בש"ע בשנת רעבון. עיין לעיל סי' רמ"ם דה"ה בשאר צרות שהם כרעבון ועיין בר"י בשם שכנה"ג שכ' דסמכינין האידנא על מ"ש התו' שאינו רק מידת חסידות ולוי לא נהג זה ואפילו תימא דנהגי' איסור מסתיי' בשנת רעבון כו' וע"ש דאבא מארי ז"ל בתשובה גמגם על דבריו כו' ועיין בשו"ת בית יהודה סי' מ"ם שהביאו לעיל סי' רמ"ם אך בספר בר"י כתבו בשם אביו הרב ז"ל שכתב בתשו' כשהמזונות מצוים רק שהם ביוקר גדול אין זה רעבון ואין צריך למנוע מתשמיש והסכימו עמו חכמי ירושלים תוב"ב ומשמע דאף ביוקר כפלים ל"ל בה ועיין בדברי דוד להגאון בעל ט"ז פ' מקץ שכתב דדוקא תשמיש לתענוג בעלמא אסור אבל לקיום המין או דיצרו תקיף עליו ויש חשש השחתת זרע אין איסור ודבר זה בכלל חשוכי בנים אלא דמלתא דפסיקא נקט עכ"ל. והביאו בא"ר ומזה תמה על מ"ש הט"ז כאן דאפילו לא קיים פ"ו אסור דליתא וכמ"ש וכן כ' בספר צידה לדרך ע"ש. ועיין בבר"י בשם אביו הרב ז"ל דמי שקיים פ"ו מאשתו הראשונה אך מהשניה לא זכה להבנות ורוצה אשה חוטרא לידה וכו' אינו בכלל חשוכי בנים ואסור וע"ש:
וקצת צ"ע דמצות עונה דאורייתא ואף על גב שאסרו בשני רעבון היינו דמעיקרא סברה וקיבלה אדעתא דהכי דבזמן האיסור יהיה פורש ממנה משא"כ דעכ"פ ספיקא הוי אם קיבלה אנפש' ע"ד כן ובפרט לפי מ"ש לעיל בשם שכנה"ג אין להחמיר כ"כ לכן נראה דגם בליל טבילה דמחמיר המג"א והא"ר המורה להקל בשני רעבון אין מזניחין אותו ומכ"ש בשאר צרות וכדמשמע משכנה"ג דלעיל ועיין בשו"ת שבו"י ח"ג וסי' למ"ד כתב ג"כ להשיג על הט"ז מפירש"י וגם הביא מעירובין דף כ"ח גודגדניות כו' ע"ש וכ' כיון שהוא ממידות חסידות אפשר במקום חשש שאם לא ישמש יבוא לדבר עבירה או הוא או אשתו אם משתוקקים אליו אפשר דמותר לשמש ע"ש:
574
4