שניהם. עבה"ט ועיין במצת שמורים שדעתו לברך על תפילין דר"ת וליתא וע"ד שכ' האר"י ז"ל שאין לברך (על של רש"י שקדושתם חמורה וק"ו) בשל ר"ת עיין באגרת הרמ"ז סי' ה' וע' לעיל סי' כ"ה בבה"ט ס"ק י"א בשם דרכי נועם וכ"כ בבכור שור ועיין בבכור שור דף קי"ה שאע"פ שאין מברכין על של ר"ת מ"מ אין להפסיק בין תש"י לתפילין של ראש ע"ש וע' בפנים מאירות חלק א' סי' ס"ז שהמניח תפילין של ר"ת בלא ברכה וקורא בהם ק"ש רשאי להפסיק באמצע הפרק מפני הכבוד ומ"מ לא ישיח שיחה בטילה ע"ש ונראה להחמיר להפסיק אף מפני הכבוד ועיין לקמן סי' ס"ו. ונראה דלכתחלה אין להפסיק בשהיות ג"כ ועיין סי' ס"ה. ונהגו ללבוש תפילין של ר"ת כמנחה שכך נהג האר"י קודם שעשה תפילין של שימושא רבא וכך נהג מהרח"ו ואף שלפי סוד הדברים כיון שהם עשו כן בודאי כדבריהם כן הוא ואנחנו לא נדע כ"כ בר"י. ועיין לקמן סי' ל"ח שאין להניח תפילין דר"ת בימי אבלו ובט"ב במנח' שכתב במג"א סי' תקנ"ה שהמניח דר"ת יניח במנחה ג"כ. וע"ש בשיורי כנה"ג בשם תשובת הרמ"ע ומ"ש א"ז ע"ש ומ"ש בשם השבות יעקב שאם ש"ר נכתב ע"פ דעת רש"י יש להניח ש"ר תחלה ע"ש שמבואר שיברך שתי הברכות על ש"ר כמ"ש בהג"ה ס"ס כ"ו ושל יד דר"ת יניח בלא ברכה ואם של יד הוא לדעת רש"י מברך עליו להניח לבד ועל ש"ר שהיא של ר"ת לא יברך כלל:
בחסידות. עבה"ט ובברכי יוסף כתב שבמקומותינו רוב תופשי התורה ומקצת בעלי בתים מניחים דר"ת ג"כ ולא מחזי כיוהרא אבל של שימושא רבא אין להניח רק המוחזק בחסידות וע' במח"ב שיש מי שכתוב דבקושי התירום. ואמנם מהרח"ו בשערי קדושה כתב בכל המצות לעשות תפילין מש"ר ומ"מ כתבו בשם הרמ"ז שאין להניח רק במנחה וכן נהג הרמ"ז להניח תפילין אלו של אצבעים כו' ובעת קריאת שמות כ"כ מוה' ישעי' באסאן בתשובותיו הנקראים לחמי תודה ע"ש. וע' במח"ב בשם מכתם לדוד סי' ד' דאם אין לו של רש"י רק של ר"ת ילבשם גם שחרית בלא ברכה ובמנחה אע"פ שיש לו רש"י לא יניח אלא של ר"ת על דרך האמת ולא יברך וכ' במח"ב בשם אור צדיקים קבלתי ממורי ז"ל שלא להניח תפילין בע"ש כי כבר נתנוצץ קדושת שבת עכ"ל כ"כ בסוף שומר אמונים בתשו' סי' ז' ומזה מבואר שעל תפילין דר"ת קאמר שג"כ אין להניחם במנחה בע"ש ועיין לקמן סי' ל"ז. וכתב בבר"י מי שנוהג ללבוש תפילין במנחה והושיט ידו אל הכיס ונזדמנו לו תפילין דרש"י לפי מש"ל סי' כ"ה יכול להחזירן לכיס וללבוש של ר"ת כמנהגו ואין בזה משום מעבירין כו':
בכיס אחד. עבה"ט. ובמח"ב כתב בשם זרע אמת שהאריך לבאר שיכול לעשות רצועות לתפילין של רש"י ולהתנות שלכשירצה יוכל להסירם משם לתלותם בתפילין של ר"ת וכן להיפך ע"ש דלא כדרכי ועם ומשמע מזה דדוקא ברצועות אבל בפרשיות ובבתים לא מהני תנאי. ובבר"י הביא מרדב"ז בתשו' כת"י שכתוב שהור' לעשות משל רש"י תפילין דר"ת והראה לו בחלומו שלא יפה הור' ולכן חזר ועיין ראה שיש זלזול בזה לגאונים הסוברים שהתפילין כשרים כו' וכתב דמכ"ש לפי מ"ש חכמי האמת שתפילין דר"ת בחינ' עליונ' מרש"י ודאי אמור שמורידן מקדושתן ולפי זה יש נוהגין להניח שני ראשי רש"י ור"ת בכיס אחד ושני ידות בכיס אחר דתרווייהו קדושים ולא כמ"ש מרן שהאחד חול ע"ש ונראה דקאי אאותן שנהגו להניח השני זוגות בפעם אחד ביחד וכ"כ בסי' מ"ב הטעם דה"ל כהתנ' כו' דהרי הני תרי לובשים תדיר יחד זה אצל זה והמקובלים כתבו דאלו ואלו דא"ח כו' ע"ש ומ"מ נראה דגם הם אין להם לעשות כן דלא לית' לאחלופי וללבוש מה למעלה למטה ועיין בעטרת זקנים שאין לעשות סימנים של אותיות בגופו של תפילין להכיר בין של רש"י לשל ר"ת ז"ל. ועיין בלבוש ובט"ז שאסור להניח שני זוגות תפילין יחד ממין אחד של רש"י או של ר"ת משום בל תוסיף: