(בש"ע ס"א) ונוהגים שאומר כל נדרי וכת' בשאילת יעב"ץ סי' קמ"ה שהנוסח של הקדמונים הוא לומר די נדרנא דקאי על העבר ולר"ת דקאי על העתיד צריך לענות ולומר דבנדר או דנידר הגון בחירק והדלת בדגש וכן בכולם דנישתבע כו' וכ' שלחוש לדברי ר"ת הוא נוהג בשתי הלשונות ובפולין הנוסח דנדרנא ודנידר דאשתבענא ודנישתבע דאסרנא ודניסר כו' מיום כיפורים שעבר כו' ומי"כ זה כולי לצאת ידי הכל כולי ע"ש ונראה שהיחיד יכול לומ' כן בלחש בפ"ע אבל הש"ץ בצבור אין לו לשנות מנוסח הנדפס ומורגל בפי כל:
העבריינים. עבה"ט וע' בשכנה"ג שכת' ששמע ממהר"ש סבא ז"ל שהיה אומר את העבריינים והכונה שמתירין אותם מעבריינותן כדי להתפלל עמהם ונוסחא זו נכונה וכן אני נוהג לומר והב"ח כת' שא"ל אנו רק בישיבה של מטה מתירין ואין נוהגים כן וע' בא"ר שהכוונ' שבישיבה הם מסכימים אתנו על ההתרה ודלא כהמג"א שהביא דברי הב"ח על נוסחא שלנו ע"ש ולפי זה גם מ"ש הט"ז דש"ץ לחודי' מועיל נראה שגם זה אינו משום דאילו הג' הם המתירים ע"ד המקום וע"ד הקהל ר"ל בהסכמתם אבל לא בתורת שליחות להתיר גם נראה שאין מועיל שליחות ליחיד בכה"ג וקצרתי:
ס"ג בש"ע אם חל כולי ע' לבוש ומג"א שא"ל באהבה מקרא קודש ומ"מ שפיר אומרים ותתן לנו באהבה את יום השבת כולי כן מבוא' בלבוש וכ"כ בדגול מרבבה וע' לעיל סי' תקפ"ב: