בדרך, עבה"ט וכ' בשמש צדקה סי' ך"ט שהקשו לו על מ"ש ה"ה פ"ב מהל' שופר דלכך צריך כוונה כיון דעיקר המצוה הוא השמיעה ואפי' התוקע משא"כ באכילת מצה כולי דקשה ע"ז מדין חליצה דהוי מעשה וע"ש שכתב ליישב זה באורך ובתשובת בן המחבר מברר ענין צריכים הכוונ' במצות ע"ש וה"ש הרדב"ז בענין סומא ע' בדבר שמואל סי' י"ב הסומא מוציא אחרים בתקיעת שופר ובכל מצות דאורייתא ע"ש:
בש"ע אע"פ שנשים פטורות כולי וכתב בשאגת אריה סי' ך"ד שיות' ראוי לאיש לתקוע לאשה משתתקע היא לעצמה או אשה לאשה וע"ש סי' ך"ו שאסור להוציא לולב או שופר לרה"ר לצורך אשה שתטול לולב או תשמע תקיעת שופר, וע"ש סי' ך"ז שמותר להוציא לרה"ר לצורך איש שהוא מסופק אם תקע אם לא תקע וכן לטומטום וה"ה לולב עכ"ל והמח"ב כתב שהוא תפס במונה דס"ד לחומרא מדאורייתא ואנן נקטינן דרק מרבנן א"כ כאן אסור וע"ש סי' ק"ח שאסור להוציא השופר לר"ה לצורך קטן וגם לאיש ששמע תקיעות דמיושב אסור להוציא לצורך תקיעות דמוסף וכן אסור להוציא הלולב לצורך נענועי ההלל מאחר דכבר יצא י"ח מן התורה ע"ש: