בש"ע הרואה לבנה בחדושה כו' כתב בספר החינוך סי' ת"ג יורדי הים אין מפליגין אחר ה' ימים לחידושה ונזהרין שלא להקיז סמוך לחידושה והפשתן שימצא במשרה או בתוך היורה לבשל בחדוש הלבנה לוקה. וכמה מלאכות צריך שמירה שלא לעשות בעת שהלבנה מתחדשת ע"ש והביאו הר"י ועיין בה"ט בשם דבר שמואל וע"ש שמבואר מדבריו שאין זה רק לכתחלה יש לחוש לספק שמא מתוך בהירות האספקלריא מזהיר בו דמות לבנה אך אם אנשים מבחוץ רואים הלבנה עצמה ומעידים לו עליו שפיר מברך כיון שזריחת הלבנה ניכרת לכל באותו זמן ומכ"ש להרש"ל דגם סומא יברך ע"ש ועיין בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קכו לענין לראות בחציצה ע"י בתי עינים שקורין ברילין שהביא שם דברי הדב"ש וכ' דאין ראיה מההיא דר"ה דמיירי שלא ראה אותה בעובי הרקיע. אבל הרואה דרך עששית לרקיע ורואה הלבנה הוי ראיה ממש ומברך ואולי הדב"ש מיירי שלא ראה רק תוך האספקלריא או מזכוכית ולא בעובי הרקיע ממש ולענ"ד ודאי דבהכי מיירי שאז יש שייכות לו' שמא הוא עיגול עב לבן אבל כשרואה דרך חלון לרקיע ורואת צורתה הלבנה ברקיע דרך הזכוכית ליכא למיטעי כלל ונראה פשוט דמי שרואה ע"י בתי עינים שהוא יכול לברך אפילו אם קמו עיניו מלראות בלא בתי עינים שהרי למהרש"ל אפילו סומא יברך. ואף שבדב"ש כתב שיש לפקפק בראיותיו מ"מ אין חולקין עליו ואם רוצה לקדש דרך חלון ויוכל לפתוח החלון יש לעשות כן לכתחלה כדמשמע מעובדא דרש"ל:
בש"ע סעיף ב ברוך יוצרך וכתב במח"ב ששמע מפה קדוש בעל אור החיים ז"ל שהיה אומר כן בסי' יעקב ומהר"ק שפירא פי' נוסח זה ע"פ הסוד ובאגרות הרמ"ז סי' י' חולק ע"ז וכתב שראוי לו' ע"פ הסוד עושיך יוצריך בוראיך קוניך שהיא כסד' אבי"ע ממטה למעלה וכן מצא להרמ"ע ז"ל וכן היה נוהג בינו לבין עצמו אלא שאינו מודיע לאחרים ע"ש:
לא. עבה"ט מ"ש בשם הש"י ח"ב לענין אבל וע"ש שב' דאפי' בכלות ג' לבכי יהיה ליל י"ב לחודש ימתין ולמד כן מהד"מ לענין ט"ב ע"ש:
שחל. עיין בה"ט ועיין בשבות יעקב ח"ג סי' ל"ח אם לא נראית עד ליל שבת ויש עדיין שהות לקדש במ"ש האריך הגאון מה' דוד אופנהיים ז"ל להתיר לקדש בליל שבת והגאון בעל ש"י נראה שאין דעתו כן כיון דאיכא שהות לקדשה במ"ש שהוא עדיין תוך חצי ך"ט י"ב תשצ"ג ועיין בשו"ת ב"ח סי' פ' ומ"ש בה"ט ואם יום י"ו כו' עיין בתשו' דבר שמואל סי' רי"ו שדעתו שעד י"ו ולא עד בכלל ועיין בשבות יעקב דלעיל שכתב ג"כ דאין לסמוך למעשה לקדש ביום י"ו רק אם לא היה יכול לקדש מקודם יש לקדשה בליל י"ו בלא שם ומלכות ע"ש:
המולד, ועיין בשו"ת נ"ב סי' מ"א אם לא יכלו לקדש שהיה מעונן וכיוצא ובעוד שהיה קורא ק"ש נראית הלבנה ואם ימתין עד שיקרא ק"ש ויתפלל י"ח יכלה הזמן של קידוש הלבנה ודאי כיון שהוא שעת הדחק יפסוק ק"ש ויברך ברכת הלבנה ואם אפשר לגמור הפרק ולפסוק בין הפרקים לא יפסיק באמצע הפרק ולענין אם יש לפנינו ק"ש וברכותיה וקידוש הלבנה אם יש איזהו לילות עדיין דכולי האי אין לחוש שתתכסה ק"ש עדיף דתדיר ומדאורייתא ואם הזמן קצר שיש לחוש לעננים וכן אם העת גשמים ולפי הזמן יש לחוש גם בג' לילות יש להקדים ברכת הלבנה וכן נהגתי כמה פעמים לקדש קודם מעריב ע"ש וע"ש שכתב אם אירע זמן קריאת המגילה בעת כלות זמן קידוש הלבנה ע"ש כמה חילוקי דינים כתבתי בשערי אפרים שער ו' ס"ק נג:
שבעה, עיין בה"ט וע' בשבות יעקב סי' לט במ"ש שחל בה' בחודש וקדשו רוב הקהל ע"פ הוראת המורה ושוב נתקבצו קצת לקדש ונתכסית ונראית בליל א' ויש חשש לו' דהואיל ונראה ונדחית אידחי עד אחר ז' מן המולד והשיב דלא שייך בכאן דחייה כלל ושרי לקדש בליל א' ע"ש ועיין בשו"ת ב"ח סי' פא ועיין בבר"י שמ"ש בתשו' מנחם עזריה סי' עח והא"ר דבליל ז' ראוי לברך גם לפי הקבלה אינו נראה כמבואר בתשובת מהר"י גיקטליא ע"ש:
ואין. עיין באר היטב ועיין ברבינו יונה שנשאל בעת שסגורים מחמת דבר ר"ל אם רשאי לקדש הלבנה דרך חלון וכתב להתיר אף שבין סריגי החלונות הוא פחות מג' וכלבוד לא אמרינן להחמיר ועיין בה"א סי' תכ"ב וצ"ע על הח"צ סי' נ"ט שלא הזכיר המג"א ושער אפרים סי' קיט ועיין בקרבן נתנאל דף ע' אך בזה בלא"ה לא שייך לבוד שלא נאמר אלא לענין מחיצות אבל כאן אם נראית יפה די בכך ואין ראיה מהדב"ש שהובא לעיל ס"ק א' וגם כי הש"י בתשוב' דחה ראיותיו ע"ש: