Shabbat 108bשבת ק״ח ב
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save 'Shabbat 108b'
Toggle Reader Menu Display Settings
108bק״ח ב

אבל עושה הוא את מי המלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל אמר רבי יוסי והלא הוא הילמי בין מרובה ובין מועט ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן לכתחלה לתוך המים או לתוך המלח:

but one may make salt water and dip one’s bread in it, and place it in cooked food. Rabbi Yosei said: But isn’t it still brine, whether it is a large quantity or whether it is a small quantity? And this is the type of salt water that is permitted: Salt water in which one places oil initially into the water or into the salt. This is salt water prepared not in the usual manner.

גמ׳ מאי קאמר אמר רב יהודה אמר שמואל הכי קאמר אין עושין מי מלח מרובין אבל עושה הוא מי מלח מועטין:

GEMARA: With regard to that which was stated in the mishna, the Gemara asks: What is the tanna saying with regard to the distinction between brine and salt water? Rav Yehuda said that Shmuel said: This is what he is saying: One may not prepare a large quantity of salt water, brine, on Shabbat, but one may prepare a small quantity of salt water.

אמר רבי יוסי והלא הוא הילמי בין מרובין בין מועטין: איבעיא להו רבי יוסי לאסור או להתיר אמר רב יהודה להתיר מדלא קתני רבי יוסי אוסר אמר ליה רבה הא מדקתני סיפא ואלו הן מי מלח המותרין מכלל דרבי יוסי לאסור אלא אמר רבה לאסור וכן אמר רבי יוחנן לאסור

We learned in the mishna that Rabbi Yosei said: But isn’t it still brine whether it is a large quantity or a small quantity? A dilemma was raised before the Sages: When Rabbi Yosei said that there is no difference between a large and small quantity of salt water, was his intention to prohibit preparing any salt water on Shabbat or to permit doing so? Rav Yehuda said: His intention is to permit doing so, which is understood from the fact that the mishna is not teaching: Rabbi Yosei prohibits. Rabba said to him: From the fact that it is taught in the latter clause of the mishna: And this is the type of salt water that is permitted, by inference, Rabbi Yosei intended to prohibit preparing salt water. Rather, Rabba said: Rabbi Yosei intended to prohibit preparing any salt water on Shabbat. And similarly, Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Yosei’s intention was to prohibit.

תניא נמי הכי אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך גיסטרא אבל עושה הוא מי מלח מועטין ואוכל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל אמר רבי יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת אלא אלו ואלו אסורין הן ואלו הן מי מלח המותרין נותן שמן ומלח או שמן ומים ובלבד שלא יתן מים ומלח לכתחלה:

That was also taught in a baraita: One may not prepare a large quantity of salt water to add to the pickled vegetables that are inside a flat earthenware shard used for pickling [gistera]. However, one may prepare a small quantity of salt water and eat his bread with it and add it to cooked food. Rabbi Yosei said: Is it because this is a large quantity and this is a small quantity that this is prohibited and this is permitted? People will learn from this and say: A large amount of labor is prohibited on Shabbat, but a small amount of labor is permitted. Rather, certainly they are both prohibited. And this is the type of salt water that is permitted: One may place oil and salt together or oil and water and then add salt to the mixture, and this halakha applies provided one does not place water and salt together ab initio.

(עזין צנון ואתרוג סימן):

Strong, radish, and citron are a mnemonic for the following halakhot.

תני רבי יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מי מלח עזין רבה ורב יוסף בר אבא דאמרי תרווייהו כל שהביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתי מילחא ותילתא מיא

Rabbi Yehuda bar Ḥaviva taught: One may not prepare strong salt water on Shabbat. The Gemara asks: What is strong salt water? Rabba and Rav Yosef bar Abba both said: Any water in which an egg can float. The Gemara asks: And how much salt is in this salt water? Abaye said: Two-thirds salt and one-third water.

למאי עבדי לה אמר רבי אבהו למורייסא תני רבי יהודה בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבת רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת אמר רב נחמן מריש הוה מלחנא פוגלא אמינא אפסודי קא מפסידנא ליה דאמר שמואל פוגלא חורפי מעלי כיון דשמענא להא דכי אתא עולא ואמר במערבא מלחי כישרי כישרי ממלח לא מלחנא טבולי ודאי מטבילנא

The Gemara asks: For what purpose is this salt water prepared? Rabbi Abbahu said: It is prepared for fish brine [muraisa]. And Rabbi Yehuda bar Ḥaviva taught with regard to salting: One may not salt a radish or an egg on Shabbat because by salting them he performs a labor that improves them. Rav Ḥizkiya said in the name of Abaye: Preparing a radish is prohibited, and preparing an egg is permitted. Rav Naḥman said: Initially, I would salt radishes on Shabbat, as I said: I am ruining it by doing so, as Shmuel said: Sharpness is good for radishes; since salt reduces their sharpness, one who adds salt ruins the radish. However, once I heard this, that when Ulla came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that in the West, i.e., Eretz Yisrael, they salt many piles of radishes throughout the week, I do not salt them on Shabbat anymore, but I certainly dip them in salt because that is not considered to be an improvement.

תני רבי יהודה בר חביבא אתרוג צנון וביצה אילמלא קליפתן החיצונה אינן יוצאין מבני מעיים לעולם

The Gemara cites that which Rabbi Yehuda bar Ḥaviva taught with regard to radishes and eggs: With regard to a citron, a radish, and an egg, if it were not for their outer peel, or egg white, they would never emerge from the intestines, because they are extremely hard to digest.

כי אתא רב דימי אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום אמר רב יוסף הפוכה סדום והפוכה מילה גברא הוא דלא טבע כשורא טבע אמר ליה אביי לא מיבעיא קאמר לא מבעיא כשורא דאפילו בכל מימות שבעולם לא טבע אלא אפילו גברא דטבע בכל מימות שבעולם בימא דסדום לא טבע למאי נפקא מינה כי הא דרבין הוה שקיל ואזיל אחוריה דרבי ירמיה אגודא דימא דסדום אמר ליה מהו למימשי מהני מיא בשבת אמר ליה שפיר דמי

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia he said: No person has ever drowned in the Sea of Sodom, the Dead Sea. Since there is so much salt, people easily float in it. Rav Yosef said: Sodom is overturned and Rav Dimi’s statement is backward. Is his statement saying that it is a man who does not drown in the Dead Sea, but a plank sinks? Abaye said to him: He is saying his statement utilizing the style of: It is not necessary: It is not necessary to mention a plank because it does not sink in any body of water in the world. But even a man, who drowns in other bodies of water in the world, does not drown in the Sea of Sodom. The Gemara asks: What are the practical consequences of this halakha? The Gemara explains: This halakha is relevant in a case of this kind: Ravin was walking after Rabbi Yirmeya on the shore of the Sea of Sodom. Ravin said to Rabbi Yirmeya: What is the ruling? Is it permitted to wash oneself with this water on Shabbat, or perhaps it is prohibited because it has healing properties? Rabbi Yirmeya said to him: One may well do so.

מהו למימץ ולמיפתח אמר ליה זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי דאמר רבי זירא זימנין אמר ליה משמיה דרב מתנה וזימנין אמר לה משמיה דמר עוקבא ותרווייהו משמיה דאבוה דשמואל ולוי אמרין חד אמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר וחד אמר רוק תפל [אפילו] על גב העין אסור

Ravin asked another question: When one washes himself on Shabbat in water from the Dead Sea, what is the halakha? Is it permitted for him to close and open his eyes in the water so that the water gets inside? Rabbi Yirmeya said to him: That case I did not hear; however, with regard to a similar case, placing wine in one’s eye on Shabbat, I did hear. As Rabbi Zeira said, sometimes he said it in the name of Rav Mattana and sometimes he said it in the name of Mar Ukva, and they both said it in the name of Shmuel’s father and in the name of Levi: One of them said: With regard to placing wine inside the eye on Shabbat, it is prohibited because it heals; on the eye, it is permitted. And one of them said: Bland saliva, saliva from one who has not eaten since waking, even placing it on the eye on Shabbat is prohibited because it is commonly used as medicine.

