1:24א׳:כ״ד
1 א

תוצא הארץ נפש חיה וגו': היסודות שמהם הורכב גוף בעלי החיים, רובם נמצאים באדמה, וכן הגוף המת אחר זמן מרובה נעשה עפר, והיו הקדמונים חושבים, כי מאליה הוציאה האדמה האדם והבהמה, ואובידיוס (Mct. I, 70) מסופק ביצירת האדם. אם עשה אותו יוצר הכל מזרע אלהי, ואם האדמה אשר אז מקרוב נתפרדה מן השמים, היתה כוללת זרע שמימי והתורה האלהית הודיעתנו כי האדם והבהמה כולם בצווי האל היו ולא במקרה.

"Let the earth bring forth living souls, etc.:" Most of the elements from which animal bodies are composed are found in the ground; and so [likewise,] the dead body after a long time becomes earth. And the ancients thought that the earth brought out man and animals by itself. And Ovid (Mct. I, 70) was in doubt about the creation of man, if the Creator of all created him from divine seed or whether the earth which had then recently been separated from the skies included some heavenly seed [and engendered him]. And the divine Torah informed us that both man and animals were [created] by the command of God and not by chance.

2 ב

נפש חיה: שם כולל, וכאן כולל בהמה ורמש וחיות.

"Living souls:" [This is] a general term, and here it includes [domesticated] beasts, crawling animals and [wild] animals.

3 ג

למינה: כמו למעלה פסוק י"א.

"According to its specie:" As per above, verse 11.

4 ד

בהמה: נ"ל תחילת הנחת השם הזה על ב"ח בעלי ארבע רגלים ואוכלי עשב, שאינם טורפים, כגון שור ושה, סוס וחמור, וזו הוראתו בפסוק זה, ובכל מקום שהוא אצל חיה; ונ"ל עיקר הוראתו הפך האכזריות אשר בחיות, כי כן בלשון סורי שורש בהם מורה רך וטוב והפך הקושי, כי כן מצאתי בספרי מר אפרים (S. Ephraem) הלק שלישי עמוד תרי"ד תודי לטיבותך דבה בהמין נגדיך, והכוונה: הלא לנו לתת תודה למדת טובך, כי בה גם היסורים שאתה מיסר אותנו מתרככים ומתמתקים (וכן מתרגום בלשון רומי: Gratiâs misericordiae tuae maximas agere debemus, quae justitiae severitatem mitigat). ולפעמים הושאל שם בהמה לכלול כל ב"ח זולת האדם, כמו אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים ל"ו ז') ולפעמים אינו כולל ב"ח, אלא בעלי ד' רגלים, יהיו בהמות או חיות.

"Beasts" (behema): It appears to me that he beginning of this word's usage is with reference to four-legged herbivorous animals that do not prey, like the bull and the sheep, the horse and the donkey; and this is its usage in this verse, and in any place it is juxtaposed to chaya (wild animals). And it appears to me that its main connotation is the opposite of the cruelty of wild animals; since in Syriac, its root indicates softness and goodness - the opposite of harshness. And so did I found in the works of Master Ephraim (S. Ephraem the Syrian), Section 3, page 614, "Tivdi letaiboutach, debah bahemin negdaich" - the intention [of which] is: Is it not up to us to give thanks to Your attribute of kindness, since within it [even] the afflictions that You afflict us with are softened and sweetened? (And it is translated into Latin as: Gratiâs misericordiae tuae maximas agere debemus, quae justitiae severitatem mitigat.) And sometimes the name, behema, is borrowed to include all animals besides man, as in (Psalms 36:7), "you save behema and man, O Lord;" and sometimes it does not include [other] animals, only four legged [ones], whether they be domesticated or wild.

5 ה

ורמש: הם שרצים שהם נמוכים ורומשים על הארץ ונראים כאילו נגררים שאין הילוכם ניכר (רש"י) ורמש נבדל מן שרץ כי אינו כולל העוף והדגים (יוחנן קליריקוס), כי הרמש צריך שירמוש על הארץ, כי רמש ל' רמיסה. אמנם שורש רמש נאמר ג"כ על כל בעלי ארבע רגלים, כמו בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים ק"ד כ'), וגם על העוף, כמו ויגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל השרץ השורץ על הארץ וכל האדם (בראשית ז' כ"א), והסתכל כי לא אמר ובכל האדם אלא וכל האדם, כי אין האדם נכלל בכל בשר הרומש על הארץ, רק הוא מין נפרד ונבדל מהם, וגם בעל הטעמים הבין כן, והפסיק באתנח קודם וכל האדם. והטעם הוא, מפני שהבהמה והעוף בהליכתם גופם שטוח ושוכב (אוריזונטאל) על פני הארץ, מה שאין כן באדם, שהולך בקומה זקופה, וגופו נצב (וירטיקאל) על הארץ, וזאת ג"כ דעת הרמב"ן שכתב, בעבור שדריכתם באדמה בכל גופם.

"And remes (crawling animals):" "These are the creeping things, which are low and crawl upon the earth and appear as if they are dragging along, because their movement is not discernible" (Rashi). And remes is different than sherets (creeping animals), since it does not include flying creatures and fish (Johannes Clericus); since a remes [by definition] must crawl on the earth, as remes is [derived from] remisa (treading). However, the root remes is also used with [reference to] all four-legged animals, as in (Psalms 104:20) "in it crawls (tirmos) all the animals of the forest;" and also all the birds [are included], as in (Genesis 7:21) "And all flesh that crawls (romes) on the earth perished, among the fowl and among the beasts and among the animals and among all the creeping animals that creep on the earth and all men." And observe that it does not state [in the verse just quoted], "among all men," but [rather] "and all men;" since man is not included in "all flesh that crawls upon the earth." Rather, he is a different specie and separate from them. And the author of the cantillation marks also understood thus and [so] separated [that part of the verse] with an etnach (which denotes a pause) before "and all men." And the reason is that when animals and birds walk, their bodies are flat and laying (horizantal) upon the face of the earth; which is not the case with man, who walks with an erect posture, and his body is straight (vertical) upon the earth. And this is also the opinion of Ramban, who wrote, "because [animals] tread on the ground with their entire bodies."

6 ו

וחיתו ארץ: ב"ח אוכלים בשר וטורפים נקראו חיות ע"ש חיותם וגבורתם, כטעם כי חיות הנה (שמות א' י"ט), ונקראו חיות הארץ וחיות השדה (בראשית ב' כ') ומלת חיתו בוי"ו נוספת כמו בנו בעור (במדבר כ"ד ג'), למעינו מים (תהלים קי"ד ח'), ולא נמצא מלת חיתו רק בשיר, וכן בנו ומעינו הם בשיר, ונראה שהיא מליצה ארמית בנו של בעור כמו הנה מטתו שלשלמה (שיר השירים ג' ז'), שהם על דרך שמה די אלהא (דניאל ב' כ') ואע"פ שאין מים ל' יחיד ולא ארץ ל' זכר, נשארה תוספת הוי"ו הזאת במליצת השיר גם במקום שלא היתה ראויה לבוא לפי עיקר גזרתה.

"And animals of the (chayeto) earth:" Animals that eat meat and prey are called chayot due to their liveliness (chiyutam) and their strength, [which] is how [liveliness] is understood in (Exodus 1:19), "they are lively." And they are called"chayot of the earth" and "chayot of the field" (Genesis 2:20). And the word, chayeto, with the addition of a [letter,] vav [at the end of the word which does nonetheless not change its meaning] is like "beno (the son of) Be'or" (Numbers 24:3), and "lemayano (to a spring of) water" (Psalms (114:8). And the word, chayeto, is only found in verse [and not prose], and so [too] beno and mayano. And it appears that this is an Aramaic mode of expression [for] the son of Be'or, as in (Song of Songs 3:7), Behold, the bed of Shlomo (mitato shel Shlomo); in the manner of (Daniel 2:20) "the name of God." And even though water (mayim) [in Psalms 114] is not singular, and earth [in our verse] is not masculine, the additional vav [which usually indicates masculine gender and first person] remains due to the poetic style, even when it would have been fitting to change it according to [the word's] standard grammatical form.