(בש"ע ס"ב) מותר להחם כו' עיין באשל אברהם ועיין בש"ך יו"ד סי' קנ"ט ובמח"ב כ' בשם תשובה כת"י מ"א מרבני אטליא שהתיר להחם ביו"ט ולרחוץ הרחיצה הכרחית ללבוש לבנים ועיין לעיל סי' שכ"ו:
(שם) ס"ג אדם מותר כו' עיין בחוט השני ס' ע' אשה שטבלה בליל יו"ט אחר לידתה בשוגג מותרת לבעלה כיון שהיתה שוגגת ואפילו היתה מזידה לא היה מקום לאסור מדינא בדיעבד רק משום מיגד' מילתא אבל בשוגגת ודאי מותרת מיד אף שלכתחלה אין לעשות כן ובמזיד' יש להחמיר לפרוש אותה לילה אכל אח"כ פשיטא דמותרת בלא טבילה אחרת ע"ש ועיין ביו"ד סי' קצ"ז:
להרבות עיין בשו"ת נ"ב מ"ת סי' כ"ד וכ"ה באחד שהורה היתר להחם היורה שבמרחץ ע"י נכרי ביו"ט שחל בע"ש לצורך שיבשל ממנו בעל המרחץ מחמין אלו שביורה תבשיל קאווע וישתה מאותו ביו"ט ושאר החמין שביורה יזובו למקוה להפיג צינתן ויצאו עליו עוררין והוא ז"ל כתב שאין מזניחין אותו במקום שיש מניעת הטבילה וביטול פ"ו וגם יש צד להיתר מחמת שצריכה חמין לחפיפה שיש היתר אפי' ביו"ט כמ"ש ש"ך יו"ד סי' קצ"ט וא"כ ביו"ט לצורך שבת גם כן יש היתר על ידי עירוב תבשילין ע"ש ועיין במח"ב בשם זרע אמת שיש שנוהגין היתר בכה"ג להתיר ביו"ט שבע"ש ע"י שמבשלין ביורה ב' או ג' ביצים יש להניחם במנהגם ומ"מ רחיצת כל גופה בחמין אסור רק תחוף ותרחץ היטב בעיו"ט כל גופה בחמין וביו"ט תדיח למטה בחמין ותעיין היטב בכל גופה קודם טבילה כמ"ש ביו"ד סי' קצ"ט ע"ש:
מוגמר עיין לעיל סי' ריו"ד שם כתבתי בענין שתיית טוטין ביו"ט ובקרבן נתנאל פ"ב דביצה כתוב לאסור וחולק על שו"ת דרכי נועם והבר"י חולק עליו ודעתו להתיר ואין לגזור משום ע"ה שיבואו לכבות שאין לגזור מדעתינו אך יש להזהירם שלא יכבו ע"ש ובספר מור וקציעה כתב בשם אביו הגאון הח"צ ז"ל שהיה שותה ביו"ט אף שבימי חרפו מנע מזה אמר לו חסיד גדול רב מובהק שלא יפה עושה כיון שרגיל בו מצטער ביו"ט ומונע משמחת יו"ט וחזר לנהוג בו היתר ע"ש ועיין במח"ב שכתב בשם חכם וחסיד מוהר"ר ליפא ז"ל שכתב שהוא היה נוהג היתר ביו"ט רק שנזהר להדליק מן הנר הדלוק ולא ע"י גחלת שיבא לידי כבוי וכך ראה שנהג רבו ז"ל חוץ מי"ט של ר"ה שמחמיר וגם בט"ב אבל בשאר תענית של צבור וכ"ש תענית יחיד נוהג היתר עכ"ל וכ"כ בספר ים יששכר להתיר רק שאין להדליק מהגחלת רק מהשלהבת ע"ש וכן נהגתי שלא לעשן בי"ט ראשון וב' ימים של ר"ה וט"ב ובליל ב' של פסח אחר הסדר משום הפגת טעם מצה ומ"מ אני מפרט בפה ביו"ט שאיני עושה כן משום סרך של איסור וכמ"ש סי' ריו"ד שיהיה מותר בעת הצורך כיון שרבים וגדולים מתירים בכל ענין ובענין הדלקה יש ליזהר שלא להדליק ע"י נייר כמנהג בחול רק ע"י שלהבת כמש"ל ואף ע"י גחלת שרי ליקח גחלת בוערת ומיד שהדליק הטוטין ישליכנה על האש בענין שאין כאן כבוי כלל ועיין בשער המלך הל' לולב שאף מי שנוהג איסור לשתות טוטין ביו"ט אעפ"כ מותר לטלטל הקנה ששואפין בו כיון דחזי לאחריני' ע"ש באורך וכן דעת בעל משכנות יעקב ובמח"ב האריך בזה ודעתו שמי שנוהג איסור ולדעתו אסור מדינא אסור אף לטלטל אך מי שלדעתו הוא מותר מדינא אלא שנוהג חומרא על עצמו מותר לטלטל ע"ש:
ריחא. עבה"ט ועיין בשמש צדקה סי' ד' ועיין בח"צ סי' צ"ב שהביא דברי הט"ז ודעתו להתיר לסוך את הידים בשמן ערב ומים המריחים בין בשבת ובין ביו"ט ואפי' ליתן בשמים לתוך המים בשבת לרחוץ בהן מותר כמו שמותר לתת תבלין לתוך הקדירה בשבת דבאוכלין ומשקין לא שייך אולידי ריחא וע"ש דגם היכא דאיכא צביעה באוכלין לא שייך צביעה ולכן מותר למזוג יין אדום בשבת ע"ש ועיין בר"י בשם נחפה בכסף שהעלה שיש להחמיר שלא לתת בשמים במים בשבת לרחוץ בהם אך אם נתונים במים מע"ש מותר לרחוץ בהם ועיין בשאילת יעב"ץ ח"א סי' מ"ב מ"ש בענין זה על דברי אביו הגאון ז"ל ודעתו שאין להתיר למי שמחמיר להטיל ריח לתוך המים ביו"ט ע"ש: