Chapter 20כ׳
1 א

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ג): שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר. שׁוֹט לַסּוּס זֶה פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֵשֶׁת אַבְרָם (קהלת ד, ט): טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד. וְאוֹמֵר (בראשית יב, טז): וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ. וּמֶתֶג לַחֲמוֹר, זֶה הָיָה אֲבִימֶלֶךְ, אֵימָתַי (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ וְאוֹמֵר (בראשית כ, ה ו): בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי, וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲמוֹר שֶׁהָיָה אָדָם רוֹכֵב עָלָיו, רָאָה אֶת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק, קָפַץ עָלָיו וְלֹא הִזִּיקוֹ, הִתְחִילוּ מְשַׁבְּחִין לַחֲמוֹר שֶׁדִּלֵּג עַל הַתִּינוֹק וְלֹא הִזִּיקוֹ. אָמְרוּ לָהֶם בְּעָלָיו חַיֵּיכֶם אִלּוּלֵי אֲנִי שֶׁהִמְשַׁכְתִּיו בָּרֶסֶן שֶׁל פִּיו הָיָה מַזִּיקוֹ. כָּךְ אָמְרוּ כָּשֵׁר הָיָה אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹא קָרַב אֵצֶל שָׂרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ וַאֲנִי לֹא הִנַּחְתִּיו, וַאֲנִי הוּא שֶׁמְּשַׁכְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמ, ט): אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, לְכָךְ נֶאֱמַר (משלי כו, ג): מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים זֶה פַּרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּלּוּ בַּמַּכּוֹת, שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָם שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מְשַׁל אֲבִימֶלֶךְ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס בַּפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ וְנָטַל דִּיפְלוֹמָטָר שֶׁלּוֹ בָּאֲפֵלָה, יָצָא וּתְפָשׂוֹ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה בְּיָדֶךָ, וְהָיָה מִירַתֵּת, אָמַר לוֹ לָמָּה אַתָּה מִירַתֵּת, שֶׁמָּא נָטַלְתָּ כְּלוּם מִן הַפָּלָטִין, אָמַר לוֹ לָאו, וּמָה הַדִּיפְלוֹמָטָר הַזֶּה, מִי נְתָנוֹ לְךָ. כָּךְ אָמַר אֲבִימֶלֶךְ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים (בראשית כ, ד): הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג, אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלֹא נָגַעְתִּי בָהּ. אָמַר לוֹ וּמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ עוֹשָׂה אֶצְלְךָ, וְעַכְשָׁו שַׁלְחָהּ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. (בראשית כ, ג ז): הִנְךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וגו' וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, מַהוּ וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, מָשָׁל לְרֹאשׁ הַמְדִינָה שֶׁשָּׁלַח אֶת עַבְדּוֹ אֵצֶל הַדַּיָּן לְהַכּוֹתוֹ, וְהִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מִן הַדַּיָּן, אָמַר לוֹ הַדַּיָּן לִי לֹא עָשִׂיתָ דָּבָר, יֹאמַר אֲדוֹנֶךָ וַאֲנִי מַנִּיחֶךָ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים אַבְרָהָם מָסַר לִי דִינוֹ מֵאֶמֶשׁ, וַאֲנִי הִכְתַּבְתִּי שֶׁאֲנִי (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, וְאַתָּה עֲשַׁקְתּוֹ, יִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וַאֲנִי עוֹזְבֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ז): וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה. (משלי כו, ג): מֶתֶג לַחֲמוֹר, מְשַׁל פַּרְעֹה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְרוֹעֶה אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים, מָצָא רָחֵל אַחַת מְשָׁכָהּ בֵּינֵיהֶן, שָׁלַח בַּעֲלָהּ אֶצְלוֹ וְאָמַר תֵּן לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ אֶצְלִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַשְׁקֶה בַּהֲמוֹתָיו, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ וְסָתַם אֶת הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַרְבִּיץ אֶת בַּהֲמוֹתָיו, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ, וְהָרַס אֶת הַצְּרִיפִין, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן הוּא רוֹעֶה, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ וְשָׂרַף אֶת כָּל הָעֵשֶׂב שֶׁהָיָה לוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִלְמֹד בָּאִסְכּוֹלִי, וְהָלַךְ וְלָקַח בְּנוֹ תַּחַת יָדוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ הֲרֵי רְחֵלְךָ. הָיָה מַנְהִיג וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ חֲבָשׁוֹ אֵצֶל בְּנוֹ, אָמַר לוֹ עַכְשָׁו אֵין רְחֵלְךָ בְּיָדִי לָמָּה אַתָּה חוֹבְשֵׁנִי, מַה יֵּשׁ לְךָ בְּיָדִי עוֹד. אָמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל מַה שֶּׁיָּלְדָה וְגִזּוֹתֶיהָ כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיְתָה אֶצְלֶךָ. הִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר וּלְוַאי לֹא נְתַתִּיהָ, וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים עָמַד בִּדְבָרָיו וְלֹא שְׁלָחָהּ לוֹ וְהוּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָחֵל אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹעֶה חֲזִירִים זֶה פַּרְעֹה. יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְנָתַן עֲלֵיהֶם מִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יב): וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, וְאוֹמֵר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלוֹד. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה אֱמֹר לְפַרְעֹה (שמות ז, טז): שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי, הָלַךְ וְאָמַר לוֹ, הִתְחִיל אוֹמֵר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, הִתְחִיל משֶׁה וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הוּא אוֹמֵר מִי ה' וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ, אָמַר לוֹ הֵיכָן מִצְרַיִם שׁוֹתִים, אָמַר לוֹ מִנִּילוּס, אָמַר לוֹ הֲפֹךְ אוֹתוֹ לְדָם, אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לְהָפְכוֹ, יֵשׁ אָדָם שׁוֹתֶה מִן הַבְּאֵר מַשְׁלִיךְ אֶבֶן לְתוֹכָהּ, אָמַר לוֹ יֵלֵךְ אַהֲרֹן וְיַהַפְכֶנוּ, הָלַךְ אַהֲרֹן וְהִכָּהוּ וְנֶהְפַּךְ לְדָם. לָמָּה לֹא הִכָּה אוֹתוֹ משֶׁה, אָמַר נִשְׁלַכְתִּי לְתוֹכוֹ וְלֹא הִזִּיקַנִי, וּבִשְׁבִיל כֵּן הִכָּהוּ אַהֲרֹן. הִתְחִילוּ הַמִּצְרִים מְבַקְּשִׁים לִשְׁתּוֹת וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִין, חָזַר וְאָמַר: שַׁלַּח עַמִּי, וְלֹא רָצָה, אָמַר לוֹ הֵיכָן בְּהֶמְתּוֹ רוֹעָה, בַּמִּדְבָּר, שָׁלַח עֲלֵיהֶן בָּרָד וְשִׁבֵּר כָּל עֵץ שֶׁלָּהֶם וְשָׂרַף אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וגו'. וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח לָהֶם אַרְבֶּה וְאָכַל כָּל יֶרֶק הָעֵץ, וְנָטַל מַקְלוֹ וְשָׂרַף [וערף] כָּל בְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, ג): וְהִנֵּה יַד ה' הוֹיָה. הֵבִיא עָלָיו כָּל הַמַּכּוֹת וְלֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם, וְאַחַר כָּךְ נָטַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ. רָדַף אַחֲרֵיהֶם תְּפָשׂוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּצַד בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. הִתְחִיל פַּרְעֹה אוֹמֵר וּלְוַאי לֹא שִׁלַּחְתִּים, וְהֵם אוֹמְרִין רְאֵה אִישׁ שֶׁעָמַד בִּדְבָרָיו שֶׁמְשַׁלְּחָן הֲרֵי הוֹרְגוֹ, הֱוֵי: וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶם שֵׁבֶט, לְפִי שֶׁמִּכָּל מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הִרְגִּישׁוּ עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶן אֶת הַשְּׁחִין, כֵּיוָן שֶׁלָּקוּ אָמְרוּ אֵלּוּ לָאֵלּוּ הֲרֵי מַכָּה רָעָה. וְאֵין לְשׁוֹן שֵׁבֶט אֶלָּא שְׁחִין, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב ט, לד): יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, אָמַר פַּרְעֹה הֲרֵי לָקָה עַמִּי וְהָרַג אֶת בְּנִי, וַהֲרֵי בָּנָיו יוֹצְאִין, כֵּיוָן שֶׁשִּׁלְּחָם הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי וַוי, הֱוֵי: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה נ, לג לד): כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה [וגו'] גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ מְכֹר לִי אֶת הַפַּרְדֵּס הַזֶּה, מָכַר לוֹ בְּמָנֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּעַל הַפַּרְדֵּס מַה בְּתוֹכוֹ. אָמְרוּ לוֹ בְּכַמָּה מָכַרְתָּ אֶת הַפַּרְדֵּס, אָמַר לָהֶם בְּמָנֶה. אָמְרוּ לוֹ יֵשׁ בּוֹ זֵיתִים בְּמֵאָה מָנֶה, גְּפָנִים בְּמֵאָה מָנֶה, רִמּוֹנִים בְּמֵאָה מָנֶה, מִינֵי בְּשָׂמִים בְּמֵאָה מָנֶה, וְכֵן כָּל מִין וּמִין בְּמֵאָה מָנֶה, אָמְרוּ לוֹ וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ מָה אַתָּה מוֹכֵר וּמַה יֵּשׁ בַּפַּרְדֵּס (שיר השירים ד, יג יד): כְּפָרִים עִם נְרָדִים נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, וְאִלּוּ לֹא הָיוּ שֶׁל לוֹקֵחַ אֶלָּא מַעְיָנוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, דַּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים יג, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, הִתְחִיל הַמּוֹכֵר תּוֹהֶא. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה כְּשֶׁשִּׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ לְפָנָיו כְּלוּם, אָמְרוּ לוֹ גְּדוֹלֵי מַלְכוּת מֶה עָשִׂיתָ, אִלּוּ לֹא הָיָה בְּיָדָם אֶלָּא הַבִּזָּה לְבַדָּהּ דַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לח): וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכַּמָּה עֲשִׁירִים הָיוּ בָהֶם, כַּמָּה חֲכָמִים וְכַמָּה בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, כַּמָּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לג): וְכָל שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה נ, לג): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי וַוי, וַיְהִי בְּשַׁלַּח.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז, טו): הַשּׁוֹלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם רִמָּה וְתוֹלֵעָה וּבְטֵלִים מִן הָעוֹלָם וּמְבַקְּשִׁים לְבַטֵּל דְּבָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם אַתֶּם אֲמַרְתֶּם (שמות ה, ב): וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי (שמות ה, א): שַׁלַּח עַמִּי, נִרְאֶה דִּבְרֵי מִי עוֹמְדִים דִּבְרֵי מִי בְּטֵלִים. לַסּוֹף עָמַד פַּרְעֹה מֵעַצְמוֹ וְהָלַךְ וְנָפַל עַל רַגְלָיו שֶׁל משֶׁה וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה פַּרְעֹה דְּבָרֶיךָ עָמְדוּ אוֹ דְּבָרַי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, אֵימָתַי וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, וְכִי פַּרְעֹה שִׁלְּחָם, בִּלְעָם אָמַר (במדבר כג, כב): אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְכָאן כְּתִיב: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, אֶלָא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה פַּרְעֹה מְלַוֶּה אוֹתָם וְאוֹמֵר לָהֶם הִתְפַּלְּלוּ וּבַקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, לב): גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי, וְאֵין שִׁלּוּחַ הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא לְוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, טז): וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה (דברים כב, ז): שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, וְאַתָּה שִׁלַּחְתָּ אֶת הָאָבוֹת וּבָנִים הִשְׁלַכְתָּ לַיְאוֹר, אַף אֲנִי מְשַׁלֵּחַ אוֹתְךָ לַיָּם וּמְאַבֵּד אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, וְאֶקַּח אֶת בִּתְּךָ וְאוֹרִישׁ לָהּ גַּן עֵדֶן.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ד, יג): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה וְהָיָה בָּהּ גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, עָמַד וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, עָמַד אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקְּנָאָהּ, וְהֶעֱבִיר אוֹתוֹ הַגַּל מִתּוֹכָהּ וּמָצָא תַּחְתָּיו מַיִם חַיִּים, נְטָעָהּ גְּפָנִים עֲשָׂאָהּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, נָטַע בָּהּ רִמּוֹנִים הֶעֱמִידָהּ עַל קַנִּים, בָּנָה מִגְדָּל בְּתוֹכָהּ וְהוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר עָלֶיהָ הָיָה מְשַׁבְּחָהּ. עָבַר עָלֶיהָ אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁמְכָרָהּ רָאָה אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, אָמַר אוֹי לִי שֶׁכָּךְ מָכַרְתִּי אוֹי לִי שֶׁכָּךְ הוֹצֵאתִי מִיָּדִי. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם גַּל שֶׁל צְרוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ נַעֲשׂוּ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים וגו', נַעֲשׂוּ כְּגֶפֶן הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, ט): גֶּפֶן מִמִצְרַיִם תַּסִּיעַ, נַעֲשׂוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם. נָטַע בָּהּ כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יד): נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן. נָטַע בָּהּ תַּפּוּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ח, ה): תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ. סְמָכָהּ עַל הַקַּנִּים, אֵלּוּ קְנֵי הַמְנוֹרָה. מָצָא בָהּ מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, טו): מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים. בָּנָה בָּהּ מִגְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, ב): וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ. הוֹשִׁיב בְּתוֹכָהּ שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא, ה): ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְךָ עַל יַד יְמִינֶךָ, כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת רוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשַׁבְּחִין אוֹתָן, וּמִי הָיָה מְשַׁבְּחָן, בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, ה ו): מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ. בִּלְעָם רָאָה אוֹתָן וְתָמַהּ, פַּרְעֹה רָאָה אוֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כֹּהֲנִים לְוִיִם וְיִשְׂרְאֵלִים, דְּגָלִים דְּגָלִים, הִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאָמַר אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ, לָכֵן נֶאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קכד, ז): נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים, מָשָׁל לְיוֹנָה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּקִנָּהּ, רָאָה אוֹתָהּ נָחָשׁ רָע הָיָה מְבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ, בָּרְחָה הֵימֶנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר, עָלָה וְיָשַׁב לָהּ בְּקִנָּהּ, נָפְלָה הָאֵשׁ בְּקִנָּהּ וְנִשְׂרַף הַנָּחָשׁ, פָּרְחָה הַצִּפּוֹר וְיָשְׁבָה לָהּ בַּגַּג, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרַף הַנָּחָשׁ וְהַקֵּן אָמְרוּ לַצִּפּוֹר עַד מָתַי אַתְּ פּוֹרַחַת מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם זֶה, הָלְכָה וּמָצְאָה לָהּ קֵן נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְיָשְׁבָה לָהּ בְּתוֹכוֹ. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהָיָה פַּרְעֹה הַנָּחָשׁ מִתְחַכֵּם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, י): הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ, וְהוּא נִמְשַׁל כַּנָּחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר [על פי (יחזקאל כט, ב ג)]: הִנָּבֵא עַל פַּרְעֹה הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, בָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל מִפָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יא, יא): יֶחֶרְדוּ כְּצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִשְׂרַף פַּרְעֹה בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ז): תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ. יָשְׁבוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, ח): וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאַחַר כָּךְ בָּרְחוּ כְּצִפּוֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, ח): כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ לָהֶם קֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד, ד): גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וְכֵן דָּוִד אָמַר (תהלים קלב, ה): עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב, לְכָךְ נֶאֱמַר: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, כְּשֶׁשָּׁלַח פַּרְעֹה אֶת הָעָם מִי צָוַח וַוי, פַּרְעֹה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִמְדִינָה אַחַת, הָלַךְ וְשָׁרָה אֵצֶל עָשִׁיר אֶחָד וְקִבֵּל הֶעָשִׁיר בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ בְּעַיִן טוֹבָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִי קִבֵּל בְּנוֹ וּבְאֵיזֶה מְדִינָה הוּא, הָיָה מְשַׁלֵּחַ אִגֶּרֶת אֵצֶל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לוֹ שַׁלַּח אֶת בְּנִי פַּעַם אַחַת וּב' וְג' הָיָה מְשַׁלֵּחַ בְּכָל זְמַן וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, עַד שֶׁהָלַךְ וְהוֹצִיא לִבְנוֹ בְּעַצְמוֹ, הִתְחִיל אוֹתוֹ הָאִישׁ צוֹעֵק עַל שֶׁיָּצָא בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמְרוּ לוֹ שְׁכֵנָיו לָמָּה אַתָּה צוֹעֵק, אָמַר לָהֶם כָּבוֹד הָיָה לִי כְּשֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶצְלִי שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ כּוֹתֵב אִגֶּרֶת לִי, וְהָיָה זָקוּק לִי וְהָיִיתִי סָפוּן בְּפָנָיו, עַכְשָׁו שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מֵאֶצְלִי אֵינוֹ נִזְקָק לִי בְּדָבָר, לְכָךְ אֲנִי צוֹעֵק. כָּךְ אָמַר פַּרְעֹה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אֶצְלִי הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָקוּק לִי וְהָיִיתִי סָפוּן בְּפָנָיו וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לִי אִגֶּרֶת בְּכָל שָׁעָה וְאוֹמֵר (שמות ט, א): כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח עַמִּי, וְהָיָה פַּרְעֹה שׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְלֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְשַׁלְּחָם, כְּשֶׁיָּרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם וְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, הִתְחִיל פַּרְעֹה צוֹעֵק וַוי שֶׁשִּׁלַּחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מִי אָמַר וַוי, משֶׁה אָמַר וַוי, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁנַּעֲשָׂה לְבִתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שׁוֹשְׁבִין וְהָיָה רוֹאֶה בַּמַּזָּל שֶׁהוּא מוֹצִיאָהּ מִבֵּית אָבִיהָ וְאֵינוֹ בָּא עִמָּהּ לְבֵית הֶחָתָן לְחֻפָּתָהּ, הִתְחִיל בּוֹכֶה, אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה, אָמַר לָהֶם בּוֹכֶה אֲנִי שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי לְהוֹצִיאָהּ וְאֵינִי בָּא עִמָּהּ לְחֻפָּתָהּ. כָּךְ אָמַר משֶׁה, צוֹעֵק אֲנִי שֶׁנִּתְיַגַּעְתִּי לְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְאֵינִי נִכְנַס עִמָּהֶן לָאָרֶץ, לְכָךְ: וַיְהִי בְּשַׁלַּח.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁמָּצָא צְרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מַה בְּיָדוֹ, אָמַר לְאֶחָד בַּדֶּרֶךְ רְצוֹנְךָ לִטֹּל הַצְּרוֹר הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי, אָמַר לוֹ לָמָּה לִי צְרוֹר שֶׁלְךָ, אָמַר לוֹ טֹל אוֹתָהּ וְאֵינִי עוֹמֵד בְּפָנֶיךָ, נְטָלָהּ הֵימֶנּוּ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס בַּמְדִינָה יָשַׁב וְחָרַז הַגְּדוֹלוֹת לְעַצְמָן וְהַקְטַנּוֹת לְעַצְמָן וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת לְעַצְמָן. נִכְנַס אוֹתוֹ שֶׁמָּסַר לוֹ אֶת הַצְּרוֹר, בָּעִיר, וְרָאָה אֶת הָאִישׁ שֶׁנְּטָלוֹ הֵימֶנּוּ שֶׁפְּתָחָן בַּחוּץ וְאָדָם בָּא לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ קְטַנָּה זוֹ בְּכַמָּה, אָמַר לוֹ בְּמֵאָה רִבּוֹא, וְהַגְּדוֹלָה בְּכַמָּה, אָמַר לוֹ בְּאֶלֶף רִבּוֹא, וְהַבֵּינוֹנִיּוֹת בְּכַמָּה, אָמַר לוֹ בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רִבּוֹא. כֵּיוָן שֶׁרָאָה כָּךְ קָרַע בְּגָדָיו, אָמַר כָּל הָעשֶׁר הַזֶּה בְּיָדִי הָיָה וְחִנָּם הוֹצֵאתִי מִיָּדִי אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁכָּךְ הוֹצִיא מִיָּדוֹ. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה, הַצְּרוֹר שֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, יג): צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, הִתְחִיל צוֹוֵחַ (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ, הִתְחִיל משֶׁה מוֹנֶה אוֹתָן, שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חוּץ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹא מָנָה אוֹתָן, כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה כָּל הָאֻכְלוּסִין, הִתְחִיל צוֹוֵחַ וַוי, הֱוֵי: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.

10 י

דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סו, ג): אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אִמְרוּ לְפוֹעֲלָא טָבָא יְיַשֵּׁר כֹּחֶךָ, כֵּיצַד הַנִּצְלָבִין צוֹלְבִין אֶת צוֹלְבֵיהֶן הַנֶּהֱרָגִין הוֹרְגִין אֶת הוֹרְגֵיהֶן, הָמָן חָשַׁב לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. פַּרְעֹה אָמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְהוּא הוּשְׁלַךְ לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ד): מַרְכְּבֹת פַּרְֹעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, הֱוֵי: אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ. מַהוּ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּבָּרוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר יֵעָשׂוּ כַּזָּבִים בְּדִבְרֵיהֶם, כָּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה, כא): וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, אַתָּה מוֹצֵא נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר (דניאל ג, כה): וְרֵוֵה דִי רְבִיעָאָה דָּמֵי לְבַר אֱלָהִין, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְסָרוֹ לַמַּלְאָךְ הַשָֹּׂטָן וְהִתְחִיל מְנַגְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אִי רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה, אֱמֹר מָה רָאִיתָ, הִתְחִיל אוֹמֵר (דניאל ג, כח): בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבַד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁזִיב לְעַבְדוֹהִי, לָא כְתִיב אֶלָּא מַלְאֲכֵהּ, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיבֶיךָ, יַעֲשׂוּ כְזָבִים דִּבְרֵיהֶם. וְעוֹד אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ד, לב): וְלָא אִיתַי דִי יְמַחֵא בִידֵהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה שֶׁמָּא אֲנִי מַעֲבִיר בִּיָיא עַל בְּרִיָּה, חָזַר וְאָמַר (דניאל ד, לד): דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשׁוֹט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ. פַּרְעֹה עַל יְדֵי שֶׁאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה', חָזַר וְאָמַר (שמות ט, כז): ה' הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר (שמות ה, ב): וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ, הוּא הָיָה מַחֲזִיר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם, צְאוּ לְשָׁלוֹם, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.

11 יא

וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹא נָהַג עִמָּם כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, הֵיאַךְ דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, מִי שֶׁהוּא קוֹנֶה עֲבָדִים קוֹנֶה אוֹתָם עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ מַרְחִיצִין אוֹתוֹ וְסָכִין אוֹתוֹ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ וְטוֹעֲנִין אוֹתוֹ וּמְאִירִין לְפָנָיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה כֵן לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לֹא נָחָם אֱלֹהִים כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהָיָה מַרְחִיצָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וְסָךְ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ט): וַאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן. וְהִלְבִּישָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, י): וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה. וּנְשָׂאָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ד): וָאֶשָׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. וּמֵאִיר לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ [וגו', ולא נחם אלהים דרך ארץ] פְּלִשְׁתִּים, לָמָּה, אֶלָּא שֶׁטָּעוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁלֹא שָׁלַם הַקֵּץ, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם שְׁלשִׁים רִבּוֹא. וְלָמָּה נֶהֶרְגוּ, שֶׁחִשְּׁבוּ מִיּוֹם שֶׁנִּדְבַּר עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים וְטָעוּ שְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ט): בְּנֵי אֶפְרָיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת, לוּלֵי שֶׁטָּעוּ לֹא יָצָאוּ, מִי הָיָה חָפֵץ לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו, אֶפְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, יג): וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו, וַהֲרָגוּם פְּלִשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ז, כ כא): וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח, וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַּת. וְהָיוּ עַצְמוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין בַּדֶּרֶךְ חֳמָרִים חֳמָרִים, שֶׁכְּבָר הָיָה לָהֶם שְׁלשִׁים שָׁנָה שֶׁיָּצְאוּ עַד שֶׁלֹא יָצְאוּ אֲחֵיהֶם מִמִּצְרָיִם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹת בְּנֵי אֶפְרַיִם שְׁטוּחִין בַּדֶּרֶךְ יַחְזְרוּ לְמִצְרָיִם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וּבִקֵּשׁ לֵילֵךְ לִמְדִינָתוֹ, הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן וְלֹא הִסְפִּיק לִכָּנֵס לַמְדִינָה עַד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ, קְבָרָהּ עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אֲחוֹתָהּ, אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲרֵינִי מְסַבְּבָה שֶׁלֹא תִּרְאֶה קִבְרָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ וְתַחֲזֹר לָהּ, מֶה עָשָׂה סִבְּבָה מֵאֲחוֹרֵי הַמְדִינָה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיוּ מְסַבְּבִים אֶת הַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלֹא יִרְאוּ עַצְמוֹת אֲחֵיהֶם מֻשְׁלָכִין בַּדֶּרֶךְ וְיַחְזְרוּ לְמִצְרָיִם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל דָּמָם שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם וְטָבַל בּוֹ כֵלָיו כִּבְיָכוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֶנְקֹם נִקְמָתָן שֶׁל בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.

12 יב

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּחָם פַּרְעֹה לֹא נִתְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ וְהָלַךְ אָבִיו וְהִצִּילוֹ מִן הַלִּסְטִים וַהֲרָגָן, וְהָיָה הַבֵּן אוֹמֵר לְאָבִיו כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ לִי, כָּךְ וְכָךְ הִכּוּ אוֹתִי וְשִׁעְבְּדוּ אוֹתִי, אַף עַל פִּי שֶׁהֲרָגָן לֹא הָיָה מִתְנַחֵם, אֶלָּא הָיָה אוֹמֵר כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ לִבְנִי. כָּךְ עָשׂוּ הַמִּצְרִים שִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יד): וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת וְגָאַל אֶת בָּנָיו, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אוֹמֵר אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֶהֱרֹג לְכֻלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וּכְתִיב (שמות טו, א): סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, וּכְתִיב (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם.

13 יג

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם, מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחַד עָשָׂר מַסָּעוֹת, אֶלָּא נְשָׂאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, ב): אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, וְאַחַר כָּךְ (דברים א, ג): וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָנִים וְנִשְׁבּוּ, וְהָיוּ בְּשִׁעְבּוּד וּמֵתוּ מֵהֶן, יָרַד הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיל מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם וְהָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו עַל שֶׁהִצִּיל אֶת בָּנָיו, אֲבָל לֹא הָיָה מִתְנַחֵם עַל אוֹתָן שֶׁמֵּתוּ.

14 יד

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּיַד הַבַּרְבָּרִים וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בּוֹ יוֹתֵר, לְיָמִים הָלַךְ הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיל אֶת בְּנוֹ מִיָּדָן, אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ בְּנִי אֲנִי שָׂמֵחַ עַל שֶׁהִצַּלְתִּיךָ מִיָּדָן, אֲבָל אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם כְּשֵׁם שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּךָ. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם בְּטִיט וּבִלְּבֵנִים, וְנִגְלָה עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִצִּילָן וְהָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו עַל שֶׁהִצִּילָן, אָמַר אֵינִי מִתְנַחֵם עַד שֶׁאַרְדֶּה אוֹתָן לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר בָּנִים וְהָיָה לוֹ עֶשֶׂר אוּסִיּוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֶתֵּן אוֹתָם לְבָנַי נִמְצָא אֲנִי עוֹשֶׂה בֵּינֵיהֶן מְרִיבָה, אֶלָּא הֲרֵינִי מַמְתִּין עַד שֶׁאֶקְנֶה עוֹד שְׁתַּיִם וַאֲחַר כָּךְ אֲחַלְּקֵם בֵּינֵיהֶם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי מַכְנִיסָן עַכְשָׁיו לָאָרֶץ אֵין בָּהּ חֵלֶק לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אֶלָּא הֲרֵינִי מְעַכְּבָן בַּמִּדְבָּר עַד שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵן וְיִטְלוּהוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מַכְנִיסָן לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים.

15 טו

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לִתֵּן לוֹ יְרֻשָׁה, וְאוֹמֵר, אִם נוֹתְנָהּ לוֹ אֲנִי עַכְשָׁו, עֲדַיִן קָטָן הוּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשָׁמְרָהּ, אֶלָּא עַד שֶׁיִּלְמַד בְּנִי כְּתָבִין וְיַעֲמֹד עַל עָמְקָן, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי נוֹתְנָהּ לוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי מַכְנִיס עַכְשָׁו יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, עֲדַיִן לֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִצְווֹת, וְאֵינָן יוֹדְעִין עִסְקֵי תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אֶלָּא אֶתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ אַכְנִיסֵם לָאָרֶץ.

16 טז

דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים, לָמָּה דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, עָמְדוּ וְקָצְצוּ הַנְּטִיעוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיוּ סְבוּרִים שֶׁבַּמִּדְבָּר תְּהֵא דִּירָתָם, עָמְדוּ וְנָטְעוּ נְטִיעוֹת וְגִדְּלוּ אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיסָן לָאָרֶץ. וְרַבֵּנוּ הַגָּדוֹל אוֹמֵר, לְפִי שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֵימָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, עִכְּבָן אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר וּמֵאִיר לָהֶם בְּעַמּוּד עָנָן בַּיּוֹם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה, וְשָׁמְעוּ כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְנָפְלָה עֲלֵיהֶם רְעָדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, טז): תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, וְאַחֲרָיו מַה כְּתִיב (שמות טו, יז): תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ.

17 יז

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, כְּגוֹן סוֹחֵר אֶחָד שֶׁקָּנָה פָּרָה לְקִנְיָן, וְהָיָה בֵּיתוֹ אֵצֶל בֵּית הַשְּׁחִיטָה, אָמַר אִם אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל דֶּרֶךְ בֵּיתִי, הִיא רוֹאָה אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה וְאֶת הַדָּמִים וְהִיא בּוֹרַחַת, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹלִיכָהּ אֶל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. כָּךְ הָיוּ בְּנֵי עַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן וְכָל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים עֲתִידִין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל הַמִּלְחָמָה וְיַחְזְרוּ לָהֶם לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, יז): פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלִיכָן דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם.

18 יח

מַהוּ וַיַּסֵּב, שֶׁהִקִּיפָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁהוּא אוֹמֵר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וּכְגוֹן רוֹעֶה שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ וְרָאָה זְאֵבִין בָּאִין עַל הַצֹּאן וְהָיָה סוֹבֵב אֶת הַצֹּאן שֶׁלֹא יִנָּזֵקוּ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וּמוֹאָב וּכְנַעַן וַעֲמָלֵק עוֹמְדִין וְנוֹתְנִין אֶת הָעֵצָה הֵיאַךְ לָבֹא עַל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, סִבֵּב אוֹתָן שֶׁלֹא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם. וְלֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבָד אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא כָּךְ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קכה, ב): יְרוּשָׁלָיִם הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ. דָּבָר אַחֵר, וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים.

What does “…led the people around (vayasev)…” (Exodus 13:18) mean? That the Holy One surrounded them, just as it says “But I will be for it-says the Lord-a wall of fire around (saviv)…” (Zechariah 2:9) Like a shepherd who was shepherding his sheep and saw wolves descending upon them, he turned back the sheep in order that they not be hurt. So to, when Israel came out of Egypt the chiefs of Edom, Moav, Canaan and Amalek stood around and took counsel on how to come upon Israel. When the Holy One saw this He sent them around in order that they not come upon them, as it says “So God led the people around…” (Exodus 13:18) Not only was this so in this world, but it will be so in the next as well. From where do we do know this? As David said “Jerusalem has mountains around it, and the Lord is around His people…” (Psalms 125:2) Another explanation. “So God led the people around…” (Exodus 13:18) From here our Rabbis said that even the poorest in Israel should not eat until he reclines (yasev), because this is what the Holy One did for them ‘So God led the people around (vayasev).’

19 יט

וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָלוּ מְזֻיָּנִין. וַיִּקַח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי י, ז): חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים בְּכֶסֶף וְזָהָב, וּמשֶׁה הָיָה עָסוּק בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, עָלֶיךָ נִתְקַיֵּים חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת, יוֹסֵף הָיָה חַיָּב לְאָבִיו לְקָבְרוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְאַתָּה לֹא בְּנוֹ וְלֹא בֶּן בְּנוֹ, וְלֹא הָיִיתָ חַיָּב לַעֲסֹק בּוֹ, וְקָבַרְתָּ אוֹתוֹ, וְכֵן אֲנִי שֶׁאֵינִי חַיָּב לִבְרִיָּה, אֲנִי מְטַפֵּל בְּךָ וְאֶקְבְּרֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיא. וּמִנַיִן הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ הֵיכָן הָיָה יוֹסֵף קָבוּר, יֵשׁ אוֹמְרִים סֶרַח בַּת אָשֵׁר, הָרְאָה אוֹתוֹ, וְהָיָה קָבוּר בַּנִּילוּס, מֶה עָשָׂה משֶׁה וכו': וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין הָיָה קָבוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְלָכִים קְבוּרִים, וְעָשׂוּ מִצְרִים כְּלָבִים שֶׁל זָהָב בִּכְשָׁפִים שֶׁאִם יָבוֹא אָדָם לְשָׁם יִהְיוּ נוֹבְחִים וְקוֹלָן הוֹלֵךְ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, וְשִׁתְּקָן משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות יא, ז): וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ. הִתְחִיל משֶׁה צוֹוֵחַ יוֹסֵף יוֹסֵף הִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ (בראשית נ, כה): פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, מִיָּד נִתְנַדְנֵד הָאָרוֹן וּנְטָלוֹ משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף. וְהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף מְחַזְּרִין עִמָּהֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאַחֶיךָ (בראשית נ, כא): אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם, חַיֶּיךָ אַתָּה נִפְטָר וְיִהְיוּ עַצְמוֹתֶיךָ מְחַזְּרִין עִמָּהֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט, ו): וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְאֵין אָדָם אֶלָּא יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ס): אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, וּכְתִיב (תהלים עח, סז): וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף, בִּזְכוּת עַצְמוֹתֶיךָ הֵם עוֹשִׂים פֶּסַח קָטָן. כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶלָּא הוּא נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עֲלֵיהֶם, וְהֵם נִשְׁבָּעִים לוֹ שֶׁאֵין בְּלִבָּם עָלָיו. לָמָּה וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁהִכְנִיס יֵינוֹ בַּמַּרְתֵּף, נִכְנְסוּ הַגַּנָּבִים וְנָטְלוּ הַחֲבִיּוֹת וְהָלְכוּ לָהֶם וְשָׁתוּ אוֹתוֹ, וּבָא בַּעַל הַיַּיִן וּמָצָא אוֹתָם שֶׁגָנְבוּ הֶחָבִית, אָמַר לָהֶם שְׁתִיתֶם הַיַּיִן הַחֲזִירוּ הֶחָבִית לִמְקוֹמוֹ. כָּךְ מִשְּׁכֶם גָּנְבוּ אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף אוֹתוֹ וּמָכְרוּ אוֹתוֹ, וּכְשֶׁבָּא לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הִשְׁבִּיעַ אוֹתָם, אָמַר לָהֶם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם אֶחָי, מִשְּׁכֶם גְּנַבְתֶּם אוֹתִי חָי, הַחֲזִירוּ אֶת עַצְמוֹתַי לִשְׁכֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם.