1 א
בן עמי: התפארה שיש לה בן שהוא מעמה ולא מעם אחר, כי גנאי היה אצלה להיבעל לאנשי המקום ההוא (וכן דעת רע"ס). והנה De wette אומר כי כל הסיפור הזה בדו אותו ישראל משנאתם את המואבים ואת העמונים; וזה שגעון גדול, כי הלא בהפך ע"י הסיפור הזה נעשו האומות ההן קרובי ישראל ואחיהם, ונאסר לישראל להתגרות בם, ואם היו ישראל מזייפים תורתם מפני השנאה, היה להם לומר שאינם בני לוט, אלא מזרע סדום. מלבד כי התורה לא גינתה מעשה בנות לוט, ומעולם לא מצינו שהיו המואבים והעמונים נבזים ושפלים בעיני ישראל מפני שנתעברו אמותם מאביהן; ויוסף ירא אומר כי להיות שהצעירה קראה שם בנה בן עמי, מזה נמשך שאומרים על הרוב בני עמון, מלך בני עמון, ארץ בני עמון, אלהי בני עמון, ואין אומרים מלך בני מואב, ארץ בני מואב.