בש"ע אומר על הנסים כו' ועיין לעיל סימן תרע"ו שגם גר יכול לומר שעשית לאבותינו כו' ומה שכתב אם נזכר באותה ברכה כו' ואם הזכיר השם וסיים הברכה אין רשאי לחזור כל שהוא באמצע תפלתו ואם יחזור הוי ברכה לבטלה כ"כ בש"ח בשם מטה יהודה ועיין שם בשם הרדב"ז סי' תקס"א שיכול לומר על הנסים או יעלה ויבא בין ברכה לברכ' שאין כאן ברכה לבטלה והפסק נמי לא הוי שהרי מעין הברכה היא וכת' שכן ראוי לנהוג והכנה"ג הביא דברי הרדב"ז בסתם וכן דעת מעדני המלך אך בבר"י סי' קפ"ח גמגם בזה עיין שם ועיין שם בשם מכתם לדוד מי ששכח עה"נ והיה סבור שצריך לחזור ולהתחיל להתפלל ונזכר שטעה בדין שבאמת א"צ לחזור יפסיק אפילו באמצע ברכה עיין שם ועיין שם במי ששכח על הניסים וכיוצא שאין צריך לחזור ורוצה להחמיר לחזור ולהתפלל צריך לכוין לשם נדבה וגם צריך שיהיה מכיר בעצמו שיוכל לכוין היטב בתפילתו מראש ועד סוף ואם יודע לחדש בה דבר ולא יוטרד טוב לעשות כן עיין שם ועבה"ט בנוסח עה"נ שיאמ' הרשעה בחטף ובפר"ת כת' לקרות בחירק תחת הרי"ש ומ"ש להעבירם חוקי רצונך כת' הפר"ח שיותר נכון לומר מחוקי רצונך וכ"כ אבודרהם שכן הוא בסדר רב סעדיה וכ"כ מהר"ם מרוטנבורג ע' שם: