Chapter 13י״ג
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כז, ג): כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם, שָׁאַל אַבְנִימוֹס הַגַּרְדִי אֶת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר לָהֶם הָאָרֶץ הֵיאַךְ נִבְרֵאת תְּחִלָּה. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם בָּקִי בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֶלָּא לֵךְ אֵצֶל אַבָּא יוֹסֵף הַבַּנָּאי, הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הַקְּרוּיָא, אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה יֵשׁ לִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ, אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לֵירֵד מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי שְׂכִיר יוֹם אֶלָּא שְׁאַל מַה תְּבַקֵּשׁ, אָמַר לֵיהּ הֵיאַךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ תְּחִלָּה, אָמַר לֵיהּ נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָפָר מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְזָרַק עַל הַמַּיִם וְנַעֲשָׂה אֶרֶץ, וּצְרוֹרוֹת קְטַנִּים שֶׁהָיוּ בֶּעָפָר נַעֲשׂוּ הָרִים וּגְבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, לח): בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ, וּבָרוּר הוּא הַדָּבָר בְּאָזְנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל, מַהוּ כֹּבֶד אֶבֶן, מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת אֵינוֹ אוֹמֵר הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֵלּוּ. מַהוּ וְנֵטֶל הַחוֹל, אֶלָּא הַחוֹל שֶׁהַמַּיִם עוֹמְדִים עָלָיו לְמַעְלָה, וְהוּא נָתוּן מִלְּמַטָּה וְהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקָרָה הִיא בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם וְרוֹאִין כְּאִלּוּ יְגִיעָה הִיא לְפָנַי, וְאֵינָהּ יְגִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כח): לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע, בַּמֶּה אֲנִי יָגֵעַ בְּמִי שֶׁהוּא מַכְעִיס לְפָנַי בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (מלאכי ג, יז): הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, הֱוֵי וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם, דָּבָר אַחֵר, כֹּבֶד אֶבֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבַּדְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם שֶׁנִּקְרְאוּ אֶבֶן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, כד): מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. וְנֵטֶל הַחוֹל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, שֶׁנָּטַלְתִּי אוֹתָם בָּעוֹלָם וְאָמַרְתִּי (זכריה ב, יב): כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא, עֵינִי כְּתִיב, וְעָמְדוּ וְהִכְעִיסוּ לְפָנַי וּבִקַּשְׁתִּי לְכַלּוֹתָן וּלְהַשְּׁלִיכָן מֵעַל פָּנָי, וְאָמַרְתִּי בִּשְׁבִיל פַּרְעֹה הָרָשָׁע שֶׁלֹא יֹאמַר לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּילָן וְעָמַד עֲלֵיהֶן וַהֲרָגָן, הֱוֵי וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם, הֱוֵי כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, כו): אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, מַהוּ אַפְאֵיהֶם, אָמַרְתִּי בְאַפִּי אַיֵּה הֵם. דָּבָר אַחֵר, אַפְאֵיהֶם, אָמַרְתִּי בְּאַף שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנַי אַיֵּה הֵם לֹא יִהְיוּ אֶלָּא (דברים לב, כו): אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, וּמִי גָרַם לָהֶם שֶׁיֵּצְאוּ מִשָּׁם, (דברים לב, כז): לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ יִסָּתֵם פִּיהֶם שֶׁל מִינִים, אֶלָּא (משלי ג, לד): אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בּוֹ בָּאָדָם פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, וְהוּא נוֹעֵל לִבּוֹ מִן הַתְּשׁוּבָה כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחָטָא. אַף כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁשִּׁגֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עָרְפְּךָ וְהִכְבַּדְתָּ אֶת לִבְּךָ, הֲרֵינִי מוֹסִיף לְךָ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתְךָ, הֱוֵי: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ. מַהוּ הִכְבַּדְתִּי, שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת לִבּוֹ כַּכָּבֵד הַזֶּה שֶׁהִיא מִתְבַּשֶׁלֶת שְׁנִיָּה וְאַרְטָסִיס נִכְנָס בְּתוֹכָהּ, כָּךְ נַעֲשָׂה לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה כַּכָּבֵד הַזֶּה וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וגו':

Another explanation: For I have hardened his heart - Rabbi Yochanan said: Does this not provide heretics with an opportunity to open their mouths to say that he had no means of repenting, as it say "For I have hardened his heart". Rabbi Shimon ben Lakish said to him: Let the mouths of the heretics be stopped up. Rather, (Mishlei 3:34) If it concerns the scorners, he scorns them. When the Holy One Blessed be He warns a man once, twice, thrice and he doesn't repent, and G-d will close his heart against repentance so that He should not exact vengeance from him for his sins. So to with the wicked Pharaoh, since Hashem sent five times to him and he took no notice, G-d then said: "You have stiffened your neck and hardened your heart; well, I will add impurity to your impurity". Hence, "For I have hardened his heart". What does "I have hardened" imply? That G-d made his heart like a liver (כבד) into which even if boiled a second time no juice enters; so also was the heart of Pharaoh made like a liver, and he did not receive the words of G-d. Hence, "For I have hardened his heart".

4 ד

וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ, גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מַה מַּכָּה יָבִיא עֲלֵיהֶן וְכָתַב משֶׁה בְּרֶמֶז, וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ, זוֹ מַכַּת אַרְבֶּה, כְּמָה דְתֵימָא (יואל א, ג): עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ, וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן, כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי וגו', מַהוּ הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ, וְלֹא בִּגְבוּל בְּנֵי חָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (ישעיה כו, ט): כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ וגו', שֶׁבְּמַכַּת הָאַרְבֶּה הִכִּירוּ עַד הֵיכָן גְּבוּל מִצְרָיִם. וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ, וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה, מַהוּ כֵן, שֶׁרָאָה אוֹתָם שֶׁהָיוּ פּוֹנִים זֶה בָּזֶה וְהָיוּ מַאֲמִינִים לִדְבָרָיו, וְיָצָא מִשָּׁם כְּדֵי שֶׁיִּטְלוּ עֵצָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

5 ה

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה וגו' וַיּוּשַׁב אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וגו' וַיֹּאמֶר משֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ וגו' וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם וגו'. מַהוּ רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם, אָמַר לָהֶם דֶּרֶךְ הַבַּחוּרִים וְהַזְּקֵנִים לִזְבֹּחַ, שֶׁמָּא הַקְּטַנִּים וְהַטַּף, וּמִי שֶׁאוֹמֵר דָּבָר זֶה אֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לִבְרֹחַ, לֹא כְּמָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים (שמות ה, ג, ח, כג): דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים, לְפִיכָךְ רְאוּ שֶׁאוֹתָהּ שֶׁאַתֶּם מְחַשְׁבִים שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתְּכֶם לִבְרֹחַ הִיא תָּשׁוּב נֶגֶד פְּנֵיכֶם שֶׁלֹא תֵצְאוּ מִכָּאן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לְכוּ נָא הַגְּבָרִים, אָמַר לוֹ אִם תֹּאמַר: לֹא כֵן מַחְשְׁבוֹתֵינוּ לִבְרוֹחַ, אִם כֵּן יֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים, כִּי הַטַּף אֵינָן בְּנֵי עֲבוֹדָה לָמָּה אַתֶּם צְרִיכִין לָהֶם, אֶלָּא כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, רָעָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לַעֲשׂוֹת, לִבְרֹחַ אַתֶּם חֲפֵצִים, לְפִיכָךְ אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לִכְלוּם. מִיָּד צִוָּה וְגֵרַשׁ אוֹתָם מִשָּׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְּגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה.

6 ו

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ, אַרְבֶּה לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁשָֹּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זוֹרְעֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן אַרְבֶּה וְאָכְלוּ כָּל מַה שֶּׁזָּרְעוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ, לָמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן זְמַן לַמַּכּוֹת, מָחָר, וְלֹא הָיָה מֵבִיא עֲלֵיהֶן מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָּהֶן וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה וגו' וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וגו' וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וגו', מַהוּ חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם, חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם שֶׁלֹא שִׁלַּחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֶם, שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אֶתְכֶם מִפָּנַי, וְשֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְקַלֵּל אֶתְכֶם, שֶׁאָמַרְתִּי: יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי, וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה.

"And YHVH said to Moses, 'Hold out your hand...'" (Exodus 10:12) - Why did He bring locusts upon them? Because the had made Israel sowers of wheat and barley, therefore He brought upon them locusts and they ate all that Israel had sown for them. "And Moses held out his staff [over the land of Egypt, and YHVH drove an east wind over the land all that day and the night]..." (Exodus 10:13) Why did the Holy One Blessed Be He make the time for the plagues tomorrow and He didn't bring them immediately? So that they would turn back through them and they would do repentance. "And the locusts went up..." (Exodus 10:14) "And they covered the view of the entire land..." (Exodus 10:15) "And Pharaoh hurried to call to Moses and to Aaron..." (Exodus 10:16) What is "I have sinned to YHVH your God and to you"? "I have sinned to YHVH your God" - that I did not let Israel go. "and to you" - that I threw you out from before me, and that I thought to curse you, as I said "YHVH be with you the same..." (Exodus 10:10). "And now, forgive my offense..." (Exodus 10:17) "And he went out from Pharaoh's presence..." (Exodus 10:18).

7 ז

וַיּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם, מַהוּ לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן שֶׁבָּא אַרְבֶּה שָׂמְחוּ הַמִּצְרִיִּים, אָמְרוּ נִקְבֹּץ וּנְמַלֵּא מֵהֶם חָבִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשָׁעִים בַּמַּכָּה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם שְׂמֵחִים, מִיָּד וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד, זֶה רוּחַ מַעֲרָבִית. וַיִּשָֹּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וגו', מַהוּ לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ בַּקְּדֵירוֹת וּבֶחָבִיּוֹת מְלוּחוֹת פָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה.

"And YHVH shifted a sea-wind...[and not one locust remained]" (Exodus 10:19) What is "not one locust remained"? Rabbi Yochanan said: since the Egyptians rejoiced when the locusts came. They said, "Let us gather and fill barrels up of them." The Holy One Blessed Be He said, "Evildoers! With the plague that I brought upon you, you rejoiced in it!" Immediately, "And YHVH shifted a very strong sea-wind". This is a western wind. "And He lifted the locusts..." (Exodus 10:19) What is "not one locust remained"? Even those that had been pickled in their pots and barrels flew away and went to them. "And YHVH strengthened the heart of Pharaoh" (Exodus 10:20)