בש"ע ס"א שיש במינו במחובר וכ' מח"ב בשם זרע אמת נכרי שהביא שושנים לדורון ביו"ט ראשון והאשה ערבה אותם בשאר שושנים שבכלים שנקנו בעיו"ט ואותן שהביא הנכרי הם מועטים וצדד להתיר להריח ביו"ט שני בהסיר מהם מקצתן ע"ש ועיין בשו"ת פרי תבואה סי' ס"ט דגים שהביא נכרי דורון לישראל מותר ביו"ט שני לישראל אחר לצורך יו"ט אפילו שלא לצורך אורחים ואותו ישראל שהובא לו אם זימן אורחים במקרה מותרים לאכול בביתו של בעה"ב אך לאורחים הסמוכים עליו בתחל' ביו"ט יש להחמיר וגם מה שנסתפק במג"א בזימון אורחים אם הבעה"ב מותר לאכול עמהם יש להחמיר וביו"ט שני הסמוך לשבת מותר לטלטל מה שהובא ביום טוב ראשון לבשל לצורך שבת ע"ש ועיין ברדב"ז ח"ב סי' תקס"ב בבעה"ב שהאורחים סמוכים עליו באותו שבת או בי"ט והביא בשביל בעה"ב אסור גם לאורחים אבל אם אין קבועים אצלו רק שבאו במקרה לא יאכלו בביתו של בעה"ב ובביתם שרי ע"ש ועיין בשו"ת גינת וורדים חלק א"ח כלל ד' סימן א' נכרי שהביא דורון מישראל הדר בעיר אחרת דרך אניות בנהרות המושכין ופסק להקל ואחד מהטעמים דנהרות שבמצרים אין ברור שהם גוששין וי"ל שהלכה למעלה מעשרה ויש להקל בצירוף עוד טעמים וחכם אחד חלק עליו ואסר וכת' שכן רבו פסק כן וע"ש בסי' א"ד ב' ג' ועיין בפנים מאירות ח"ב סי' קט"ו בנכרי שהביא דגים למכור בעיר שרובה נכרים שכת' שם כמה חלוקי דינים:
שיעשו. עיין בהר הכרמל סי' ט"ז שכת' שנראה להקל אם הביא לישראל דגים למכור ביום טוב ראשון בשהה ליל יו"ט אף בלא קצץ משום שאין מוכרה שאדעתא דישראל זה צד אותם ויש כאן ס"ס ספק אם בשביל כדי שיעשו ישראל זה וספק אם ניצוד היום וספק דדינא שיש מתירין אפילו בדורן בשהה בכדי שיעשו עי"ט ראשון משום שמחת יו"ט ע"ש: