מסיד עבה"ט ועיין בשו"ת נ"ב מ"ת סימן י"ג בצה"פ שהקורה שלמעלה נתונה בצד אחד על האסורה בהנאה לית לן בה אך לא יהיה מונח על עובי הכותל ממש דבכל כותל לא מהני שיהיה עולה במקום קנה של צה"פ אם לא שיש איזה דבר בולט מן הכותל כמ"ש במג"א ס"ק כ"ח ע"ש:
(בש"ע סעיף ט"ו] וצריך שיניחנה על כתלי המבוי וכתב בשו"ת נ"ב מ"ת סי' מ"א בפרצה יותר מעשר ועשוי קנים זקופים זה כנגד זה ועל קנה אחד סובב קורה גדולה כדלת על צירה אך ברוב פעמים סיבוב הקורה לצד חוץ והפרצה נשארה פתוח אין כאן סמוכה על הקורה כלל בתורת אמלתרא ומחמת הקנה שהוא לחי לא מהני לרוחב מעשר ובפרט אם הקנה רחוק נ"ט מן התחלת הפרצה לא מהני משום לחי ואין כאן היתר ע"ש.
(בש"ע סכ"ו) המנהג הפשוט כו' ועיין בבכור שור דף קי"ג דאותן קנים של צה"פ צריך שלא יהיו רחוקים מן הכותל ג"ט. וגם אין להגביה הקנים מהקרקע ג"ט וכן יש להתיר שלא להעמיד הקנים אחורי הכותל שאין הקנים נראים מבפנים תוך המבוי או נגד אויר המבוי כמ"ש בש"ע גבי לחי בסעיף ט' ע"ש ועיין בשו"ת בית אפרים סי' כ"ח מבואר באורך שדברי אא"ז בזה מחוורים כשמלה חדשה וע"ש בשם ספר מקור חיים דדוקא ששני הקנים רחוקים אבל כשצד אחד סמוך לבית כשר ושם כתבתי דצה"פ מקנה היוצא מבליטת הכותל כעין לחי כתב בתוס' שבת להוכיח שצריך שיהיה רחב טפח כמו לענין לחי ואינו מוכרח ע"ש וגם בסי' כ"ו שמבואר הכל יפה ועיין מ"ש שם על דברי הפמ"א ח"א סי' ב"ח ע"ש:
תחת. עיין בשו"ת בית אפרים ועיין בסוף ספר מקור חיים על הל' פסח בתיקון עירובין שאם מעמיד הקנים בתוך הבית עד לארץ א' בתוך גדר המוקף מארבע רוחותיה לאו כלום היא ע"ש ומשמע מדבריו אף אם קנה א' מבחוץ לא מהני:
הים עבה"ט ועיין בח"צ סי' ל"ז שכתב שענגלאד ואסכוסייא וכיוצא בהם שהים חומתן שמקיף אותם והם גבוהים מקרקע הים הרב' חייבים עליהם משום רה"ר וסרטיות ופלטיות שבהם צריכין תיקון כשאר עיירות שאין מוקפין משום דאתי רבים ומבטלי מחיצתא שאינם עשוים בידי אדם ע"ש ועיין בשו"ת בית אפרים בענין זה דמחיצה שבי"ש ובדברי הח"צ בזה הכל מבואר יפה ועיין בשו"ת אוהל יעקב סי' מ"ז שכ' ג"כ לענין תיקון עיר לנדרים שיש מקום פנוי מן המובצר עד לחומה יותר מעשר אמות אפס כנגדו יש יתידות תקיעות בארץ שבין אחד לחבירו ג"ט ובראשי היתידות קורה או קורות קבועים מכל צד וכתב כיון דיש ג"ט ריווח לא מהני וגם אין זה צה"פ כיון דסומכים הם ב"כ מוכחא מלתא דלא נעשה לצה"פ רק למחיצה ומחיצה בריוח ג"ט אין מועיל וע"ש שכתב דאף אם תעשה צה"פ אין דרך לעשות צה"פ סמוכים זה לזה ודוקא בפרוץ פחות משלשים אמה ומעמיד צה"פ ביניהם וישאר צד פרצה פחות מיו"ד אין בכך כלום ואם היה הפורץ יותר משלשים לא מהני צה"פ בתוך עשרה כיון שבכל צד יש עדיין שיעור פרצה ודרך לעשות פתחים הרבה אמרינן אבל דרך לעשות כולו פתחים או סמוכים זה לזה לא אמרינן ע"ש:
ובזה עבה"ט ועיין באמונת שמואל סי' מ' בנסתם החריץ ע"י עפר וצרורות אם אין הסתימ' עולה ביותר מיו"ד אמות הרי הוא כפתח ואינו אוסר אבל אם הוא יותר מיו"ד אמות הרי הוא כפרצה ועיין בשו"ת ח"צ סי' ה' שדין עיר המוקפת חריץ עמוק יו"ד ורחב ד"ט כעיר ד' מוקף חומה גבוהה דלתים ובריח ולכן התיר לטלטל בעיר האג' ע"ש וכן כתב גם כן בתשובת אוהל יעקב סי' ע"ג בהיתר הטלטול בעיר האג' אך כתב יש שם גשרים שעוברים עליהם מצד זה לצד אחר של כרמלית והתיר בענין שלא יהיו הגשרים קבועים במסמרות או בבנין כ"א מטלטלים וניטלים בכל עת ובכל זמן שיצטרכו להגביהן בשלשלאות והוי כמו ראויות לנטול שע"י הגבהתם תהיה העיר נעולה ומוקפת ואפילו אם היו קבועים מ"מ יש צה"פ לאמצע הגשרים וכיון שראשה הפרוץ הוא לכרמלית סגי בצה"פ ולכן ע"י קניית רשות בעירוב ולשייר שם שיור בלתי עירוב להיכרא מותר בטלטול וע"ש דאפי' אם הגשרים שאין קבועים נסגרים במפתח מ"מ ראויות לנטול מיקרי ע"י הגבהת הגשרים וסגירת המפתח אינו קבוע אלא עראי ולא דמי למשוקעות בעפר דמחוסר מעשה ע"ש: ועיין נ"ב מ"ת סי' מ"ב שכתב ג"כ בעיר שפירוצה ברוח רביעית לגמרי רק שהנהר הולך בצד העיר וקרקע העיר גבוה יו"ד טפחים מן המים רק שיש אגשר רחב יותר מיו"ד צריך לעשות על הגשר צה"פ ע"ש ועיין בכנסת יחזקאל ס"ב ג' ד' ובשב יעקב סי' י"ז ובשבות יעקב ח"ג סי' כ"ח. כתב בהא"ג או ברוטרדאם שהמים להם חומה יש להתיר ועיין באה"ע ובמור וקציעה מ"ש בענין הנהרות שדרכן לקרוש על דברי הט"ז בזה ועיין באשל אברהם מ"ש בשם הכנ"י וע"ש דאם יש גבוהה עשרה מן המים הקרושים יש להתיר בפשיטות ע"ש: