(בש"ע סעיף א') ומנדין כו' ועיין בתשובת מהר"י הלוי סי' י"א בנידון חכם שהתיר להפליג בספינה בי"ט ב' ש"ג אם מנדין אותו כדין המזלזל:
(•) (בש"ע סעיף ב') אין בין ראשון לשני כו' ועיין בשו"ת נ"ב סי' ל' בתינוק שנולד בה"ש ושמיני ספק תשיעי שלו חל ביום טוב ב' ש"ג בזה כתב ביו"ד סי' רס"ו להחמיר שאין דוחה יו"ט והש"ך מיקל ואפילו בודאי והוא ז"ל כתב שאף הרא"ש מורה בספק דשרי ואפילו ביו"ט של ר"ה וגם בוודאי מילה שלא בזמנה ביו"ט ב' ש"ג מי שרוצה לסמוך על הש"ך להקל אין מוחין בידו ע"ש:
עכו"ם עבה"ט ועיין בבר"י בשם תשובת מהריק"ש שן כואבת ואינו נופל למשכב מותר לעקר' על ידי נכרי ביום טוב שני ש"ג חוץ מר"ה ע"ש:
(בש"ע סעיף ג') בני א"י כו' ועיין במהרי"ט צהלין סי' קל"ט בן ח"ל מותר להרבות בי"ט בשביל בן א"י שיצא ע"מ לחזור בקדירה אחת ובשני קדירות ובשני מינים והם עושים לעצמם ולאורח אע"פ שאם לא היה האורח לא היו עושים רק תבשיל א' ג"כ שרי דהא איכא עונג ביו"ט שאוכלים ומתענגים וגם לבשל בשביל האורח לבד יש כמה צדדי היתר כיון שהוא בבית זמן מה הרי מזונותיו עליו וכו' וגם דעכ"פ הוי לאורח חוה"מ או אסרו חג שמצוה גם כן לענג חוה"מ וא"ח בבשר מכל מקום טוב לבקש קדירה גדולה או לאכול עמו מקדירתו שלא יהיה ניכר שלו לבדו עשוי להסתלק מן הספק ואם א"א שרי ע"ש ובשלמי חגיגה בשם מהר"י עיאש כתב להתיר בפשיטות וע"ש, ועיין בבר"י בשם מוהריק"ש שבן ח"ל שעומד בא"י מותר לו' לבן א"י שיעשה מלאכה ביו"ט שני ומהר"י פראגו ומהר"י מלכו דחו דבריו והסכימו לאיסור ועיין בגו"ר כלל ד' סי' ט"ז וי"ז ועיין בזר"א סי' ט' וכתב בק"א למח"ב בשם מז"א מי שהלך לח"ל ושלח אחר אשתו שבא"י ולא רצתה לילך ואח"כ נתרצית לשלחה כלי ביתה ומוכנת ליסע אחה"פ כ"ז שגופה עדיין בא"י תנהוג כא"י, אך משום חומרת חמץ לא תאכל חמץ ביום ח' וכן בעלה ב"ז שאשתו בא"י ינהוג בא"י ובחור שבא מח"ל לא"י פשטה הוראה שיעשה כא"י (וע' בהל' קטנות ביו"ד ובלקט הקמח ובגו"ר כלל ד' סי' י"ד וט"ו הסכימו רבים וגדולים וגזרו בגזירה חמורה שאפילו בחור אם לא בא רק דרך עראי מחויב לנהוג שני ימים כמנהג מקומו ע"ש) אך אם בחור זה נשתדך בבת ח"ל בק"ג ושבועה ור"ח ולדור אתה בח"ל יעשה כבני ח"ל. וע"ש בשיורי ברכה סימן זה שכתב שהעלה בתשו' שבן א"י שירד לח"ל ודעתו לחזור שהדין הוא שעושה כמנהג א"י וכך עשה כמה רגלים ושוב נודע לו שמתה אשתו שהניח בא"י ודעתו לישא אשה בח"ל ולחזור לא"י כל זמן שלא נשא יעשה כמעשהו כבני א"י וכשישא בח"ל יעשה כבני ח"ל עד שילך לא"י איש וביתו וכן הסכים עמו גדול הדור ע"ש עיין בש"ח בעובדא שאירע לו כה"ג שנשא אשה בח"ל רק נתעכב שם מחמת כמה עלילות ולא היה בדעתו לישאר שם רק לחזור עם אשתו כאשר התנה עמה ונהג כבני א"י, אך מעיד אני עלי שמעולם לא אכלתי חמץ בח' של פסח ולא נהגתי כא"י רק לענין תפלה מטעמים שכתב הרדב"ז שאם מתפלל תפלת י"ח לא נמצא שקרן בתפלתו משא"כ כשיתפלל מעין שבע וכו' ע"ש ועיין בבר"י בבן ח"ל שנשתהה זמן מה כא"י ודעתו לחזור לח"ל כי שם ביתו ונעשה שותף בחנות עם בן א"י וזמן יריד ביום טוב שני דלשותפו בן א"י חול מותר לשותפו ליישב בחנות ולמכור ביריד כיון ששניהם תמיד מתעסקים בחנות וכמ"ש הר"ן הביאו ב"י סי' רמ"ה בישראל ועכו"ם שניהם מתעסקים בחימום המרחץ ע"ש ועיין בש"ח בשם תשוב' הררב"ז שבן א"י אשר בח"ל מותר לבשל מיו"ט ב' לשבת בלא ע"ת והביאו באה"ט והטעם שהרואה יאמר שהניח ע"ת או סמך על אחרים ועיין בש"ת בבני ח"ל העולים לא"י לזוהרא (הוא ענין ההקפות והסיבוב שמסבבין מעיר לעיר ומכפר לכפר להתפלל על קברי הצדיקים) שדעתו לחזור ועושים ב' ימים ואין בבני ח"ל מי שיעלה על הדוכן יכול הכהן מבני א"י לעלות לדוכן ולברך להם וכן דעת מהר"מ בן חביב אך מהר"א הלוי מסתפק בזה לפי שבני ח"ל שמתפללין יום זה תפלת המוספין הוא יום החול לבני א"י ולא שייכא עבודה לגביה ולכן דעתו שלא יברך אקב"ו כו' רק ברכת כהנים לבד וע"ש שכתב המגי' דבן א"י כהן שיצא לח"ל ע"מ לחזור אם יכול להשתמט לצאת קודם שיגיע לברכת כהנים מוטב ואם לאו אם יש שם כהנים אחרים יעלה עמהם וכיון שאחרים עמו יכול להבליע את השם בנעימה ולא יהיה נרגש, אך אם אין שם כהן אלא הוא נראה שיעלה ויברך כדרכו בהזכרת השם ויש לסמוך על מהר"מ ב"ח. ומ' אברהם יצחק ז"ל וגם מהר"א לא החליט שלא יברך ע"ש ודברי מהר"א הלוי (שהוא בעמה"ח שו"ת גינת וורדים) תמצא באידך בגו"ר כלל א' סי' י"ג ושם תשובות מהר"מ ב"ח שדעתו שאם יש שם כהנים אחרים מבני ח"ל לא יעלו עמהם מכהני א"י ואם אין שם יכולים כהנים מבני א"י לעלות ולברך מידי דהוי אציבורא אחרינא ע"ש ודברי מהר"א יצחקי בתשובתו זרע אברהם סי' י"ב והובא ג"כ בשלמי צבור הל' ב"כ ע"ש ועיין שם בשו"ת גו"ר שמהר"ם ב"ח דעתו בבני ח"ל שבאו שצריכים להתפלל ביו"ט אם אין יודעים להתפלל יכול א' מבני א"י להיות ש"ץ להוציאם י"ח ובעמ"ח גו"ר וכן בזרע אברהם חלקו ע"ז וכן נוטה בבר"י סי' קך"ד ע"ש, וכתב דבן ח"ל שהיה ביום טוב שני בכפר שבא"י שלהם יום חול והוא התפלל כבר תפלת יו"ט וביקשו ממנו לפרוס להם על שמע ולעבור לפני התיבה להוציאם י"ח בתפלה של חול יש מקום לו' שיכול להוציאם דל"ד להא דלעיל דשאני הכא די"ל דשפיר שייכים גביה תפילת י"ח דאפי' בשבת טעמא משום דלא אטרחיהו רבנן ע"ש שכתב שצריך להתיישב בדבר ע"ש ובש"ח דעתי שאם הוא לא התפלל עדיין תפלת י"ח לעצמו אזי יכול לעבור לפני התיבה בקול רם לבד ואומר יעלה ויבא בעבודה דאע"ג דציבור לא שייכים לדידיה שייכא ואינו כשקרן בתפלתו ולא יתפלל תפלת לחש כלל שאז הוא צריך להתפלל תפלת יו"ט כדרכו ושוב אין התפלה בקול רם אלא בשביל הציבור ואין רשאי לומר יעלה ויבא והו"ל לגבי דידהו כהפסקה ע"ש, ולענ"ד דעדיף להתפלל בלחש לעצמו של יו"ט כדרכו ובקול רם יאמר י"ח להוציא הציבור י"ח ובאמת לא יזכיר יעלה ויבא בהחזרת התפלה כלל כיון שהוא בא להוציא הציבור דלדידהו יום חול הוי:
לתחום, עבה"ט בשם מ"צ ח"ב ועיין בפרי האדמה חלק ג' שכתב ג"כ שמי שהלך לגור בא"י וגמר בדעתו שאף שלא תרצה אשתו לבוא ישתקע הוא דאין נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וכתב בס"ח דלענין תפלה ושאר דברים דינו כבן א"י ומ"מ לענין חמץ טוב ונכון שלא יאכל ביום ח' וע' במהר"מ אלשכר לענין מילה בזמנה שאירע בא"י ביו"ט ב' ש"נ והי' שם אורח מח"ל שעושה היום יו"ט והוא מוהל כ' בס' נחפה בכסף דכל שיש מוהלים מתושבי עיר שהוא אצלם חול אין האורח רשאי למול ובמטה יהודה חולק וס"ל דמותר ובש"ח כתב דהיכא דאיכא עשרה מבני ח"ל שנוהגים היום יו"ט אסור ואפי' כשאין עשרה דוקא כשמבקשים ממנו שיהיה הוא המוהל אין לו למנוע עצמו אבל הוא ודאי אסור לבקש מאחרים שיתנו לו למול וכן יודה לו החכם לאורח שבא לשאול שאין לו להיות רודף היום אחר מצוה זו מאחר שהוא יו"ט לדידיה כיון דאיכא אחר אם לא שיבקשו ממנו אחרים מאליהם. ולענין אם בן א"י עולה לס"ת בח"ל ביו"ט ב' עיין מ"ש בשערי אפרים שער ח' סעיף צ"ז ובפרחי שערים שם הזכרתי כמה תשובות לענין אם לצרף למנין מבני א"י לבני ח"ל ולהוציא ס"ת כ' בפרי האדמה שאפי' ט' א"י לצרף א' מבני א"י והביא כן מהלק"ט (ובשו"ת הביאו ותמה עליו שבהלק"ט כתב עד שיצטרפו כו' ואולי ט"ס וצ"ל אפי' כו' וליתא דפשוט שהט"ס הוא שצ"ל ע"י שיצטרפו כו') וע' בשו"ת הרמב"ם הנקרא פאר הדור סי' ק"ו שבני צור נהגו לעשות ב' ימים ואין דופי במנהגם וע' בשו"ת מהרי"ט צהלין שכתב שאפי' על העיר הק' צפת מאן לימא לן שהיו דשלוחים הולכים אלא כך מקובלים כו' ובבר"י הביא מירושלמי פ"ב דר"ה דמוכח דצפת עושין יום א' וע"ש שכתב שעיר יפו סמוכה לירושלים מהלך יום ומחצה או פחות מעט וקרובה מאד ליבנה ולוד עדיין יש להסתפק לפמ"ש הרמב"ם דלא בקירוב תליא מילתא שיש מקום קרוב שלא היו השלוחים באים לשם מחמת שלא היו שם ישראל או שהיה שעת חירום כו'. ושוב כת' שהעידו לו שנהגו שם ביפו לפני מהר"א יצחקי וב"ד לעשות רק יום א' וכן ברמל' עשה מהר"י הכהן מעשה בעצרת רק יום א' לבד ע"ש וכן בש"ח שמהר"מ רוביי הורה כן למעשה שנתערבו שם ביפו בחג הסוכות ועשו יום א' והסכים לזה החסיד מו' יום טוב אלגזי נ"י ע"ש ובמח"ב כתב עיר יפו אם איש ישראל דר בה ויתיישב איש וביתו שם נראה דיעשה יום א' כו' ע"ש וע' בשו"ת מהרי"ט צהלין סי' ל"ד עיר עגלון שמעבר לירדן אינם כא"י לענין לעשות שם יום אחד כא"י וצריך לעשות שני ימים כח"ל וע' במור וקציעה סי' ש"ו בקונטרס גדר ישוב א"י הביא מתשובת רדב"ז שעזה דינה כא"י ותשו' מהרי"ט שדינם כח"ל והוא ז"ל האריך לדהות ראיות מהרי"ט ונתחזק במעוז לו' שהיא א"י ע"ש ומכל מקום אפשר שעושים ב' ימים כמש"ל בשם הרמב"ם שאפשר שהשלוחים לא הגיעו לשם ע' בח"צ סי' קס"ז שכתב דבני ח"ל העולים לא"י דרך עראי צריכים הם להתנהג כא' מבני א"י התושבים דלא שייך בזה חומרי המקום שיצא משם לא מיבעיא בתפילות וברכות וס"ת שאינם אומרים בעצם אלא אפי' במלאכה מותרים כיון שאילו באו ממקום החומרא למקום הקולא קבעו דירתם בו היו אסורים לנהוג חומרתם כמו שבני א"י אסור להם להוסיף יום א' על הכתוב בתורה אף הבאים מח"ל כ"ז שהיו בא"י אסורים ע"ש ובנו בשאלת יעב"ץ סימן קס"ח הזכיר דבריו וגמגם בהם דגם בא"י גופא אין איסור אם היו רוצים לעשות ב' ימים משום דלמא אתי לאקלקולי ואם כן אף בעולים דרך עראי חייבים להחמיר כמנהג מקומם כדפשיטא להו לחכמי א"י גופייהו כמ"ש בהלק"ט סי' ד' כו' ע"ש וכן בבר"י כתב שהמנהג פשוט להיפך ממש מדח"צ אלא עושים כמקומם וע' עוד בשאלת יעב"ץ שקרא ערעור על מנהג רבנן קשישאי והבר"י כתב שהפריז על המידה ואין לזוז ממנהג שנהגו ככתוב בדברי האחרונים ע"ש: