לא חל. עבה"ט וע"ש בתשובת נ"ש בשם הגאון מהר"ש שפירא שכתב שאף שההדר הוא מקום שמת שם מ"מ לא ידליק שם שמא מתוך כך יבא לידי הספד ויש להדליק בבה"כ או בשאר חדרי הבית שאין אוכלים שם והביאו בא"ר סי' קל"ג ע"ש:
שני. עבה"ט וע' שו"ת ב"ח החדשות סי' ט' שהאריך להחזיק דעה זו דיום שני של ר"ה עולה לו וכן יו"ט שני של גליות שחל בשבת אע"ג דאפי' בא"י לא היה יכול לנהוג אבילות באותו יום אעפ"כ עולה לו ומשלים עליו ששה וע' ביו"ד סי' שצ"ט בשם הב"ח ובבה"ט שם כתב שכ"כ בגו"ר ובשו"ת תורת חיים:
פרהסיא. עבה"ט ועיין בשבו"י ח"ב סי' ך"ה שחולק על המג"א וס"ל שאין מניח תפלין ביום הראשון וגם ביום השני עד אחר הנץ החמה כמו בשאר ימות השנה כו' ע"ש ועיין ביו"ד סי' שפ"ח שהש"ך כתב שיש פוסקים שביו' ב' מותר קודם הנץ החמה כשאר ימים ואם כן כאן נראה להתיר ואם רוצים לצרפו למנין קודם שנקבר המת כתב בשבו"י שם שאינו מצטרף:
שבצנעא עבה"ט ומשמע מדברי המג"א דגם בת"ת אינו מותר אלא בדברים הרעים אבל הח"צ בסי' ק' כ' שהורה לחכם אחד שהיה רגיל לגרוס משניות בע"פ שמותר לגרום בכל המועד כולו אף שדבר שבצנע' נוהג מכל מקום מותר חדא דאין לך דבר האבד גדול מזה שאם לא יחזיר עליהם ודאי ישכח אף דלא אשכחן היתר לדבר האבד כ"א במידי דאינו משמח ממש ועוד דדוקא בשאר השנה שיכול לעסוק בדברים הרעים שבירמיה כו' אבל ברגל אין נכון לעסוק בזה ואין נכון לישב בטל לגמרי מד"ת וגם דבכה"ג כדאי הוא הרמב"ם דס"ל דברגל אין נוהג אפי' דבר שבצנע' ועיין ביו"ד סי' שצ"ט בטור וב"י שאין הרמב"ם יחיד ולכן אף באין פסידא במשניות השגורות בע"פ יש לסמוך על הרמב"ם וסייעתו ללמוד כל פקודי ה' ישרים כו' ע"ש וא"כ פשיטא דגם אם רוצה לחזור פרשת המועד דשרי אף שאין חיוב דלא גרע משאר לימוד דשרי ע"ש:
(בש"ע סעיף ח) ואצ"ל אם חל שמיני שלו בע"ש כו' ועיין בשו"ת ב"ח החדשות סי' י"ב שמותר לחזור מיד למקומו בכניסת שבת זה וכן מותר לו ללבוש בגדי שבת ומ"מ אסור לו ליכנס לבית המשתה בשבת זה ע"ש וכן דעת הבית הלל ביו"ד סי' שצ"ט אך השבו"י ח"א סי' צ' השיב על הב"ח ודעתו לאסור חזרה למקומו ולבישת בגדי שבת ע"ש וכתב שאין ראיה מחל שלשים שלו בשבת שמותר בע"ש ששם מיקל הרמ"א שי"ל דיום ך"ט כיום למד כו' כנראה מהד"מ סי' ת' ע"ש ומ"מ נראה כיון דב"ח מתיר בזה שאינו אלא מנהג המורי' להקל אינו שגגת הוראה כמ"ש השבו"י שיש לו על מה שיסמוך מ"ש מדברי הד"מ אין משם ראיה דאפשר אע"ג דא"א בשבת לכן הוצרך לצרף מילתא די"ל לענין רחיצה שאסור מדינא הוי ס"ד לאסור דכ"ט כלמ"ד כו' אבל שינוי מקום ולבישת בגדי שבת שאינו אלא מנהג מותר ואפשר דאי הוי חזי השבו"י דברי הב"ח היה מבטל דעתו והיה מורה הלכה כבית הלל ומכל מקום לענין לבישת בגדי שבת נראה להחמיר אם הם חדשים עדיין גיהוצן ניכר הרבה עיין ביו"ד סי' שפ"ט סעיף ה' ולקמן במג"א סי' תקנ"א ס"ק ך' ואם אין לו אחרים אפשר שיש להקל גם בזה:
קודם עבה"ט ועיין לעיל סי' תקל"א ס"ק ז' מ"ש בשם שירי כנה"ג ושו"ת נ"ב שחולקים ע"ז ועיין בשו"ת שמש צדקה במת אביו בער"ה ור"ה ביטל ממנו גזרת שבעה ויה"כ גזרת שלשים ושאל אם מותר לגלח ערב סוכות והשיב דאסור דלא מהני גערה בזה כיון שעדיין לא שלמו שלשים בפועל ע"ש ובהגהות בן המחבר:
איסור. עבה"ט וע' לקמן ס"ס תר"ו ובמג"א שם ועיין בשו"ת תשואת חן סי' ל"א שתמה על מה שכתב הש"ך ביו"ד סי' שפ"א דטבילת כל גופו בצונן ליכא איסורא תוך למ"ד ע"ש ואף שקצת נראה כן מפשיטות לשון הרמ"א יש לדחות וכן נהגו להקל בטבילה בצונן כדברי הש"ך:
שבעה. עבה"ט ועיין בשו"ת ב"ת החדשות סי' י"א שמשיג על מהרש"ל בזה והעלה שאינו עולה אלא ליום אחד ועיין יו"ד סי' שצ"ט סעיף ב' ט"ז וש"ך שם: