנַס אֵצֶל אַחֵר אָמַר לָהֶם הִזָּהֲרוּ בוֹ שֶׁלֹא יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ לָרִאשׁוֹן אָמַרְתָּ שֶׁיֹּאכַל מַה שֶּׁיִּרְצֶה וְלַשֵּׁנִי אָמַרְתָּ שֶׁלֹא יֹאכַל דָּבָר פְּלוֹנִי. אָמַר לָהֶם הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ לְחַיִּים לְפִיכָךְ אָמַרְתִּי שֶׁיֹּאכַל כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, אֲבָל זֶה שֶׁהוּא לְחַיִּים אָמַרְתִּי הִזָּהֲרוּ בוֹ. כָּךְ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁנִּפְרָשִׁים וְאֵינָן עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְאֵינָן עוֹשִׂין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, כה): וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים, אֲבָל הַמִּצְווֹת כְּתִיב בָּהֶן (ויקרא יח, ה): אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים צט, ד): וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֲרֵי נָתַן לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תּוֹרָתוֹ, אִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂין אֶת הַדִּינִין נוֹטֵל תּוֹרָתוֹ מִכֶּם, לָמָּה, שֶׁלֹא נָתַן לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה אֶלָא עַל מְנָת שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, וְאִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַדִּינִין, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִיר לָכֶם בָּתֵּי דִּינִין שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, כו): וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה א, כז): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה.

דָּבָר אַחֵר, וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נו, א): כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, כג): גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל טוֹב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִין לָדוּן עַל יְדֵי שֶׁקִּבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (ויקרא כו, מו): אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת, אֶלָּא הֱווּ יוֹדְעִים הַכֵּר פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט בַּל טוֹב, מַהוּ בַּל טוֹב, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַדַּיָּן יוֹשֵׁב וְדָן בֶּאֱמֶת כִּבְיָכוֹל מַנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וּמַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּצִדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ב, יח): וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט, וְכֵיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא פָנִים, כִּבְיָכוֹל מְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ וְעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, וְהַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם, מַה יֵּשׁ לְךָ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם רָאִיתִי אֶת הַדַּיָּן שֶׁהוּא נוֹשֵׂא פָנִים, וְעָמַדְתִּי לִי מִשָּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב, ו): מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה', וּמַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, שׁוֹלֵף חַרְבּוֹ כְּנֶגְדוֹ, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ דַּיָּן לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יט, כט): גּוּרוּ לָכֶם מִפְּנֵי חֶרֶב כִּי חֵמָה עֲוֹנוֹת חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּ שַׁדּוּן, שַׁדִּין כְּתִיב, שֶׁיֵּשׁ דִּין בָּעוֹלָם, לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַכֵּר פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט בַּל טוֹב, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא טוֹב לְךָ שֶׁאֲנִי מַנִּיחֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ז): טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ, לְכָךְ כְּתִיב: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, וַאֲנִי מְקָרֵב עַצְמִי עִמָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו, א): כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר כְּשֶׁרָאָה אֶת הַחֲלוֹם נִכְנַס דָּנִיֵּאל אֶצְלוֹ וְרָאָה שֶׁהוּא עָתִיד לְטָרְדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כט): וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ מְרַתֵּת וּמְפַחֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, טז): אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה, אָמַר לוֹ לָמָּה אַתְּ מְפַחֵד, אָמַר לוֹ רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֵינִי יָכוֹל לְאָמְרוֹ, אָמַר לוֹ (דניאל ד, טז): מָרִאי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ. מִי שֶׁדּוֹרֵשׁ הַמִּקְרָא הַזֶּה עוֹשֶׂה לְדָנִיֵּאל מֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁאָמַר לִנְבוּכַדְנֶצַּר: מָרִאי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ, אֵין שׂוֹנְאוֹ בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֶחֱרִיב אֶת בֵּיתוֹ וְהֶגְלָה אֶת בָּנָיו, וְעוֹד גַּם יִשְׂרָאֵל הָיוּ שׂוֹנְאָיו וְהָיָה מְקַלֵּל אוֹתָן. אֶלָּא נָתַן דָּנִיֵּאל לִבּוֹ כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר מָרִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָבֵא אֶת הַחֲלוֹם לְשׂוֹנְאֲךָ זֶה. אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר לְדָנִיֵּאל רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי (דניאל ד, ז ט): וַאֲרוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא, וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ, זֶה מֶלֶךְ גּוֹזֵר גְּזֵרָה, סוֹגֵר הַיָּם הַכֹּל מֵתִים, פּוֹתֵחַ הַיָּם הַכֹּל חַיִּים, לְכָךְ וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַחֲלוֹם אָמַר לוֹ מָה אֶעֱשֶׂה הֵיאַךְ אַתְּ מוֹלִיכֵנִי, אָמַר לוֹ (דניאל ד, כד): לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מָסַרְתִּי אֶת הַצְּדָקָה לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה, וְאַתָּה אוֹמֵר לָרָשָׁע וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, אֶלָּא אָמַר לִנְבוּכַדְנֶצַּר עֲשֵׂה צְדָקָה וּפְתַח אוֹצָרֶךָ, שֶׁרָאָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ עֲרוּמִים מִירוּשָׁלַיִם וְלֹא הָיָה בְּיָדָם שָׁוֶה פְּרוּטָה, לְכָךְ אָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה. פָּתַח אוֹצְרוֹתָיו וְהָיָה מְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (דניאל ד, כד): וְלִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'. שָׁמַע נְבוּכַדְנֶצַּר בַּת קוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַגְּשִׁין, אָמַר הַקּוֹל הַזֶּה מֵהֵיכָן הוּא, אָמְרוּ לוֹ אוֹתָן הָעֲנִיִּים שֶׁאָמַרְתָּ לָתֵת לָהֶם חֵלֶק וְהָיִינוּ מְחַלְּקִין לָהֶם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. אָמַר אִלּוּלֵי נְכָסִים שֶׁהָיָה לִי מֵהֵיכָן הָיִיתִי בּוֹנֶה כָּל הַמְדִינָה הַזֹּאת לִכְבוֹדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כז): עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא, וַאֲנִי מְבַזְבֵּז כָּל נְכָסִים, אִם יֵלְכוּ נְכָסַי אֵין לִי כָּבוֹד, נָעַל אֶת הָאוֹצָרוֹת. כֵּיוָן שֶׁאָמַר כָּךְ עָנָה אוֹתוֹ בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, כח): עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן שְׁמַיָא נְפַל, מִי גָרַם לוֹ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הַצְּדָקָה. וּמָה אִם הָרָשָׁע כָּךְ יִשְׂרָאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי: שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְשָׁמַע שֶׁפְּלוֹטִמְיָא נַעֲשֵׂית, הָלַךְ וְשָׁאַל לַלּוּדָר אָמַר מָתַי פְּלוֹטִמְיָא נַעֲשֵׂית, אָמַר לוֹ רְחוֹקָה הִיא, הָלַךְ וְשָׁאַל לְאוֹתוֹ שֶׁעוֹשֶׂה פְּלוֹטִמְיָא, וְאָמַר קְרוֹבָה הִיא. אָמַר זֶה, לֹא שָׁאַלְתִּי לַלּוּדָר וְאָמַר לִי רְחוֹקָה הִיא. אָמַר לוֹ זוֹ הִיא דַּעְתְּךָ שֶׁהָיִיתָ שׁוֹאֵל לַלּוּדָר, וְכִי רוֹצֶה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה פְּלוֹטִמְיָא, אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹרֵד וְנֶהֱרַג. כָּךְ שָׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְבִלְעָם אֵימָתַי תִּהְיֶה יְשׁוּעָה, אָמַר לָהֶם (במדבר כד, יז): אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹ הִיא דַעְתְּכֶם, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹף בִּלְעָם יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם וְאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא יְשׁוּעָתִי, אֶלָּא הֱיוּ דּוֹמִים לַאֲבִיכֶם שֶׁאָמַר (בראשית מט, יט): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה', צָפָה לִישׁוּעָה שֶׁהִיא קְרוֹבָה, לְכָךְ נֶאֱמַר, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא, כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעַתְכֶם אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא יְשׁוּעָתִי, יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ, אִלּוּלֵי שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אֵין לָכֶם זְכוּת, בִּשְׁבִילִי אֲנִי עוֹשֶׂה, כִּבְיָכוֹל כָּל יָמִים שֶׁאַתֶּם שָׁם בַּצָּרָה אֲנִי עִמָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, וַאֲנִי גוֹאֵל לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, טז): וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵם וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (זכריה ט, ט): גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלָיִם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע, וּמוֹשִׁיעַ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְנוֹשָׁע, הֱוֵי אֲפִלּוּ אֵין בְּיֶדְכֶם מַעֲשִׂים, עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר, שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קיט, קכא): עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעשְׁקָי, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹן הָעוֹלָם הִסְתַּכֵּל שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וְאָנוּ מִתְיָרְאִין מִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֶלָּא אַל תִּמְסְרֵנוּ בִּידֵיהֶם, הֱוֵי: עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק, מָשָׁל לְסוֹחֵר מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, שָׁמַע שֶׁלִּסְטִים בַּדֶּרֶךְ, מֶה עָשָׂה לָקַח פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ וַעֲשָׂאָהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, יָצָא לַדֶּרֶךְ וּתְפָשׂוּהוּ לִסְטִים, אָמְרוּ לוֹ מַה בְּיָדֶךָ, אָמַר לָהֶם כְּלֵי זְכוּכִית, אָמְרוּ לוֹ מִכַּמָּה זוֹ, אָמַר לָהֶם שְׁתַּיִם בְּסֶלַע וְשָׁלשׁ בְּסֶלַע. אָמְרוּ זֶה לָזֶה בִּשְׁבִיל אֵלּוּ אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ, הִנִּיחוּהוּ. נִכְנַס לַמְּדִינָה הִתְחִיל פּוֹתֵחַ הַגְּלוּסְקָאוֹת וְיָשַׁב לִמְכֹּר, נִכְנְסוּ אוֹתָן הַלִּסְטִים וְרָאוּ אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּמוֹכֵר, אָמְרוּ לוֹ בְּכַמָּה זוֹ, אָמַר לָהֶם זוֹ בְּעֶשְׂרִים זְהוּבִים, וְזוֹ בִּשְׁלוֹשִׁים. אָמְרוּ לוֹ אֵין אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ בַּדֶּרֶךְ שְׁתַּיִם בְּסֶלַע שָׁלשׁ בְּסֶלַע, אָמַר לָהֶם הֵן, אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה הָיִיתִי בְּמָקוֹם הַמָּוֶת, עַכְשָׁיו אִם אֵין אַתֶּם נוֹתְנִין לִי דָּמֶיהָ אֵין אַתֶּם נוֹטְלִין אוֹתָהּ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִצְווֹת אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁיִּרְאוּ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת הֵם תְּמֵהִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַשָֹּׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סד, ג): וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה, וְכִי מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ, אֶלָּא אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מַהוּ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מֵבִיא אֶת הַיְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ג, ט): לַה' הַיְשׁוּעָה, וּמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט כּוֹתֵב אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא מְקָרֵב אֶת הַיְשׁוּעָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשָׁפָט, שֶׁעָשָׂה שׁוֹפְטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יט, ה): וַיַּעֲמֵד [יהושפט] שֹׁפְטִים, וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב הֵן הָיוּ עוֹמְדִין וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מִלְחַמְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כ, טו): כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות יד, יד): ה' יִלָּחֵם לָכֶם, לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁעָשׂוּ אֶת הַדִּין גָּרְמוּ הַיְשׁוּעָה שֶׁתָּבוֹא, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה, הֱוֵי: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות כא, ב): כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי.