לבה"ש. עבה"ט וע' פר"ח סי' תנ"ט סעיף ה' שכתב דאע"ג דביו"ד סי' ל"ו איתא דכשעמדו קצת בבית מיקרי פושרין מ"מ מים שלנו הם קרים ביותר ומ"מ אם נתחממו כחמימות הרוק או כמו מים ששואבין בקיץ מן הנהרות יש לו דין פושרין ותשרף מיד עכ"ל ועי' בס' בית אפרים על טריפות בקונטרס התשובה סי' ך' באורך בביאור ענין זה ושם מבואר דדוקא בעמידתן בבית בקיץ קפדינן עלה משא"כ ביומי ניסן שכתב רש"י בפסחים שעדיין ימות הגשמים כו' ע"ש ושם מבואר שי"ל שכל שנתחממו חמימות קצת אע"פ שאינו כחמימות הרוק אין ללוש בהם ע"ש ויש לחוש לזה ולהעמיד במקום קר שלא יבואו לידי חמימות כלל וע' במור וקציעה שבמדינות שלנו שהם בארצות צפוניות שבימי ניסן הוא זמן קר יש להקל עכ"פ במים שלא לנו בדיעבד בשעת הדחק ע"ש ונראה שהכל לפי ראות עיני המורה לפי העת והזמן.
בליל ה' עבה"ט. וע' בשו"ת בית אפרים סי' ל"ב שמי שרוצה לאפות ביום א' משום שביום א' הוא ביתרון הכשר כי השלחן והכלים נקיים ביותר שבמוצאי שבת רוחצין הכל היטב ומגעילין ומלבנים את כלי המעשה וגם העוזרים בלישה וגלגול ואפי' ידיהם מתקררים ומחליפים כח ע"י ששבתו ונחו ביום שבת זהו בגדר צורך מצוה ויש להקל להתיר לשאוב מים בע"ש אפי' אם כבר הגיעו זמן בה"ש ובסמוך לבה"ש יש להתיר אפי' במקום שאין בזה יתרון הכשר ע"ש ועיין בבית יהודה סי' נ"ז כתב גם כן דמותר לשאוב ע"ש ולהקדים קצת מזמן בה"ש וע"ש שאם הניחם תחת אויר הרקיע רשאי להכניסם בבוקר מפני החמה ואין זה שלא לצורך וכמכין לחול כיון שראוי היום לשתיה וטוב שישתה מעט ממנו ע"ש וע' בבית יהודה דף קח בשם מהר"ש צרור שהתיר לשאוב על ידי עכו"ם יום שבת בין השמשות וכן עשו מעשה והביאו הח"ב ע"ה וצ"ע בזה:
ברזל. עבט"ז מ"ש בזה על דברי הב"י וע' בא"ר שם ובספר שו"ת בית אפרים סי' לב כתבתי פירוש נכון בדברי הב"י בעזה"י ע"ש:
הדחק. עבה"ט ובר"י כתב בשם הרדב"ז להקל בקלט מים מהגשמים בלבד שיניחם במקום שלא יפיג צינתן וע"ש בשם מהר"י מולכו בתשוב' כת"י שמותר ללוש במים שעכו"ם אומר מסל"ת שלנו בביתו דהוא מידי דרבנן והמחמיר תע"ב ע"ש ונראה דודאי אין לצאת במצות אלו י"ח לילה ראשונה דהא בעי' שימור לשם מצוה והרי אין כאן שימור ומ"ש לעיל ס"ק ו' לענין להביא מים על ידי נכרי דהיינו לכתחלה שם שפיר היו משומרים מהישראל משא"כ כאן ודין שימור המים לשם מצת מצוה כמו שימור הקמח אך לשאר מצות גם כן למיחש מיבעי כיון שלנו הלילה אצל העכו"ם שמא לא נשמרו יפה ונפל שמה דבר המחמץ ואפשר שאין לחוש כ"כ שמא נפל בתוכו מים חמוצי בעינ' או שכר וכיוצא די"ל דגם אינהו קפדי אמיא שלא יתערב בתוכו ד"א וגם דמוקמינן להו אחזקתייהו ומ"מ שומר נפשו ירחק מזה ומכ"ש במקום שיש לחוש שעמדו שם מעל"ע ואולי נפל שמה חטה או פתיתי פת וכיוצא ובשעת הדחק יש להתיר על ידי סינון המים:
בשוגג. עבה"ט וע' בתשב"ץ ח"ב סי' פ"ז ועיין בשאלתות דר"א גאון ובשאילת שלום שם אות ק"ה שתמה על הגאון ובספר שו"ת בית אפרים סי' י"ז השבתי לו ז"ל בזה ע"ש: