Shabbat 119aשבת קי״ט א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save 'Shabbat 119a'
Toggle Reader Menu Display Settings
119aקי״ט א

עבידנא יומא טבא לרבנן אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מאי טעמא דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חובה לעצמו

I make a feast for the Sages. Rava said: May I receive my reward because when a young Torah scholar comes before me for judgment, I do not put my head on the pillow until I seek as many of his merits as possible, based on conditions and his claims. Mar bar R av Ashi said: I am disqualified to sit in judgment of a young Torah scholar. What is the reason that I am disqualified? It is because the Torah scholar is as beloved to me as my own self, and a person does not find fault in himself.

רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תלת סאוי טחיי אמר להו מי הוה ידעיתון דאתינא אמרו ליה מי עדיפת לן מינה

The Gemara now returns to the issue of delight in and deference to Shabbat. Rabbi Ḥanina would wrap himself in his garment and stand at nightfall on Shabbat eve, and say: Come and we will go out to greet Shabbat the queen. Rabbi Yannai put on his garment on Shabbat eve and said: Enter, O bride. Enter, O bride. The Gemara relates: Rabba bar Rav Huna happened to come to the house of Rabba bar Rav Naḥman. They brought before him three se’a of oiled biscuits. He said to them: Did you know I was coming and prepared all of this in my honor? They said to him: Are you more important to us than Shabbat? The biscuits were prepared in deference to Shabbat.

רבי אבא זבן בתליסר אסתירי פשיטי בישרא מתליסר טבחי ומשלים להו אצינורא דדשא ואמר להו אשור הייא אשור הייא רבי אבהו הוה יתיב אתכתקא דשינא ומושיף נורא רב ענן לביש גונדא דתנא דבי רבי ישמעאל בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו

Rabbi Abba bought thirteen plain staters [astirei peshitei] worth half a zuz of meat from thirteen butchers in deference to Shabbat, so that he would have various types of fine meat. And he would place the meats at the door hinge at the entrance to his house to hurry to bring another type of meat. And he said to the cooks, in order to rush them: Hurry and prepare it, hurry and prepare it. The Gemara also relates: Rabbi Abbahu would sit on an ivory chair [takhteka] and fan the fire cooking the food for Shabbat, in order to play a role in preparations for Shabbat. Rav Anan would don a simple black garment for the Shabbat preparations, as the school of Rabbi Yishmael taught: While wearing the garments in which he cooked a pot of food for his master, one should not dilute a cup of wine for his Master. One should wear a garment appropriate for the task at hand.

רב ספרא מחריך רישא רבא מלח שיבוטא רב הונא מדליק שרגי רב פפא גדיל פתילתא רב חסדא פרים סילקא רבה ורב יוסף מצלחי ציבי רבי זירא מצתת צתותי רב נחמן בר יצחק מכתף ועייל מכתף ונפיק אמר אילו מקלעין לי רבי אמי ורבי אסי מי לא מכתיפנא קמייהו ואיכא דאמרי רבי אמי ורבי אסי מכתפי ועיילי מכתפי ונפקי אמרי אילו איקלע לן רבי יוחנן מי לא מכתפינן קמיה

Rav Safra would roast the head of an animal to prepare it for Shabbat. Rava salted a shibuta fish in deference to Shabbat. Rav Huna kindled lamps in deference to Shabbat. Rav Pappa spun the wicks for the Shabbat lamp. Rav Ḥisda cut the beets in preparation for Shabbat. Rabba and Rav Yosef cut wood. Rabbi Zeira prepared thin sticks for kindling. Rav Naḥman bar Yitzḥak would load objects on his shoulder and enter, load objects on his shoulder and exit. He said: If Rabbi Ami and Rabbi Asi happened to visit me, would I not load objects on my shoulder before them? So too, it is fitting to do so in deference to Shabbat. And some say that Rabbi Ami and Rabbi Asi would load objects on their shoulders and enter, load objects on their shoulders and exit. They said: If Rabbi Yoḥanan happened to come to visit us, would we not load objects on our shoulders before him?

יוסף מוקיר שבי הוה ההוא גוי בשבבותיה דהוה נפישי נכסיה טובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקר שבי אכיל להו אזל זבנינהו לכולהו ניכסי זבן בהו מרגניתא אותבה בסייניה בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייה במיא בלעיה כוורא אסקוה אייתוה אפניא דמעלי שבתא אמרי מאן זבין כי השתא אמרי להו זילו אמטיוהו לגבי יוסף מוקר שבי דרגיל דזבין אמטיוה ניהליה זבניה קרעיה אשכח ביה מרגניתא זבניה בתליסר עיליתא דדינרי דדהבא פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא

The Gemara relates with regard to Yosef who cherishes Shabbat: There was a gentile in his neighborhood whose property was extremely plentiful. The astrologers said to the gentile with regard to all his property: Yosef who cherishes Shabbat will consume it. The gentile went and sold all of his property, and with the money he received he bought a pearl, and he placed it in his hat. When he was crossing a river in a ferry, the wind blew his hat and cast it into the water, and a fish swallowed it. The fish was caught and removed from the water and it was brought to shore adjacent to nightfall on Shabbat eve. The fishermen said: Who buys fish at a time like this? The townspeople said to the fishermen: Go bring it to Yosef who cherishes Shabbat, as he regularly purchases delicacies in deference to Shabbat. They brought it to him and he purchased it. He ripped the fish open and found a pearl inside it. He sold it for thirteen vessels filled with golden dinars (Tosafot). This elderly man who encountered him and said: One who lends to Shabbat, Shabbat repays him.

בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל ברבי יוסי עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין אמר ליה בשביל שמעשרין שנאמר עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר שבבבל במה הן זוכין אמר ליה בשביל שמכבדין את התורה

Rabbi Yehuda HaNasi raised a dilemma before Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei: With regard to the wealthy of Eretz Yisrael, by what virtue do they merit their wealth? He said to him: Because they tithe, as it is stated: “A tithe you shall tithe [asser te’asser] from all the crops of your seed that come out of the field each year” (Deuteronomy 14:22). The Sages interpreted this homiletically: Take a tithe [asser] so that you will become wealthy [titasher]. He asked: With regard to the wealthy of Babylonia, who are not obligated to tithe, by what virtue do they merit their wealth? He said to him: Because they honor the Torah and the Sages in Babylonia.

ושבשאר ארצות במה הן זוכין אמר ליה בשביל שמכבדין את השבת דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים וכשמניחים אותו אומרים לה׳ הארץ ומלואה וגו׳ וכשמסלקין אותו אומרים השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת אמרתי לו [אשריך שזכית] וברוך המקום שזיכך לכך

With regard to the wealthy of other countries, where there are no Sages, by what virtue do they merit their wealth? He said to him: Because they honor Shabbat, as Rabbi Ḥiyya bar Abba said: One time I was hosted at the home of a homeowner in Laodicea and they brought before him a table of gold that was so heavy it required sixteen people to carry it, and there were sixteen chains of silver attached to it, and there were bowls and cups and pitchers and flasks attached to it, and there were all sorts of food, and delicacies, and fragrant spices on it. And when they placed it there they would say: “The earth and all that fills it is God’s, the world and all that inhabit it” (Psalms 24:1). And when they removed it they would say: “The heavens are God’s heavens, but the earth He gave to mankind” (Psalms 115:16). I said to him: My son, what did you do to merit this? He said to me: I was a slaughterer, and when I would come across parts from every animal that I slaughtered that was fine, I would say: This will be for Shabbat. I said to him: Happy are you that you merited this, and blessed is God, Who has afforded you this merit.

אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף אמר לו תבלין אחד יש לנו ושבת שמו שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף אמר לו תן לנו הימנו אמר לו כל המשמר את השבת מועיל לו ושאינו משמר את השבת אינו מועיל לו

The Roman emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: Why does the fragrance of a cooked Shabbat dish diffuse? He said to him: We have a certain spice called dill [shevet], which we place in the cooked dishes and its fragrance diffuses. The emperor said to him: Give us some of it. He said to him: For anyone who observes Shabbat, the spice is effective, and for one who does not observe Shabbat, it is not effective.

אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא מאי דכתיב ולקדוש ה׳ מכובד אמר ליה זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכבדתו רב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר אמרו ליה בני רב פפא בר אבא לרב פפא כגון אנן דשכיח לן בישרא וחמרא כל יומא במאי נישנייה אמר להו אי רגיליתו לאקדומי אחרוה אי רגיליתו לאחרוה אקדמוה רב ששת בקיטא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא שימשא בסיתוא מותיב להו לרבנן היכא דמטיא טולא כי היכי דליקומו הייא רבי זירא

The Exilarch said to Rav Hamnuna: What is the meaning of that which is written, “The holy one of God is honored” (Isaiah 58:13)? Rav Hamnuna said to him: That is Yom Kippur, when there is no eating or drinking, and so the Torah said: Honor it with a clean garment. And with regard to that which is stated about Shabbat, “And you shall honor it,” Rav said: To honor Shabbat, make the Shabbat feast earlier than on other days, in order to show that one delights in eating it. And Shmuel said: To honor Shabbat, make the Shabbat feast later, so that one’s appetite will be greater. The sons of Rav Pappa bar Abba said to Rav Pappa: People like us, for whom meat and wine is found on our table every day, in what manner can we change it on Shabbat? He said to them: If you are accustomed to eating your meal early, make it later on Shabbat; if you are accustomed to making it late, make it earlier on Shabbat. This difference will underscore the uniqueness of Shabbat. The Gemara relates: In the summer, Rav Sheshet would seat the Sages who attended his lecture in a place where the sun would reach; in the winter, he would seat the Sages in a place where the shade would reach. He did this so that they would stand quickly after the lecture ended and not engage in discussion, which would detract from the time devoted to delighting in Shabbat. Rabbi Zeira