תסתיים דאבוה דשמואל הוא דאמר יין בתוך העין אסור על גב העין מותר מדאמר שמואל שורה אדם פיתו ביין ונותנו על גב העין בשבת דשמיעא ליה ממאן לאו דשמיעא ליה מאבוה וליטעמיך הא דאמר שמואל רוק תפל אפילו על גבי העין אסור דשמיעא ליה ממאן אילימא דשמיעא ליה מאבוה אלא לוי ולא חדא אמר אלא חדא שמיעא ליה מאבוה וחדא שמיעא ליה מלוי ולא ידעינן הי מאבוה הי מלוי

The Gemara comments: Conclude that Shmuel’s father is the one who said that placing wine inside the eye is prohibited but on the eye is permitted, from the fact that Shmuel said: A person may soak his bread in wine and place it on his eye on Shabbat. He said this after he heard this halakha from whom? Is it not that he heard it from his father? The Gemara rejects this: And according to your reasoning, that halakha which Shmuel said: It is prohibited to place bland saliva even on the eye on Shabbat, he said this after he heard this halakha from whom? If we say that he heard it from his father, then Levi, who was cited together with Shmuel’s father in the list of those who stated the halakhot, did he himself not say even one halakha? Rather, one halakha Shmuel heard from his father, and one halakha he heard one from Levi, and we do not know which he heard from his father and which he heard from Levi.

אמר מר עוקבא אמר שמואל שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גב עיניו בשבת ואינו חושש בר ליואי הוי קאי קמיה דמר עוקבא חזייה דהוה מייץ ופתח אמר ליה כולי האי ודאי לא שרא מר שמואל שלח ליה רבי ינאי למר עוקבא לישדר לן מר מהנך קילורין דמר שמואל שלח ליה שדורי משדרנא לך דלא תימא צר עין אנא אלא הכי אמר שמואל טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם תניא נמי הכי אמר רבי מונא משום רבי יהודה טובה טיפת צונן שחרית ורחיצת ידים ורגלים ערבית מכל קילורין שבעולם

Mar Ukva said that Shmuel said: One may soak eye salves from Shabbat eve and place them on his eyes on Shabbat, and he need not be concerned that he is violating the prohibition against healing on Shabbat. The Gemara relates: Bar Liva’ei was standing before Mar Ukva on Shabbat. He saw Mar Ukva, who was opening and closing his eyes while applying a salve to them. Bar Liva’ei said to him: Master Shmuel certainly did not permit doing all of this. Rabbi Yannai sent a message to Mar Ukva: Can the master send us some of Master Shmuel’s eye salves? Mar Ukva sent him in response: I will send it to you so that you do not say I am miserly, but be aware that this is what Shmuel said: For healing the eyes, better a drop of cold water in the morning and washing the hands and feet with hot water in the evening than all the eye salves in the world. Follow these instructions and you will need nor other cures. That was also taught in a baraita: Rabbi Mona said in the name of Rabbi Yehuda: Better a drop of cold water in the morning and washing the hands and feet in the evening than all the eye salves in the world.

הוא היה אומר יד לעין תיקצץ יד לחוטם תיקצץ יד לפה תיקצץ יד לאוזן תיקצץ יד לחסודה תיקצץ יד לאמה תיקצץ יד לפי טבעת תיקצץ יד

Apropos Rabbi Mona’s statement with regard to healing, the text cites what he would say about other matters that require special attention: A hand that touches the eye should be severed because it harms the eye. A hand that touches the nose should be severed. A hand that touches the mouth should be severed. A hand that touches the ear should be severed. A hand that touches one’s wound should be severed. A hand that touches one’s member should be severed, lest one arouse himself. A hand that touches one’s anus should be severed, lest one make himself ill. A hand