בש"ע סעיף א' או פוררו כו' ועיין בשו"ת אור ישראל האריך מחלוק' הפוסקים בהם דאין ביעור חמץ אלא שריפה ובענין השבתה וביטול בלב. ועיין בשאגת ארי' בסי' פ"ג ופ"ז ע"ש וע"ש סי' פ"ה דגם נשים חייבות במצות עשה, דתשביתו ואפי' בחיוב השבת שמשש ולמעלה ע"ש:
בש"ע סעיף ג' ואם מצאו אחר זמן איסורו כו' וכתב בשו"ת פ"י סי' י"ב באחד שהי' לו חמץ בבית גוי ושכח למכרו. ואחר חצות נזכר והוא ביטל חמצו קודם חצות כנהוג ושאל איך לעשות והור' לו בדרך עצה שיניחנו במקום הפקר לכלבים או לחזירים ואם יזכו בו גוים יוכל לקנותו מהם אחר הפסח בזול או יחזירו לו כי מסתמא הגוי שהחמץ בביתו לא יניח לכלבים להפסיד ויזכה בו ואח"כ אולי יחזיר לו כיון שמכירו וע"ש שהאריך בדברי הגמ"י בשם ריב"ש שממנו מקור דין זה ועיין בדברי האחרונים לעיל סי' תל"ג סעיף ו':
אסורים עבה"ט ועיין בשו"ת פ"י סי' י"א במצה שנתכפלה והניחו אצל האש שבפי התנור לשרפה והי' שם מצות בתנור גם קדירה נתבשל' באש הזה והאריך בדין זוז"ג ע"ש ועיין בפ"מ יו"ד בפתיח' להל' בב"ח שהק' שם על המג"א מכריעי דחיטי דנפל עלי' יי"נ שהוא איסור דאוריי' ומ"ש ע"ז בשו"ת בית אפרים סי' ל"ט דמבואר במרדכי לענין היתר התרנגולת לפי שאינה נמכרת ביוקר שהביא ראיה מהא דכריא דחיטי כיון שאין החיטים נמכרים ביוקר בשביל היי"נ וע"ש דלענין תערובות חמץ שעה"פ שפי' מותר למכור חוץ מדמי איסור כו' ע"ש ועיין מ"ש על דברי המרדכי בנ"ב מ"ת סי' ע':
הפחמין, עבה"ט ועיין באמונת שמואל על הקושי' שהקשו מתמור' מ"ש בזה: