דלא קטום. עבה"ט וע' בדבר שמואל סי' פ"ד בקהל אחד שביו"ט הראשון של חג לא נמצא להם מין הדס כשר כ"א בד אחד כיון שיש בזה מחלוקת שהגאונים והרמב"ם והטור ומהרי"ק פוסקים כר"י דג' בעינן אלא שהרמב"ן וסייעתו פוסקים כר"ע הטוב והישר ליטול אותו בד עם שאר הג' מינים כדי לקיים מספק את המצוה בלא ברכה ע"ש מבואר דאף שעת הדחק ס"ל דלא מהני לענין ברכה ואף דלא קטום וע' בשו"ת כנה"ג ח"ב אם אחר שנטלו הקהל נמצא שלא היו רק ב' בדי הדס יחזרו ויטלו בלא ברכה והביאו בר"י ע"ש:
ההדס. עבה"ט וכת' במט"מ שיש ליזהר בהדס להתיר אגודו דלפעמים מונח עוקצו של זה בצד ראשו של זה ולפעמים כופפים הראשים לתוך שלא ינשרו העלים לכן יפשוט ויזקוף את הבדים ויעמידם דרך גדילתם ע"ש וה"ה של"ה והביאו בא"ר:
נוהגין. יע"ש במט"מ בשם מהרי"ל שבכל ששה ימים לא יהיה פתוח לילבו למעלה רק טפח וביום הושענא רבא יתיר אגודו עד חציו וע' בפ"מ שכת' נשאלתי ביו"ט א' שלא היו עלין תלושין מלולב אי שרי לתלוש מלולב ולעשות אגד י"ל דשרי דכל בתלוש לית ביה איסור ע' ביצה ובסי' שכ"א עכ"ל וע' סי' שכ"ב ס"ק ו' שנראה מדבריו כמסתפק קצת בזה שכת' ולקטום עלה מלולב לאגוד הלולב ביו"ט בקשר המותר אין ראיה מכאן דראוי להריח ע"ש וכן העולם נוהגין חומרא בזה שלא לתלוש ביו"ט ומכינים עלי לולב מעי"ט ודברים המותרים ואחרים כו' ואם שכח להכין וא"א לו לאגוד בענין אחר כמדומה שיש נוהגים לתלוש בשיניו דאיכא שינוי ופשיטא דלצורך מצוה שרי בכה"ג ומ"מ טוב לעשות בצנעה:
בשמאלית. עבה"ט וע' לקמן ס"ק י"ג וע' מח"ב בשם זרע אמת שהנוטל לולב קודם יש לו על מה שיסמוך ואדרבא י"ל דהכי עדיף והכי רהטי דברי התוספות והרא"ש והטור וב"י ע"ש וכ"כ בדגול מרבבה שהעיקר הוא שיקח הלולב תחלה ואמנם גם על מ"ש המג"א כשישלק יסלק הלולב תחלה הוא חולק דהא במנחות אהא דחולץ ש"ר תחלה פריך מנ"ל כו' ע"ש ודברי המג"א הם מהמט"מ שכ"כ בשם אבן שועי' ונתן הטעם לפי שהקדים הכתו' פרי עץ הדר וגבי תפילין אמרי' כל זמן שבין עיניך יהיו שתים וכל כל זמן שהלולב בימין יהיו שתים בקדושתן ע"ש:
היד. עבה"ט וכת' בשבו"י ח"ג סי' מ"ו מי שהוא איטר יד שעושה כל המלאכות בשמאל רק שכותב בימין נראה שיקח הלולב בשמאלו שהיא אצלו ימין אף שכותב בימין כל אדם אין זה אלא לענין תפילין איכא דעות משום דכתי' וקשרתם וכתבתם דמשמע שהקשירה תלוי בכתיבה משא"כ לשאר דברים הוי יד ימין אותו יד שלו שעושה בה כל המלאכות ומה לנו בכתיבתו ע"ש ונראה דאם לענין שאר המלאכות הוא שולט בשניהם אף שנקל לו לעשות בשמאל יותר וכותב בימין של כל אדם יקח הלולב בימין שכותב בה כיון שעכ"פ יכול לעשות כל המלאכות ביד זו וע' בשו"ת חוט השני סי' קכ"ח שכת' שדברי הרמ"א נפיק מבעה"ט ובד"מ מביאו מהכל בו וקאי אף לאדם דעלמא וכמ"ש בא"ר ע"ש:
בזרועו. עבה"ט וע' בר"י בשם מהר"י מולכו שאם אין לו ימין יטול שניהם בשמאל ואם אין לו שמאל יטלם בימין דהא עדיפא מליטול זה אחר זה עיין שם וכת' עוד שאם אין לו ידים וזרועות יטול בשינים כיון דלא כתיב יד כמו דקי"ל לענין חליצה בגידמ' וצ"ע לענ"ד אם מיקרי לקיחה שאין דרך לקיחה בכך כלל וע' בהלק"ט סי' ע"ז שאין הגידם יכול ליטול בשינים וע' בתשובות דמייתי הבה"ט ונראה שעכ"פ יטול בלא ברכה ופשוט דלאו דוקא אין לו יד או ידים אלא אפילו יש לו אלא שידיו אסורות בענין שאין יכול ליטול בהם דבר מאיזה מקרה וסיבה ר"ל דינא הכי וע' בא"ר ס"ק י"ג מ"ש בשם הכל בו שכת' דגידם יקח בזרועותיו דומיא דגידמת בחליצה משמע כמ"ש דבשינים לא וע' בא"ר כשיש לו אפי' יד שמאל יקח הלולב בידו והאתרוג בזרועו ע"ש ולענ"ד נראין דברי מהר"י מולכו שיטול שניהם בידו אחת ואמנם אפשר לקיים שניהם ליטול בזרוע ואח"כ בידו אחת או להיפך:
בית יד. עבה"ט וע' בשו"ת פני אריה סי' י"א באם אחז האתרוג בעוקצו בשעת ברכה ונטילה ובגוף האתרוג לא נגע כלל יצא דלא גרע מכרך סודר כו' ומכ"ש דהעוקץ הגוף האתרוג הוא כו' אלא דלכתחלה אין לעשות כן שמא ינתק העוקץ קודם שיצא בו גם א"א לעשות הנענונעים כדין ע"ש:
שמברך. עבה"ט וכת' בשבו"י ח"א סי' ל"ד במי שבשעת הלל הביאו לו אתרוג כשר על פי הדין לצאת בו והוא רוצה להמתין שעה או שתים שיביאו לו אתרוג מהודר ויותר נאה ולכאורה היה נראה דזריזין מקדימין כו' וכ"כ במג"א סי' כ"ה מיבמות דל"ט שהויי מצוה לא משהיכן וכן הוא בילקוט ועיין בתה"ד סי' ל"ה ולעיל סי' תק"ו לענין קידוש לבנה ובשו"ת בית יעקב סי' קמ"ב וכת' דהא דאמרינן ביבמות קיבל עליו מלין אותן מיד לאו דוקא אלא כל שעושה אותו היום נקרא מיד כמ"ש הר"ש והרע"ב פ"ט דטהרות ועיין בח"מ סי' ק"ך ובתשו' צ"צ סי' ק"ד כתב הנשבע לשלם מיד זמנו כל היום כו' ויותר מאותו יום הוי שהוי מצוה ולענין מילה נהגו עתה כזריזין להקדים מצפר' ומ"מ אם כוונתו לעשות מצוה מן המובחר מותר לשהות אפי' זמן מרובה כל שודאי לו שיבא לידי מצוה מן המובחר דזה ג"כ זריז ועומד היא לעשות מצוה מן המובחר ומחשבתו הטובה מצטרף למעשה וראייה מיומא דף ז' היכא דאיכא טמאים וטהורים וכו' והך דסי' כ"ה התם מה שמקדים ציצית לאו משום מצוה מן המובחר הוא ולכן אם יודע בודאי שיביאו לו אתרוג מהודר יותר יש להמתין על מצוה מן המובחר ע"ש והעתקתי בקצר' להתלמד מזה במקום אחר וע' בשו"ת ח"צ לענין חבוש בבית האסורים והבטיחוהו שיצא פעם א' בשנה כו' דמסיים במצוה אחת שאפשר לעשות' היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר טוב להמתין למחר ואין בזה משום מעבירין על המצות כו' ע"ש והובא לעיל בבה"ט סי' צ' וע' ביד אלי' סי' מ"ב שהביא דברי שבו"י בזה והסכים עמו ושם הביא ג"כ הך דינא דהח"צ שהוא דין הרדב"ז וע' לקמן בתשובות שבו"י והח"צ שהבאתי שם בענין מי שהתחיל בהכנת נרות של שעוה כו' ע"ש:
שלא להפך עבה"ט וכ"כ ג"כ בשו"ת חינוך ב"י סי' כ"ב ע"ש:
מזרח. עבה"ט וע' בלקט הקמח בשם תולדות אדם למהר"ש אלגאזי בהסכמת רבני אטליא דדרך ימין מזרח צפון מערב דרום אבל מזרח דרום מיקרי דרך שמאל ע"ש וע' מח"ב שכת' בשם מורו הרב בספר גט מקושר שבעה"ק ירושלים נהגו להקיף דרום צפון כו' כמ"ש הרב הקדוש האר"י ז"ל ומינה לא תזוע כי תורת אמת היתה בפיהו גם כתב כי המנהג הנכון כמו שנוהגין העולם וכ"כ בספר הכוונות לעשות ג' הולכות וג' הבאות לכל רוח דוקא ע"ש וע"ש בשם קרבן חגיגה שמנהג ירושלים תוב"ב לומר ההושענות אחר ההלל הוא מנהג וותיקין וע' בתשובות ב"ח סי' קמ"ב נדפס שם קיצור תשובות מהב"ח שכת' בענין הנענועים המשנה ממנהג שנהגו עפ"י הרא"ש ידו על התחתונ' ובעל נפש יעשה כמ"ש רש"ל כו' ואם יעשה עוד אחר כל אלו הנענועים עוד ואו כחות קטנים בדרך הולכה והבאה ה"ז משובח מאד כו' ע"ש והביאו בא"ר ויש ט"ס בדבריו וגם בב"ח כאן כתב שהאריך בתשובה ולא זכינו לתשובתו בזה:
בש"ע סעיף י"ב ונטלם אחד אחד כו' וכת' בא"ר שבספר אמרכל כתב בשם ספר עתים שאם נוטלן בזה אחר זה יטול גם האתרוג בימין:
עצמו עבה"ט וע' בר"י בשם בית דוד דאם נטל בד אחד של ערבה יחזור ויברך ובק"א למח"ב כת' בשם שו"ת יכין ובועז שלא יברך ואף מי שסובר לברך לא יברך כ"א על אותו המין ואם בירך על נטילת לולב הוי ברכה לבטלה אך במו"ק כתב לברך על נטילת לולב לכן נראה דיטול בלא ברכה ע"ש: