מקדש. עבה"ט והנה נוהגים העושים קידוש ביחד שכשמגיעים לברכת בפה"ג הם ממתינים כ"א עד שיברך הא' והם עונים אחריו אמן ואח"כ מברך השני והם עונים אחריו ועושים שלא כדין שהאמן שעונה אותו שכבר בירך בפה"ג הוא הפסק בין הברכה לשתיה וכבר כתבתי לעיל סימן רס"א סעי' ט"ז בשם הפמ"א ח"ב שאין נכון לעשות כן ע"ש ועיין במג"א אם היתה סוכה עשייה ועומדת וכו' וא"ר מגיה בדברי הב"ח וע' ביד אפרים מ"ש בזה ועתה ראיתי בבר"י האריך בזה והעלה דאם בירך בשעת עשיה לא יברך זמן לרגל על הכוס כיון דלדעת התו' והרא"ש אינו מברך ע"ש:
בש"ע אבל בשבת וי"ט כו' עבה"ט ע' לקמן תרס"א מ"ש בשם שכה"ג דביום שיש קידוש האומר ברכת סוכה בברכת המוציא טועה אלא יאמר בקידוש ובדבר שמואל סימן רט"ו כתב שיש פקפוק אם יש להפסיק מקידוש היום בברכת סוכה בין ברכת היין לשתיה כיון שלא ניתקן מהקדמונים ולא הוזכרה בתלמוד ואין בשתית היין איסור חוץ לסוכה עכ"ל ולכן דעתי כיון דבקידוש אין בה סידור ברכות אחרות מברכים על הסוכה או קודם ברכת המוציא או אחריה כו' ר"ל לכל מר כדאית ליה דלמהר"מ יברך קודם המוציא ולהרא"ש דנהגים כוותיה יברך אחר המוציא אמנם י"ל דהיינו למברך על היין ונוטל ידיו מיד לסעודה משא"כ מי שמברך על היין ואינו נוטל מיד לסעודה רק אוכל פת כסנין להיות נחשב כקידש במקום סעודה י"ל דגם לפ"ד הדב"ש יש לנהוג בזה לברך תחלה במ"מ ואחר כך ברכת סוכה כיון דבאמת דעת מח"ב דפת כסנין אין לברך עליו ברכת סוכה אף ביותר מכביצה ודלא כגו"ר כמש"ל סימן תרל"ט ולפי"ז לא הוי מקום לברך ברכת סוכה כלל אך בזה דקמהדר ליה בקדושה יש לומר דאף המח"ב מודה דהוי קבע ולפי"ז כיון שכל עיקר הברכה מכח קביעות הקידוש שפיר יש לברך אחר הקידוש שהיא ברכת היין יברך ברכת הסוכה ולא ימתין עד אחר ברכת במ"מ על הפת כסנין וכן עמא דבר לברך ברכת סוכה אחר ברכת היין אבל מי שמקדש על היין ונכנס לסעודה מיד הרוצה לעשות כמ"ש הדב"ש לברך על היין ויטול ידיו ויברך המוציא וברכת סוכה אין מזניחין אותו: