הפסוק עבה"ט. אך דוקא כשעומד במקום שאינו רשאי להפסיק בביטול בעלמא הא לא"ה שואל בשלום חבירו ואפילו בבה"כ:
טלית. עבה"ט ועיין לעיל סי' מ"ם בשערי תשובה מ"ש בזה:
הפסוק עבה"ט. שכתב בשם מג"א בשמע קול רעמים יפסיק ויברך ובבכור שור כ' דהרא"ש אינו חולק מטעם ק"ו דק"ו פריכא הוא כמ"ש האוסרים דכיון שעוסק בשבחו של הקב"ה אין להפסיק בשבח אחר. וכן משמע בהג"ה שכתב לאמן דהאל הקדוש משמע לשאר אמן לא וברכת תפילין שאני דשייך לק"ש שהתפילין חובה לק"ש עכ"ד בקצרה וגם בא"ר פקפק על מג"א. ועיין בשו"ת נ"ב סי' מ"א הביא דברי המג"א לענין קידוש הלבנה באמצע מגילה והביא דברי אא"ז הבכ"ש שחולק על מג"א ולא כתב הכרע ביניהם:
מפסיק. עבה"ט ועיין בשערי אפרים שער א' ובפתחי שערים שם מ"ש בזה:
ישראל עבה"ט. ועיין בבכ"ש בחידושי פסחים דף קי"ז כתב לתרץ קושי' זו דהט"ז בטוב טעם ועיין בדגול מרבבה שכתב ג"כ לתרץ ע"ש ומ"מ מפני קושיא זו נהגו אנשי מעשה לומר גם במערבית גאל ישראל:
אמן. עבה"ט וכתבו בשם תלמידי האר"י ז"ל כשיאמר עוזר דלים ישים בלבו שהוא עני ומבקש על פתח (עיין לקמן בש"ע סי' צ"ח יתפלל דרך תחנונים כרש כו') ואפי' הוא עשיר גדול ישים בדעתו כי הוא עני מתורה ומצות כי הוא העניות האמיתי ועוד יחשוב בעניותו בקבר ועי"כ תעלה תפלתו עם תפלת העניים כו' ע"ש וכשמגיע לתהלות לאל עליון צריך לעמוד. ועיין בבית יעקב סי' ט"ז שאסור להפסיק בין גאולה לתפלה בעניית אמן דקדיש וקדושה אפי' להיות שומע כעונה ועיין בש"צ מי שהגיע לשירה חדשה וש"ץ קרוב למודים אין להמתין ויראה שכשיגיע הש"ץ יתחיל הוא בתפלה וישיח עם הש"ץ באמירתו ברוך אתה ע"ש:
עליהם עבה"ט. ובש"ץ העלה דכדי לענות קדיש וקדושה יש להמתין בשירה חדשה ואם שכח והתחיל כל שלא סיים ברוך אתה ה' יכול לענות. גם כתב דבשבת יכול לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפלה. ואם נזדמן לו טלית בין גאולה לתפלה וכן אם שמע קול רעמים בשבת בין גאולה לתפלה יבול לברך ברכת רעמים. ועיין לקמן סי' קי"א שמבואר דדוקא בשבת יש להקל קצת בענין סמיכות גאולה לתפלה אבל ביו"ט לא ע"ש: