בקעי. עבה"ט וע' באה"ע שהשיג על המג"א בזה שכתבו דבחצר לא איכפת לן בבקיעת רבים וע' בשו"ת בית אפרים סי' ך"ה שדברי הט"ז והמג"א נכונים וע' בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ך"ה שכתב בק"ק שדלאווצי הי' מבוי פתוח לשוק של עכו"ם ובכלות המבוי העמידו שער עם צה"פ כדינו אך שהיה השער מופלג מב' צידי המבוי יותר מד"ט ורבים היו יכולים ליכנס בפרצה מצד זה ומצד זה וכתב שא"צ תיקון אחר ע"ש ומה שיש לעיין בדבריו ע' בסי' הנ"ל ושם מבואר דין עיר שאינה מוקפת חומה וכדי להתיר הטלטול תיקנו המבואות בצה"פ וביום השבת נתקלקל הצה"פ במקום אחד וניטלו הקנים והיה שם צה"פ העשוי לחסום את העוברים מחמת ששם בית המכס אשר הוא בהרבה עיירות שקורין שראנק ויש מקום פנוי בין השראנק ובין בית המכס שאצלו כארבעה טפחים ובני העיר יעברו שם ברגל וחשש השואל בזה לפי מ"ש המג"א דמבואות שלנו אי בקעי רבים פרצתו בד' יש להקל דיעבד דביון שבמקום של צה"פ הדרך רחב מסתמ' אין רבים נדחקים דרך הפרצה דחוק' כזה רק אי דחיק מעלמ' בעגלות שמתקבצין שם ולכן נדחקים לצדדין לא ניחא תשמישתיה הוא ומטעם שברחוק מן הכותל קצת י"ל דגם אח"ז מודה כשאינו רק מצד אחד ולכן אף שלכתחלה אין לסמוך ע"ז וצריך לגדור פרצה זו שי"ל שאין צה"פ מועיל לבטל פרצה שאצלו מ"מ כיון שהפמ"א מתיר לכתחלה כדאי הוא לסמוך עליו עכ"פ בדיעבד בשעת הדחק ע"ש:
אסורות. עבה"ט ועיין לקמן שס"ו ס"ק י' כתב ג"כ בשם הט"ז ובאבן העוזר צידד להתיר אם אין מפסיק בינם לעירוב רק כרמלית דבה"ש הוי מצוי לאתויי לעירוב גבייהו ובשו"ת נ"ב מ"ת סי' י' כ' דליתא דע"ה לא מהני ראוי לבה"ש אלא צריך שכל השבת יהיה כאילו דרים שם ומיוחד לאותו בית וכיון שכל השבת הרשות שהעירוב מונח שם נפרד מאותו בית וגם תחלת העירוב כן הוא לא שייך בה"ש קונה עירוב וגם האה"ע לא החליט זה והניח בצ"ע. וע"ש סי' ל"ט בעיר שנחתם הבה"ב משרי המדינה עבור מס המלך והעירוב מונח שם יש להחמיר דנהי מצד איסור חותמות שבקרקע י"ל דלאו דאורייתא וא"כ העירוב חזי בה"ש (ואף דאיהו גופיה כתב דלא מהני בה"ש שאני הכא דאם היה עושה מעשה בה"ש להפקיע החותם היה מיוחד לכל השבת ודמי לסי' שצ"ד במנעילו ע"ש בסי' מ"ה מ"ש על דברי המג"א) מ"מ כיון שלא תגע בו יד לפתוח חותם מפקידי המלך ולו' להתיר לפי שבידיהם לפרוע המס ז"א כיון דנחסר ממונא לא אמרי' הואיל לכן יעשו להם עירוב אחר ע"ש ועיין בשו"ת ח"צ סי' קי"א שכ' גם כן בעיר פרוצה והם אסורים לטלטל בעיר אף הבתים הסמוכים זה לזה ויש פתח ביניהם אין רשאין לטלטל על סמך העירוב שבבה"כ גם אין להם לברך על העירוב שבבה"כ כיון שאינו מתיר שום דבר ואפי' אם ב' בתים פתוחים לחצר בה"כ מאחר שהם אסורים בטלטול במבוי שלפני החצר בה"כ אין עליו דין שיתוף שיכול להניחו בבה"כ כמ"ש הרמ"א סי' שס"ו טעם להמנהג רק דין עירוב שצריך להניחו בבית דירה והו"ל בנותן בבית שער כו' דאינו עירוב והבתים הפתוחים אסורים לטלטל בבה"ב והמברך על העירוב הזה הוא ברכה לבטלה ועיין באה"ע שכתב בטעם דמניחין העירוב בבה"כ שצריך לעשות כן שאל"כ יהיו אסור לטלטל מבה"כ כיון שקונים מקומות שם והוא בכלל נכסיו ע"ש כמה חידושי דינים: