1
בש"ע (בהג"ה) ואין לבטל כו' ועיין בהלק"ט סי' קצה מ"ש בזה:
8
אינו. עבה"ט ועיין הלק"ט סי' רט שמפקפק בביטול ע"י שליח ובמור וקציעה כתב דאשתו בלי רשות עדיפא משליח ברשות ובמה"ב הביא בשם הרמ"ל באלפסי זוטא שדעתו דגבי חמץ מהני ביטול ע"י שליח כיון דאינו ברשותו כו' בגלוי מלתא סגי. וגם דבע"ה זכות הוא לו ואע"ג דשלא מדעתו אינו מבטל. מכל מקום על ידי שליחות ומדעתו יכול לבטל וע"ש וכ"כ בפ"מ בפתיחה מי שבא לו חמץ בדרך וישראל שהיה שם בטלו לא אמרינן בזה זכין כו' וע"ש עוד במ"חב בשם הרמ"ע דאשתו ובניו שיש להם רשות לאכול משלו מסתברא שיש להם רשות לבטלו ומשוו נמי שליח ודוקא שהם גדולים דבני מעבד מצוה נינהו עכ"ל: