מוספי. עבה"ט וע' בהלק"ט שם שאפילו לא סיים הברכה אינו חוזר ביום ב' וביום א' אם סיים הברכה חוזר לראש הברכה:
בהג"ה אלא אומרים מלבד כולי. ע' בדגול מרבבה שלא לומר עולת התמיד כולי רק מלבד עולת החודש ומנחתה כולי ועיין ג"כ לקמן סימן תרכ"א והמנהג כהרמ"א ובקונטרס מטה אפרים כתבתי בזה:
בש"ע וגם ביום השני כו' עיין במג"א ובאר הגולה וברכי יוסף כ' דאף בא"י בזמן שהיו מקדשים ע"פ הראי' הוו עבדי תרי יומא מספיקא כמ"ש הרמב"ם ולכן אנו עושים בא"י ר"ה השתא כמו דהוי עבדי' אז ונמצא דליושבי הארץ ר"ה כרגלים דח"ל ושפיר אמרי' את מוספי ע"ש:
יעקב עבה"ט וכת' בשבו"י ח"ג סימן מ"ג מה שנדפס במחזורים דפוס זולצבאך שבני אשכנז נמשכים אחריהם ועקידת יצחק לזרע ישראל (נ"א לזרע יעקב תזכור) אין לומר כן אלא כמ"ש בש"ע לומר לזרעו תזכור וכדברי הריב"ש וכ"כ במבי"ט ח"א סימן ר"ע ובמהרי"ט חלק א"ח סימן ט' ע"ש ועיין בשאילת יעב"ץ ח"א סימן קמ"ד שכת' גם כן שעיקר הנוסחא הוא לזרע תזכור וע"ש דהכוונה לזרע תזכור היינו זרע אברהם דמיניה מיירי דקאמר וזכור לנו העקיד' שעקד א"א כו' ע"ש ועיין בתשובת מהר"י באסן סימן א' ובפרשת דרכים דף י"א ע"ש:
שלשה שעות. עבה"ט ועיין במג"א האידנא שנהגו להתפלל בהשכמה כולי ואף שש"ץ אומר פיוטין אין זה שעה שצבור מתפללין ע"ש:
בש"ע יש קורין תגר כו' וכת' הריק"ש וז"ל חותם בא"י שומע קול תרועת עמו ישראל היום ברחמים בשבת לא יאמר היום ובגן המלך סי' ב' כת' ע"ז דבשבת יאמר שומע זכרון תרועת עמו ישראל היום ברחמים ומנהגינו שבין בחול ובין בשבת אין אומרים מלת היום לא מלת זכרון רק בין בחול ובין בשבת אומרים שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים וע' בשיורי כנה"ג שכת' דשפיר י"ל מלת היום ע"ש שכת' ג"כ בשם מהר"ח אלפנדרי שיש לפרש על התרע' בפה ובש"ח כת' בשם ב"ד שסמכו מפני שבמקדש ומקום ב"ד היו תוקעין בשבת כמ"ש הטור סי' תקפ"ח ובשם ספר בית תפלה כת' טעם אחר ע"ש וע' לעיל סימן תקפ"ב ס"ק ה' לענין אם טעה ואמר בשבת יום תרועה ע"ש וע' בתשב"ץ ח"ג סי' ר"צ וסי' ש"ט דבנוסח היום הרת עולם וכן זה היום תחילת מעשיך לא ישנה כלל אף כשחל בשבת והביאו בר"י ע"ש וע' בסדר היום שכת' דבאמירת היום הרת עולם נהגו לשחות עצמם לאומרו בכפיפת קומה והטעם מפני שבאים להזכיר ענין גדולת היום צ"ל אותו בפחד ובהכנעה שיכמרו רחמי אל עליו כו':