וקדושה עבה"ט. ושכה"ג ופר"ח חולקים וס"ל שאינו גומר אלא קדושה וכן שאר ברכות העמידה אבל לא קדיש שלם לאחר התפלה וכן משמע לשון הש"ע ועיין בב"י ולזה הסכים בש"צ והעולם נהגו כהרמ"א ומג"א בזה:
וברכותיו עבה"ט. וכתב בא"ר בתפלת המנחה אם היה י' כשמתחיל אשרי ויצאו מקצתן אומר קדיש דאשרי הוי כמו חיובא כמ"ש בטור ע"ש. ומזה מבואר דמכ"ש בתפלת ערבית אם היה עשרה בשעה שהתחילו להתפלל תפלת י"ח בלחש ויצאו מקצתן באמצע התפלה שי"ל קדיש שלם שלאחר התפלה דהקדיש שייך לתפלה וכ"כ בשו"ת נ"ב מ"ת סי' ז' וכ"כ בפ"מ בחלק אשל אברהם ע"ש ועיין ביד אפרים מ"ש בזה על תה"ד ומ"ש שבתהלים נהגו לשייר מזמור כו' וה"ה בלימוד כ' בא"ר שיש להחמיר ללמוד מעט כשבאים המנין:
מסתמא עבה"ט. ומשמע דלענין חיובא דאורייתא אינו מועיל ובאמת דעת הרבה פוסקים דחזקה דרבא הוי דאורייתא ועיין לעיל סי' ל"ט מ"ש מדברי הנ"ב מ"ת ובשו"ת בית אפרים חלק אה"ע באריכות בענין זה. ומ"ש וע' סי' נ"ג ס"ק י"ג ששם כתב שבהתחלת היום שנולד יום א' קרינן ור"ל מתחלת כניסת הלילה של היום שנולד בו זה מיקרי התחלת היום וכ"כ הב"ח להדיא סי' קמ"ה דמיד שהחשיך נעשה גדול אף שעדיין אין י"ג שנה משעה שנולד ע"ש ועיין בשו"ת נ"ב מ"ת סי' ו' שכתב שפשט המנהג כהמג"א דתיכף כשחשיכה ליל שנולד בו נעשה ב"מ ואין לזוז מהמנהג ע"ש ועיין במג"א סי' ס"ט ס"ק ד' ושם הראה מקום לסי' רל"ו:
לבדו. עבה"ט. ובבר"י כתב ג"כ להחמיר כהט"ז ויש לעוררו שיהיה עכ"פ מתנמנם. וכתב בא"ר בשם הרדב"ז סי' קמ"א שאם התפללו עשרה כ"א ביחיד (ולאו דוקא כל אחד בפני עצמו אלא שלא נצטרפו רק מקצת התפללו לבד ומקצת לבד) פרח מנייהו קדיש וקדושה ואע"ג שנתחברו עשרה יחד אינם יכולים לחזור ולהתפלל ואם התפללו הוי ברכה לבטלה רק היכא דאיכא מי שלא התפלל יתפלל הוא והם עונים אמן אחריו כו' המג"א הביאו בקצרה בסי' ס"ט וע"ש מ"ש דאי ליכא עשרה שלא התפללו לא יתפלל ש"ץ בלחש כו' ועיין בעטרת זקנים שם בשם הגאון מוה' יושע ז"ל:
מעוברת. עבה"ט וכמ"ש הש"י כ"כ במעיל צדקה סי' כ"א ובקרבן העדה ר"פ קמא דמגילה שם הוכיח דאם נולד בשנה פשוטה אינו נעשה בר מצוה עד אדר שני והוא כדברי הרמ"א ופר"ח כאן שחולק על מהר"ש הלוי ועיין בשו"ת בית אפרים חלק אה"ע סי' נ"ט ועיין בלבוש ובא"ר סי' תרפ"ה וביד אפרים סי' תקס"ה וכתב בתשובת ב"ח סי' קע"ה שאם נולד בר"ח והיתה חסרה ועכשיו השנה שלימה לית לן בה. וכתב הא"ר דאם בשנה שנולד היה כסליו חסר ולא היה ראש חודש טבת רק יום אחד ועכשיו כסליו מלא ויש ב' ימים ראש חודש מ"מ נעשה ב"מ ביום ראשון דר"ח טבת והא"ר כתב דלפי מ"ש המג"א דיום א' דר"ח נחשב יום שלשים דחודש העבר י"ל דלא נעשה ב"מ עד יום ב' דר"ח ויש לחלק קצת ועיין באה"ע סי' קכ"ו ועיין ביו"ד סי" ס"ה בט"ז ובכנה"ג שם:
פנימית. עבה"ט ועיין בר"י כתב בשם מלכי בקודש מי שביתו אחורי בה"כ וביניה' חלון קטן ששומע משם כל מה שאומרי' המתפלל לשם חשיב כמתפלל עם הצבור: (בש"ע סעיף י"ח וקצתן בעזרה אין מצטרפין) . וכתב הר"ש בן הרשב"ץ סי' ל"ז אפי' רואין זא"ז, ובמח"ב כ' דהרשב"א סי' צ"ו לא כ"כ אך הרשב"א כתב רק בדרך אפשר:
בית עבה"ט. וכ' בשיורי כנה"ג עליות שאינם סגורות בכותל גמור אלא כלונסאות גבוהות עשרה ולמטה יש חצר גדולה שפונים אליו עליות ורואין זא"ז אין מצטרפין והביאו הא"ר ובמטה יוסף ח"ב סי' י"ג כתב דמצטרפין וכן עמא דבר ובמלכי בקודש דחה דבריו ובמח"ב משמע דמסכים ג"כ להשכנה"ג וכתב שכ"כ בשו"ת זרע אמת ע"ש ומ"מ כתב שאם שעומדים שם בעליות או בעזרת נשים אינו בנקל לירד למטה לבה"כ ומשתדלי' להראות להם פניהם מלמעלה יש לסמוך להקל. וכתב עור במח"ב בלאזירט"ו (ר"ל מקום ששומרים מפני עיפוש אויר ר"ל שקורין קאנטרמץ) שיש שם ב' כתות ששה בבית אחד וד' בבית אחר ואין יכולים ליגע זה בזה נסתפק חכם אחד אם הד' יכולים להיות לפני פתח הבית ויצטרפו לעשרה כיון שרואין זא"ז וכתב כיון דאלו אין רשאים ליכנס לפנים והשומר עמם בשדה לפני הפתח וגם אשר בבית לא יוכלו לצאת חוץ כי המקום צר מבחוץ וגם מעבור לרבים ואלו הד' משתדלים לבא אל הפתח ומראים להם פניהם ה"ל כמראה פנים דרך חלון דמצטרף וכ"ש הוא כיון דא"א בשום פנים להיות יחד וק"ו הוא מדינא דלעיל לסמוך על הפוסקים שלא יתבטלו ארבעים יום מלומר קדיש וקדושה ע"ש:
עכו"ם עבה"ט. ובמח"ב כתב שבבית דוד חולק וכתב דהיינו שאינו בן ברית ואין חילוק בין איש לאשה ע"ש: