בסל. ועבה"ט וע' בשו"ת בית אפרים סימן מ"ד מצות שאופין ואין בכל עיסה שיעור חלה ונתחייבו ע"י צירוף סל ושוב בשעת הפרשה לא היו נוגעין יחד רק היו חלוקים לב' צבורים אף ע"פ שלקח מאחד חלה על הכל יש לו לכתחלה להפריש חלה גם מצבור השני בלא ברכה ע"ש וע"ש מ"ש על דברי מהרש"ל דמצריך ליטול מצה שלימה לחלה ואין המנהג כן וכמ"ש בח"י ג"כ ובפרט בחלת ח"ל שפיר דמי אף בפרוסה ע"ש ועיין מ"ש בחלק יו"ד ללמד זכות על מה שנוהגים אחר אפיית המצות מחלקים לחלקים ונוטלים כמה נשים כ"א חלה בפ"ע וכן המנהג באפיית החלות של שבת ע"ש וע' לעיל ריש סי' תמ"ד בע"פ שחל בשבת ושכח להפריש חלת לחם חמץ מה דינו ע"ש ובכנ"י ס"ס ך"ג כ' שבשנת תפ"ז חל ע"פ בשבת ודרשתי בשבת שלפניו שלשבת הבאה יזהיר כ"א לאשתו ליקח חלה כי טעם שאין אנו נוהגין לעשות האמור במשנה דבמה מדליקין שלשה דברים צריך אדם לומר כו' עשרתם כו' משום דחלת ח"ל יש לה תקנה שאוכל' משייר משא"כ בע"פ שחל בשבת אין תקנה ע"ש ועיין לעיל סי' תמ"ד דיש תיקון בדיעבד מ"מ לכתחלה מיהת יש ליזהר בזה:
לא צריך. עבה"ט שהביא מהלבוש עיין באלי' זוטא וא"ר על דברי הלבוש בזה ובפמ"א ח"א סי' צ"ו כתב שט"ס בלבוש וצ"ל יקח פרוסה קטנה מן הבצועה וישמור אותה לחה"מ ויברך להפריש חלה ושורפה בחה"מ ע"ש:
קטן. עבה"ט וע' בשבו"י ח"א סי' כ"ב שהרב מהרי"ל בן הגאון בעהמ"ח שער אפרים כתב ליישב דברי המג"א והוא ז"ל חזר והשיב לו שדבריו בח"י נכונים ובספר חק יוסף דחה דברי השבו"י ובס' בר"י האריך בזה להצדיק דברי השבו"י ולהשיב שבותו כבראשונה ע"ש: